ecosupp_FLY

Powered by WP Bannerize

SHABAT_MIG_R

Powered by WP Bannerize

מה שילדינו אוכלים

מאת: קארונה ירון, יעל חן רביע
רשמים מתחקיר המערכת של מיקי חיימוביץ' בערוץ 2, משני צידי הקשת. קארונה ירון, שפית מזון חי ורופאה סינית ויעל חן רביע, דיאטנית קלינית, חוו את דעתן. מי מהן נדהמה יותר אילו פתרון הציעו למצב המורכב אליו הגענו?

קארונה ירון, שפית מזון טבעי וחי, ורופאה סינית בעברה, מספרת על ההתרשמות מהסרט: "הזעזוע העמוק שחשתי במהלך צפייתי בסרט היה גדול. כמה כפיות סוכר יש במאכלים, מהם נזקי הסולפאטים, הנתרן ושומן הטראנס ידועים לי זה מכבר. מה שהדהים אותי היו המספרים… מאז שאני התעדכנתי באחוזים של צריכת המעדנים, הארוחות המעובדות, המיצים הממותקים, החטיפים המלוחים והחטיפים המתוקים, הם צמחו ב-15%. זה לא היה כך במאה הקודמת, ממש לפני שנתיים-שלוש… מתי הספקנו להכפיל את צריכת הג'אנק בילדיכם? ממתי ילד קורא לקישוא חציל ולדלעת גויאבה? ממתי לכל אחד מבני המשפחה יש מחשב ומולו הוא אוכל? ממתי ארוחה חמה בקייטרינג עולה רק 11 שקלים? מהו פלסטיק? בזמן שליבי נשבר כשביתי בת ה7- עברה מאכילת לחם מלא מעשה ידיה בגן ללחם מלא קנוי, בזמן שהצטערתי שהיא עברה מקינואה לגריסי פנינה ובזמן שמעט התעצבתי שהיא איננהמכינה שייקים ירוקים עוד אלא רק שייקים של פירות יער וקקאו חי, זרמו קופסאות רבות במיקרוגל ולקסיקון הארוחות של ילדי ישראל הצטמצם ל: ארוחת בוקר = דגני בוקר, ארוחת צהרים = שניצל צ'יפס קטשופ, ארוחת ערב = ביצה. מה זה צנע?".

קארונה ממשיכה ומספרת כי לגברים בקהילה שבה היא חיה יש תחרות סמויה אצל מי גינת הירק ירוקה יותר, ולנשים יש תחרות סמויה מי תייצר את הפסטו הירוק ביותר. כל משפחה מודיעה לאחרות על חביות שמן הזית הגלילי הכי טוב בארץ, ובכל משפחה יש לפחות אחד שעובד מהבית כדי לקבל את הילדים לארוחת צהריים בבית, ארוחה שתתחיל בברכת הודיה לאדמה. לכל קבוצת גן וכיתה יש את ברכת ההודיה שלה וההורים לא יודעים להחליט מי הכי מרגשת. הילדים עובדים בגינה ובמטבח ויודעים את רשימת "הבריא" וה"לא בריא" שהוריהם משננים להם בוקר וערב אל מול פיתויי העולם. נראה שהמציאות שלנו התבלבלה. "איפה אני חיה ומה קורה עם העולם הזה?!" אומרת קארונה.

מישהי אמרה בסרט: "הנורמה נהייתה לא נורמלית", ואכן, נחזור על המספרים ליתר דיוק: בעוד שאכילת פירות בקליפתם התגלתה כבטוחה אפילו לחולי סכרת (הFDA האמריקאי) מיץ פירות מתועש מכיל 8 כפיות סוכר(עולה השאלה, מהי הבעיה לשים פירות עם מים בבלנדר?) – 87% מהילדים בישראל אוכלים לפחות חטיף מתוק אחד ביום (עולה השאלה מהי הבעיה לגלגל כדורי תמרים שקדים ואבקת חרובים?) ומי שקונה מיונז, סלטים מוכנים, רטבים- קונה סוכר (עולה השאלה מה הבעיה להכינם בעצמנו?).

ילדים בישראל אוכלים 60,000 כפיות סוכר עד שהם מגיעים לגיל 18, ואם ימשיכו כך עד גיל 40 תיהיה לשליש מהם סכרת. הסוכר כמו ההרואין והקוקאין מגרה אזור במוח שמפריש דופאמין, וכמו ההרואין והקוקאין צריך ממנו יותר ויותר כדי לקבל את אותה מנת דופאמין. אז סביר להניח שמי שהגיע לגיל 18 עם 60,000 כפיות סוכר יעלה ויבוא בהתמכרות הקשה והקטלנית הזאת. כי סוכר לא רק ממית את הלבלב, אלא גם את הלב, כלי הדם, המוח, השלד, השיניים ואת מערכת העיכול.

בתעשיית המזון נספרו למעלה מ-9,000 כימיקלים שהגוף לא מסוגל לפרק, ועדיין 46% מהילדים מקבלים ארוחה מעובדת ומתועשת, כארוחה העיקרית שלהם ביום? נתרן גורם לבריחה של סידן מהעצמות, ועדיין יש 500 גרם נתרן בשקית שניצל מעובד. תקנון משרד הבריאות אסר על הגשת מזון מעובד לילדים אך חברות קייטרינג משקיעות בממוצע 11 שקלים בארוחה. גם השימוש ברטלין עולה עם עליית צריכת הסוכר.

קארונה ממליצה להורים: "אנשים יקרים, שמרו על ילדיכם מסוכרים ומזון מעובד, הכינו להם ולכם ארוחות טבעיות בבית, אכלו בצוותא, הודו לאדמה לשמש ולגשם, כי גם צבעי המאכל, חומרי הריח, החומרים המייצבים והמשמרים, והסוכר התחילו מהם. הוקירו וכבדו את הדור הבא, לא במה שמהיר ונוח אלא במה שמזין ומרומם, כדי שיגדלו לתפארת וישמרו עלינו ועל עולמנו בחוכמה וברגישות, כדי שיאריכו ימי חייהם בבריאות ובנחת וכדי שידעו כיצד לגדל את ילדיהם נכדינו. הביטו בהם קטנים ומעודנים ואהובים, למה לחבל בהם?".

יעל חן רביע,דיאטנית ילדים (M.Sc.Nutr) ומאמנת אישית מספרת על התרשמותה מהתכנית "הצופים לא נשארו אדישים לכתבתה של מיקי חיימוביץ בתכנית 'המערכת'- 'מה הילדים שלנו לא יכולת להשאר אדישלנוכח המשפחה שנחשפה בתכנית. הם הציגו בפנינואורח חיים שנהוג במשפחות רבות בעולם המודרני וגם אם לחלקנו המציאות שנראתה הייתה מוגזמת ורחוקה ממה שמתרחש 'בבית שלנו', הרי שכולנו פוגשים את אותן סוגיות והתמודדויות שהן חלק מההורות בעידן המודרני: הצבת גבולות, בילוי עם/מול מסכים, עומס החיים–עבודה/ בית/ ילדים שגורם לא אחת לעגל פינות, לוותר, לקבל מעט שקט תעשייתי. מטרתן וטיבן של תכניות טלוויזיה מסוג זה הן לעורר עניין, להציף, לקרוא לפעולה. מכאן והלאה, הכדור ביידיים שלנו, של כל אחד מאיתנו כפרטים וכחברה."

יעל שמתמחה בתזונת ילדים שואלת אותנו ואת עצמה "אז מי בעצם מחליט על תזונת הילדים שלנו? עד כמה אנחנו בעלי השפעה? לתפיסתי, האחריות האישית היא קודם כל שלנו, כהורים. העשייה במרכז שלנו- בבית ובמשפחה הם בעלי השפעה עצומה על ילדינו הפרטיים, על כלל הילדים, על שוק המזון ועל מדיניות ממשלתית. אז איך עושים את זה? איך מתרגמים את התובנות למעשים? מתחילים בצעדים קטנים ובהדרגה.כל משפחה מהמקום שבו היא נמצאת,בהתאם לערכים לאמונות וליכולות הפרקטיות שלה כמו פנאי,יכולות כלכליות וכו'.כל שינוי ושיפור קטן מבורך וראוי להערכה."

כדי לתת פתרונות למצב המורכב שנוצר, מציעה יעל להשקיע את עיקר המאמצים בפעולות ובהרגלים הבאים:

ארוחות משפחתיות – לקיים לפחות 5 ארוחות משותפות בשבוע של הורים וילדים יחד (ולפחות הורה אחד נוכח) כדי להנות מכל יתרונותיה המרובים של ארוחה משפחתית (נמצא במחקרים) – ילדים שאוכלים בריא ומגוון יותר, הפחתת שעורי הפרעות אכילה בגיל ההתבגרות ואפילו השפעה טובה על כישורי שפה.

בישול בייתי במהלך השבוע – אין כמו האוכל של אמא/סבתא/סבא וכו'. הן ברמה הבריאותית והן ברמה הרגשית – אנו יכולים לבחור באילו חומרים להשתמש ולאו דווקא להיות בשלנים מקצועיים. ילדים אוהבים אוכל פשוט ולא מתוחכם. הורים עסוקים יכולים לגייס את סבתא/דודה לעזרה. בנוסף, עדיף מבחינת הרכב המזון  להקפיא ולהפשיר אוכל שבושל בבית מאשר לאכול מוצרים מוכנים וקנויים, וכמובן שכדאי להעדיף לצרוך במידה רבה מזונות שקרובים לצורתם הטבעית- הגולמית.

צרכנות נבונה – כאשר אנו עורכים קניות חשוב שנכיר את הרכיבים והכיתוב על גבי אריזות מזון גם מבחינת הרכיבים  וגם לערוך השוואה בין מוצרים ולבחור את האיכותי ביותר.

ממתקים וחטיפים – במידה. בעולם השפע תפקיד ההורים הוא לחנך ולווסת. השליטה שלנו על הנעשה מחוץ לבית מוגבלת ופוחתת ככל שהילד גדל והופך לעצמאי .המושג שליטה בעייתי כשלעצמו – מחקרים מראים כי שכיחות ההשמנת ילדים היא הגבוהה ביותר במשפחות שבהן ההורים מנסים לשלוט – למשל לאסור על אכילת ממתקים. ילדים יכולים להחביא ממתקים, להתנפל עליהם בתאווה בארועים ולחוש אשמה ובושה כאשר מגבילים אותם באופן קיצוני. השכיחות הגוברת של הפרעות אכילה וירידה בטווח הגילאים שבהם היא פורצת צריכה להוות תמרור אדום כדי שלא להיגרר לקיצוניות. אורתורקסיה היא הפרעת אכילה שבה התעסקות אובססיבית ב'תזונה בריאה' ולכן שמחה והנאה מאכילה חשובים לא פחות מצריכת מזון בריא. סוגיית הממתקים והחטיפים מורכבת והמלצתי היא מידתיות וכמובן בחירה מושכלת של החטיפים והממתקים בעלי התכולה הנמוכה ביותר של סוכר נתרן-מלח ושומן בלתי רווי.

גם כחברה נוכל להשפיע על הפחתה בצריכת ממתקים וחטיפים למשל בימי הולדת – אף אחד מאיתנו לא זוכר אילו ממתקים היו בימי ההולדת שלנו כילדים.מרבית המבוגרים שגדלו במשפחות נורמטיביות ונשאלים מעלים אסוציאתיות של עוגה, שמחה, אהבה, מתנות, משפחה וחברים. מדוע הפך שולחן הממתקים לציר מרכזי בארוע? אפשר גם אחרת.

בגינת המשחקים – פעמים רבות המשפטים הבאים חוזרים על עצמם: אני לא רוצה שהילד יהיה חריג!כולם מביאים חטיפים! שלא תהיה לה הפרעת אכילה! אפשר לשנות את הנורמה.
תזונה נבונה היא חלק מחינוך ולכן הסביבה התזונתית הבייתית והכללים שלתוכם ילד גדל חשובים ומשפיעים על בריאותו ועל ההרגלים שיאמץ בהווה ובעתיד.

במשפחות צעירות מומלץ ליישם כבר מהתחלה שני קווים מנחים שיעילים מאוד על מנת לגדל ילדים שאוכלים מזון בריא ומגוון:
התחלה במתיקות עדינה – המשיכה לטעם המתוק היא מולדת. לקטוז החלב הוא בעל מתיקות עדינה כזו שמושכת את התינוק לינוק אך להפסיק את ההנקה כשהוא שבע. לעומת זאת ככל שילדים נחשפים מגיל צעיר לדרגות גבוהות של מתיקות במשקאות ממתוקים ומזונות עתירי סוכר, סף המשיכה שלהם לדרגת מתיקות משתנה והם חווים מזונת ניטרלים או בעלי מתיקות טבעית (פרות , ירקות) כתפלים. זו לא הסיבה היחידה לכך שילדים ממעטים באכילת פרות וירקות אך בהחלט אחת מהן, כנ"ל לגבי מלח.מדובר בהרגלים נרכשים ותלויי סביבה ולכן מומלץ שהורים בגילאי ינקות כאשר זה אפשרי ותזונת הילד נמצאת בשליטתם המלאה ימנעו מחשיפה ליוגורטים מעדנים מזונות ומשקאות המכילים תוספת סוכר – בצורה כזו גם מבטיחים התחלה טובה ובריאה לתינוקות וגם משפיעים על הבחירות במגוון מזונות בשלב הפעוט/ילד. כך גם לגבי חטיפים שחלקם עבור הורים מהווים ציון דרך בהתפתחות התינוק – אין סיבה שהורים יערכו הכרות יזומה עם החטיפים בגיל כל כך צעיר. ירקות רכים ומבושלים ופרות רכים כמזון אצבעות עדיפים על פני בסקויטים מיוחדים לתינוקות.

צבעוניות ויצירתיות – ילדים נמשכים לצבעוניות ולצורות. לכן הם מחבבים כל כך חטיפים בצורות שמושכות ילדים וממתקים צבעוניים וזה מעבר לנושא הטעמים. הוכחה לכך היא שכשיש אריזה צבעונית של ארטיקים ללא צבעי מאכל הם אוכלים אותם באותה תאווה כפי שהם אוכלים כשהארטיקים מכילים צבעי מאכל ובאריזה שקופה. כך גם לגבי ירקות ופרות – מחקרים מראים שילדים אוכלים כמויות גדולות יותר של ירקות ופרות צבעוניים שמוגשים בצורות אטרקטיביות. עם מעט השקעה,כל אחד לפי כשרונו, הורים יכולים להגיש צלחות אסטטיות של מגוון פרות וירקות להכין שייקים צבעוניים ולהשתמש באביזרים כדוגמת קשים וכוסות צבעוניות, להכין כריכי פרצופונים וקופסאות אוכל מקושטות – כל אלה הם גורמים בעלי השפעה שמעודדת אכילה בילדים.

יעל מציינת לטובה את קיומה של התכנית הממשלתית לקידום אורח חיים פעיל ובריא בישראל שחלק מהמלצותיה ומטרותיה כבר מיושמות בתעשיית המזון להפחתה הדרגתית ומבורכת של כמויות הסוכר והמלח המוסף למזונות ובפעולות נוספות בשטח החינוך וקידום הבריאות שנהיה עדים להן בשנים הקרובות.

"שינויים עמוקים וקבועים הם לרוב כאלה שנעשים לאורך זמן", מסכמת יעל חן רביע את התכנית, "אם אתם מרגישים בעקבות הכתבה שאתם רוצים 'לעשות' – כדאי להתחיל מהצבת יעד אחד עד שני יעדים ראשוניים ישימים ומשם להתקדם וכמובן שתמיד אפשר להתיעץ  ולקבל הכוונה וליווי בדרך".   

 


יעל חן רביע

 

השאירו תגובה: