יש פתרון ל"מעי רגיז" והוא הולך להפתיע אותך
"מעי רגיז" – אבחנה אמורפית שנזרקת לחלל האוויר ומותירה את המאובחן ללא כל מענה אמיתי.
מדובר במצב בו המטופל סובל ממגוון תסמינים שונים הנעים על סקאלה מגוונת, מיציאות תכופות עם כל מזון הנכנס לפה ועד לגזים, נפיחות, רגישות ועוד…
אך מה בעצם קורה שם? ואיך ניתן לשנות את המצב?
מיד תקבלו את התשובה…
למאמרים קודמים בנושא מעי רגיז:
המעי שלכם רגיז? שאלון לאבחון עצמי
"מהו מיקרוביום?"
זאת השאלה הראשונה עליה ניתן מענה, ומתוכה נוכל להבין בקלות איך אנו ניגשים לפתור בעיות עיכול.
המעי שלנו מכיל כ-39 טריליון מיקרואורגניזמים, רובם חיידקים – חלקם טובים וחלקם פחות.
החיידקים הללו נקראים מיקרוביום.
בין היתר נוכל למצוא שם גם שמרים, כגון פטריית הקנדידה המפורסמת, טפילים, וירוסים ו"חיידקים קדמונים" (ארכאונים).
רוב הזמן החיידקים יחיו בשלום ובאיזון.
לחיידקים אלה תפקידים מגוונים וחיוניים, ביניהם:
- יצירה של אנזימי עיכול שמסייעים לנו בפירוק וספיגת המזון
- השפעה על המשקל שלנו
- יצירה וספיגה של B12 שנוצר מחיידקי מעיים
- השפעה על מצב הרוח שלנו
- השפעה על מערכת החיסון
ועוד.
הגורמים שיקבעו את ההרכב של החיידקים הם בין היתר הגורמים הסביבתיים שלנו.
איך "נולד" מיקרוביום?
כאשר תינוק נולד, הוא נולד עם רירית מעי נקייה וללא רבב אך זאת לא בהכרח נקודת פתיחה טובה.
כבר ביציאה מתעלת הלידה, הקרבה לרקטום ולמערך חיידקי המעי של האם, הוא מקבל מאמא שלו סל שלם מלא בכל טוב המכיל את מערך החיידקים הראשוניים שאיתם הוא יצא לדרך ואיתם הוא יפתח את המיקרוביום הראשוני שלו.
כולנו מכירים את הגזים המאפיינים את 3 החודשים הראשונים.
זהו בעצם תוצר חיידקי המעיים אשר מגיבים לסביבת החיידקים הן החיצונית והן התזונתית ועומלים על הגעה לאיזון בינם לבין עצמם.
זהו בעצם הסימן שהמערכת עובדת ונבנית לאט לאט.
משם הוא כבר יגדל ויבוא במגע עם חפצים בבית, חיידקים של האחים והדודים שמלטפים ומחבקים אותו, בעלי חיים שנמצאים בסביבתו ובעצם ג'ונגל שלם של חיידקים שונים.
כל חשיפה כזאת או אחרת תתרום עוד נדבך למערך השלם אשר ישפיע רבות על מערכת החיסון שלו, על העדפות התזונתיות שלו ואפילו על ההתנהגות שלו.
כוחה של הגנטיקה VS כוחה של הסביבה
מחקר שעקב אחרי תאומות זהות שגדלו וחיו בנפרד במשך עשרות שנים, בדרום קוריאה וארה"ב, מספק תובנות חדשות באשר לכוחה של הגנטיקה מול הסביבה.
כאשר הפרידו תאומות זהות למדינות שונות – הביטוי הגנטי והמטאבולי שלהן היה שונה.
כך שמעבר לטענה כי תזונה משנה גנטיקה, אנו רואים כי לסביבה בכללותה יש השפעה על הביטוי החיצוני שלה.
איך כל זה קשור לבעיות במערכת העיכול?
עכשיו אחרי שהבנו על קצה המזלג מהו המיקרוביום, נוכל להבין מה קורה כאשר אנחנו חווים גזים, נפיחות ויציאות תכופות ולא נעימות שמשבשות את איכות החיים.
כמו שהקדמתי וכתבתי המיקרוביום שלנו שואף לאיזון.
כאשר האיזון נפגע ההשלכות וההשפעות יכולות להיות מגוונות, לא נעימות ולעיתים גם קיצוניות.
סיבות אפשריות לפגיעה באיזון הן, למשל, לקיחת אנטיביוטיקה או טפיל / אמבה ש"קיבלנו במתנה" מטיול במדינה זרה.
אך זה לא נגמר כאן –
המיקרוביום שלנו נבנה ומושפע מהתזונה שלנו ובעצם ברובד היותר עמוק, מהסביבה שהאוכל מוכן בה.
כלומר, המטבח שלי לא מכיל את אותם חיידקים שהמטבח של השכנה שלי.
ולכן "טעם של אוכל של אמא" הוא כל כך אינדיווידואלי.
ההעדפה של חיידקי המעיים שלנו היא לסביבה מוכרת שלא מוציאה מאיזון את המערכת.
על כן, כשאנחנו הולכים לאכול במקום אחר שזר לנו, חיידקי המעיים הרבה פעמים יפגינו נגד המהלך ויביעו את מורת רוחם בצורה של יציאה תכופה ונפיחות ריחניות.
אז איך מתמודדים עם העניין?
ראשית על ידי יצירת סביבה מאוזנת ובריאה.
אנו רוצים מראש לייצר קבוצה יציבה וחזקה שלא "סוחבת" איתה טפילים, פרזיטים קנדידות וחברות שונות.
שנית נרצה שהמיקרוביום שלנו יהיה עמיד וסתגלתן.
מכירים את הילדים שמגיעים לכל מקום וישר מתחברים, נהנים וזורמים?
לעומתם יש ילדים שמגיעים ומתקשים להתחבר, חשדנים, אולי ביישנים ואולי פשוט מרגישים מאויימים?
זאת בדיוק ההשוואה לסביבת המעיים שאנו רוצים.
אנו רוצים ליצור מיקרוביום חברותי, שיודע מצד אחד לזהות סכנות אך שאינו חשדן יתר על המידה.
אז האם אפשר להחזיר את המעי למצב הבראשיתי שלו ולבנות את מערך המיקרוביום מחדש?
על מנת לעשות זאת אנו נעזרים במספר כלים שחלקם "מאפסים" את פלורת המעי לחלוטין וחלקם בונים אותה מחדש בצורה בריאה, חזקה ויציבה.
רוצים לדעת איך ומה הכלים?
אני מזמינה אתכם להרצאה שלי על עולם המעיים שתתקיים ביום שישי ה-29.11, במסגרת כנס "אוכלים בריא 15".
שם תקבלו ממני את כל הכלים, התשובות וההבהרות החשובות.
הירשמו עכשיו באתר כנס אוכלים בריא 15.
הזינו את קוד הקופון: 1313 לקבלת הנחה לגולשי EatWell
אל תחמיצו! מספר המקומות מוגבל.