להסתכל על המזון באמת - חלק א'

אני זוכר כשהייתי ילד, הסתובבה סוג של הלצה בבית הספר: מה שוקל יותר – קילו ברזל או קילו נוצות? כעת התשובה ברורה לכולם – קילו היא יחידת משקל, אי לכך הם שוקלים אותו דבר.

אם כך, מה ההבדל בין המזונות הבאים אשר מכילים 500 קלוריות?
• סלט ממגוון ירקות עם גרגרי חומוס מתובל בשמן זית ולימון
• סנדוויץ' פסטראמה על לחם מלא עם מיונז קל
• ארוחת ערב הכוללת 2 פרוסות לחם קל מוצרי חלב ומעדן חלב

רבים עדין מעסיקים את עצמם ומקדישים אנרגיה רבה למספר הקלוריות אשר מכיל המזון שהם צורכים. אנו יודעים ללא ספק שצריכה עודפת של קלוריות גורמת להשמנה. אך האם בחירה של מזונות לפי כמות הקלוריות שבהם קשורה לתמונה הכללית של בריאות ולא מחמיצה לחלוטין את הנושא?

האמת העצובה היא שהרפואה הקונבנציונאלית מתייחסת למזון בעיקר כמקור לאנרגיה מקלוריות, הרכב אבות המזון ולעובדה כי אכילה מרובה של קלוריות תגרום להשמנה. ע"י כך מתעלמת לחלוטין הרפואה הקונבנציונאלית מהדבר הכי חשוב בדרך לריפוי. הרי אבי הרפואה היפוקראטס טען כבר בשנת 370 לפנה"ס: "היו מזונותיך תרופותיך ותרופותיך מזונותיך". המחקר התזונתי מראה לנו שבחירה נכונה של מזון היא אכן תרופה.

אנו רואים כיצד תזונה המבוססת מהצומח קשורה בפחות תחלואה ומשמשת לריפוי, כאשר לעומתה דיאטה שנשענת על בחירה במזונות מזיקים כמו אכילה מרובה של מזון מעובד, מתועש ומזון מהחי קשורה למחלות.

על מנת לקבל תשובה אמיתית וכנה בנוגע למכלול ההשלכות וההשפעות הנוגעות לבחירות היום יומיות שלנו הקשורות במזון  עלינו להסתכל באומץ על  האוכל בצורה הכי רחבה שאפשר.

ראייה זו תכלול את השפעות המזון על גופנו: מה הוא המזון? מהיכן הגיע? "מה עובר על המזון" לפני שהגיע אלינו? באיזו סביבה גדל המזון? כיצד הוא נוצר? האם הוסיפו לו רכיבים ואילו? מה ההשפעה שלו על גופנו? אילו ויטמינים ומינרלים יש בו באופן טבעי? האם הוא טבעי או מעובד?

את הדיסאינפורמציה לגבי המזון מנצלים גופים מסחריים בכל אמצעי שרק ניתן.  לגופים אילו  אין כל עניין בבריאות הציבור – הם משכנעים אותנו דרך ערוצי שיווק שונים להכניס לגופנו כמויות אדירות של סוכר, שומנים מסוכנים, מזונות שידועים כממכרים, מוצרים מסוכנים מהחי וחומרים שאינם טבעיים ולא אמורים להיכנס לגופנו בשום מינון.

צריכת מזונות אילו קשורה באופן ישיר להשמנה, יתר לחץ דם, סוכרת, סרטן ועוד. ידוע כי לאורח החיים שלנו קשר ישיר לבריאות. תזונה היא פרמטר מרכזי באורח החיים. את רוב המחלות ניתן למנוע או לצמצם לחלוטין על ידי בחירה נכונה במזון.

בחירות המזון של רבים מאיתנו מושפעות מכיתוב וסימון המופיע על אריזות המזון: "דל קלוריות","מופחת", "נטול","מועשר בויטמינים ומינרלים", "חטיף אנרגיה", "לייט".
חלקם של הסימונים על המזון מגיעים מתקנות בריאות הציבור לסימון תזונתי ודורשים קריטריונים מסיימים, הם גם מכילים מידע חשוב כגון תאריך יצור,ארץ היצור ותפוגת המוצר. סימון המוצרים אמור לתת "תעודת זהות" למוצר ולערך התזונתי שלו. בפועל מה שחשוב לבדוק במוצרים הוא את רשימת הרכיבים.

רוב הכיתובים המופיעים על מזון תעשייתי נועדו לצרכים שיווקים, רוב שמות תואר אלה מטעים כי הם מגיעים מאסטרטגיים של שיווק ופרסום ולא מכתבי עת של רפואה תזונתית ואין להם באמת קשר חיובי להשפעות ארוכות הטווח על  הבריאות.

על אריזות המזון המתועש והמעובד מופיעים ירקות ופירות בצורתם הטבעית, ציורים של בעלי חיים המטיילים להנאתם בטבע – כאשר לכל אלה לא רק שאין אחיזה במציאות אלא שאין קשר בין תוכן המוצר לאריזתו. המזון המתועש תפס מקום מרכזי בתזונה המערבית  ובהרגלי האכילה, הוא רובו ככולו מת – תרתי משמע – הוא מעובד מתועש, מרוסס, מדולל ויטמינים ומינרלים, מלא כימיקלים.

איך תעדיפו את הורמוני חלב הפרה שלכם -ב 3% או ב 1% ? בטעם וניל או בננה?

מספר שנים לא מועטות כבר חלפו להם מאז יצא ספרו של ד"ר אריה אבני "שוטי החלב" אשר חשף את נזקי החלב. לבריאות.

מאז ספר זה שגם כיום הוא רלוונטי מאין כמהו, התרחבו העדויות המחקריות והניסיון הקליני אשר המחישו לנו שהימנעות ממוצרי חלב הינו תנאי בסיסי לבריאות טובה.

רשימה חלקית של מגוון בעיות בריאותיות הקשורות בחלב:כאבי בטן ואי סדירות במערכת העיכול, סוכרת נעורים; מחלת קרוהן (מחלת מעי דלקתית), הגברת הסיכון לאוסטיאופורוזיס,בעיות במערכת הנשימה,כאבי מחזור וגלי חום בנשים,אקנה,הגברת הסיכון לסרטן השד,סרטן השחלה, סרטן הערמונית, רמות אינסולין גבוהות, עליה במשקל בקרב בני נוער,טרשת נפוצה,אקנה ועוד..
חשוב להדגיש כי חלב מעטיניה של הפרה, גם אם לא קיבלה אנטיביוטיקה או הורמונים חיצוניים   עדיין יכילו הורמונים טבעיים מגופה של הפרה, מכאן כנראה גם הקשר לבעיות הורמונאליות וסרטניים הורמונאליים.

כעת שאנו מסתכלים על התמונה הגדולה הקשורה בבריאות ההתלבטות של צרכנים בין חלב 1% שומן ל-3% שומן או הקפדה על מוצרי חלב מסוג זה או אחר נראית שולית וחסרת קשר לתמונה הכללית של  שמירה על הבריאות.

דרור בך, נטורופת והרבליסט קליני בוגר קמפוס ברושים,אוניברסיטת ת"א
בוגר B.A בכלכלה עם התמחות במינהל עסקים מאוניברסיטת בן גוריון בנגב.

רוצים לדבר על הכתבה? היכנסו לעמוד הפייסבוק שלנו