WING_FLYL

Powered by WP Bannerize

MY_P_FLYR

Powered by WP Bannerize

בין איכות חיים לאריכות חיים

מאת: ענבר רוגע
בשבוע שעבר התקיים כנס תזונה פונקציונלית שהוקדש לאריכות ימים. ענבר רוגע חזרה עמוסה במידע מרתק ועם מסקנה משמחת: לגנים יש רק השפעה של 30% על מצב הבריאות ואריכות החיים הצפויה לנו. כל השאר בידיים שלנו

מישהו היה חייב לעצור הכל ולהזכיר לנו: אין טעם באריכות חיים בלי איכות חיים מתאימה. מותר לכולנו לשאוף להגיע לגיל מופלג כשאנחנו עדיין שומעים, רואים, נקיים ממחלות קשות ואפילו מאושרים. הנטורופת ד"ר יוסי שבח החליט לקחת את הנושא הלוהט הזה לידיו וארגן את הכנס "אריכות חיים בריאה", שהציג את הנושא דרך העיניים של חוקרים ומרצים מתחומים שונים של הרפואה הטבעית.

באופן מרענן ביותר, הכנס, שנערך במרכז דוהל בתל אביב תחת גג המרכז לתזונה פונקציונלית, לא כיוון להציג גישה אחידה עם הוראות-שימוש פסקניות כיצד להגיע לגיל גבוה בבריאות מושלמת, אלא להיפך, הציג גישות מגוונות ולפעמים אפילו סותרות בחלקן, מתוך כוונה לייצר סוג של סיעור מוחות בין המרצים לבין הקהל – ברובו מטפלים מהתחומים האלטרנטיביים, כמו גם ציבור שפשוט התעניין בהרצאות – ואמונה ש"סתירות הן תמיד חומר למחשבה, ויכולות רק להפרות את התחום" (דברי המארגן).

סרדיניה: הכי הרבה בני 100

בין הנושאים שהוצגו בכנס: חקר אורחות החיים של אוכלוסיות מאריכת-חיים במיוחד; תזונת-על הנמצאת בחומרי גלם מקומיים שזמינים לנו; ענף חידוש הנעורים ברפואה ההודית; שתי גישות מנוגדות ומשלימות לאלמוות בראי התרבות הסינית; חשיבות הפרוביוטיקה עליה כתוב בהרחבה כאן, ועוד.

הנטורופת אופיר פוגל שיתף אותנו במקבץ רשמים מסרדיניה, שם ביקר לאחרונה כדי להיפגש אישית עם כמה מבני ה-100 מלאי החיים בעולם. אחד הענפים המשמעותיים בחקר אריכות החיים בוחן היכן בעולם יש ריכוזים גבוהים במיוחד של אוכלוסיות קשישות שבריאותן תקינה, ומתמקד בהם כדי ללמוד כמה שאפשר מאורח החיים והתזונה שלהם. סרדיניה היא אחד המקומות האלה: הסיכוי להגיע בה לגיל 100 גבוה פי 10 מאשר בשאר איטליה.

התמונות והמידע מסרדיניה שיקפו אופטימיות אנושית חמימה: זקנים וזקנות מקומטים וחסרי שיניים אבל צלולים ומלאי הומור, מוקפים במשפחתם הקרובה (גורם חשוב לאריכות חיים), נטולי מחלות לב. הרופא המקומי מספר על מטופל ותיק שלו, מעל גיל 100, שאחרי קריאת עלון תרופה במרפאתו, סירב לקחת תרופה להורדת לחץ דם משום שהיא פוגעת בתפקוד המיני. פוגל, שבחן לצורך המחקר את התזונה הסרדינית המסורתית, מספר על אכילה בקצב איטי נינוח, על צריכה מועטה של מזונות מהחי, שימוש מועט בשמנים איכותיים (שמן זית ושומן חזירים שמתרוצצים חופשי), שימוש מרובה בעשבי תבלין טריים המגודלים בגינות הפרטיות, אכילה יומיומית של קטניות (בעיקר פול וחומוס), וצריכה קלורית מרובה דווקא: 1800 קלוריות בממוצע, לעומת 1000-1500 קלוריות ליום בארצנו.

פרוביוטיקה מירקות כבושים, לא מהסופרפארם

את זווית הראייה המדעית-מערבית סיפקו ד"ר יוסי שבח וקרן וולקומיר. וולקומיר, נטורופתית המתמחה בטיפול טבעי במחלות והפרעות במערכת העיכול, אמנם פתחה את הרצאתה תוך ניסיון להשתמש בתמונת ענק של מדונה בתור הדוגמה האולטימטיבית לבריאות ואי-הזדקנות (הקהל לעומת זאת מלמל "פוטושופ" ו"ניתוחים פלסטיים"), אך מיד חיפתה על כך בהצגת עמודים על עמודים של טבלאות נתונים כדי להוכיחנו שדלקת כרונית היא המנגנון מספר 1 להאצת תהליכי ההזדקנות מכיוון שהיא עומדת בבסיס הסינדרום המטבולי (שילוב גורמים היוצרים סיכון גבוה לסוכרת ומחלות לב), והפתרון הוא חיידקים פרוביוטיים נוגדי-דלקת. בעוד החיידקים המזיקים מעודדי הדלקת מגיעים בדרך כלל מתזונה שומנית מדי, את החיידקים הטובים ניתן למצוא במזונות מותססים וכבושים כמו צלפים, יוגורט, כרוב כבוש ומלפפונים כבושים.

כרוב כבוש

כרוב כבוש. פרוביוטיקה איכותית וזולה


שני חברים חדשים: הבטאלאינים והרסברטרול

שבח הציג בפנינו את פלאי הבטאלאינים והרסברטרול. למרות השמות הלא מסעירים, מדובר בשני רכיבים כימיים חשובים המצויים במזונות בארץ.
הבטאלאינים הם קבוצת פיגמנטים המקנים את הצבע הארגמני לסלק, הצבר, רגלת הגינה (הריג'לה) ועוד. הבטאלאין פועל כנוגד חמצון ונוגד דלקת, מגן מפני קרינת גאמא (נזקי השמש), יכול לזרז מוות של תאי סרטן ולהפחית את מהירות ההתחלקות שלהם, ויש לו פוטנציאל לשפר את המצב הקוגנטיבי ופיזי של קשישים. כך שמומלץ לגאול את רגלת הגינה מהגדרתה כעשב שוטה ולשלב אותה בסלטים ושייקים או לבשל איתה ממש כמו פטרוזיליה.

הסלק הוא אדפטוגן

את פרי הצבר רצוי לאכול בעונתו (בזהירות למי שסובל מעצירות), ואת הגבעול שלו לבשל בשלל מנות ממש כמו במקסיקו. ואם מישהו עוד לא קרא את "jitterbug perfume" של טום רובינס והתאהב בסלק, הנה בא ד"ר יוסי שבח ומכריז כי הסלק הוא אדפטוגן (חומר המשפר באופן מיטבי את יכולות הגוף להסתגל למצבי לחץ גופניים ונפשיים) ראוי לא פחות מהג'ינסנג המפורסם – זאת, אם תצרכו כ-5-10 כפות סלק מבושל ביום, תגררו כ-1-1.5 סלק טרי בסלט, או אם אתם אמיצים מספיק לשתות 0.5 ליטר מיץ סלק טרי ביום.

מיץ סלק

חצי ליטר מיץ סלק ביום

הרסברטרול לעומת זאת הוא נוגד חמצון שהפך לאחרונה לכוכב על בשמי תוספי המזון. הוא נחשף הודות להשפעות הבריאותיות שלו על מחלות כלי דם ולב ומניעת סרטן, הפחתת נזק חמצוני, שיפור התגובה לסטרס, ונחקר הקשר בין צריכתו לבין שיפור במצבי דמנציה ואלצהיימר (על ידי השפעה על זרימת הדם במוח) והארכת תוחלת החיים. ודאי תשמחו לשמוע שאפשר למצוא אותו בכל חלקי הגפן (בעלים, בפירות ובקליפתם), בפירות היער הגרגריים, בבוטן ובקקאו הגולמי – עוד סיבה לשוקולדה.

אם כבר ענבים, עדיף את הכהים ולאכול אותם עם הזרעים, את עלי הגפן אפשר לשלב בסלט כשהם טריים או כמובן למלא ולבשל (לא בישול ארוך), או לצרוך יין אדום במידה, עם עדיפות למרלו וסירה.

את פירות היער הגרגריים (אוכמניות, פטל וכו) עדיף לצרוך טריים או קפואים, כ1-3 כפות ביום, ואת הבוטנים לקלות קלות לבד ולאכול עם קליפתם האדומה. את הקקאו עדיף לצרוך לא קלוי, שכן החימום בטמפרטורה גבוהה הורס את הרסברטרול.

 

ענבים

יין אדום, מרלו או סירה


איך ההודים מאריכים את החיים?

כאיזון הכרחי לכנס, סיפקו ד"ר ערן מגון ואייל שפרינגר את זוויות הראייה של הרפואה המסורתית ההודית (האיורוודה) והסינית.

ד"ר מגון, מקים בית הספר הישראלי לאיורוודה, סקר במהירות שיא את בסיס האיורוודה כמדע שבא לענות על הצורך של ריפוי מצבי חולי, אך לא פחות מכך למנוע אותם מראש על ידי אורח חיים נכון. ענף ה-rasayana (חידוש הנעורים) ברפואה ההודית מתמקד בפורמולות וצמחים המחזקים ומאריכים את החיים, אך בניגוד לרפואה המערבית, האיורוודה מתייחסת במלוא כובד הראש לאורח החיים הנדרש כדי לשמור על בריאות , כמו סדרי שינה ותזונה נכונים המותאמים לכל אדם בצורה אינדיבידואלית, ולתנאים הרוחניים ההכרחיים כדי להאריך את הנעורים, ולא רק הגופניים – לדוגמה, תרגול מדיטציה, חשיבה חיובית, ודיבור אמת.

הסינים: להאריך את חיי הגוף או את חיי הנפש?

ההרבליסט והמטפל אייל שפרינגר הציג בהרצאתו המרתקת שתי גישות מנוגדות של הרפואה הסינית שניסו לפענח את חידת תוחלת החיים הבלתי מוגבלת – האלמוות.

בניגוד לנטורופתיה, הבוחנת את יעילות הצמח ורכיביו בשבילנו, הרפואה הסינית בוחרת את הצמח/מאכל המתאים למחלה לפי החולה והנקודה בחיים בה הוא נמצא. בחיפוש אחרי האלמוות נוצרו בסין שני מסלולים: האחד, החיצוני, המבקש לשמר את הגוף צעיר, יפה וחזק לנצח, כלומר להישאר בעולם הזה כמה שיותר זמן; השני, הפנימי, מבקש להתעלות על הגוף ולזנוח אותו מאחור לטובת חיי נצח של הנפש. בהתאם לכך, חיפשו המבקשים לשמר את הגוף את המאכלים המבטאים את תמצית החיים, כמו איבריחיות מסוימים, צמחים מחממים וממריצים, ואילו המבקשים להתעלות על הגוף (הטאואיסטים הפרושים) חיפשו חומרי תזונה מחזקים אך מטהרים, בעלי השפעה מנטלית מרגיעה. הגוג'י, פטריית הקורדיספס ושרף עץ האורן הם כאלה. המסקנה: כדי לקבוע לאדם את צמח המרפא או התזונה המתאימה לו, יש לבחון קודם כל את אישיותו והשאיפות שלו.

זה בידיים שלנו !

מהכנס יצאתי מלאה בעובדות, התרשמויות ורעיונות חדשים עד כדי כאב ראש קל עקב דחיסות יתר, אך שתי קביעות אופטימיות נשארו איתי. האחת, שהחוקרים קובעים כי ככל נראה לגנים יש רק השפעה של 30% על מצב הבריאות ואריכות החיים הצפויה לנו, והשאר נתון לסביבה, החברה ואורח החיים שנבחר; והשנייה, שאלה שהגיעו לגיל מופלג באושר ובבריאות טובה לא היו אנשים שהיו להם חיים קלים ונוחים יותר משלנו, אלא כאלה שידעו להתמודד עם הצרות והקשיים שהחיים הביאו להם בצורה הטובה ביותר.

השאירו תגובה:
  1. משה

    <<a href='http://www.homeopathic-center.co.il/'>>הומאופתיה<</a>>