אפשר לאכול בריא ועדיין לסבול מחסרים תזונתיים?

מאת: טלי אנגור, רוקחת מוסמכת וכימאית פרמצבטית - טלי אנגור

אפשר לאכול בריא ועדיין לסבול מחסרים תזונתיים? תמונה: Pexels

אתם מקפידים על תזונה בריאה. אוכלים ירקות ופירות, משלבים מזונות איכותיים ואולי אפילו קוראים את רשימת הרכיבים לפני שאתם מכניסים מוצר לעגלת הקניות. אולם למרות שתזונה מגוונת ומאוזנת היא הבסיס לקבלת ויטמינים ומינרלים, בפועל קיימים גורמים רבים היכולים להשפיע על זמינותם הביולוגית, על ספיגתם במערכת העיכול ועל רמותיהם בבדיקות המעבדה.

אבל אז מגיעות תוצאות בדיקות הדם ומתברר שחסר לכם ברזל, שרמת הוויטמין B12 נמוכה או שרכיב תזונתי אחר אינו נמצא ברמה המצופה.

הרגע הזה מעלה שאלה מתבקשת: איך יכול להיות שאני אוכל בריא, ובכל זאת חסר לי משהו?

התשובה מתחילה בעובדה פשוטה, אבל חשובה: המזון שאנחנו אוכלים ומה שהגוף שלנו מצליח לקבל בפועל הוא לא תמיד זהה.

בין השלב שבו המזון נמצא על הצלחת לבין הגעתם של רכיבי התזונה לתאים שלנו מתרחשת שרשרת מורכבת של תהליכים.

המזון צריך להתפרק, רכיבי התזונה צריכים להשתחרר ממנו, להיספג דרך מערכת העיכול, להגיע למחזור הדם ולעבור תהליכים נוספים שיאפשרו לגוף להשתמש בהם. לכל אחד מהשלבים האלה יכולה להיות השפעה על התוצאה הסופית.

אכלתם את זה. אבל האם ספגתם את זה?

נניח ששני אנשים אוכלים בדיוק את אותה ארוחה. האם שניהם יספגו ממנה בדיוק אותה כמות של ברזל, ויטמינים ומינרלים? לא בהכרח.

מצבה של מערכת העיכול יכול להשפיע על ספיגת רכיבי תזונה. מחלות כמו צליאק ומחלות מעי דלקתיות הן דוגמאות ברורות למצבים שבהם הספיגה עלולה להיפגע. גם ניתוחים במערכת העיכול ומצבים רפואיים נוספים עשויים להשפיע על היכולת של הגוף לספוג רכיבים מסוימים.

לכן, כשמתגלה חסר תזונתי, לא תמיד מספיק לבדוק מה האדם אוכל. לפעמים השאלה החשובה יותר היא מה הגוף מצליח לעשות עם מה שהוא מקבל.

לפעמים השאלה היא לא רק מה אכלתם, אלא גם עם מה אכלתם?

גם אם המזון מכיל את הרכיב שאנחנו מחפשים, הסיפור עדיין לא נגמר.

רכיבי תזונה יכולים להשפיע זה על זה, ולעיתים דווקא המזונות שאנחנו אוכלים או שותים יחד משנים את מידת הספיגה.

קחו לדוגמה ברזל – ויטמין C יכול לשפר את ספיגתו של ברזל ממקורות צמחיים. לעומת זאת, שתיית תה או קפה בסמוך לארוחה עשויה להפחית ספיגה של ברזל שאינו ממקור מן החי.

כלומר, אותה ארוחה בדיוק יכולה לספק לגוף כמויות שונות של ברזל זמין, בהתאם למה שנצרך יחד איתה.

והמידע הזה אינו ייחודי רק לברזל. גם הצורה הכימית שבה נמצא רכיב תזונתי, המזונות שנאכלים לצדו וגורמים נוספים במערכת העיכול יכולים להשפיע על הזמינות שלו לגוף.

לכן, המספר שמופיע בטבלת הערכים התזונתיים מלמד אותנו כמה מרכיב תזונתי נמצא במזון, אך לא בהכרח כמה ממנו הגוף יצליח לספוג ולנצל בפועל.

ויטמין C עשוי לשפר ספיגה של ברזל. תמונה: Pexels

אתם אוכלים את אותו הדבר. הגוף לא בהכרח צריך אותו דבר

אחת הטעויות הנפוצות כשמדברים על תזונה היא ההנחה שלכולנו יש פחות או יותר אותם צרכים. בפועל, הצרכים של כל אחד שונים.

ילדים ובני נוער בתקופות גדילה, נשים בהיריון, אנשים שעוסקים בפעילות גופנית אינטנסיבית ואנשים המתמודדים עם מצבים רפואיים מסוימים עשויים להזדקק לכמויות שונות של רכיבי תזונה מסוימים.

גם אצל אותו אדם הצרכים יכולים להשתנות במשך החיים.

תפריט שסיפק את כל צורכי הגוף בתקופה מסוימת לא בהכרח יעשה זאת בתקופה אחרת.

לכן, העובדה שאדם אוכל תזונה שנחשבת בריאה היא בהחלט חשובה, אך היא אינה מבטיחה לבדה שכל צורכי הגוף אכן מסופקים.

האם תרופות יכולות להשפיע על רמות הוויטמינים והמינרלים בגוף?

כשחושבים על חסרים תזונתיים, רובנו חושבים ישירות על המטבח.

לפעמים כדאי להסתכל גם בארון התרופות.

תרופות מסוימות, בעיקר כאשר הן ניטלות לאורך זמן, עשויות להשפיע על הספיגה, המטבוליזם או רמותיהם בגוף של רכיבי תזונה מסוימים.

דוגמה מוכרת היא תרופות שמפחיתות את חומציות הקיבה. חומציות הקיבה קשורה בתהליכים הקשורים לשחרור ולספיגה של רכיבי תזונה מסוימים. לכן, שימוש ממושך בתרופות מסוימות שמפחיתות את חומציות הקיבה עשוי להיות קשור לשינויים ברמות ויטמין B12 ורכיבים תזונתיים נוספים.

כמובן, זו אינה סיבה להפסיק טיפול תרופתי על דעת עצמכם. תרופות ניתנות מסיבה רפואית, וכל שינוי בטיפול צריך להיעשות עם הגורם המטפל.

אבל כאשר מתגלה חסר שלא מצליחים להסביר, רשימת התרופות הקבועות היא בהחלט חלק מהתמונה שכדאי לבחון.

בדיקת הדם "תקינה". האם אפשר להפסיק לחשוב?

אנחנו אוהבים תשובות ברורות: תקין או לא תקין. בתוך הטווח או מחוץ לטווח.

הגוף, כרגיל, מעט מורכב יותר.

בדיקות מעבדה הן כלי מרכזי וחשוב בהערכת חסרים תזונתיים, אבל לא כל רכיב בגוף ניתן להעריך באותה הדרך, ולא תמיד מדידה בודדת מספקת את כל המידע הדרוש.

גם טווחי הייחוס עצמם צריכים להיקרא בהקשר הנכון. תוצאה בבדיקת מעבדה היא חלק מהתמונה, לצד התזונה, המצב הרפואי, התרופות, התסמינים ונתונים נוספים.

המטרה אינה לחפש בעיה במקום שאין אחת, אלא לדעת לשאול את השאלות הנכונות כאשר יש סיבה לכך.

תוספים הם רק חלק מהפתרון. תמונה: Pexels

מצאתם שחסר לכם משהו. עכשיו מגיעה השאלה החשובה באמת

כשבדיקה מראה חסר, התגובה הטבעית היא לחפש מיד את התוסף המתאים.

חסר ברזל? נחפש תוסף ברזל.

רמת ה-B12  נמוכה? נחפש תוסף B12.

חסר מגנזיום? נשקול להוסיף מגנזיום.

לפעמים זה אכן חלק מהפתרון. אבל יש שאלה שכדאי לשאול עוד קודם.

למה נוצר החסר מלכתחילה?

אם הסיבה היא צריכה לא מספקת של הרכיב התזונתי, הפתרון עשוי להיות אחד. אם קיימת בעיית ספיגה, אם צורכי הגוף גדלו, אם תרופה מסוימת משפיעה על רמות הרכיב, או אם כמה גורמים פועלים במקביל, ההתייחסות עשויה להיות שונה.

נטילת תוסף יכולה להגדיל את כמות הרכיב התזונתי שאנו מכניסים לגוף, אך אין בכך כדי להסביר מדוע נוצר החסר מלכתחילה.

האם מינון גבוה יותר של תוספי תזונה בהכרח טוב יותר?

כשמדובר בתוספי תזונה, התשובה היא לא.

ויטמינים ומינרלים חיוניים לתפקוד הגוף, אבל "חיוני" אינו אומר שאפשר לצרוך ללא הגבלה.

מינונים גבוהים מדי של רכיבים מסוימים עלולים לגרום לתופעות לא רצויות, ובמקרים מסוימים עודף של רכיב אחד יכול להשפיע על האיזון או על הספיגה של רכיבים אחרים.

זו גם הסיבה לכך שלא כדאי לבחור תוספים רק על סמך המלצה כללית, סרטון ברשת או העובדה שתוסף מסוים הפך לפופולרי.

הגישה הנכונה מתחילה בשאלה האם בכלל קיים צורך, ממשיכה בניסיון להבין את הסיבה, ורק לאחר מכן בוחנת כיצד נכון להתמודד איתו.

אז מה באמת אומר "לאכול בריא"?

תזונה מגוונת ומאוזנת היא אחד היסודות החשובים ביותר לשמירה על הבריאות ולאספקת רכיבי התזונה שהגוף זקוק להם.

אבל תזונה היא לא רק רשימת המזונות שאכלנו היום. היא מפגש בין מה שנמצא על הצלחת לבין מערכת העיכול, יכולת הספיגה, הצרכים האישיים, מצבנו הבריאותי, התרופות שאנחנו נוטלים והאופן שבו רכיבים שונים משפיעים זה על זה.

לכן, בהחלט אפשר לאכול בריא ועדיין לסבול מחסר תזונתי.

וכשמתגלה חסר, השאלה הראשונה לא צריכה להיות רק "איזה תוסף כדאי לקחת?" אלא למה דווקא הרכיב הזה חסר?

כרוקחת וכימאית פרמצבטית, חשוב לי להדגיש שחסרים תזונתיים אינם נגרמים תמיד מתזונה לקויה. הם עשויים להיות מושפעים משילוב של צריכת רכיבי תזונה, ספיגתם במערכת העיכול, מצב רפואי, שימוש בתרופות, דרישות פיזיולוגיות מוגברות וגורמים נוספים.

תזונה בריאה היא נקודת פתיחה חשובה, אך היא אינה מבטיחה שכל רכיבי התזונה ייספגו או ינוצלו באופן מיטבי. כאשר מתגלה חסר תזונתי, חשוב להבין לא רק מה אוכלים, אלא גם כיצד הגוף מעכל, סופג ומנצל את אותם רכיבים. במקרים רבים, הבנת הבנת הגורם לחסר התזונתי היא לעיתים חשובה לא פחות מהטיפול בחסר עצמו.

שאלות נפוצות על חסרים תזונתיים וספיגת ויטמינים:

האם אפשר לאכול בריא ועדיין לסבול מחוסר בברזל?

כן. תזונה היא רק אחד הגורמים המשפיעים על רמות הברזל. גם ספיגה, מחלות שונות, איבוד דם וצרכים מוגברים יכולים להשפיע.

האם נטילת תוסף תזונה תמיד מתקנת את החסר?

לא תמיד. תוסף עשוי להיות חלק מההתמודדות עם החסר, אך חשוב גם לבחון מדוע החסר נוצר מלכתחילה ומהי הדרך המתאימה לטפל בגורם שתרם להיווצרותו.

האם בדיקות דם תמיד מגלות חסר תזונתי?

בדיקות דם הן כלי מרכזי וחשוב, אך לא כל רכיב תזונתי נמדד או מתפרש באותה הדרך. יש לבחון את התוצאות בהקשר של התסמינים, התזונה, המצב הרפואי, התרופות ונתונים נוספים.

האם תרופות יכולות לתרום להתפתחות חסרים תזונתיים?

תרופות מסוימות עשויות להשפיע על הספיגה, המטבוליזם או רמותיהם של רכיבי תזונה מסוימים, בעיקר בשימוש ממושך. אין להפסיק או לשנות טיפול תרופתי ללא התייעצות עם הגורם המטפל.

האם כל חסר תזונתי נגרם מתזונה לא מאוזנת?

לא. חסרים תזונתיים יכולים לנבוע ממגוון גורמים, ובהם צריכה לא מספקת של רכיבי תזונה, ירידה בספיגה במערכת העיכול, צרכים מוגברים של הגוף, מצבים רפואיים מסוימים או השפעה של תרופות.

האם מערכת העיכול משפיעה על ספיגת ויטמינים ומינרלים?

כן. תקינות מערכת העיכול היא חלק חשוב מתהליך הספיגה. מצבים רפואיים מסוימים, שינויים במבנה מערכת העיכול או גורמים אחרים עלולים להשפיע על יכולת הגוף לספוג רכיבי תזונה.

האם כדאי להתחיל לקחת תוסף תזונה מיד כשמתגלה חסר?

לא תמיד. במקרים רבים חשוב להבין מהו הגורם לחסר לפני שמחליטים על דרך ההתמודדות המתאימה.

האם שתיית קפה או תה יכולה להשפיע על ספיגת ברזל?

כן. כאשר תה או קפה נצרכים סמוך לארוחה, הם עשויים להפחית את ספיגתו של ברזל שאינו ממקור מן החי.

האם ויטמין C משפיע על ספיגת ברזל?

כן. ויטמין C עשוי לשפר את ספיגתו של ברזל ממקורות צמחיים כאשר הם נצרכים יחד.

האם לכל האנשים יש אותם צרכים תזונתיים?

לא. הצרכים משתנים בהתאם לגיל, למין, להיריון, לפעילות גופנית, למצב הבריאותי ולגורמים נוספים.

האם בדיקות דם לבדן מספיקות כדי לאבחן חסר תזונתי?

לא תמיד. תוצאות בדיקות המעבדה הן חלק מההערכה, ויש לפרש אותן יחד עם התסמינים, התזונה, ההיסטוריה הרפואית והתרופות.

האם אפשר לצרוך תוספי תזונה ללא הגבלה?

לא. גם ויטמינים ומינרלים עלולים להיות מזיקים כאשר הם ניטלים במינונים גבוהים מדי או ללא צורך.

האם אפשר לסבול מחסר תזונתי גם אם בדיקות הדם הקודמות היו תקינות?

כן. רמותיהם של רכיבי תזונה עשויות להשתנות לאורך הזמן בהתאם לתזונה, למצב הבריאותי, לצרכים הפיזיולוגיים, לתרופות ולגורמים נוספים.

מיתוסים ועובדות על חסרים תזונתיים

מיתוס: אם אני אוכל בריא, לא יכול להיות שיהיה לי חסר תזונתי.
עובדה: תזונה היא רק אחד מהגורמים המשפיעים על רמות רכיבי התזונה בגוף.

