SHABAT_MIG_L

Powered by WP Bannerize

SHABAT_MIG_R

Powered by WP Bannerize

כל הצרות שגורמת לכם אי-סבילות לגלוטן

מאת: זהבה דודסון
אי-סבילות לגלוטן אינה צליאק והיא קשה יותר לאבחון, אך מחקרים עדכניים מראים שהיא הסיבה העיקרית למחלות דלקתיות של המוח ומערכת העצבים: מצבי הרוח, מגרנות והרשימה עוד ארוכה. איך מאבחנים והאם צריך להימנע ממנו?
אי סבילות לגלוטן

גמילה כמו מהירואין (123RF)

גלוטן הוא שם משפחה של חלבונים המצויים בדגנים רבים (חיטה, כוסמין, שיפון, שעורה וקמוט). החלבונים העיקריים בגלוטן הם גליאדין וגלוטנין. השם גלוטן מקורו במילה האנגלית Glue, שפרושה דבק. ואכן כאשר מערבבים קמח חיטה עם מים, חלבון הגלוטן יוצר מרקם הדומה לדבק. הגלוטן מאפשר "הדבקה" של מרכיבי הקמח והפיכתם לבצק אלסטי, וכך מאפשר את התפחת הבצק כאשר מוסיפים לו שמרים. הוא אחראי לטעם העשיר של הבצק. גליאדין הוא החלבון הגורם לבעיות בריאות באנשים הרגישים לגלוטן.

אי-סבילות לגלוטן איננה צליאק

מחלת הצליאק, ששכיחותה הולכת וגדלה בשנים האחרונות, מוגדרת כמחלה אוטואימונית. במצב קיצוני זה, תאי מערכת החיסון של החולה מזהים בטעות את חלבון הגליאדין כגוף זר ותוקפים ומשטחים את הסיסים שבדופן המעי הדק בהם הגליאדין נספג. כתוצאה מכך, נפגעת ספיגת רכיבי המזון השונים במעי הדק. רק בשנים האחרונות התחילו להבין שישנם מצבים בהם ישנה תגובה חיסונית לגלוטן בנוסף למחלת הצליאק. רגישות זו יכולה להשפיע גם על רקמות רבות אחרות בגוף האדם. מצב זה מוגדר ברפואה כ"רגישות לגלוטן שאינה צליאק" (NCGS- Non Celiac Gluten Sensitivity) ובשמה האחר "אי-סבילות לגלוטן".

במחקרים רבים הוכח, שתדירות הופעתה של אי-סבילות לגלוטן גבוהה באופן משמעותי מזו של מחלת הצליאק. במקרה של חשד לצליאק בודקים רק אם קיימים נוגדנים כנגד אלפא גליאדין שהוא אחת הרכיבים של הגלוטן, אך לגלוטן יש עוד שני רכיבים נוספים שהם אומגה וגמא גליאדין, וזאת הסיבה שבמקרים רבים תוצאות הבדיקה לצליאק שליליות כאשר למעשה קיימת אי-סבילות לאחד או לשני רכיבי הגלוטן.

מבחר סימפטומים

אי-סבילות לגלוטן היא הסיבה העיקרית למחלות דלקתיות של המוח ומערכת העצבים. הגלוטן הוא טריגר משמעותי בהפרעות פסיכיאטריות, שינויים קיצוניים במצב הרוח, דפרסיה, סכיזופרניה, הפרעות תנועה, ויסות חושי, אטקסיה (חוסר שליטה בשרירים עקב הפרעות במערכת העצבים), דלקת עצב הראיה (neuromyelitis), טרשת נפוצה, דמנציה, מיגרנות, מחלות מערכת העצבים ההיקפית, איבוד שמיעה, בעיות קשב וריכוז, היפראקטיביות, אוטיזם, חרדות. גם מצבים נוספים שאינם קשורים למערכת המוח והעצבים מושפעים ממצב של אי-סבילות לגלוטן: השמנה, סוכרת, מחלות דלקתיות של מערכת העיכול (קרוהן וקוליטיס), מעי רגיז או רגיש, מחלות אוטואימוניות (זאבת-לופוס, סוכרת נעורים, דלקת פרקים שיגרונית, השימוטו) ועוד.

בתהליך המטבוליזם של גלוטן נוצרים אופיואידים (קבוצת תרכובות כימיות המשפיעה על מערכת העצבים כמו אופיום). לאדם בעל רגישות לאופיואידים, הפסקת צריכת גלוטן יכולה לגרום לתופעות גמילה כמו בגמילה מהרואין. סימפטומים אלו כוללים דפרסיה, שינויים חדים במצב הרוח, בחילות, הקאות ופעילות מעיים חריגה. התופעות יכולות להמשך ממספר ימים עד מספר שבועות.

אי סבילות לגלוטן

גורמת למחלות דלקתיות במערכת העיכול (123RF)

"מזונו של אדם אחד יכול להיות הרעל של אדם אחר"

אמרה זו מיוחסת לפילוסוף הרומאי טיטוס לוקרטיוס (99-55 לפנה"ס). ואכן, אי-סבילות לגלוטן ולמזונות אחרים היא מצב אינדיבידואלי, שבו מערכת החיסון של אדם מסוים מזהה חלבונים שבמזונות כחלבונים זרים (כמו חיידק או וירוס) ותוקפת אותם בעזרת נוגדנים מסוג IgG.

מדובר בתופעה הקיימת בתפוצה נרחבת באוכלוסייה (למעלה מ-60%, בהסתמך על מחקרים ומעבדות המקצועיות). הסימפטומים ועוצמתם נבדלים מאדם לאדם. בחלק מן המקרים הסימפטומים לא מורגשים כלל מאחר ונדרשת כמות גדולה של מזון כדי לעוררם. התגובה לאכילת המזון מעוכבת ומתרחשת בין שעתיים לשבעים ושתיים שעות מאכילת המזון. עובדה זו מקשה לפעמים על הבנת הקשר שבין התגובה למזון הספציפי. סיבה נוספת לבעיה באבחון נכון היא שהסימפטומים חריפים פחות בהשוואה לאלרגיה למזון, וכל איבר בגוף יכול להיות מעורב.

כיצד לאבחן אי-סבילות לגלוטן?

בעולם וגם בארץ, נעשות בדיקות דם לאי-סבילות ליותר ממאתיים מזונות שונים וביניהם אי-סבילות לגלוטן. בבדיקה זו מגלים את נוגדני ה-IgG הייחודיים בסרום הדם הקשורים למזונות להם האדם רגיש. הטיפול העוקב עם קבלת תוצאות הבדיקה, הוא לרוב הימנעות מצריכת המזונות הבעייתיים לפחות למשך כשלושה חודשים. לאחר מכן ניתן בדרך כלל להחזירם לתפריט בצריכה מוגבלת אחת לארבעה ימים.

זהבה דודסון .M.Sc, יועצת תזונה והרבליסטית

השאירו תגובה: