EPHARMA_FLYL

Powered by WP Bannerize

MARAVA07_RIGHTF

Powered by WP Bannerize

כל הדרכים מובילות למוח

סיקור הרצאתה של ד"ר קארין אלמן שינה – מומחית בנוירולוגיה והפרעות קוגניטיביות מכנס רפואה פונקציונלית - הדור הבא; בואו להבין איך מתפתחת ירידה קוגניטיבית ומחלת האלצהיימר ולקבל טיפים למוח בריא יותר

ד"ר קארין אלמן שינה היא נוירולוגית צעירה שהתחילה את דרכה המקצועית בנוירולוגיה הקונבנציונלית, נחשפה לרפואה הפונקציונלית ומשתמשת בידע לטיפול בבעיות נוירולוגיות.

 

ההרצאה נפתחה בהשוואה בין הרפואה הקונבנציונלית לפונקציונלית.

גישת הרפואה הקונבנציונלית, בבואה לפתור מחלות כרוניות, היא לבדוק ולאבחן את המחלה, על מנת לתת את התרופה הנכונה.

בגישת הרפואה הפונקציונלית איתור התרופה המתאימה לסימפטום הוא רק את קצה הקרחון בטיפול בבעיה. הגישה הפונקציונלית מרחיבה את היריעה באבחון המחלה – זוהי גישה ששואלת למה? מה גורם למחלה? מה קורה מבחינה ביוכימית? מטרת האבחון והטיפול בגישה זו היא להסתכל על כל הגוף ולא רק באיבר/סימפטום עצמו. כמו כן האבחון והטיפול נעשים במשותף עם המטופל מאחר ורופאים פונקציונלים צריכים להתאים את הטיפול ליכולות שלו. מעבר לטיפול הקונבנציונלי, אני כרופאה, אומרת ד"ר קארין,  צריכה להנחות את המטופל ולהיות קשובה לו, ולהתייחס לרבדים שונים בחייו שהינם קשורים לטיפול, כמו מצב הסטרס והתזונה לדוגמה. רצוי לציין, שבתחום הנוירולוגיה והפרעות הזכרון (התמחותה של ד"ר קארין), מספר התרופות לעיתים מצומצם.

 

דרך הטיפול של ד"ר קארין מתחילה בראיית האדם עם הגנטיקה שלו, בבדיקה ובהבנה של הסביבה בא הוא חי ואורחות החיים שלו, וע"י כך – התאמת הטיפול בו. לצערנו, עדיין לא נמצא טיפול אחד נקודתי ויעיל לאדם עם מחלת אלצהיימר. וכאן באה הרפואה הפונקציונלית ואומרת שכל אדם עם מחלה כרונית כמו אלצהיימר הוא אדם בפני עצמו, והטיפול בו שונה בשל הרקע, הגנטיקה והסביבה שלו, ביחס לאדם אחר. הגישה הפונקציונלית מסתכלת על כל האיברים כחלק ממערכת אחת, הכל קשור!

 

באופן שגרתי, הטיפול הפונקציונלי מתמקד בהוספת הגורמים החסרים, והסרת הגורמים המזיקים, מיקוד הטיפול באדם ולא במחלה, והכי חשוב, הרפואה הפונקציונלית מנסה למנוע מצבים רפואיים עתידיים, תוך הסתכלות על האדם גם במצבים שהוא בריא ולא רק כשהוא כבר חולה, כי לעיתים זה מאוחר מדי. לדוגמא, לא רצוי להגיע למצב של סוכרת כדי להתחיל לטפל בה או למנוע את החמרתה. לגנטיקה השפעה רבה על מחלות כרוניות, אולם לרב היא צריכה את הסביבה המתאימה כדי לגרום למחלה להופיע, ולכן רצוי לשאוף כל הזמן להיות במצב של בריאות מיטבית כדי למנוע הדרדרות רפואית.

 

מאמרים רבים מצאו שלעיתים הבעיה היא לא רק באזור שבו יש לנו את הסימפטומים. וההסתכלות הרחבה יותר, היא זו שיכולה לרמוז לנו על הכשלים בבריאותו של המטופל ולכוון אותנו לטיפול.

לדוגמא, מצבי דלקת, חוסר איזון הורמונלי, גנטיקה ואפיגנטיקה, תזונה, העדר ספורט והפרעות מצב הרוח – כל אלה יכולים לגרום לדמנציה וכן למחלות כרוניות אחרות. לעיתים אצל אנשים הסובלים מדכאון ,הוא הגורם לדמנציה ויתכן שזהו חלק מאותה המחלה.

דוגמא נוספת היא שדלקת יכולה להוביל להתפתחות של מספר מחלות כמו מחלת לב, דכאון, סרטן, סוכרת, דלקת פרקים דמנציה ואלצהיימר.

 

אז איך עובדת הנוירולוגיה המותאמת אישית? זה מתחיל באיתור הבעיות, תישאול מקיף, בדיקה קוגניטיבית ונוירולוגית ועבודה עם צוות רב מקצועי הכולל גם נטורופתית, פסיכולוגית ומרפאה בעיסוק קוגניטיבית. כל מה שאדם עם ירידה בזכרון צריך,  כדי שמצבו לא יחמיר ולעיתים אף ישתפר.

קפה

קפה. מזיק או מועיל למוח?

 

אז מה נחוץ למוח כדי לתפקד היטב?

אורחות חיים מאוזנים – שינה עמוקה ומספקת (7-8 שעות בלילה), ספורט, אימון מוחי, חברה, מזון איכותי

סביבה פנימית בריאה – מצב הורמונלי תקין, מצב תזונתי תקין, ומערכות גוף תקינות – מערכת חיסון תקינה, פירוק וספיגה מיטבית של המזון, יצירת אנרגיה, בניית רקמות, נטרול רעלים וסילוק פסולת, תקשורת בין תאית ומערכת הובלה תקינות.

במקום להסתכל על איברים, אנחנו מסתכלים על מערכות ועל הקשרים ביניהן ומשפרים אותם.

 

ירידה קוגניטיבית ודמנציה

קשיי זיכרון וריכוז יכולים להיות בכל גיל, בגיל 20 ועד גיל 100. גיל המעבר מהווה נקודת מפנה, לעיתים יש גם קושי להתארגן ולהתרכז. אך לתופעות אלו אין לנו תמיד תרופה קונבנציונלית. אז מה קורה לעיתים? המטופל עלול לחשוב ש"הכל בראש", שמדובר בסטרס או בעייפות, והוא זקוק לכדור פסיכיאטרי או אחר. כשמופיעה דמנציה, היא מתבטאת בכך שלעיתים אנשים לא זוכרים ארועים או פרטים מארועים, קשה להם לזכור שמות או מילים, תאריכים ומקומות. לעיתים קשה להם לזכור עלילה של ספר שקראו או סרט, יש מקרים גם של חוסר בטחון בביצוע פעולות פשוטות ומוכרות, קושי בחישוב, צמצום שפתי – מחליפים מילים במילה "זה".

 

אלצהיימר

זהו סוג של דמנציה, הכי נפוץ והכי מוכר, אולם יש דמנציות אחרות.

זה מתחיל מקושי בזכרון לטווח הקצר וזה מתקדם לקשיים בפעולות יומיומיות כמו שימוש באינטרנט, הליכה לדואר, לבנק ופעולות מוכרות אחרות. לרוב זה מתחיל מגיל 65 ומעלה אך ישנם אנשים בגיל 50 עם אלצהיימר.

ישנו גן שנקרא AP0E שהוא מקודד לחלבון שאחראי על נשיאת השומנים בגוף. הגן שאחראי על החלבון הזה נושא לעיתים עותק אחד או שניים לא תקינים הנקראים APOE4, ואז יש סיכוי מוגבר לפתח אלצהיימר ב25-55% . עוד דבר שמאפיין את המחלה הוא שקיעה של משקעים חלבוניים הקרויים טאו ועמילואיד – בטא בתוך העצבים במוח וביניהם. חלבונים אלו מפריעים לקישוריות בין התאים במוח וכך התאים מתנוונים, וזה קורה הרבה שנים לפני שהמטופל או המשפחה מתחילים להרגיש שמשהו לא בסדר.

 

איך מאבחנים אלצהיימר?

אנמנזה רפואית – תשאול מקיף, שואלים לא רק את המטופל, אלא גם את בני המשפחה, כי הרבה פעמים המטופל לא מודה בירידה בזכרון, אולם בני המשפחה מעידים אחרת. עושים אבחון קוגניטיבי ויש עוד בדיקות עזר.

בדיקות הדם השגרתיות שמבצעים הן– סוכר בצום, HbA1C (בדיקה מדויקת יותר של סוכר), מלחים, תפקודי כבד, תפקודי כליות, ספירת דם, פרופיל שומנים – כולסטרול, טריגליצרידים, HDL, LDL. ויטמינים – B12, D, חומצה פולית ו-TSH – בלוטת התריס.

כיום בודקים באופן שגרתי 3 ויטמינים, אך ישנם ויטמינים נוספים היכולים להשפיע על המחלה. בדיקת ה-TSH השגרתית גם היא בדיקה חלקית ולעיתים אף יכולה להטעות.

כחלק מהבירור, עושים גם מיפוי מוח ו-MRI, כדי לבדוק הצטברות החלבונים ולשלול בעיות אחרות.

טיפול תרופתי – במחלות ניווניות כמו אלצהיימר אין לנו תרופות יעילות מספיק. יש כ- 3 סוגי תרופות שיכולות לשפר זמנית את המצב, אך לחלק מהחולים התרופות לא מועילות, חלק אחר יפתחו תופעות לוואי והן לא מפריעות למחלה להתקדם. כל המחקרים בשלבים מתקדמים עד כה לצערנו נכשלו, ולאלצהיימר נכון להיום אין תרופה מרפאת!

 

מחקר פיני מעניין שהתוצאות שלו הוצגו ב-2015 בדק התערבויות לשינוי אורחות חיים, תזונה ואיזון גורמי סיכון – לקחו 1260 איש וחילקו לשתי קבוצות, נתנו להם מאמן כושר, תזונאית והנחיות מדוייקות לאורחות חיים מיטביים למוח ועקבו אחריהם במשך שנתיים. הקבוצה השנייה קיבלה את ההמלצות הרגילות ולא הכוונה ספציפית. בסיום המחקר ראו ששתי הקבוצות השתפרו אך קבוצת ההתערבות השתפרה הרבה יותר והסיכון שלה לפתח דמנציה היה נמוך בכ-30%. המחקר נערך על אנשים בריאים בגילאי 60-77 עם גורמי סיכון לירידה קוגניטיבית.

 

ד"ר דייל ברדסן, נוירולוג בכיר ב UCLA, UCSF ובעבר מנהל המכון לחקר הזיקנה, ערך מחקרים בגישת הרפואה המותאמת אישית. לביצוע המחקר, הוא לקח אנשים עם ירידה קוגניטיבית קלה ואלצהיימר התחלתי ונתן להם טיפול בהתאם לבעיות שלהם. תיקן חוסרים שהיו להם, כל אחד על פי מה שנמצא לו בבדיקות, יחד עם שינוי אורחות חיים, ועקב אחריהם. המחקר כלל מעל 100 איש והצליח להראות שיפור ניכר אצל חלק גדול מהמטופלים ובעיקר עצירת ההתדרדרות הקוגניטיבית. ישנם אנשים שהינם 5 וחצי שנים לאחר התכנית, שהשתפרו ועדיין מרגישים טוב.

כידוע היום, מחלת אלצהיימר הינה מולטי-פקטוריאלית, נגרמת על ידי גורמים רבים, שאינם ידועים. ד"ר ברדסן מצא 36 פרמטרים שצריך לבדוק בגוף, כמו לסגור 36 חורים. הוא בודק אצל כל חולה את כל הפרמטרים הללו ומטפל בהם בהתאם לממצאים בבדיקות.

הוא טוען שיש חוסר איזון בין תהליכים הורסים בגוף לתהליכים בונים. למשל אוסטאופורוזיס זה חוסר איזון בין תאים בוני עצם לתאים הורסי עצם. אותו דבר לדבריו קורה באלצהיימר, כאשר יש חוסר איזון בין תהליכים שתומכים בייצור סינפסות לתהליכים שתומכים בהרס שלהן.

 

סוגי אלצהיימר שונים

RECODE – Reversal of cognitive decline – זה שם התוכנית שלו והיא מגדירה 3 סוגים עיקריים של אלצהיימר:

הסוג הראשון הוא דלקתי – אנשים שהיתה להם דלקת לפי הבדיקות. הוא טיפל בדלקת על ידי תזונה, תוספים ואורחות חיים.

הסוג השני הוא אטרופי – חסר – לעצבים במוח אין את מה שצריכים כדי לתפקד טוב. לדוגמה מעט מדי B12, מעט מדי אבץ, מעט מדי הורמונים – כל אלו יכולים לגרום לירידה קוגניטיבית. לכן חשוב שהמוח יתפקד באופן מיטבי ולכן ה-B12 לדוגמה רצוי שיהיה בגבול העליון ולא רק  "בנורמה". איך החליטו מה זה תקין ("נורמה")? על פי סטיסטיקות.

אנשים עם הסוג הראשון והשני במחקר שלו, שיש להם את הגן של אלצהיימר (APOE4) עדיין השתפרו.

הסוג השלישי הוא טוקסי – זה יכול להיות אפילו מעקיצה של קרצייה שמשאירה זיהום בגוף שלנו (כמו מחלת LYME), זה יכול להיות מחשיפה גבוהה למתכות רעילות, לגורמים מזהמים, לחומרי הדברה ועוד. וכמובן שילוב עם גנטיקה מסוייימת יכול להחמיר את הנטיה הזו.

 

הבדיקות שיכולות לתרום לאבחון וטיפול בירידה קוגנטיבית:

סמני דלקת

בקופת חולים ניתן לבדוק CRP ו-ESR אך יש עוד המון סמני דלקת חשובים שניתן לבדוק כמו: HS-CRP, TNF-ALPHA, IL6, IL1, fibrinogen, albumin/globulin, OMEGA 3 INDEX

ויטמינים ותוצרי הפירוק שלהם – B1, B2, B3, B6, D, E, MMA, הומוציסטאין, MTHFR, CoQ10 (גן הקשור לתפקוד ויטמיני B)

מינרלים – אבץ, נחושת, פריטין, ברזל, מגנזיום, סלניום.

הורמונים – אסטרדיול, פרוגסטרון, פרגנולון, טסטוסטרון, טסטוסטרון חופשי, קורטיזול, DHEA, TSH, RT3, FT3, FT4

מתכות רעילות – ארסן, אלומיניום, כספית, עופרת, קדמיום

רגישות לגלוטן

רגישות לקזאין

קלפרוטקטין

זונולין (סמן של מעי דליף)

ואחרות נוספות.

בריאות המעי מאוד חשובה, ישנו קשר הדוק בין המעי לבין המוח.

 

קוגנוסקופיה – מהי?

כמו שעושים קולונוסקופיה לבדוק מה יש במעי, כמו לשלול התחלה של סרטן, אותו העיקרון נכון בקוגנוסקופיה. אנחנו רוצים לבצע גילוי מוקדם כדי למנוע את המחלה, כי לאחר שמתחילה, הסיכוי להחלמה יורד.

 

 

טיפים למוח בריא

גילוי מוקדם של ירידה בזיכרון, ריכוז, שליפת מילים כו', ומניעה ככל האפשר בגיל מוקדם. אורח חיים בריא כבר מגיל צעיר.

תזונה מותאמת אישית, וכן צום לסירוגין – הכוונה ל- 12 שעות בין ארוחת ערב לארוחת בוקר, שנותן לגוף ולמוח מנוחה וגם מאפשר פירוק שומנים לקטונים ואז המוח יכול להשתמש בהם. אצל אנשים עם אלצהיימר נראה כי יש קושי למוח להשתמש בסוכר לאנרגיה (לא ידועה הסיבה), ואז פירוק השומן זו היא הדרך החלופית היחידה להפיק אנרגיה.

שינה של 8 שעות בלילה ושינה עמוקה ואיכותית מאוד חשובה לתפקוד המוח. תרופות שינה לא מומלץ ליטול, מאחר והן גורמות לשינה שטחית יותר ועלולות להחמיר קשיים קוגניטיביים.

קפה נמצא יעיל למוח, אבל רצוי לא עם התוספות הרגילות סוכר וחלב. מומלץ לצרוך קפה אורגני ואיכותי ובלי תוספות מיותרות.

פעילות גופנית אירובית ואימוני כוח – חשוב מאוד לקשר בין תאי העצב במוח.

אימון קוגניטיבי – קריאה, משחקים, תשבצים, לימוד שפה או מידע חדש, ולשלב בין כל מיני גירויים, לא רק גירוי אחד, כדאי לגוון.

פעילות חברתית – לא להיות לבד, לצאת ולראות אנשים, לעשות מה שאנחנו אוהבים.

הורדת סטרס – סטרס ממושך גורם להרס תאים במוח ובגוף ולהפרעות מטבוליות רבות.

שלווה ואושר

ואחרון חביב –  אם אנחנו לא נשנה כיוון לבריאות, אנחנו עלולים למצוא את עצמנו בדיוק במקום אליו לא היינו רוצים להגיע. לעשות מה שתורם למוח. לשנות כיוון!

את ההרצאה העבירה ד"ר קארין אלמן שינה – המרפאה לנוירולוגיה מותאמת אישית, תוכלו לקרוא מידע נוסף באתר – www.ElmanMD.co.il .

 

השאירו תגובה: