SHABAT_MIG_L

Powered by WP Bannerize

SHABAT_MIG_R

Powered by WP Bannerize

מגירת חטיפים - כן או לא? ומה עם הקינוחים?

מאת: רחלי בהרל
אחרי שאכלתי את החטיף, שתיתי טונה מים, זה היה כל כך מלוח, שהתכווצו לי השיניים.

כחלק מהתנהלותו של בית המתרגל תזונה בריאה, בלתי נמנע להתמודד עם השאלה לגבי החזקת נישה של נשנושים (מילה יפה לחטיפים ולממתקים תעשייתיים) בבית.

קבלו שלוש אפשרויות למדיניות, ולשלושתן היבטים לחיוב ולשלילה:

הראשונה – אם בחרתם והצלחתם שלא להחזיק חטיפים וממתקים תעשייתיים בביתכם – אשריכם וטוב לכם. רחוק מן העין, רחוק מן הפה. אם אין במקרר ובמזווה, אין על מה להתווכח. כשתחליטו שבא לכם לאכול משהו החורג ממנהגכם, פשוט תצטרכו לעשות מעשה ולצאת מן הבית לקנותו. למשל, יציאה לפיצה או לגלידה מדי פעם שונה מהחזקת חבילה זמינה במקפיא. מצד שני, יש סיכוי טוב שהילדים יפתחו גישה של ציידים, שגם "ממתקי הבריאות" שהכנתם במו ידיכם לא יצליחו למגר. כמו כן עלול להיווצר מצב שלא יוסיף לכם שקט נפשי, בו תצטרכו לראות את ילדכם מתביית על שולחן יום ההולדת של חבר ומשלים את החסר.

השנייה – אם בחרתם להחזיק בבית ולהגביל את הכמות, כמו לדוגמה לשמור את הממתקים בעליית הגג או לנעול את מגירת הממתקים על סוגר ובריח או פשוט להציב גבולות ברורים, כי אז יצאתם נאורים.

מצד אחד, לא גרמתם לילדיכם ילדות "עשוקת סוכרים", ומצד שני שמרתם על איזון. עם זאת, רצוי שתזכרו כי הגבלת מזונות הופכת אותם לנחשקים יותר. מראה הילד ושולחן יום ההולדת יכול לחזור על עצמו. כדי למנוע ויכוחים יומיים, נסו לתרגל דיאלוג משפחתי תוך שמירה על הגבולות הנראים לכם, והתחשבות, במידת האפשר, ברעיונות וברצונות הילדים. וכאשר כבר נותנים – לעשות זאת מכל הלב, ולהגיד לבריאות. חשובה מאוד האנרגיה וההתכוונות שהמזון ניתן ונאכל בה.

והשלישית – אם בחרתם להחזיק בבית ולתת יד חופשית בשם מגילת זכויות הילד הממותק, כי אז יצאתם זורמים. בחרתם לתת לילד ללמוד את גבולותיו ולהקשיב לגופו. אולם עקב העובדה שלסוכר יש ממד ממכר, ארוחות שיוחלפו בחפיסת עוגיות עשויות להיות מצב שכיח. למרבה הפלא, עדיין קיימת האפשרות שילדינו ישחרו לסוכר בבתים אחרים. בבחירה של גישה חופשית, חשוב עדיין לדאוג לכך שתזונת הילד תתבסס על מזון טבעי ושהוא ישבע מאוכל בריא. זאת מכיוון שמוצרים אלו משבשים את תחושת הרעב והשובע, וללא פיקוח כלשהו, סביר להניח שתזונה מאוזנת לא תצמח מכאן.

אז נכון, לא פתרנו את הסוגיה. אולם המלצה חשובה היא שכדאי שהגבולות שאנו מותחים יתאימו בראש ובראשונה לנו ולמה שאנו מאמינים שהוא הטוב ביותר לילדינו, תוך הקשבה לצורכיהם המשתנים. צרכים אלו הם תלויי גיל, העדפות אישיות והתניות חברתיות. אם ננסה להיות בהקשבה סטריאופונית ולנשום עמוק, נוכל אולי לעמוד במילתנו, להיות עקביים וליצור שגרת חיים שאינה זירת מלחמה ובד בבד שומרת על איזון תזונתי סביר.

 

אני רוצה קינוח!

כשאת מבטיחה –
"אחרי האוכל ממתק מהארון",
אז כבר אין לי סבלנות, ונגמר התיאבון.

בהמשך ישיר למגירת החטיפים, ילדים רבים הורגלו לסיים את ארוחותיהם במשהו מתוק. במקרים רבים זהו הרגל בין-דורי שאנו ההורים מעבירים להם בגאון. אולם אם בדור ההורים ממתק לא היה דבר שבשגרה, הרי שילדינו חשופים היום הרבה יותר מאיתנו למוצרים עתירי סוכר.

 

התמכרות לסוכר

מה המקום של הממתקים? צילום: RF123

נו, אז יש קינוח? בעניין זה, כמו בכל עניין, כל בית ומנהגיו. ישנם בתים שבהם מקובל לסיים כל ארוחה בדבר מתוק. ישנם בתים שבהם מקבלים את "המשהו המתוק" פעם ביום, ועוד כהנה וכהנה גרסאות. כחלק משינוי הרגלי התזונה, נסו לבחון מחדש את הצורך המותנה במתוק בכלל, ובסיום ארוחה, בפרט.

אם עולה הצורך, כדאי לבחון את הנסיבות. פעמים רבות הוא נובע, מעבר לעניין ההרגל, מאי אכילה מספקת של פירות מתוקים או אכילת מזון מלוח. וכזכור, לא תמיד מתוק הוא התשובה (עוד בנושא תוכלו לקרוא בפרק "לגדול בריא", תחת "הקניית הרגלי אכילה בריאים לילדים"). אם בכל זאת מתוק, רצוי להציע בשגרה מתוקים ביתיים (יש מתכונים!) או פירות מתפנקים בצורת גלידה ביתית עשירה, למשל.

ישנן משפחות רבות אשר מגבילות את צריכת הממתקים בבית במידה זו או אחרת, ובחוץ משחררות לחלוטין את הרצון והצורך לשלוט. בבסיס הרעיון עומדת התפיסה כי הבית נותן את הבסיס ואת המצב האופטימלי, ובחוץ הילדים חופשיים לפעול כמיטב הבנתם. זאת מתוך תקווה ואמונה שהיסודות שניתנו בבית ישפיעו על הבחירות של הצאצא במכלול חייו, גם אם ההפנמה תהיה רק בהתבגרותו. גם כך אפשר.

 

הכתבה היא חלק מהספר החדש פשוט משפחה בריאה – המדריך הישראלי המקיף לתזונה בריאה * כולל 100 מתכונים *

השאירו תגובה: