תמות נפשי עם הווירוס

אסכם את העסק בכמה מילים – פחד הוא מקדם המכירות הטוב ביותר. התקשורת בידיים הלא נכונות מסייעת לזריעת הפחד. השם עימדי וגם המידע – או אז לא אירא רע.

אז מהי בעצם שפעת?

מחלה הנגרמת ע"י נגיף, זהה בכל האנשים בפרק זמן נתון, המוגדר כמגיפה קטנה או גדולה יותר. ואם הנגיף זהה לחלוטין עד כי בא לבכות, מדוע ורד מתה ובעלה שהיה איתה בחייה, עדיין בחיים?

אם הנגיף זהה וה-outcome (התוצאה הסופית) שונה לחלוטין (ההוא מת וההוא חי), ברור שמשהו חייב להיות שונה. השוני הוא במצב החיסוני בקולט הנגיף.

ולכן, בטרם נחשוב על החיסון או טמיפלו או השד יודע מה שמציעים בעלי ההון בעלי מפעלים לייצור של חומרים עוברים לסוחרים ברפואה (הנקראות "תרופות"/"חיסונים"), כדאי לשאול מה עושים כדי לחזק את המערכת החשובה כל כך להגנה מפני כל אויב וצר.

בכמה מילים על המחלה עצמה

הנגיף נקלט.
הנגיף מתמקם.
הנגיף משתולל.
החיסון קולט אויב.
החיסון תוקף.

אז המחלה מתבטאת בתחילה במשהו קטן, אי נוחות, Dis-ease. אחר כך היא מתפרצת.

אז מה יש לנו בסל התלונות:
חום וגם תיתכן תחושת קור עד צמרמורת. תשישות. כאבי ראש, וכאבי שריר/ פרקים/עצמות ובייחוד כאב גרון. נזלת או דמעת. שיעול.

משפעת מת רק מי שמצבו החיסוני על הפנים. ואותם אלה שחיסוניותם נמוכה ימותו יותר בסתיו ובחורף, כי יש פחות שמש ורמת ויטמין D יורדת, ועם הירידה, יורדת החיסוניות.

אז מה עושים, אם מצליחים להתעלם מהתקשורת, שאינה תומכת בריאות אלא רווחים לתעשיית ה"תרופות"?

1) מעלים את החיסוניות בצמצום דרסטי בצריכת סוכר. כל כפית סוכר הורסת את הנויטרופילים, שהן כדוריות הדם הלבנות, ה"אשכנזיות", הלוחמות כנגד פולשים ונוהגות כמו "שהידים" – תמות נפשי עם הוירוס. אז, ידידי הקוראים, בלי משקאות ממותקים.

2) בלי מוצרי חלב, וכל מי ששמע עלי וקרא את "שוטי החלב" או את "עזב ת'עטינים שלי", יודע את דעתי על "הרוצח בלבן". מוצרי חלב פוגעים אָנושות בחיסוניות, וגם בלב, לאחר דלקת בגרון. שהרי אין דלקת גרון סטרפטוקוקלית ללא חשיפה מוקדמת למוצרי חלב. תשאלו את שחר מקציר.

3) איכלו שום (3-6 שיניים ביום), כרכום (כפית ביום) ושמן קוקוס בתולי בכבישה קרה ואורגני (2 כפות בבוקר  ו-2 כפות בערב. כן, שמן קוקוס הוא רוצח ללא רחם של כמה נגיפים לא סימפטיים, כמו נגיפי שפעת ואיידס).

עד כה רשמתי הנחיות שנועדו לחיזוק מערכת החיסון, בייחוד כדי לקלקל לנגיף השפעת את התוכניות, אם היו לו כאלו.

כמעט שכחתי:

4) הקפידו לישון היטב. אל תבזבזו זמן על קריאת עיתון או צפייה בטלוויזיה, שאין לה כמעט כל ערך מוסף. הסיבה היחידה לדחיית השינה הוא ההחלטה להתייחד, ואם כבר, זה חייב לכלול, כמו שדורשות הנשים הנבונות, גם משחק מקדים. או כמו שכתבו המפגינות בשוק הכרמל: 4Play or 4Get והמבין יבין כי אין לי זמן להתעכב על הדברים החשובים בחיים. לא יתכן שחצי עולם בא על סיפוקו והחצי השני יחלום על גבר אחר.

5) לרחוץ ידיים. סבון ומים. את המוצרים היקרים השאירו לעשירים. מים וסבון. הידיים הם אתר הנחיתה של מרבית הנגיפים והחיידקים, קודם החדירה לגופנו.

