האם השמנה היא תורשתית?
מגפת ההשמנה הפכה למגיפה עולמית המטילה נטל משמעותי וכבד על מערכת הבריאות בעולם.
מחקרים באפי-גנטיקה מנסים להסביר את התופעה.
נזכיר כי מדע האפי-גנטיקה חוקר, בין היתר, את השפעת הסביבה על אופן ביטוי הגנים שלנו בגרימת מחלות.
בשנים האחרונות, מחקרים אפי גנטיים מציעים מידע רב ערך להבנה מעמיקה יותר של העלייה החדה בשיעורי ההשמנה העולמיים.
אנו רואים היום כי התורשה של ההשמנה גבוהה ועוברת מדור לדור.
אבל – זה מאוד לא סביר שהגנום שלנו השתנה כל כך בעשורים האחרונים עד כדי כך שהוא מוביל את רוב אוכלוסיית העולם להשמנה.
ההורשה האפי גנטית הייתה תלויה ומושפעת מאוד מגורמים סביבתיים, גורמים תזונתיים ואורח חיים לא בריא שהיו באינטראקציה עם הגנים שלנו, והשפיעו על מחלות אנושיות והשמנה.
קיימים וריאנטים גנטיים הקשורים בנטייה למחלות, כגון סרטן, סוכרת והשמנה, והוכח במדע האפי גנטיקה שניתן להשפיע באמצעות תזונה ואורח החיים הבריא על ״כיבוי ו״הדלקה״ בביטוי הגנטי של אותן מחלות.
אם כך, האם קיים גן השמנה? התשובה היא כן.
קיים גן השמנה בשם FTO.
אך חשוב להדגיש כי גן ההשמנה אינו הסיבה העיקרית והבלעדית להשמנה הגדולה ולהשמנה החולנית.
אנשים שבגופם קיים הגן הזה, שמנים יותר מאחרים, אבל… רק בכ-2 ק"ג.
ההשמנה הגדולה והחולנית לא מגיעה מהגנים, אלא מהסביבה, מאורח החיים ומתזונת האדם.
גם לגבי מחלת הסוכרת – הוכחו וריאנטים גנטיים בלבד שעלולים לגרום להתפתחותה של מחלת הסוכרת.
לעומת זאת, כן ניתן לראות שינויים אפי גנטיים משמעותיים באנשים הלוקים במחלות הסוכרת וההשמנה.
השפעת גורמים תזונתיים וסביבתיים על האפי גנום
ברור היום יותר מתמיד שההורשה האפי גנטית מושפעת מאוד מגורמים סביבתיים, גורמים תזונתיים ואורח חיים לא בריא.
כל אלה היו באינטראקציה עם הגנום שלנו והשפיעו על מחלות אנושיות, ביניהן מחלת ההשמנה ומחלת הסוכרת.
האפי גנטיקה של השמנת יתר היא תחום מחקר שהולך ומתרחב.
דוחות עדכניים מצביעים על פוטנציאל בשימוש במנגנונים אפי גנטיים כמועמדים לטיפול בהשמנה.
גורמים חיצוניים רבים גורמים לשינויים אפי גנטיים של רקמות רבות, ובשל כך להתפתחותן של מחלות מטבוליות.
גורמים אלו כוללים:
- מתכות
- זיהום אוויר
- כימיקלים המפריעים למערכת האנדוקרינית (כמו ביספינול A)
- הרגלים לא בריאים כמו צריכת טבק ו/או צריכת אלכוהול גבוהה
- ישיבות ממושכות
- גורמים פרמקולוגיים
- תזונה לקויה
למעשה, רוב הסיבות להשמנה ולמחלות מטבוליות טמונות באפי גנטיקה ולא בתורשה.
הגנים מספקים את ההסבר החלקי בלבד להשמנה ולמחלות המטבוליות הנגרמות כתוצאה מההשמנה.
ההשמנה בעצמה נוצרת משינויים אפי גנטיים המתרחשים על גבי הגנים והם אלה שמשפיעים על ביטוי הגנים להשמנה.
אם כך, מהי האפי גנטיקה של ההשמנה ושל המחלות המטבוליות?
2% מהדנ״א שלנו מקורו מהגנים המקודדים חלבון.
98% מהדנ״א שלנו אינו מקודד חלבון.
זהו בעצם הדנ״א שמשמש לבקרה והוא אחראי על הביטוי של הגנים שכן מקודדים חלבון.
באמצעות שינויי התזונה וההשפעות הסביבתיות אליהן אנחנו חשופים, ניתן להשפיע על הדנ״א המבקר ובכך לשנות את ביטויי הגנים המועברים אלינו בתורשה ועלולים לגרום להשמנה ולמחלות מטבוליות.
לדוגמא: ניתן לראות שני אנשים הנושאים את אותו הגן להשמנה.
אצל האחד – ההשמנה תתבטא, בעוד שאצל השני ההשמנה לא תתבטא.
ההסבר לכך הוא השפעת הסביבה, אורח החיים והתזונה של האדם על 98% של הדנ״א – שהם אותם גנים ״מבקרים״.
כלומר, לסביבה ולתזונה ישנה השפעה על 98% מהגנים המצויים בגופנו.
רק 2% מהם אינם נתונים להשפעה ולשינוי.
המכנה המשותף של השמנה, סכרת והזדקנות חולנית הוא דלקת שהגוף נמצא בה.
למאמרים נוספים בנושא אפיגנטיקה:
המלצות התזונה מבוססות על מחקרים אפי-גנטיים
צריכה של תזונה אולטרה מעובדת, העשירה ברכיבים מהחי, מלאה בחומרים כימיים, בהורמונים ובאנטיביוטיקה עלתה בכמויות מטאוריות בעשורים האחרונים.
היא האחראית על ״כיבוי״ ו״הדלקה״ של גנים מסוימים, אותם גנים שאחראים על מחלות מטבוליות והשמנה.
ההמלצה היא לצרוך תזונה המבוססת על מזון מהצומח.
תזונה עשירה בירקות ובפירות, בדגנים מלאים, בתבלינים ועשבי תיבול בריאים (כמו: כורכום, ג'ינג'ר ולענה).
תזונה עשירה בשמנים ממקור צמחי (בעיקר בשמן זית), ותזונה העשירה במזון מלא, ללא תיסוף או החסרה של רכיבים.
זאת על מנת ליצור תפריט דל בשומן, בקלוריות, בנתרן ובחלבונים, אך עשיר מאוד בוויטמינים, במינרלים, בנוגדי חמצון ובפחמימות מורכבות ומלאות.
מזון צמחי ולא מעובד נמצא כמזון הבריא ביותר למניעת מחלות ולמניעת תמותה בטרם עת.
צריכת מזון צמחי ולא מעובד תסייע לגופנו לשנות ולהשפיע על המנגנונים האפי גנטיים של גופנו.
על ידי כך, נוכל למנוע מחלות שעד היום חשבנו שאינן ניתנות למניעה ולשנות גם את הגנום אותו נוריש לדורות הבאים.