מקצה העולם עד הצלחת

קקאו עושה לנו רק טוב? צילום: 123RF

כשאני פוסעת לתוך חלל המארח סדנת בישול ועיני קולטות על שולחן ההכנות קעריות של אגוזים מושרים, זרעים לא קלויים ופירות יבשים, אצות מסוגים שונים, ירקות הקורצים לי בכל הצבעים ועלים ירוקים מבהיקים מרעננות, משהו בי מחייך. האינסטינקט שלי, שחווה כבר דבר או שניים, אומר לי שמשהו טוב עומד לקרות: מישהו שמחובר לחומרי הגלם שמייצרת האדמה, ויודע להעריך אותם ולטפל בהם, עומד לחלוק אתנו את הידע שלו. כך קרץ לי השולחן שערך בשבילנו השף ניר לוי מיד עם תחילת הסדנה שלו, "רואו-פודז וסופר-פודז למתחילים", המחברת אותנו לא רק אל חומרי הגלם הפשוטים והטובים אלא גם למזונות העל שזיקק לנו הטבע ברחבי הגלובוס.

הדרך בה צבר ניר את הניסיון ואת הידע שלו עברה דרך תחנות שעזרו לו להכיר לעומק לא רק את צרכי הגוף, אלא גם את צרכי הנשמה. כמתרגל מדיטציה, יוגה ובודהיזם, בילה שנים במנזרי בודהיזם וזן בנפאל, קוריאה וטיבט, תוך חיבור מתמיד למטבחים המקומיים ולמקסמיהם. לאחר שהתוודע בצורה אינטימית לתזונה האיורוודית ולסודות הבישול האסיאתי, הביאה אותו הדרך לאירופה ולאחר מכן לקצוות אחרים של העולם – מצפון אמריקה בקנדה ועד ברזיל בדרומה, שם הושפע מאורח החיים והתזונה של הרואו פוד ונחשף לשימוש במזונות העל.

לאחר חזרתו הרשמית למחוזותינו החליט ניר למסד את הפעילות הענפה שלו במטבח – בישול טבעוני, סדנאות וקייטרינג יחד עם ייעוץ, תחת המותג "wonderfood". הגישה התזונתית של הרואו פוד דוגלת בהכנת אוכל מעובד פחות ככל האפשר, שאינו עובר חימום מעל 47 מעלות (מעבר לכך נהרסת פעולתם של האנזימים החיים במזון). גישתו של ניר, לעומת זאת, נינוחה יותר וקפדנית פחות, אבל מסתירה מאחוריה תפיסת עולם רחבה: החזון שלו הוא לעזור לאנשים להתחבר מחדש דרך התזונה לטבע, לגוף, לחושים ולחושניות, דרך ההנאה שבעשייה, הצבעוניות והשמחה, גם אם אלה אינם עומדים ב"תקן" מחמיר.

הנינוחות נטולת המאמץ הזו שבה הוא משלב טעמים, ידע וגישות מקצווי תבל היא ששבתה את לב הקהל, שהורכב ברובו מנוכחות נשית מגוונת ועוצמתית – שילוב קסום של נשות עסקים אלגנטיות, זוג חברות צחקניות בעלות שיק תל אביבי נונשלנטי, אם ובת שלקחו עליהן לעבור תהליך שינוי יחד, זוג אחיות שבאו ממרחקים לחוות את הסדנה ועוד.

שוט קקאו אצטקי

פתחנו בשוט קקאו אצטקי, אולי מכיוון שנוסחת מרכיביו כללה חומרים עוצמתיים מספיק כדי לפזר כל התקף עייפות, לפתוח בקרים ולהחליף קפה. את תכונותיו של הקקאו הנא מכירים אולי כבר מספיק אנשים: מתפקע ממגנזיום העוזר לתפקוד הלב, מלא בחומרים מעודדי אופוריה ומעלי סרוטונין, ונוגדי חמצון בכמויות אדירות.
אך מרכיבים נוספים שצורפו לשייק כדי להעצים את השפעתו – כמו לוקומה, מסקיט ומאקה – מוכרים אולי פחות. לשם כך סיפר ניר אודות שורש המאקה, השייך למעשה למשפחת הצנוניים אך קשה מאוד לבייתו. הצמח גדל בגובה של 4000 מטר בהרי האנדים שבפרו, בתנאי מזג אוויר קשים המקנים לו את האיכויות המיוחדות שלו: צמח מחזק הנותן חיות לכל מערכות הגוף; אדפטוגן היודע להתאים את עצמו לצרכי הגוף; ומאזן הורמונלי מעולה לנשים. פרי הלוקומה מוכר מאוד בפרו ובצ'ילה, שם משתמשים בו ליצירת קינוחים כדבר שבשגרה. אלינו הפרי הזה, בעל האינדקס הגליקמי הנמוך ונוגדי החמצון המרובים, מגיעה מיובש באבקה ומשתלב נהדר בשייקים וגלידות. צמח המסקיט מתוק פחות אך טעמו עמוק ועז, עשיר במינרלים ובסיבים ומאזן את הסוכרים בדם.

לשייק הוספנו גם אבקת צ'ילי כדי להמריץ ולחמם את העיכול; שכן למזונות הלא-מבושלים איכות מקררת, כפי שהזכיר לנו ניר, שאותה כדאי לאזן על ידי תוספת ג'ינג'ר טרי, צ'ילי או פלפל שחור. לאחר שנרגעו הרוחות משוט השוקו הממריץ שמנו שוב את פעמינו למזרח הרחוק, עם גירסה קלילה וטעימה לפרש-רולז: דפי נייר אורז מגולגלים שבתוכם מקלוני ירקות דקיקים ודוגמניים, פטריות שיטאקה, נבטים, שפע של עלים ירוקים ועוד. ניר מתרה במשתתפים שלא להשתמש ברטבים תעשייתיים כמו לדוגמה רטבי סויה קונבנציונליים שאינם מקבלים את הזמן הדרוש להם כדי לתסוס, להתיישן באמת ולקבל את הטעם המורכב שלהם (תהליך שאמור לקחת במקור כחצי שנה), ולכן לצורך השריית הפטריות הכנו מרינדת טריאקי ביתית פשוטה וזריזה, ובאופן לא מפתיע טעימה בהרבה מהתעשייתית.

ואם שוט הקקאו עמוס מזונות העל היה הטיל ששיגר אותנו לחלל, והרולז לקחו אותנו לטיול באחו הירוק, הכנו גם סלט שורשים ואצות דרמטי והדור שהנחית אותנו בחזרה לקרקע עם טעמי אדמה של צנון וסלק, כשאצות ווקאמה והיזיקי תורמות את איכותן המלוחה-חלקלקה ומשלים אותן רוטב מיסו מתקתק. גם מי שנרתע בדרך כלל מאצות או בכלל מטעמים חדשים היה מוצא את עצמו מתענג על הסלט הזה, ובכך אולי התמצה יופיה של הסדנה: ארוחה קלילה משביעה ומזינה, שטומנת בחובה מסרים עמוקים על נכונות לבקש ולקבל מקצווי עולם את הטוב ביותר עבור גופנו.

רוצים לדבר על הכתבה? היכנסו לעמוד הפייסבוק שלנו