Trima_saffron

Powered by WP Bannerize

Trima_HAIR

Powered by WP Bannerize

כיצד נרפאתי מהמחלה האוטואימונית שלי

מאת: תמיר גרבי
לתזונה ולאורח חיים נכון יש השפעה מרחיקת לכת על התופעות של FMF. תמיר גרבי החליט ללכת את כל הדרך ולהפסיק את הטיפול התרופתי. מאז עברו שש שנים

צילום: pixabay

FMF הינה מחלה אוטואימונית בעלת רקע גנטי: מוטציות שונות בגן MEFV גורמות לקידוד חלבון בשם Pyrin. חלבון זה גורם לשיבוש במנגנונים דלקתיים שיוצרים את הקליניקה של FMF המתאפיינת באפיזודות של התקפים חדים שכוללים: עליית חום, כאבים ונפיחות בשרירים ומפרקים שונים, כאבי בטן, בחילות, חולשה ותחושה כללית לא טובה. עצמת ההתקפים יכולה להגיע עד כדי צורך באשפוז. מעבר לפגיעה באיכות החיים, בזמן התקף יש עלייה חדה של חלבון העמילואיד לדם (עמילואידוזיס), כך שמערכות הפינוי אינן מצליחות לפנות רמות גבוהות אלה והעמילואיד שוקע בכליות ומהווה גורם סיכון לאי ספיקת כליות.

הטיפול הקונבנציונלי שמקובל היום הינו מתן תרופה בשם קולכצין, תרופה זו מפחיתה את תדירות ועצמת ההתקפים וכך משפרת את איכות החיים של אלו שסובלים ממחלה ברמה קלה עד בינונית, חולים ברמה קשה פחות מגיבים לטיפול.

הסיפור שלי

בערך בגיל חמש אבחנו אצלי את FMF ומאז טופלתי על ידי קולכצין. בשנות השלושים המוקדמות שלי, במהלך לימודי הנטורופתיה, הבנתי שלתזונה ולאורח חיים בריא קיימת השפעה על הקליניקה של ה-FMF, מה שהוביל אותי להחליט לשפר את התזונה ואורח החיים שלי ולהפסיק את הטיפול התרופתי וזאת בהסכמת הרופא שטיפל בי. מאז עברו שש שנים ולא היה לי אף לא התקף אחד של FMF ובדיקות ה-CRP (מדד שמצביע על דלקת), העמילואיד ושקיעת הדם שלי תקינות לחלוטין.

עיקרון הריפוי

מוטציה בגן Pyrin גורמת לכשל בתפקוד החיסוני ולקליניקה של FMF, אולם מדע האפיגנטיקה (נוסף על הגנים) מלמד אותנו שלגורמים רגשיים וסביבתיים יש יכולת לגרום לכך שמוטציה זו לא תבוא לידי ביטוי.

מה הם הגורמים?

תזונה

מספר מנגנונים משפיעים על תפקוד תקין של מערכת החיסון מושפע מהתזונה שאנו אוכלים:

1. שומנים פרו-דלקתיים ושומנים אנטי-דלקתיים. ככל שמאזן הדיאטה נוטה לטובת שומנים פרו דלקתיים כך מוגבר הסיכון להתפתחות מחלה אטואימונית. שומן רווי ממזונות מהחי, שמן סויה, שמן תירס מכילים חומצה ארכידונית וחומצת שומן מסוג אומגה 6 שבגוף מסונתזות לחומרים פרו-דלקתיים. דגי מים קרים שגדלים בים, זרעי פשתן, צ'יה, המפ ואגוזי מלך מכילים חומצות שומן מסוג אומגה 3 שבגוף מסונתזות לחומרים אנטי דלקתיים. לכן, מומלץ להימנע או להפחית למינימום צריכת שומנים פרו דלקתיים ולהגביר את הצריכה של שומנים אנטי דלקתיים.

2. מזונות בעלי אינדקס גליקמי גבוה. פחמימות פשוטות, חיטה, תפו"א, סירופ תירס עתיר פרוקטוז, מיצי פירות ומשקאות ממותקים – כל אלה גורמים לתנודות חדות של הסוכר בדם. תנודות אלו פוגמות בביוכימיה של המוח ומגבירות את פעילות מערכת העצבים הסימפתטית (דומיננטית במצבי לחץ), כתוצאה מכך תפקוד מערכת החיסון נחלש, מצב שלאורך זמן מגביר את הסיכון לתגובת יתר של מערכת החיסון (מחלות אוטואימוניות ואלרגיות). לכן, חשוב שרוב התפריט יהיה מורכב ממזונות בעלי אינדקס גליקמי בינוני ונמוך: ירקות, פירות, קטניות, שקדים, אגוזים, זרעים, שומנים אנטי-דלקתיים, כוסמת, גריסים, קינואה ושיבולת שועל.

3. מזונות שגורמים לעומס על הכבד והמעיים, לעומס חמצוני (פגיעה ברקמות ובתאים) ולפגיעה בפלורת המעיים. מזון מטוגן, שומני טרנס, מזון מעובד וג'אנק פוד – כל אלה גורמים לעומס על מערכת החיסון ש"מנסה" להתמודד עם הפרעות אלה, מצב שעלול ליצור רגישות יתר של מערכת החיסון. לכן חשוב להימנע ממזונות אלו עד כמה שניתן ולהעשיר את התפריט במזונות שעשירים בנוגדי חמצון, המסייעים לניקוי של הכבד ומעשירים את פלורת המעיים: ירקות עליים ירוקים, ירקות ממשפחת המצליבים, פירות וסיבים פרביוטיים (נמצאים בשפע בעולש ובשורש יאקון).

4. חלבון הגלוטן (בעיקר של החיטה) והקזאין (בחלב) אצל חלק מהאנשים עם נטייה למחלות אוטואימוניות מזוהים כאנטיגנים (נגד הגנים), ומעוררים תגובת יתר של מערכת החיסון.

כאב בטן

עצמת ההתקפים יכולה להגיע עד כדי צורך באשפוז (123RF)

תקשורת חיסונית

במחלות אוטואימוניות תקשורת בין תתי המערכות של מערכת החיסון נפגעת וגורמת לתגובת יתר של מערכת החיסון. לדוגמה: נוגדנים של מערכת החיסון נקשרים לחלבון בגוף ומזהים אותו בטעות כאנטיגן (חומר שיכול לפגוע בגוף), ו"מגייסים" תאים נוספים של מערכת החיסון מסוג לבנים ומשלים כדי להרוס את התא שמכיל את החלבון. ישנם צמחי מרפא שמשפרים באופן ישיר תקשורת זו, כגון: אסטרגלוס (Astraglus membranaceus) וציפורני החתול (Uncaria tomentosa).

רווחה רגשית

מחלות אוטואימוניות קשורות לחוסר הערכה ואהבה עצמית, תחושת אשמה, בושה, ודיכוי עצמי. מערכת החיסון "מקבלת מסר" ממקום מאוד עמוק בנפש שהעצמי דורש תיקון ויש להשמידו. ניתן לשפר את ההערכה והאהבה העצמית על ידי אחד או שילוב של הטיפולים הבאים: סדנאות מודעות עצמית, דמיון מודרך, פסיכותרפיה, יוגה, NLP, מדיטציה, גישות בודהיסטיות וקבוצות תמיכה.

פעילות גופנית

ביצוע פעילות גופנית מתונה באופן קבוע מסייע לווסת את מערכת העצבים האוטונומית ואת הפרשת האנדורפינים. ויסות זה משפר את תחושת הרוגע וכמו שציינתי לעיל רווחה רגשית קשורה עם תפקוד תקין של מערכת החיסון.

מה עוד?

סביבה תומכת, חום ואהבה, נתינה, תחושת שייכות, תקשורת בין אישית בונה, עבודה מספקת, אורח חיים עם מטרות, גישה אופטימית, הכרת תודה, פנאי ותחביבים, יצירה, מצב כלכלי יציב, זוגיות טובה, מין טוב, שינה טובה, אמונה ותחושת תכלית והגשמה משפרים את הפיזיולוגיה שלנו לרבות של מערכת החיסון.

התזונה, אורח החיים, המחשבות והרגשות שלנו משפיעים באופן משמעותי על תפקוד מערכת החיסון, כאשר אנו מספקים לעצמנו את התנאים המתאימים לרווחה הכוללת שלנו, אנו מחזקים את מערכת החיסון כך שהיא מגנה עלינו ולא תוקפת אותנו. לכן, כל מי שבריאותו חשובה לו ובעיקר מי שסובל ממחלה אוטואימונית, חשוב שיקפיד על התנאים שהוזכרו לעיל וידאג תמיד לשפר את הרווחה הכוללת שלו.

תמיר גרבי, נטורופת ND בגישה הוליסטית

השאירו תגובה: