אשלגן - פוטסיום - POTASSIUM \ KALIUM
אשלגן: האלקטרוליט החשוב ביותר שלנו
אשלגן (potassium) הוא מינרל חשוב וחיוני להישרדותנו ולתפקודו של כל תא חי. הבנת התפקיד שלו מהווה מרכיב קריטי בעבודתו של הרופא.
אשלגן, נתרן, כלור וביקרבונאט נקראים אלקטרוליטים והם האחראים לשיווי המשקל של החומציות ושל הלחץ האוסמוטי (לחץ המים תלוי המלחים) בגוף; רמות גבוהות או נמוכות באופן קיצוני של אלקטרוליטים מסכנות את חיינו.
כאשר מדובר בסידן, רמתו בגוף גבוהה בעיקר כתוצאה מבעיות רפואיות כמו מחלות, או, במקרים רבים למדי, כתוצאה מהטיפול במחלות ולא בשל חסר בתפריט.
תפקידו העיקרי של האשלגן הוא לדאוג לתפקוד תקין של דפנות התאים שלנו. משימה זו מתבצעת בשיתוף פעולה עם הנתרן, כאשר האשלגן נשאר בתוך התאים בעוד שהנתרן נותר מחוץ להם.
המטלה החשובה השנייה של האשלגן היא לתמוך בריכוז ובפעילויות של המגנזיום, מרכיב תזונתי החיוני לבריאות הלב. אם רמתו של אחד משני המינרלים נמוכה, גם רמתו של המינרל השני תהיה נמוכה בדרך כלל.
שיפור שיווי המשקל התאי על ידי נטילת אשלגן הוא בין האסטרטגיות החשובות ביותר שבהן אנו יכולים לנקוט נגד מחלות לב וסרטן.
נטילת כמות מספקת של אשלגן חשובה יותר מאשר הגבלת כמות המלח (הנתרן) לצורך וויסות לחץ הדם.
האשלגן חיוני גם לשמירה על רמה מיטבית של אנרגיה, לבריאות תאי העצב, לכיווץ השרירים, לפעילויות ספורטיביות, חיוני בשמירה על לחץ דם תקין ולמגוון של פעילויות אחרות.
נזקים מעודף של אשלגן : אשלגן גבוה
היפוקלמיה ומחסור באשלגן: אשלגן נמוך
היפוקלמיה הינה הפרעה המתאפיינת ברמה נמוכה של אשלגן בדם הנגרמת בעיקר כתוצאה ממחלות. ריבוי הקאות, שלשולים או הזעה מרוקנים את הגוף מכמות גדולה של אשלגן ורמתו עלולה לרדת בצורה מסוכנת.
גם טראומה עלולה להוביל לירידה תלולה ברמת האשלגן (בין 68%-50% מנפגעי הטראומה סובלים מרמות אשלגן נמוכות). אולם, הסיבה המרכזית לעלייה בשכיחות ההיפוקלמיה היא השימוש הנרחב בתרופות משַתנות שניתנות בדרך כלל לטיפול ביתר לחץ דם או באי-ספיקת לב.
ההערכה היא שכ-20% מכל המטופלים שנוטלים תרופות אלה סובלים מהיפוקלמיה. שני סוגים אחרים של תרופות להורדת לחץ הדם, מעכבי אֵייס וחוסמי בטא, משפיעים גם הם לרעה על רמת האשלגן בדם. אנשים הלוקים ביתר לחץ דם או במחלות לב זקוקים בדיוק לפעולה ההפוכה.
תפריט דל באשלגן יכול אף הוא לתרום למגמה זו, מאחר שהוא אינו מעלה את רמות האשלגן המידלדלות. גם עיבוד ושיטות חקלאות המתבססות על חומרים כימיים גוזלים ממזוננו את המינרל.
יצרני מזון מחריפים את הבעיה על ידי הוספת נתרן למוצרים, וידוע כי כמות מוגברת של נתרן מובילה לחסר באשלגן. מעל לשליש מאנרגיית הגוף שלנו מופנית לשמירה על האיזון בין האשלגן לנתרן בתוך התאים.
בחברות שבהן המזון טבעי יותר ועשיר יותר באשלגן, שכיחות מחלות הלב והסרטן נמוכה הרבה יותר. היחס בין האשלגן לנתרן במזונן של חברות אלה גדול לעיתים קרובות פי מאה מזה המצוי במזונם של רוב האמריקאים.
אינכם צריכים להיות חולי לב כדי להיות בסיכון לחסר באשלגן, אף שמחלה זו בהחלט יכולה להגדיל את הסיכון לכך.
בריאות הלב וכלי הדם קשורה מאוד למינרל זה. מסיבה זו, ראוי להתחיל את פרוט היתרונות הטיפוליים של האשלגן דווקא בנושא מחלות הלב.
מידע נוסף מאת ד"ר אטקינס מתוך הספר "עוצמת הריפוי של תוספי התזונה" בהוצאת פוקוס
מקורות האשלגן:
פירות, מוצרי חלב, עדשים, מולסה, בננות, שעועית, תרד, אגוזים, חיטה ובשר בקר.
להלן טבלת ירקות העשירים באשלגן מתוך 'כוח הצבע'- המדריך השלם לצריכת ירקות מ-5 קבוצות הצבע, בהוצאת מועצת הצמחים, ענף הירקות, בעריכת: מרב מור-אופיר, תזונאית קלינית .M.Sc
מזונות המכילים אשלגן |
||
ירק |
אשלגן |
% מהמנה היומית |
שמיר |
738 |
16% |
פטרוזיליה |
554 |
12% |
תפוח אדמה אפוי |
544 |
12% |
כוסברה |
521 |
11% |
בטטה מבושלת |
475 |
10% |
תרד מבושל |
466 |
10% |
בזיליקום |
462 |
10% |
ארטישוק ירושלמי |
429 |
9% |
שומר |
414 |
9% |
ארוגולה (רוקולה) |
369 |
8% |
גזר לבן |
367 |
8% |
עלי חרדל |
354 |
8% |
ארטישוק |
354 |
8% |
קולרבי |
350 |
7% |
*מנה יומית ממוצעת מומלצת למבוגר
**ירק חי אלא אם מצוין אחרת
אין במידע המובא לעיל משום המלצה לשימוש, והוא אינו מהווה תחליף לייעוץ פרטני עם איש מקצוע מוסמך מהתחום.