מיתוס: כל חסר תזונתי נפתר באמצעות תוסף.
עובדה: במקרים רבים חשוב להבין מה גרם לחסר לפני שבוחרים דרך טיפול.

מיתוס: אם בדיקות הדם תקינות, אין סיכוי שקיימת בעיה הקשורה לתזונה.
עובדה: בדיקות דם הן כלי חשוב, אך יש לפרש אותן יחד עם התמונה הקלינית הכוללת.

מיתוס: יותר ויטמינים פירושו יותר בריאות.
עובדה: מינונים גבוהים אינם תמיד מועילים, ולעיתים אף עלולים להזיק.

מיתוס: אם אני מרגיש טוב, כנראה שאין לי חסרים תזונתיים.

עובדה: חסרים תזונתיים מסוימים יכולים להתפתח בהדרגה ולעיתים להתגלות רק בבדיקות מעבדה או לאחר הופעת תסמינים.

הבהרה: המידע במאמר זה נועד למטרות ידע והעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי, אבחון או תחליף להתייעצות אישית עם רופא או איש מקצוע מוסמך. אין להתחיל, להפסיק או לשנות טיפול תרופתי או נטילת תוספי תזונה ללא התייעצות מתאימה.

אודות מחברת המאמר:

טלי אנגור היא רוקחת וכימאית פרמצבטית, בוגרת תואר בכימיה פרמצבטית, ובוגרת לימודי המשך בתחומי הבריאות והתזונה. עבודתה המקצועית מתמקדת בבחינת ממצאי מעבדה, חסרים תזונתיים ותהליכים מטבוליים, ובהתאמת תמיכה תזונתית אישית. חלק מעבודתה המקצועית פורסם גם באתרי מעבדות בינלאומיות.

מקורות

National Institutes of Health, Office of Dietary Supplements. Vitamin B12 – Health Professional Fact Sheet. Updated July 2, 2025.

National Institutes of Health, Office of Dietary Supplements. Iron – Health Professional Fact Sheet. Updated September 4, 2025.

National Institutes of Health, Office of Dietary Supplements. Magnesium – Health Professional Fact Sheet. Updated January 6, 2026.

National Institutes of Health, Office of Dietary Supplements. Vitamin D – Health Professional Fact Sheet. Updated June 27, 2025.

Miller JW. Proton Pump Inhibitors, H2-Receptor Antagonists, Metformin, and Vitamin B-12 Deficiency: Clinical Implications. Advances in Nutrition. 2018;9(4):511S–518S. doi:10.1093/advances/nmy023.

Ito T, Jensen RT. Association of Long-Term Proton Pump Inhibitor Therapy with Bone Fractures and Effects on Absorption of Calcium, Vitamin B12, Iron, and Magnesium. Current Gastroenterology Reports. 2010;12(6):448–457. doi:10.1007/s11894-010-0141-0.

Watanabe F. Vitamin B12 Sources and Bioavailability. Experimental Biology and Medicine. 2007;232(10):1266–1274. doi:10.3181/0703-MR-67.

Iron and Attention in Children: What Parents Should Know. An Evidence-Based Educational Review of Iron Status, Ferritin, Dietary Absorption, Laboratory Interpretation, Attention, Sleep, and Iron Supplementation in Children. 2026.

Choudhury A, et al. Vitamin B12 Deficiency and Use of Proton Pump Inhibitors: A Systematic Review and Meta-Analysis. Expert Review of Gastroenterology & Hepatology. 2023;17(5):479–487.

Mohn ES, Kern HJ, Saltzman E, Mitmesser SH, McKay DL. Evidence of Drug–Nutrient Interactions with Chronic Use of Commonly Prescribed Medications: An Update. Pharmaceutics. 2018;10(1):36. doi:10.3390/pharmaceutics10010036.

World Health Organization. Healthy Diet. Updated January 26, 2026.

רוצים לדבר על הכתבה? היכנסו לעמוד הפייסבוק שלנו