OF_FLYL
MIC_FLYR

מהי פירמידת המזון הטובה ביותר? פאנל מומחים

האם פירמידת המזון הקלאסית היא מסוכנת לבריאות? פנינו למיטב המומחים כדי לשמוע מה לדעתם הפירמידה המנצחת

המונח "פירמידת המזון" יצא לאוויר העולם ב-1974, בשוודיה, בין היתר כדרך להתמודד עם עלויות המזון. עם השנים, ממשלות שונות אימצו אותו כמודל לאכילה בריאה יותר, והתוכן שלו השתנה במהלכן. ככל שהמודעות לתזונה בריאה הלכה וגדלה, כך גם הביקורות על הפירמידות השונות. אז מה נכון? יצאנו לברר עם מובילי דעה בתחום התזונה הבריאה.

 

מה יש לנו היום? פירמידת המזון לפי משרד הבריאות הישראלי

המחלקה לתזונה במשרד הבריאות פרסמה פירמידה שמורכבת מ-6 קבוצות מזון, כש-5 מהן נחשבות לחיוניות. ככל שאנחנו קרובים לבסיס, כך מומלץ לצרוך יותר מהקבוצה המדוברת.

איך היא נראית?

 

מומחה #1 – אופיר פוגל – פירמידת המזון של מצטייני הבריאות בעולם

"בשונה כנראה מכל פירמידת מזון אחרת, פירמידת המזון של האנשים הבריאים בעולם מבוססת על מודל מנצח שהתקיים במשך כמאה שנה. בשונה מפירמידות הבנויות על השערות וניתוח נתונים כאלה ואחרים, כאן מתבסס המודל התזונתי על הצלחה מוכרחת הלכה למעשה. הפירמידה הזו נבנתה על בסיס המכנה המשותף של תזונתם המעולה של ה״איזורים הכחולים״ האמיתיים: סרדיניה שבאיטליה והאי אוקינאווה מיפן (עם קצת התייחסות לניקויה שבקוסטה ריקה). במקומות אלה אנשים לא רק חיים יותר שנים מכל מקום אחר בעולם, אלא גם נהנים משנים רבות כמעט ללא מחלות כרוניות, ועם איכות חיים גבוהה.

הפירמידה מוסברת לעומק בספר ״לרקוד (גם) בגיל מאה – לחיות טוב כעת״, אותו ניתן לקרוא בחינם מהקישור.

 

הפירמידה נוצרה על ידי בעת הכנת הספר לאחר שנים של למידה מעמיקה וביקורים במוקדי הבריאות המובילים בעולם.

זכויות יוצרים להוצאה לאור, לעיתון ״לאישה״ ולמחבר הספר.

אופיר פוגל, נטורופת. מטפל, מרצה, חוקר וסופר.

 

מומחית #2 -פרופסור אולגה רז 

"פירמידת המזון מהווה דימוי ויזואלי להמלצות לתזונה בריאה במדינות או באוכלוסיות שונות.  תיאורטית היא מאפשרת לכל אחד לבחור את האוכל שמצד אחד תורם לבריאות ומצד שני אהוב על האדם הספציפי. בשנים האחרונות הוסיפו להמלצות התזונתיות גם המלצות ויזואליות לפעילות גופנית ולשתייה. לדוגמה, צריכה מתונה של אלכוהול או שתיית תה.

בדרך כלל הפירמידה מבוססת על קבוצות מזון, המסודרות בשלבים, כשהסדר והגודל של כל שלב משתנה בהתאם להרגלי התזונה באותה מדינה או באותו אזור.

לדוגמה, ברוב הפירמידות השלב הראשון, הבסיס של הפירמידה, מכיל פחמימות מורכבות. בפירמידה אסיאתית אנחנו רואים אורז, איטריות ולאחר מכן חיטה ותירס.  בפירמידה ים תיכונית – לחם, פסטה, אורז, פולנטה.  בפירמידה הדרום אמריקאית – תירס כפחמימה העיקרית, וגם דגנים אחרים.

השלב הבא הוא בדרך כלל ירקות ופירות, בחלק מהפירמידות בחלקים שווים ובחלק יותר ירקות ופחות פירות.  באחת הפירמידות היפניות, פירות נמצאים בחלק העליון של הפירמידה, יחד עם המזונות הלא מומלצים, כמו ממתקים.  בפירמידה הדרום אמריקאית ירקות ופירות נמצאים בבסיס הפירמידה, יחד עם פחמימות, ובחלקים שווים.

דוגמה נוספת: בפירמידה ים תיכונית הוסיפו שמן זית, בעוד שבפירמידה האסיאתית יש שמנים צמחיים מכל סוג, הרי הם לא ממש אוכלים שמן זית.

נתתי דוגמאות אלה, ויש עשרות אחרות, כדי להראות שפירמידת המזון זה לא משהו קבוע.

הפירמידה הישראלית בנויה בדומה לפירמידה הקלסית, רק שמשום מה, שמן זית ואבוקדו מומלצים בכמות מאוד מוגבלת, ובשלב של חלבונים נמצאת גבינה צהובה.

האם אנחנו צריכים פירמידת המזון? לא בטוח. לא משתמשים בה הרבה, היא לא ממש מפורסמת באוכלוסייה, בהרבה מקרים יש צורך בהסברים, כך שאם כבר, היא מתאימה יותר למקדמי בריאות, וגם להם לא במיוחד, אם כי נחמד להראות אותה בהרצאה לציבור הרחב.

יש היום מושגים אחרים, כמו פירמידה אינטראקטיבית או צלחת האכילה הבריאה.

חוץ מבהרצאות לסטודנטים, נראה לי שאף פעם לא הצגתי את הפירמידה בהרצאות הרבות שלי לציבור".

 

ממתקים

הממתקים לא צריכים להיות בפירמידה? צילום: PEXELS

 

מומחית #3 -איריס גרינשפון – פירמידת המזון והמשפחה בישראל

איריס מתמחה בתזונה בריאה לכל המשפחה ומאמינה שלחיות בריא זה עניין משפחתי:

"ילדים הם חקיינים וסתגלתנים. כאשר אנחנו מדברים על הקניית הרגלים טובים בנושא אוכל ותנועה; אני מוצאת שקל מאד לגרום להם לקחת חלק, וכמובן הם מתרגלים לאכול לפי צו הבית.

זה הכל הרגלים ומה מגישים. עובדה: בכל מדינה האוכל שונה ומגוון (תחשבו על הודו/אוסטריה ויוון למשל) והילדים אוכלים מה שמוגש בבית.

איריס ממליצה על הפירמידה הקנדית: "חצי מצלחת בכל ארוחה תמיד מומלץ להיות ירקות ופירות. זה נותן לנו נוזלים, סיבים ומינרלים, ועכשו עוד חצי, מחולק ל 2 רבעים: דגנים רבע צלחת, רצוי מלאים

חלבון הרבע הנוסף, מהחי או מהצומח, לפי בחירתכם האישית. ממתקים, חטיפים ושתייה שאינה מים, כלל לא מופיעים. למה?  כי הם לא מומלצים לצריכה.

ברור שנאכל מהם לפעמים, זה ברור וזה לנפש. רוב הזמן מומלץ לאכול לפי הצלחה הזו, לבריאות ועם חיוך!"

 

מומחית #4 לירז בלומנפלד – ההמלצה: פירמידת מזון מבוססת תזונה דלת פחמימות

תזונת פליאו מהתקופה הפליאוליטית הקדומה. תזונה זו דוגלת באורח חיים בריא כמכלול ודגש גם – לשינה מספקת, תנועה והפחתת לחצים. במטרה לשפר את הבריאות, שמירה על המשקל, ומניעת מחלות.

 

תזונה זו מבוססת על מזון פשוט,אמיתי וקרוב לצורתו הטבעית, ללא עיבוד, ונקי מרעלים. מזון מהחי – בשר מכל סוג, דגים, ביצים, פירות ים, ומהצומח – ירקות, פירות, אגוזים וזרעים, ושומנים בריאים. זה הבסיס. ניתן לשלב גם עמילנים מסוימים. תזונה זו אינה כוללת – דגנים המכילים גלוטן, קטניות, שמנים צמחיים מעובדים, סוכר ורוב מוצרי החלב. הנחיות אלו כלליות ואינן אישיות".

 

המידע באדיבות לירז בלומנפלד – נטורופתית, מרצה ומייעצת קטוגנית, פליאוליטית ודלת פחמימות.

 

מומחה #5 איתן בן מיור – פירמידת המזון של הפליאו

"תזונת הפליאו מבוססת על כמה הנחות מוצא שעד לפני כמה שנים נחשבו לקיצוניות מאוד אבל נכנסות בהדרגה ללב הקונצנזוס.

ההנחה הראשונה היא שמזון מהחי ובשר בקר לא רק שלא מזיקים אלא הם גם מכילים שפע של חומרי מזון המועילים לבריאות מיטבית.

ההנחה השנייה היא שדגנים ובעיקר חיטה מכילים אנטינוטריאנטים שהם חומרים הפוגעים במערכת העיכול ועשויים גם לגרום לנזקים בריאותיים נוספים.

וההנחה השלישית היא שקבוצות מזון שונות יכולות להיות מתאימות או לא מתאימות לאנשים שונים.

כך שפירמידת המזון של הפליאו תהיה בבסיסה שפע של ירקות בצורות הכנה שונות, מעליה מזון מהחי ומקורות קלוריים צמחיים, מעל זה שמנים איכותיים, ובראש הרשימה מזונות דחוסים בנוטריאנטים, תבלינים וגם מעט פינוקים".

המידע באדיבות איתן בן מיורף פליאו דיאט; נטורופת, מלמד ומטפל בתזונה בגישת הפליאו.

השאירו תגובה: