אוכלים בריא

Powered by WP Bannerize

Powered by WP Bannerize

במה נאכיל את החיידקים ששומרים עלינו?

מאת: - מטפלת באירוודה - ייעוץ לגבי תזונה ואורח חיים, צמחי מרפא וטיפולי מגע ברוח הרפואה ההודית המסורתית
חיידקי מעיים ותזונה מותאמת אישית – חלק ב: מהו מזון פרוביוטי? האם תעשיית הפרוביוטיקה אכן מציעה לנו פתרונות טובים להעשרת חיידקי המעי שלנו? אילו מזונות מומלץ לנו לאכול? אלירן דה מאי עם ההסברים ועם שני מתכונים קלים

צילום: 123RF

ההרצאות בכנס חיים בריא 1, שעסקו בחיידקי מעיים ותזונה מותאמת אישית, האירו צדדים פחות ידועים אודות אוכלוסיית החיידקים החיה בתוכנו. בסיקור הקודם הבאנו את עיקרי הרצאותיהם של ד"ר רון יפה אודות הקשר שבין חיידקי המעיים למחלות ומי צריך להיעזר בפרוביוטיקה? ושל מיכל ריין ואורלי בן יעקב, דיאטניות קליניות אודות מיהם חיידקי המעיים ואיך הם קשורים לתזונה שלנו? אחריהם עלה לבמה אלירן דה מאיו.

אלירן דה מאיו, נטורופת – מזון פרוביוטי ושגשוגם של החיידקים הטובים בגוף שלנו

בעבר היה החיידק מילת גנאי וכיום אנו מחפשים כיצד לטפח חיידקים במקום להכחיד אותם. אחרי שלמדנו על התרומה העצומה של חיידקים לבריאותנו נשאלת השאלה במה נאכיל את "האיבר השני" בגוף האדם? (לשם השוואה משקל החיידקים בגוף האדם עומד על 1.6-2 ק"ג, בהשוואה למשקל הכבד שעומד על 1.8 ק"ג, משקל המוח שנע סביב 1.3-1.4 ק"ג והלב שמשקלו הממוצע נע סביב 300 גרם). אם תשאלו את אלירן דה מאיו הוא ימליץ לכם על מזון פרוביוטי.

מהו מזון פרוביוטי? בניגוד למה שמקובל לחשוב, אין מדובר במזון מוחמץ אלא במזון מותסס שלא נעשה בו שימוש בחומצת לימון, חומץ, מלח – רכיבים שנחשבים לא מועילים לבריאות ועשויים אף לגרום נזק. כך למשל: מלפפון חמוץ, זיתים כבושים, כרוב כבוש, דג מלוח, סרדינים, בשר מוחמץ ועוד.

החמצה/כבישה באמצעות מלח וחומץ או מלח בלבד כפי שמקובל בתעשיית המזון, שונות לחלוטין מתהליך של התססה מזון באמצעות חיידקים. השוני מתבטא גם במרקם, בטעם ועוד. לזה יש להוסיף את החומרים בהם מאוכסנים המזונות – קופסאות שימורים ממתכת ומפלסטיק הפולטים רעלנים שונים שמתפרקים ופוגעים בבריאותנו. לכן קיימת חשיבות לשימוש בכלי זכוכית או קדרות כבישה.

חשוב לציין כי מזון מותסס אינו מזון מקולקל. חיידקים ושמרים אינם יודעים להתקיים בסביבה של תסיסה לקטית, שמתרבים בתנאים ספציפיים.

במהלך ההרצאה הסביר דה מאיו ארוכות על השתלות צואה – הליך שתועד כבר לפני 2000 שנה ("מרק צהוב" שעשוי מצואה מדוללת במים) שבשנים האחרונות הפך לאחד מהטיפולים היעילים לזיהומי מעי. ה-FDA הגדיר אותו כטיפול תרופתי לכל דבר ולא חומר טבעי המועבר מגוף לגוף, ובשנת 2013 הוא נמצא כ"טיפול היעיל ביותר במחלות מעי דלקתיות" כדוגמת קוליטיס וקרוהן, עם 93 אחוזי הצלחה לעומת 31% אחוזי הצלחה בטיפול אנטיביוטי.

בנוסף, נמצא הטיפול כעשוי לסייע לטיפול במצבים של השתלת כבד, תינוקות שסובלים מזיהום חמור במעיים, HIV, זיהומים חיידקיים מסוימים, עצירות כרונית ותסמונת המעי הרגיז, טרשת נפוצה, מחלות אוטואימוניות ופרקינסון. ואף נמצא כעדוי לסייע בצמיחת שיער אצל קרחים שסבלו מאלופציה אראטה (כחלק מ"תופעות הלוואי של טיפול בזיהום"). אם כי הטיפול הזה עדיין לא נגיש לכל כיום.

אולם השימוש בחיידקים אינו מוגבל להשתלות מעיים בלבד, אלא רלוונטי גם להשתלות חיידקי עור בניתוחים פלסטיים, דלקות עור ויש להן יעילות שוות ערך לזו של תרופות אנטיביוטיות וסטרואידים. בנוסף, הם נמצאו כמעודדים, מפעילים ומתווכים פעילות של גנים חיסוניים במעי ועשויים להועיל במצבי סרטן שונים.

מידע מעניין נוסף אליו נחשפנו במהלך ההרצאה הוא העובדה כי התוספתן – שעד לפני לא מעט שנים סברו שהוא איבר חסר משמעות תפקודית, התברר כבית גידול לחיידקים מועילים.

תעשיית הפרוביוטיקה

ע"פ קריטריונים שונים מוגדר חיידק פרוביוטי כנמצא במעי באופן טבעי, בעל יכולת שרידות בחומציות הקיבה, מיצי הלבלב והמרה ובתריסריון, בעל תועלת בריאותית שהוכחה באופן מדעי, בטוח לשימוש ועוד.

מרבית החיידקים במוצרי הפרוביוטיקה הנמכרים על המדפים כיום, הם אינם חלק ממערכת החיידקים השגרתית שלנו. והם בגדר "טיפה אחת בים" – 4-8 זנים לעומת 10,000 הקיימים בגוף באופן טבעי וכבר שבוע לאחר נטילתם קיימת סבירות נמוכה למצוא אותם בצואה שלנו.

מזון פרוביוטי הוא דרך נוספת להעשיר את מגוון וסוגי החיידקים המועילים בגופנו, ואת המגוון התזונתי שאנו סופגים במזון. באמצעות התססה של המזון אנחנו יכולים לנטרל רעלים שונים כדוגמת חומצה פיטית, אוקסלית ומעכבי אנזימים, להגביר צריכת ירקות, לשפר את הזמינות הביולוגית של פיטוכימיקלים ועוד.

בסיום ההרצאה שיתף אותנו דה מאיו ב-2 מתכונים: חלב מותסס של אגוזי מלך וירקות שורש וירקות עליים מותססים.

חלב מותסס של אגוזי מלך

מצרכים:

1 כוס אגוזי מלך קלופים
2 כוסות מים (כמות קטנה יותר תהפוך את הנוזל לבעל מרקם של יוגורט או גבינה)
5 תמרים מסוג ברהי דבש או זן מועדף אחר
שפיץ של מקל קינמון
אבקת חרובים
צימוקים
ניתן לשלב גם אגוזי פקאן, אגוזי ברזיל ו/או גרעיני דלעת.

אופן ההכנה:

טוחנים את כל המרכיבים במעבד מזון עד לקבלת מרקם חלק ואחיד. מעבירים את התוכן לצנצנת זכוכית ואוטמים בוואקום. מניחים במקום מוצל וקריר למשך 24 שעות בקיץ ועד 72 שעות בחורף.

עקב פירוק של חומצות ומעכבי אנזימים באגוזים, הופכים הערכים התזונתיים שבאגוזים לזמינים יותר ביולוגית. מומלץ לשלב בשייק/דייסת בוקר או לשתות כמשקה בפני עצמו. החלב עשוי להישמר במקרר עד שבוע ימים.

ירקות כבושים מצליבים ומפתיעים

מצרכים:

1 ק"ג כרוב אדום
1 ק"ג כרוב לבן
150 גרם ברוקולי
150 גרם כרובית
150 גרם כרישה (גבעול ועלים ירוקים)
150 גרם עגבניות שרי מתוקות
50 גרם קולרבי
50 גרם גזר
25 גרם לפת
25 גרם צנונית
15 גרם עלי רוקט
2 גבעולי בזיליקום
2 גבעולי שמיר
1 יחידה קטנה של שורש כורכום טרי
1 שן שום קטנה
2 ליטר מים מינרלים

אופן ההכנה:

חותכים את הירקות לחתיכות קטנות, אבל לא קטנות מדי (5-10 ס"מ אורך, 3-7 ס"מ רוחב), את פרחי הכרובית והברוקולי מפרידים ליחידות בודדות ואת העלים מכניסים שלמים. מערבבים את כל המרכיבים בקערה יחדיו. מכניסים את הירקות לקדרה או צנצנת בגודל מתאים ומכסים אותם במים עד מעל לגובה הירקות. מניחים משקולת בתוך הצנצנת או הקדרה, סוגרים עם מכסה וממתינים בסבלנות.

דה מאיו ממליץ על שימוש בקדרה שמונעת חדירת חמצן לירקות ולמים.

אם מתסיסים את הירקות בצנצנת חשוב לפתוח אותה מדי יום כדי לשחרר גזים.

יש לטעום את הירקות כעבור 3 ימים, שבוע, שבועיים וכאשר מגיעים לטעם הרצוי, להעביר את תוכן הקדרה לצנצנת ואקום ולשמור במקרר. ניתן לשמר שנה ואפילו יותר. אם מפלס המים לא מתאדה, טעם הירקות נשמר.

משך זמן ההכנה משתנה בהתאם לעונה – בקיץ 3-7 ימים בממוצע ובחורף 7-21 ימים. אין צורך להוסיף מלח.

צרו קשר עם חגית אריאלי שיינפלד
* שדות חובה
שלחו
השאירו תגובה: