LipoMag_Migdal
LipoMag_Migdal

פירות לחולי סוכרת?

מאת: עדן פלד, הולותרפיה, נטורופתיה והרבליזם קליני
כיום מחקרים חדשים מעידים שלא בהכרח יש קשר בין אכילת פירות והעלאת רמות הסוכר אצל חולי הסכרת. מהן, אם כך, ההמלצות לכאן ולכאן?

ההמלצות של הממסד הרפואי ממדרות את הפירות מהתפריט של חולי סכרת. כרוכה בכך הגבלה נוספת על אורחות חייהם של אלו שגם כך אין להם מזון מרגש יתר על המידה בסל.

כיום מחקרים חדשים מעידים שלא בהכרח יש קשר בין אכילת פירות והעלאת רמות הסוכר אצל חולי הסכרת. יתרה מכך, אין זה נעוץ במחקרים, אך אולי נבחן האם פירות עשויים להועיל בדרך כלשהי לחולי הסכרת?

מהו סוכר הפירות?

פרוקטוז (Fructose), סוכר פירות, הוא חד-סוכר, המצוי בסוגי מזונות שונים. פרוקטוז מהווה אחד מסוכרי הדם, בנוסף לגלוקוז וגלקטוז.

Sunfrost_Article

פרוקטוז אף נגזר בתהליך העיכול בגוף מסוכרוז, שהוא דו-סוכר המורכב מגלוקוז ומפרוקטוז. בתאי הגוף הפרוקטוז מפורק בתהליך הגליקוליזה ונוצרת מולקולת ה-ATP עתירת האנרגיה, או שאנזימי התא הופכים את הפרוקטוז לגלוקוז ואוגרים את הגלוקוז כגליקוגן.

האינדקס הגליקמי של פרוקטוז נמוך ביחס לסוכרוז, בזכות המטבוליזם הארוך שעובר בפירוקו בכבד.

גם מתיקותו של הפרוקטוז גבוהה יותר מסוכרוז. אי לכך, ישנן המלצות על מתן פרוקטוז לחולי סוכרת, אך  מנגד, נעשו מחקרים שהראו כי תזונה עתירת פרוקטוז מביאה לעמידות לאינסולין, ומכאן שאינו מומלץ רשמית לחולי סוכרת.

פירות ופרוקטוז

פירות מכילים כמות רבה של סוכר, כמעט שתי כפיות סוכר לפרי אחד, בגודל ממוצע. בפירות יבשים אחוז הסוכר גבוה יותר פי ארבעה ביחס למשקל הפרי.

גם פירות חמוצים רווי סוכר, שכן חמיצות הפרי לרוב מטשטשת את מתיקותו.

הסוכר העיקרי בפירות הינו הפרוקטוז, שספיגתו בגוף מהירה ביותר. עודף פרוקטוז, על פניו, גורם לעלייה חדה בכמות הטריגליצרידים בדם (קבוצות שומני הדם).

ניתן לראות שינוי משמעותי ברמות הטריגליצרידים בדם לאחר הפחתת אכילת הפירות במשך מספר שבועות. לרבות, מיצי פירות המכילים כמות פירות גדולה יותר.

ההמלצה לצריכת פירות לחולי סכרת:

ההמלצה לצריכת פירות עומדת על 3 פירות ביום לאדם בריא, ולסובלים מעודף שומנים בדם, סכרת, בעלי כבד שומני או בהשמנת יתר – מומלץ להפחית עד להמנע מפירות בתזונה.

כמובן שההמלצות הן לצרוך פירות טריים ולא מיצי פירות משומרים, פירות יבשים וכדומה. כמו כן, מומלץ לצרוך פרי אחד בכל פעם, בין הארוחות.

פירות "מותרים" לחולי סוכרת: רשימת פירות דלי סוכר

פירות בעלי אינדקס גליקמי נמוך: דובדבנים, פירות יער, תפוח, אגס, אפרסק, שזיף, פירות הדר, משמש (גם יבש).

פירות "אסורים" לחולי סוכרת:

פירות בעלי אינדקס גליקמי גבוה כוללים: אבטיח, תאנים, פירות יבשים (פרט למשמש), פירות משומרים בסוכר, אננס.


 

מחקר חדש מגלה כי אין השפעה של פירות על רמות הסוכר בדם

בכתב העת Nutrition Journal התפרסם לאחרונה מחקר חדש שבחן את השפעת צריכת הפירות על רמות הסוכר בדם של חולי סוכרת סוג 2.

המחקר שנערך בדנמרק, בחן גברים ונשים בעלי משקל עודף, חולי סכרת מסוג 2, שמתפתחת עם השנים ובבסיסה עמידות תאי הגוף לאינסולין.

משתתפי המחקר התבקשו בחלם להפחית פירות בתפריט, ובחלקם להרבות בפירות. בסיום המחקר נראה כי לא נמצאו ממצאים חריגים לשני הכיוונים.

בדיקת ההמוגלובין המסוכרר HbA1c, מדד רמות הסוכר בדם לא הראתה הבדלים בין קבוצות המחקר.

על אף הממצאים החדשניים המעידים כי אין אמת בהגבלת פירות בתפריט חולי סכרת ושאר קהל המועד לפורענות בהקשר זה, הדגישו החוקרים כי אין בכך הרשאה להרבות באכילת פירות מוגזמת, וכן יש לבדוק את קבוצות הפירות בנפרד בהקשר זה.

איכותם של הפירות

נתחיל מכך שפירות עשירים בויטמינים ומינרלים רבים. איכותם של אלו תורמת לאיזון רמות הסוכר. למשל, נמצא כי ויטמין C חסר בדמם של חולי סכרת, ויש להשלימו בתזונה או כתוסף.

בפירות טריים יש שפע ויטמין C, המחזק את המערכת החיסונית ומונע ומטפל בנזקי החימצון שנוצרים בעקבות המחלה.

מגנזיום, מינרל חיוני לטיפול בסכרת ואיזון רמות הסוכר, קיים בפרי האבוקדו, שהוכח כיעיל במקרה זה.

בנוסף לאלו, פוליפנולים לדוגמא, שהם תרכובות כימיות המיוצרות על ידי צמחים, נמצאים במגוון פירות, ומשמשים כאנטיאוקסידנטים המונעים חימצון LDL.

כמו כן, סיבים תזונתיים הנמצאים בפירות, מאפשרים לסוכר הפירות להספג בהשהייה, ובו זמנית, מנקים את מערכת העיכול מפסולת.

הנוזלים שמצויים בפירות טריים גם להם יש חשיבות מירבית כשמדובר על רויית הגוף, הנע על נוזלים, ולפעמים אנו שוכחים זאת. נוזל הדם ושאר נוזלי הגוף כולם מאזנים הן את רמות הסוכר בגוף, והן את שאר תפקודי המערכות השונות (העיכול, ההפרשות, תקשורת והולכה עצבית וכדומה).

נראה שהשילוב של חומרים אלו, יחד עם פרוקטוז, מתקבלים על ידי הגוף כיחידה שלמה אחת, ולכן, הגוף מתמודד בצורה חיובית עם הפירות, גם בהקשר של מחלת הסכרת.

היבט הוליסטי

נראה שמחלת הסכרת מקורה בבעיה בתפקוד הלבלב. הלבלב הוא איבר אנדוקריני המייצר את הורמן האינסולין.

הלבלב מצוי מאחורי חלל הבטן, ומשחרר אינסולין בהתאם למשוב אותו הוא מקבל לגבי נוכחות מזון במערכת העיכול.

בלוטה זו ברמה הגבוהה יותר אחראי על הטמעת חוויות החיים=המזון המעוכל, בתוך תאי הגוף על מנת לייצר מהם ATP=אנרגיה לפעולה.

ניתן להסתכל על תהליך זה כתהליך המרת המציאות, קבלתה והתמודדות טובה ויעילה איתה, עד כדי אפשרות להגיב אליה ולפעול בתוכה.

מצוי כאן הקשר בין המציאות הסובייקטיבית הנתפסת על ידי האדם החי בה, מרגיש ומפנה את המודעות שלו למה שהוא יכול להכיל, בין המציאות האובייקטיבית שכולנו יוצרים יחד כחלק מקיום אחד.

הפרעה במנגנון עיכול זה, אם בסכרת סוג 1 המדבר על פגיעה באיבר עצמו, או בסכרת סוג 2 המדבר על חוסר הסכמה (עמידות) של תאי הגוף לאינסולין=המתווך של חוויות המציאות האלו, יפנה את תשומת לבנו להכיר בקושי לקבל את המציאות. לא לחינם מדובר לעיתים על טראומה קשה שפעלה כטריגר להפרעה זו.

בהיבט הנפשי יש קושי לקבל את מתיקות החיים, שהיא אוצר החוויות הענף שניתן להכיל ולהפעיל באמצעות את המציאות.

הטעם המתוק מתקשר ליסוד האדמה, ולכן, חוויות חיים אדמתיות רבות כגון פרנסה, הזנה, משפחה והשרדות – יתקשרו אל הנושא.
הלבלב עצמו יושב על מרכז אנרגטי, הצ'אקרה השנייה, צ'אקרת החיים הכתומה, שהיא שער לעולם החושים, לחווית המציאות, להתממשות ולתקשורת סביבתית (מערכות יחסים).

לכן, הפירות, שמבטאים את ההנאה מעושרם של החיים, מתיקותם הטבעית כפרי האדמה יאפשרו לחולי הסכרת להנות מטעם החיים, ולאזן את יכולת ההתמודדות מחדש.

השיבה אל נקודת האפס כחלק מהטיפול, כרוך בקבלה מחדש של חוויות אלו, בד בבד עם מתן כלים לכך (החומרים האחרים המתלווים לפרוקטוז).

לכן, אין להוות בין פרוקטוז בפני עצמו, מבודד כימית, או ממתיקים מלאכותיים או אף טבעיים מרוכזים בצורה מתערבת בטבע הדברים, כמדד לבדיקת השפעת הפירות על חולי הסכרת.

חשוב להדגיש כי הגוף זקוק לסוכר על מנת להתקיים, ותשוקתו לטעם המתוק היא נכונה, והיא אינה הבעיה. הבעיה מתחילה כאשר או מתפתים לתת לגופנו המאותת שהוא מבקש טעם מתוק, קרי סוכר, סוכרים ריקים בדמות ממתקים, פחמימות לבנות או מיצים ממותקים.

כשנאפשר לגוף לקבל את המנה היומית המתוקה שלו מהפירות, נמתן את התשוקה למתוק ובכך יתאזן מאזן הסוכר בגוף. יש לכך ערך לא רק לגבי מי שמאובחן כחולה סכרת, אלא אף למי שמרגיש שתסמיני חוסר האיזון מתחילים להתעורר אצלו.

ניתן, לפי מחקר זה, ולפי תפיסה שלמה יותר של הפירות, להנות מפירות מסוימים, באופן מדוד, ולא להמנע מהם.

 

השאירו תגובה:

  1. לירון לסר

    אכילת פירות לא מעלה את רמת הטריגליצרידים בדם, אלא אם אוכלים יותר מידי שומן, וגם אוכלים הרבה פירות, אז רמת הסוכר בדם נשארת גבוהה.
    כמובן שה"אשם" כאן הוא השומן, ולא הפרי.
    הכתבה מציגה את התפיסה הרווחת, והשגויה שכיוון שפירות מכילים סוכר, הם אסורים לחולי סכרת.
    גישה זו מתעלמת מכך שהאוכל המתאים לאדם, וזה שבני אדם אמורים לאכול הוא פירות.
    לראייה לא תמצאו אף פרוטריאנט, שאוכל פירות מבוקר עד ערב עם סכרת, לעומת זאת הסכרת בדרך כלל מופיעה אצל אנשים שאוכלים כמות גדולה של שומן חלבון ועמילן.
    עודף עמילן שומן וחלבון הוא הסיבה העיקרית לסערת בהיותו גורם לעליית הסוכר בדם לאורך זמן, וכן להתשת הלבלב.
    על ידי שילוב של פעילות גופנית ואכיפת פירות, תוך כדי הפחתה של המאכלסים האמורים לעייל, אפשר להרפא מסכרת סוג 2 בקלות.

  2. עדן פלד

    יקירתי, אנא בדקי את טענתך. הכתבה אוביקטיבית ובסופה מעלה מסקנה כי מומלץ לחולי סוכרת חאכול פירות….