KAL_FLY
ECO_3

הקשר בין תזונה לקויה למחלת הקורונה

מאת: - הוצאת ספרי הבריאות הגדולה בישראל
ד"ר מריאלה גלאנט מסבירה מה כדאי לאכול כדי לשפר את הבריאות המטבולית שלנו, בימי מגיפת הקורונה

 כיום, ידוע שסוכרת, השמנת יתר, מחלת לב וכלי דם ויתר לחץ דם מגבירים את הסיכון לפתח מחלה קשה במקרה של הידבקות בנגיף הקורונה ואף מעלים את הסיכון לתמותה.

על פי הנתונים, חולי סוכרת נמצאים בסיכון גבוה של כמעט פי 3.7 לפתח סיבוכי תחלואה קשים ואף קטלניים של המחלה.

1 הסיכון אף גבוה יותר בקרב אנשים עם רמות סוכר לא מאוזנות. אצל אלו הסובלים מיתר לחץ דם, הסיכון גבוה פי 2.

KAL_250

2 בקרב מטופלים עם אי-ספיקת לב, מחלת העורקים הכליליים והפרעות בקצב הלב, סיכוני התמותה מקורונה גבוהים פי 3-2.

3 בדומה לכך, מטופלים עם השמנת יתר נוטים פי 5 יותר להזדקק לטיפול נמרץ עקב סיבוכי המחלה

4 והסיכון שלהם לפתח כשל נשימתי גבוה פי 2. אצל אנשים עם השמנת יתר חמורה (35  ≤ BMI ), סיכוני התמותה עולים דרמטית – פי 12 בהשוואה לאנשים בריאים.

מה המשותף לכל המצבים הללו? למעשה, אלה הם תסמינים או תוצאות של חוסר איזון מטבולי – מצב בו המערכת המטבולית אשר תפקידה להפוך את המזון לאנרגיה אינה פועלת כראוי. ברוב המקרים, הגורם העיקרי לבעיה זו הוא התזונה הלקויה אותה אנו בוחרים לצרוך.

תזונה לקויה, בדומה לתזונה האמריקאית הנפוצה שמתאפיינת בג'אנק פוד, עמילנים מעובדים ושמנים זולים (כמו שמן תירס, שמן סויה ושמן קנולה), משבשת את התפקוד המטבולי של גופנו ובשילוב עם נגיף הקורונה מהווה מתכון לאסון.

ג'אנק פוד

ג'אנק פוד מסוכן, במיוחד בהקשר לקורונה; צילום: PEXELS

 

במילים אחרות, תזונה היא גורם הסיכון הגדול ביותר לקורונה שאיש אינו מדבר עליו.

ומה אנו עושים בנוגע לכך? למרבה הצער, רובנו עושים בדיוק את ההפך ממה שמומלץ.

כך קורה שבעקבות הסגרים, הבידוד החברתי וההנחיות להישאר בבית, רובנו מוצאים נחמה במזונות עמילניים ועתירי שומן. מכירות הג'אנק פוד והארוחות המוכנות והקפואות הרקיעו שחקים. מהדורות החדשות דיווחו על חקלאים שמשמידים את עודפי הירקות שהם לא הצליחו למכור, על דייגים שאיבדו את פרנסתם ואפילו על ירידה במכירות של חלב וביצים. לעומת זאת מדפי הקמח, הסוכר והפסטה התרוקנו לחלוטין. ואם לא די בכך, בתקופה שבה אנחנו "תקועים" בבית חלה ירידה באפשרות שלנו לעשות פעילות גופנית, מה שהופך את אורח החיים היושבני האופייני לרבים מאיתנו, ליושבני אף יותר. בכל הנוגע לבריאות הציבור, מדובר באסון!

 

מהי עמידות לאינסולין?

ההנחה הרווחת כיום היא שגורמי הסיכון המטבוליים לקורונה קשורים לתזונה ולאורח חיים. ודאי שמעתם על כך, אך עם זאת ייתכן שתופתעו לגלות שלכולם יש מכנה משותף אחד.

לאמתו של דבר, השמנת יתר, סוכרת, יתר לחץ דם וסוגים רבים של מחלת לב וכלי דם הם תסמינים של בעיה בסיסית אחת הנקראת – עמידות לאינסולין.

סביר להניח שאתם מכירים את המושג הזה כאחד המאפיינים הבולטים של סוכרת מסוג 2. אם כך, אתם בהחלט צודקים, אך זהו רק קצה הקרחון של הבעיה המסוכנת הזו. למעשה, רמות הסוכר הגבוהות של חולי הסוכרת הן רק תסמין קיצוני של עמידות לאינסולין. רובם סובלים גם ממחלות נלוות כגון יתר לחץ דם או השמנה בטנית. הסיבה לכך שקשה לפתח מחלה אחת מבלי לסבול בנוסף גם מהאחרות היא שכולן נובעות מאותו גורם ראשוני.

 

אם כך מהי עמידות לאינסולין?

אינסולין הוא הורמון המאפשר לגופנו להשתמש בסוכר המצוי במזון שאנו אוכלים. במצב התקין, זהו תהליך טבעי ובריא. רמות האינסולין עולות אחרי האכילה ויורדות לרמות נמוכות ביותר בין הארוחות. האינסולין הוא הורמון האחסון והגדילה, והאיזון בין הרמות הגבוהות והנמוכות חיוני לבריאותנו. אבל כאשר אנחנו אוכלים תזונה עשירה בסוכרים ועמילנים, ייצור האינסולין בגוף עלול לצאת משליטה ולהוביל בסופו של דבר את התאים שלנו לפתח עמידות לאינסולין וכך השפעתו עליהם הולכת ופוחתת. כתוצאה מכך, הגוף מתקשה לפנות את הגלוקוז (סוכר) מהדם אל התאים ונאלץ לייצר יותר אינסולין במאמץ לייעל את התהליך. הייצור העודף של ההורמון הזה נקרא היפראינסולינמיה, ומשמעות היא שבכל רגע נתון, גם כשאנחנו לא אוכלים, כמות האינסולין בגופנו גבוהה מדי.

 

למצב הזה יש השפעות שליליות רבות על בריאותנו. עודף אינסולין משבש את תפקוד הכליות. הוא מאלץ אותן לספוג חזרה יותר מדי מלח, מה שבסופו של דבר מוביל לעלייה בלחץ הדם. רמה גבוהה מדי של אינסולין גורמת לתאי השומן להיכנס ל"מצב אחסון" תמידי. כך הם גוזלים ללא צורך אנרגיה מזרם הדם, מגבירים את תחושת הרעב ומובילים להצטברות של שומן מסוכן במיוחד מסביב לכבד ולאיברים החיוניים שלנו. בנוסף, האינסולין מונע מהגוף לשרוף שומן בין הארוחות, כפי שהוא אמור לעשות. עודף אינסולין מפר את האיזון של רמות הכולסטרול בדם, מה שתורם להיווצרותו של רובד טרשתי שעלול להוביל להתקפי לב ושבץ מוחי.

 

עמידות לאינסולין היא גורם הסיכון המשמעותי ביותר למחלת לב וכלי דם, והיא אף קשורה בצורה מובהקת להתפתחותם של יתר לחץ דם והשמנת יתר.

 

עמידות לאינסולין והמערכת החיסונית

מאפיין חשוב נוסף של עמידות לאינסולין אשר חשיבותו מתעצמת במיוחד בזמן מגפה הוא הנזק שהיא גורמת למערכת החיסונית.

ידוע לנו שעמידות לאינסולין גורמת לדלקת כרונית ומשבשת את התפקוד החיסוני שלנו במגוון דרכים. השומן שממלא את תאי הגוף נשפך לזרם הדם ובסופו של דבר מצטבר בקשרי הלימפה, בבלוטת התימוס ובמח העצם. איברים אלו קשורים לתפקוד הכולל של המערכת החיסונית. בנוסף, השומן משנה את תפקודם ופיזורם של הלויקוציטים, הלימפוציטים ותאי ה-T (תאים המשתייכים למערכת החיסונית ומגנים עלינו מפני נגיפים מזיקים), וכך למעשה מחליש את התגובה החיסונית שלנו. אם לא די בכך, רמה גבוהה של סוכר בדם, עמידות ללפטין, חסר באדיפונקטין ורמה נמוכה מדי של כולסטרול מסוג HDL, שהוכחו כולם כקשורים להשמנת יתר ולעמידות לאינסולין,  פוגעים אף הם בתפקוד החיסוני שלנו בדרכים שונות.

מחקרים גילו שעמידות לאינסולין עלולה לגרום למחלות ריאה כמו יתר לחץ דם ריאתי, אסתמה והפרעה בתפקודי הריאות, ואף עלולה להחמיר תסמינים נשימתיים. להשפעה זו יש חשיבות רבה במיוחד בתקופת הקורונה.

לסיכום, מכיוון שמדובר בנגיף חדש כל כך, איננו יודעים בוודאות שההפרעה בתפקוד החיסוני שנצפתה אצל מטופלים עם השמנת יתר ועמידות לאינסולין היא האחראית לסיכון המוגבר לסיבוכים ולתמותה אצל חולי קורונה, אך בידנו האפשרות לשים לנו למטרה את הכנתו של גופנו לקראת התמודדות מיטבית עם המחלה למקרה שנידבק בה.

 

הכתבה הינה חלק מהתוכן בספר "תזונה בימי קורונה" מהוצאת פוקוס.

צרו קשר עם הוצאת פוקוס בע"מ



    * שדות חובה


    השאירו תגובה: