BARA_SUPER_FLYL

Powered by WP Bannerize

EPHARMA_FLYR

Powered by WP Bannerize

גמישות המוח ושימור תפקודי החשיבה או כיצד להזדקן בריא

מאת: אילת אופיר, מטפלת בכירה באיור וודה והרבליסטית קלינית
סיקור ההרצאה של ד"ר גיל סוזין , נוירופסיכולוג קליני MA. מנהל היחידה הנוירו-קוגניטיבית,  מרכז סגול לרפואה היפרבארית בבית החולים אסף הרופא

המוח שלנו, יחסית לשאר בעלי החיים הינו הגדול והמקופל ביותר ביחס לגודל הגוף ולכן דוחס הרבה שטח פנים ומכיל יותר תאי עצב, שטח פנים גדול שנכנס לחלל קטן. מדובר ב- 100 מיליארד תאי עצב ואין סוף סינפסות בקילו וחצי של מוח.

החל משנות ה-60 וה-70 של המאה העשרים התחילה עלייה משמעותית בתוחלת החיים ומאז היא רק הולכת ועולה. גם במדינות פחות מפותחות שבהן תוחלת החיים נמוכה בהרבה היא עלתה כמובן באופן יחסי. בגלל עליה זו אנו נתקלים בתופעות שלא הכרנו קודם – ירידה קוגניטיבית הקשורה לשינויים החלים במוח. לצערנו, במקביל לעלייה בתוחלת החיים עולה גם כמות מקרי הדמנציה. במוח המזדקן חלים שינויים טבעיים אך גם שינויים פתולוגיים שונים.

 

אירועים מוחיים – תופעה נפוצה

מחקר שנערך בקנדה במשך 16 שבועות הראה תופעה שחזרה על עצמה: אוטמים קטנים במוח (אירועים מוחיים) שחזרו על עצמם, הם לא היו מורגשים במיוחד אבל את הנזק שהותירו אחריהם ניתן היה לראות ב-MRI.

מסתבר שזוהי תופעה נפוצה ובד"כ לא יופיעו סימנים קליניים. אזור קטן במוח שנפגע, כלי דם שנפגע או נחסם ואטרופיה הן תופעות נפוצות מעל גיל 60-65 וגורמות לשינויים קוגניטיביים במוח המזדקן. מסתבר שכבר מגיל 50 המוח מתחיל לאבד כל 10 שנים 2-3% מנפחו. בגיל 80-85 יש כבר 10% פחות רקמת מוח בהשוואה לגיל 50.

שינויים מיקרוסקופיים ברקמת המוח, בתפקוד הנוירוטרנסמיטרים, ירידה במהירות התגובה, ירידה בריכוז, בקשב ובזיכרון, קושי בשליפת שמות מהזיכרון או בזיהוי פנים, כל הללו הינם שינויים טבעיים שמתקדמים עם הגיל. אולם ישנם גם שינויים פתולוגיים והם סוגי הדמנציה השונים, המהווים סטייה ממסלול ההזדקנות הטבעית ומייצרים בעיות זיכרון ואוריינטציה משמעותיות.

ב- 1962 ערך פרופ' מריאן דיאמונד ניסוי ממנו ניתן ללמוד על תפקוד המוח.

קבוצת עכברים שחולקה לשני כלובים. בכלוב אחד הם הוחזקו ללא שום סטימולציה או גירוי, השתעממו ולא עשו כלום.

בכלוב השני היה שפע של גירויים והפעלות גלגלי ריצה, סולמות ומשחקים שונים שהעשירו את חייהם בפעילות מגוונת. החוקרים גילו כי מוחות העכברים שקיבלו גירויים היו שונים מאלו שלא עשו כלום ולא קיבלו שום גירוי. נפח המוח שלהם היה גדול יותר והם פתחו יכולות קוגניטיביות גבוהות  יותר מהקבוצה השנייה.

עד לאותו זמן הייתה הדעה הרווחת כי המוח הינו סטטי ולא משתנה. הניסוי הזה ניפץ את הפרדיגמה והראה כי המוח הוא פלסטי ויש לו יכולת להשתנות.

דוגמה נוספת ממנה ניתן לראות כיצד המוח מפצה על פגיעה בחלק ממנו: אצל אנשים שעברו אירוע מוחי שפגע באזור "ברוקה" הנמצא בצדו השמאלי של המוח ואחראי על הדיבור והשפה ראו בהדמיית MRI אקטיבציה באזור המקביל בהמיספרה הימנית לפיצוי על האזור המקביל שנפגע.

אזורים במוח מתפתחים כתוצאה מהפעלת חלקים בגוף והרגלים ואורח חיים משנים את המוח. היום יודעים החוקרים כי המוח הוא פלסטי ויש לו יכולת לפצות במקרה שנגרם לו נזק. חשוב להדגיש את חשיבותן הרבה של פעילות גופנית ותזונה ליכולות הקוגניטיביות בגיל המבוגר.

חוקרת המוח וונדי סוזוקי מ- NYU  תרגלה פעילות גופנית עם הסטודנטים שלה לפני השיעור וכתוצאה מכך כולם קיבלו ציונים טובים יותר בסיום הקורס.

מחקר נוירולוגי הראה כי מי שהיה בתוכנית של פעילות גופנית במשך חצי שנה קיבל ציונים טובים יותר במבחנים קוגניטיביים וסבל פחות מדמנציה.

אז מה בדיוק צריך לעשות כדי לשמור על המוח?

לבחור פעילות גופנית שתגרום לנו להעלות דופק ולהזיע קצת במשך 1/2 שעה 3 פעמים בשבוע. ניתן לבחור כל פעילות  שתסייע בכך: הליכה מהירה, יוגה, טאי צ'י, כדור עף, מטקות, פינג פונג, כדורת, שחייה, כולם יעשו את העבודה. חשוב לזכור שגם הקואורדינציה חשובה.

טיפולים משמרי זיכרון ותוכניות קוגניטיביות

אנשים מבוגרים שהיו בפעילות קוגניטיבית קבוצתית קיבלו ציונים טובים יותר במבחנים מכאלה שלא עסקו בכך, החוקרים עקבו אחריהם במשך 10 שנים והם היו תמיד ביתרון על פני הקבוצה השנייה.

לשמור על המוח מנזקי ההזדקנות. צילום: PEXELS

 

במרכז סגול פיתחו טיפול משמר זיכרון

כאשר יש ירידה בזיכרון מאבדים את יכולת ארגון המידע. ידוע שבגיל מבוגר קשה יותר לארגן מידע, לכן במרכז סגול פיתחו טיפולים קוגניטיביים לשיפור היכולת לארגן את המידע. טיפולים אלו מתבצעים בעזרת הטכנולוגיה של "מציאות מדומה" והם עוזרים למקד את הקשב ולהיות פחות מוסחים. בעזרת טכנולוגיה זו יצרו אימון אינטנסיבי ויעיל וגם הצליחו לאסוף מידע רלוונטי על המטופלים ובעיותיהם הספציפיות על מנת לתת מענה מדויק לכל אחד מהם. הטכנולוגיה גם מאתרת את הקשיים של כל מתאמן ועל ידי חזרה שוב ושוב על אותו תרגיל משפרת בהדרגה את המיומנות שלו, מיקוד הקשב ומהירות התגובה.

תא לחץ, טיפול בחמצן, היפר-בארי.

הטיפול בתא לחץ טוב לטיפול בנמק, פצעים סוכרתיים ופצעים ווסקולריים (פגיעה מקומית בכלי הדם). במוח לא רואים את הפגיעה (מלבד בדימות) אבל היא קיימת ואותו מנגנון ביולוגי קיים גם בו. אחרי טיפול בתא לחץ רואים בבירור שיפור ברקמת המוח ושיפור מוטורי ותפקודי בהתאם.

אנשים שאבדו את יכולת הדיבור בעקבות אירועים מוחיים מצליחים פתאום לדבר תודות לטיפול בתא לחץ.

אצל 702 מטופלים שסבלו מליקוים קוגניטיביים בגלל שעברו אירועים מוחיים, פגיעות ראש או שסבלו מדמנציה, חל שיפור מובהק בכל המדדים הקוגניטיביים אחרי סדרת טיפולים בתא לחץ.

את הרצאתו המרתקת מסיים גיל סוזין בהדגשת חשיבותה הגדולה של האינטראקציה החברתית לבריאותו ותפקודו התקין של המוח. יש בה למידה רבה ומכאן נובעת חשיבותה.

אז עם כל המידע הזה באמת ברור שיש הרבה מה לעשות על מנת לשמור על מוחנו בריא ומתפקד היטב עוד שנים רבות.

הכתבה באדיבות אילת אופיר, מטפלת בכירה באיור וודה והרבליסטית קלינית ayeletoffir@gmail.com; היא מסכמת חלקים מכנס מוח בריא, כנס שנתי של רוטרי ישראל – גישות חדשניות מניעה וטיפול שחל בתל אביב.

הכנס שנערך היה ראשון מסוגו בארץ של מיזם "רוטרי היפר לייף"- מיזם התנדבותי העוסק באיכות, אריכות וערכיות החיים, למיגור האלצהיימר. בכנס לקחו חלק, מרצים מהשורה הראשונה. בכנס הוצעו  מגוון הרצאות פורצות דרך בנושא המוח הבריא, הם חלקו עדכונים ממחקרים חדשניים, והמשתתפים קיבלו כלים מעשיים לשימור המוח, מידע על תזונה מיטיבה לאיכות חיים ועוד.

השאירו תגובה: