PASHUT_MIG
ECO_3

דברים שלא מספרים לכם על תרופות להפרעת קשב

מאת: - אומגה גליל, הבית הישראלי לאומגה 3 שהוקם בעקבות סיפור החלמה אמיתי מהגליל, מציע את המומחיות הרחבה ביותר בתחום, עם מוצרים בשקיפות מלאה וסיפורי הצלחה בתחום הפרעת הקשב.
הישר מהטכניון מגיע מחקר חדש ומרעיש אודות הפרעות קשב וריכוז. מה הקשר של כל זה לתזונה?

לאחרונה פורסמה סקירה מקיפה ביותר של מחקרים על תרופות להפרעת קשב, סקירה יחידה מסוגה, אולי יחידה בעולם כולו. הסקירה בוצעה על ידי ד"ר יעקב אופיר, פסיכולוג קליני ועמית מחקר בטכניון- המכון הטכנולוגי לישראל. התמונה העולה מן הסקירה מעלה מסקנה שעשויה להיות מטלטלת, אך שווה קריאה, בעיקר עבור מי שרוצה להתבונן לעולם המחקר בלבן של העיניים.

ד"ר יעקב אופיר, פסיכולוג קליני ועמית מחקר בטכניון, פרסם באוגוסט האחרון מאמר אמיץ במיוחד באתר פסיכולוגיה עברית תחת הכותרת "ידע הציבור ויזהר: הטיפול התרופתי להפרעת קשב אינו יעיל, אינו בטוח ואינו מוסרי", מאמר אשר זכה לתשבחות מדעיות מצד אחד והתקפות אישיות מצד שני. בהחלט מאמר מטלטל.

מאמר זה סקר מידע מתוך טווח רחב של מחקרים ומקורות מידע על תרופות להפרעת קשב. המסקנה העולה ממנו הינה שטיפול תרופתי כ"בחירה טיפולית ראשונה" בהפרעת קשב אינו יעיל לטווח ארוך ואף אינו בטיחותי, עקב סכנת התמכרות, תופעות לוואי והחמרת סימפטומים. לפניכם סקירת עיקרי הדברים כפי שנקראו על ידינו.

O3_YELED

רקע

בשנת 1980 הוכנסה הפרעת הקשב למדריך האבחנות הפסיכיאטרי ומאז תרופות להפרעת קשב לילדים נעשו הבחירה הראשונה לטיפול בהפרעת קשב וגם עסק רווחי למדי.

כ 20% מילדי ישראל מאובחנים כיום עם הפרעת קשב כך שעשרות אלפי ילדים מקבלים מרשמים לתרופות מסוג זה. על פי המועצה הבינ"ל לפיקוח על סמים, ישראל מודרגת במקום השני בעולם בצריכת מתילפנידאט- התרופה הנפוצה להפרעת קשב, המוכרת כריטלין או קונצרטה. על אף שנטען כי פרופיל הבטיחות של התרופות המעוררות הוא גבוה, יש כיום עשרות מחקרים המתריעים כי תרופות אלה אינן בטוחות ואף אינן יעילות.

יעילות

תרופות להפרעת קשב מקבוצת האמפטמינים (למשל "אדרל"), מתאמפטמינים (למשל "דסוקסין"), ומתילפנידאט (למשל "ריטלין" ו"קונצרטה") עלולות לגרום לשינויים בלתי הפיכים במוח, ועל כן מוגדרות כחומרים משני תודעה האסורים בפקודת הסמים המסוכנים.

השיפור המורגש משימוש בחומרים אלה הוא לרוב זמני, לטווח קצר, ובעל משמעות קלינית מוגבלת עבור ילדים. אותו שיפור לטווח קצר נמדד בהתנהגות בכיתה, לעיתים קרובות על חשבון האנרגטיות ושמחת החיים של הילדים. הפיכתם לקונפורמיסטים וצייתנים יותר מתפרשת על ידי הסביבה כשיפור התנהגותי. התנהגויות נוספות המתפרשות כשיפור התנהגותי כתוצאה מהטיפול התרופתי עלולות להיות דווקא סטריאוטיפיות וכפייתיות, למשל נוקדנות- התעקשות על פרטים לא חשובים, מחיקות ותיקונים מרובים או התמדה בפעילות חסרת תכלית.

בטווח הארוך לא נמצא הבדל בין ילדים שנטלו את התרופה, בין אם לפרק זמן ארוך או קצר, לבין ילדים שלא נטלו אותה מעולם. לא נמצא הבדל בהצלחה בלימודים או בסימפטומים של הפרעת הקשב.

תפריט לילדים

(123RF)

 

בטיחות

מרבית הילדים המטופלים בתרופות להפרעת קשב סובלים מתופעת לוואי אחת לפחות כתוצאה מהטיפול התרופתי. לדוגמה, פגיעה בגדילה, חרדה, אובדן שמחת חיים, סחרחורות, טיקים ועוד.

מה עושה התרופה?

היא מגבירה באופן מלאכותי את כמות הורמון הדופאמין במרחב שבין תאי המוח. השימוש בתרופה מבוסס על האמונה שהפרעת קשב מקורה בחוסר איזון ביוכימי במוח, אולם טענה זו הופרכה זה מכבר ואף פסיכיאטרים בימינו מנסים להתנער ממנה.

אותה פעילות ביוכימית שמייצר הכדור עלולה ליצור התמכרות פיזיולוגית בשל אופי הפעולה הכימית, אך במקביל עלולה להיווצר גם התמכרות פסיכולוגית כאשר ילדים לומדים מגיל צעיר שהדרך לפתור בעיות ואתגרים היא בעזרת כדור קסם.

מהימנות המחקרים

סקירת ספרות של ארגון קוקריין, ארגון רפואי-מדעי אשר חרת על דגלו הקניית מידע מהימן לקהילה המדעית ולציבור, מצביעה על כך שמרבית המחקרים שנערכו אודות היעילות של תרופות להפרעת קשב היו באיכות מדעית נמוכה, ורובם אף עם סיכון קריטי להטיית תוצאות. למשל מחקרים אשר ניסו לטעון שטיפול תרופתי להפרעת קשב "מגן" מפני סכנות עתידיות כגון תאונות או שימוש בסמים, התגלו כמוטים.

דוגמה עכשווית למחקר שנמצאה בו הטיית תוצאות הינו מחקר שטען שהפרעת קשב עלולה להגביר את הסיכון להדבקות בנגיף הקורונה ולכן תרופות להפרעת קשב ממתנות את הסיכון הזה. אמנם למחברי המחקר,על פי הצהרתם, אין קשר לחברות התרופות, אולם נמצאה בו סדרה של הטיות, מודעות או שאינן מודעות, הכוללות בין היתר סינון קריטריונים להפרעת קשב והשמטת נתונים על סיבוכים ממחלת הקורונה.

סיכום

הפרעת הקשב "הומצאה" לפני כארבעים שנה. לאחר ניסיון ארוך שנים זה הגיע הזמן לדרוש ממערכת הבריאות שקיפות ומהימנות לגבי הטיפול בה. על פי הספרות המדעית הקיימת לא ניתן להסיק שהתרופות הממריצות צריכות להיות "הבחירה הראשונה בטיפול" כפי שממליץ משרד הבריאות. נהפוך הוא, הספרות מצביעה על כך שהתרופות אינן יעילות לטווח הארוך ואינן בטוחות מספיק ולכן השימוש בהן צריך להיות זהיר, על אחת כמה וכמה כאשר מתנהל ויכוח מרכזי בעולם המדע על עצם ההגדרה של הפרעת הקשב כמחלה.

עד כאן סיקור המאמר המקורי ויוצא הדופן של ד"ר אופיר. לדעתנו באומגה 3 גליל, המסקנה המתבקשת מתוכו היא שמוטב לבחון דרכים שהן יותר בטוחות ויותר ארוכות-טווח להתמודדות עם האתגרים השונים של "הפרעת קשב". ועד שתעשה זאת מערכת הבריאות הישראלית עבורנו, נעשה אנו בחינה כזו ביעילות ובהתאמה אישית עבור עצמנו.

הערה :  המאמר אינו מהווה המלצה רפואית פרטנית או עידוד לאנשים ספציפים להפסיק או להפחית טיפולים תרופתיים, ואין לפרש אותו ככזה. מטרת הכתבה להעניק גישה למידע מדעי פחות מוכר על הטיפול התרופתי להפרעות קשב וריכוז.

 

 

חלופות לתרופות

שימו לב- אומגה 3 גליל מציעה לכם הטבת קשב- חלופות לתרופות.

בהזמנת צנצנת אומגה 3 גליל תקבלו מתנה חוברת "הפרעת קשב- חלופות לתרופות" ובה כ-30 שיטות טיפול אלטרנטיביות לתרופות להפרעת קשב וריכוז. כולל סיפורי הצלחה וטיפים.

 

להזמנה וקבלת ההטבה השאירו פרטים.

צרו קשר עם אומגה 3 גליל



    * שדות חובה


    השאירו תגובה: