משמינים? זה לא אתם, זה החיידקים!
משמינים? זה לא אתם, זה החיידקים! איור: pexels
התרגלנו לחשוב על המעיים שלנו, כצינור דרכו עובר המזון עד ליציאתו מהגוף.
בהרצאתה המרתקת חשפה הנטורופתית וההרבליסטית הקלינית הודיה מלכה, כי למעשה מדובר במרכז שליטה שמשפיע על הכול: החל ממצב הרוח שלנו ועד למשקל שלנו.
יחד איתה, צללנו לעולם המעיים וגילינו איך החיידקים שחיים שם משפיעים באופן משמעותי על בריאותנו, ואיך נוכל אנחנו להשפיע עליהם בחזרה.
ניסוי התאומות המפורסם
בניסוי התאומות המפורסם שנערך ביפן, לקחו תאומות זהות, בעלות מטען גנטי זהה.
אחת מהן נשארה ביפן והשניה חיה במשך 20 שנה בארה"ב.
זו שחיה ביפן נשארה רזה, והשניה פיתחה השמנת יתר ותחלואה נלווית.
"כך למדו שהסביבה שלנו משפיעה בראש וראשונה על הבריאות שלנו ועל הביטוי של הגנטיקה שלנו", מסבירה הודיה מלכה.
"כלומר, יכול להיות שההורים שלי יהיו בריאים אבל אני אחלה בסוכרת ולהיפך.
זה תלוי באורח החיים שלי".
ניסוי התאומות הוכיח: גנטיקה זה לא הכל! צילום: pexels
מה אכלת ב-7 השנים האחרונות?
"אנחנו הממוצע של מה שאכלנו ב-7 שנים האחרונות", טוענת מלכה.
"אם התבססתם ב-7 שנים האחרונות על ג'אנק פוד ואוכל של קייטרינג אז זה מה שבונה אתכם, ובהתאם לכך ייראה השיער שלכם, העור שלכם והבריאות שלכם.
כמובן שיש השפעה גם לסביבה ולתרופות שאנחנו נוטלים.
לכן, לפני שאנחנו מחפשים למצוא פתרונות בחוץ בואו ננסה לפתור קודם מה שקורה בתוך הגוף שלנו".
הכירו את החיידקים
המעי שלנו מכיל כ-39 טריליון מיקרואורגניזמים, רובם חיידקים – חלקם טובים וחלקם פחות. הם נקראים מיקרוביום.
בין היתר ניתן למצוא שם גם פטריות כגון פטריית הקנדידה המפורסמת, טפילים, וירוסים ו"חיידקים קדמוניים" (ארכאונים).
"מספר החיידקים השוכנים במערכת העיכול שלנו גדול פי 10 ממספר התאים האנושיים בגופנו!", מגלה מלכה.
"החיידקים נוצרים, נאספים ומתמקמים בגופנו עם הלידה, הן מהאם והן מהסביבה.
החיידקים שנמצאים במערכת העיכול, חשובים לנו מבחינה קיומית כי הם עוזרים לעיכול המזון הראשוני שלנו.
יש להם תפקיד ביצירה של אנזימי עיכול והם אחראים ליצור ספיגה ופירוק של B12, ויטמינים ומינרלים נוספים.
למעשה, אנחנו מכילים 90% DNA של חיידקים ורק 10% DNA של תאי גוף אנושיים!
זה אומר שמרבית ה-DNA שלנו הוא לא באמת שלנו, אלא של החיידקים שאנחנו מארחים".
חיידקי המעי – כדאי להכיר מקרוב. צילום: 123RF
ואיך כל זה קשור לבריאות שלנו ולנטייה להשמין?
"במחקר, השתילו צואה של עכברים שמנים בעכברים רזים", מספרת מלכה, "ומה לדעתכם קרה? העכברים הרזים השמינו!
זה הוביל את החוקרים לחקור את התופעה הזו שיש אנשים שאוכלים המון ולא משמינים, לעומת כאלה שרק רואים אוכל ומשמינים.
הם מצאו שיש דבר כזה שנקרא חיידקי השמנה.
אלו הם חיידקים סופר-יעילים!
הם לוקחים את המזון שאנחנו אוכלים ומפרקים אותו בצורה המקסימלית שלו.
אכלתם בננה? מי שיש לו הרבה חיידקי השמנה יידע למקסם את הארוחה שלו.
בחברת השפע שלנו, שבה ממילא אנחנו אוכלים יותר ממה שאנחנו צריכים, זה אומר שהגוף יתרגם את עודף המזון למאגרי השומן.
לרוב יהיו אלה מאגרי שומן בטני שזה שומן הישרדותי.
בן אדם שאין לו את חיידקי ההשמנה ואכל את הבננה – רק חצי ממנה הוא עיכל, חצי ממנה הוא לא עיכל ולכן הוא לא משמין.
בננה משמינה? תלוי את מי! צילום: pexels
מה קיבלנו? את אותו אפקט של זריקות ההרזיה שיש בשוק שמונעות ספיגה.
במקום לטפל בחיידקי ההשמנה, הזריקות מונעות ספיגה במנגנונים אחרים עוקפים שלא מטפלים במעי אלא עוקפים אותו.
לכן, ברגע שמפסיקים לקחת את הזריקות, ההשמנה חוזרת".
החיידקים משפיעים גם על הנטייה למחלות לב וטרשת עורקים
"בין התרופות הכי פופולריות היום הן הסטטינים.
לקרדיולוג אין זמן להסביר על אורח חיים ותזונה, וקשה לו גם לעקוב אחר המטופל שיישם זאת בפועל.
הוא צריך פתרון מיידי להורדת כולסטרול.
אבל העניין הוא שלא הכולסטרול הוא שגורם לסתימה בעורקים ולמחלת הלב", מפתיעה מלכה.
"המוח שלנו בנוי מכולסטרול, הורמונים בנויים מכולסטרול. אנחנו צריכים כולסטרול באיזון, ואנחנו צריכים לדעת לעבוד איתו בצורה נכונה".
אז מה באמת קורה ואיך כל זה קשור לחיידקים?
"יש לנו במעי חיידקים שלוקחים חומר שנקרא כולין שניתן לקבל מהמזון (כגון ביצים, דגים, כבד, סויה, אגוזים) והופכים אותו לטרימתילאמין המומר בכבד לתרכובת היוצרת משקעים בעורקים וסתימות.
לכן, אם נטפל בחיידקים שיוצרים את אותו טרימתילאמין נמנע טרשת עורקים!
הוכח כי כאשר מונעים מחיידקי המעי ליצור את התרכובת הזאת (טרימתילאמין), עורקי הלב נותרים פתוחים.
כמובן שצריך לטפל בחיידקי המעיים כבר מגיל מוקדם, למניעה, כשיודעים שיש במשפחה רקע של מחלות לב ושל טרשת.
אל תחכו ליום הזה שהקרדיולוג יגיד שצריך צינתור…"
אפשר למנוע מראש בעיות הקשורות לבריאות הלב וכלי הדם. צילום: pixabay
עוד "צרות" שחיידקים עושים
"אחד הדברים שאנשים סובלים מהם זה גזים", נוגעת הודיה בנושא כאוב.
"כולם מכירים את הגזים מהם סובלים תינוקות ב-3 החודשים הראשונים לחייהם, במהלכם מתפתח המיקרוביום שלהם.
גזים הם למעשה תוצרי פירוק של חיידקי המעיים בעקבות ריאקציה עם המזון הנאכל.
לכן, אחד יאכל אפונה והכל יהיה בסדר והשני יסבול מגזים".
האם גזים הם תקינים? הודיה אומרת שבגדול – לא.
"כשפלורת המעי מאוזנת ויש הפרשה תקינה של אנזימי עיכול נחווה פחות תגובתיות של חיידקי המעיים".
אז איך אנחנו משפיעים על החיידקים?
הודיה מלכה פורסת בפנינו שתי אפשרויות:
האופציה הנטורופתית הקלאסית: חינוך מחדש של חיידקי המעי
כלומר: נטילת פרוביוטיקה, פרה ביוטיקה, פוסטביוטיקה, תזונה ותוספים כגון אנזימי עיכול ועוד.
לדבריה, אין בכך כל רע ופרוביוטיקה היא דבר נפלא, אבל מה שקורה כשנותנים פרוביוטיקה במצב שהמעי לא בריא? רוב הפרוביוטיקה לא תיספג.
מדוע? דופן המעי חסומה עם פסולת, לפרוביוטיקה לא יהיה איפה להתיישב והיא תיפלט החוצה.
לכן, צריך קודם כל לנקות ולשקם את המעי.
הודיה מלכה בכנס אוכלים בריא 15. צילום: ליאור שני
הגישה שהודיה דוגלת בה: איפוס פלורת המעי והמיקרוביום באופן מוחלט ובנייתו מחדש
מחקר של ד"ר חולדה קארק מצא ש-90% מסוגי הסרטן מגיעים מטפילי מעיים. מחקר זה הוביל לפיתוח ניקוי טיפולי, בן 5 ימים, שמסייע ל:
- איפוס פלורת המעי
- פעילות מטאבולית וחיסונית תקינה.
- הורדת מדדי הדלקת
- טיפול בכבד שומני
- הורדת רמות הכולסטרול
- איזון רמות הסוכר
- חילוף חומרים תקין ותחושה של קלילות והבראה.
טיפול זה אינו מתאים לילדים מתחת לגיל 12, לנשים בהריון / מניקות, לסובלים מאי ספיקת כליות ולחולי קרוהן, קוליטיס או דיברטיקוליטיס פעילים (ניתן ברמיסיה של 3 שנים).
אחרי הניקוי, בונים את המערכת מחדש, בצורה בריאה וטובה יותר.
למאמרים נוספים בנושא:
"כך נפטרתי מהתרופות להורדת הכולסטרול, לחץ הדם ועוד"
מה פוגע לנו במעי והאם אפשר לשקם אותו?
הבריאות שלנו מתחילה מבפנים
בהרצאתה האירה הודיה מלכה את חיידקי המעיים כשחקנים מרכזיים באיזון הבריאות הכללית שלנו.
במקום לחפש פתרונות זמניים בחוץ, הודיה מלכה קוראת לכם להשקיע באוכלוסיית החיידקים שלכם, ולגלות איך כל מערכות הגוף שלכם מתפקדות טוב יותר.
