תבלינים, סוכר ויוגה
יוגה ותבלינים
היות שהבישול ההודי בדרך כלל חריף מאוד, יש מניחים שתזונה יוגית חייבת להיות עשירה בתבלינים והרבה פלפל אדום חריף. זה לא נכון. אנשים שגדלו על אוכל חריף, כמו מי שגדל בהודו, מסוגלים להתמודד עם תבלינים חריפים אפילו בתזונה יוגית. אמנם תזונה יוגית אינה צריכה להיות חריפה מדי כי רוב התבלינים הם בעלי אופי רג'אסי ומגרים את העצבים. על תזונה יוגית להדגיש את התבלינים המתוקים, כמו זנגביל, קינמון, הל, ריחן ושומר, כי הם סאטוויים.
מאכלים חריפים רבים מבושלים בדרך כלל, במיוחד במסעדות, עם שמנים רעים. צירוף זה אינו טוב. בבישול חריף יש לוודא שמשתמשים בתבלינים טבעיים טובים יחד עם שמנים טבעיים טובים, כמו גהי. יש להשתמש בגהי משובח המיוצר מחמאה אורגנית או גולמית, ולא בחמאה מסחרית רגילה.
יוגה וסוכר
הרבה אנשים סבורים שבכל תזונה רוחנית יש להימנע מסוכר לחלוטין. דעה זאת נובעת בעיקר מהסכנות הטמונות בסוכר לבן. סוכר לבן הינו מזון מעובד ומזוקק ומשום כך יש להימנע ממנו. עם זאת לכולנו דרושה כמות מסוימת של סוכר טבעי, כמו דבש או סוכר גולמי (ג'אגארי). זה נכון במיוחד לגבי ילדים. כמו כן, כאשר קונדליני מתפתחת בעזרת תִרגול רוחני ייתכן שיידרשו סוכרים טהורים כדי לאזן את חילוף החומרים. מסיבה זאת סוכרים טבעיים בכמויות לא מופרזות הם חלק מתזונה יוגית.