6) מי חמצן. מה ששמעתם! רוצו לקנות מי חמצן מבית מרקחת, 3%, הכי פשוט, בבקבוק כהה, גג הלכו לכם 10 שקלים, ואני טוען שלא רק שלא הפסדתם, אלא זכיתם, הרווחתם, בייחוד במפגש עם השפעת.

יש שתי גישות לשימוש במי חמצן אלו, שמשרד הבריאות לא ימליץ כי לא יהיה פה ביזנס או תזרים מזומנים מרשים. כסף קטן לא מעניין גדולים. אם אתם הולכים למסיבה רבת "נושמים ונושפים" או כנס או סתם חתונה דחוסה, בטרם תסעו תדחפו 3 טיפות לכל אוזן חיצונית. מטפטפים לימין, מוטב בשכיבה, מחכים לחֵירשות קצרה, קולות בִעבוע (או לא) באוזן ואחרי דקה משנים צד ומטפטפים לאוזן השנייה. מחכים דקותיים ורצים חיש רגליים, לאותו מפגש הכרחי.

זו הרפואה המונעת, בטרם באה השפעת

ואם השפעת באה? מרגישים את פלישת החולשה, החום העולה, הכאב המגיע, התשישות המזדחלת ואיתה הנזלת, והשיעול? מתחילים בשלוש או ארבע טיפות לכל אוזן, ואחר כך כל שעתיים, עוד פעמיים או שלוש.

למהדרין, והרי תמיד ימצאו קוני אתרוגים, אפשר להוסיף לאוזן המתלחלחת גם טיפת תמצית אכיניצאה. טיפה שכזו עשויה לעזור גם באוזן.

אגב. הטיפול במי חמצן הוא נורא ישן. הוא הוצע כבר בשנת 1928על ידי ד"ר ריצ'רד סימונס וקמו לשיטה אוהדים רבים, כולל שרי בריאות, שעשו לביתם אך בעקבות לחץ המנכ"לים נאלצו לא לפרסם את ההצלחות בטיפול בבני ביתם, וקרוביהם, וידידיהם, ומוקירי זכרם.

7) בסוף שנות השמונים, כששהיתי שנה במחלקה הכירורגית בצפת, בניסיון לקבל משכורת, כל הצוות היה על הפנים, בהשפעת השפעת. מכיוון שהיה כבר סתיו חורף, ומישהו הביא לימונים, נהגתי לסחוט לימון ולשתות עם כוס מים. נשבע באלוהים שאפילו עיטוש לא היה לי או עליית חום או שיעול. האמינו בַשם ולא בנושאי שמו לשווא במשרד הבריאות.

8) אבץ. בקפסולות. 50 מ"ג לכמה ימים. קפסולה אחת ביום. תמיד משפר את המצב החיסוני כי לרוב אין בעודף. אם העור יבש או יש אי נוחות בטנית- הגעתם לרוויה של אבץ.

9) אם אינכם יודעים מה רמת ויטמין D שלכם, קחו 2000 יחידות כל יום לכמה שבועות. אל תחששו. אני איתכם. שלא יפחידו אתכם. רק עשו בדיקת דם למעני. כמה ויטמין יש לכם בדם מעניין אותי מאד. כדי שאוכל לכתוב על כך בעתיד.

10) הבינגו האחרון, כי עשרת הדברות בכל נושא זה די והותר. יש עוד דברים מועילים אך לרובנו זה דיינו. הווירוסים, כמו תאי סרטן, שונאים מצב בסיסי. חומציות עבורם זה IN. כשהמידע הזה בידינו, חצי כפית סודה לשתיה + כף חומץ תפוחי עץ (אורגני, בבקבוק זכוכית כהה) בתוספת מים טובים, והופ לפה, פעמיים ביום.

לא. אל תאמרו לי תודה. עשיתי מה שהייתי חייב לעשות. עם משרד בריאות כמו של כולם, אנחנו בצרות. כדי לשמור על הבריאות צריך להשקיע, בעיקר התנהגותית.

מי חמצן אמרנו.
סודה לשתיה אמרנו.
שמן קוקוס אמרנו.
חומץ תפוחי עץ אמרנו.
ויטמין די בטיפות אמרנו.
אבץ פה ושם.

יאללה, בני עמי, נסיעה טובה וזהירה בתוואי הבריאות.

רוצים לדבר על הכתבה? היכנסו לעמוד הפייסבוק שלנו