איך זה יכול להיות שקל לרדת במשקל?!

מאת: סיון אופירי – פשוט לרדת במשקל

זמן קריאה: 7 דקות

זה נשמע לא הגיוני, ואפילו מצוץ מהאצבע. אחרי שנים של סבל ומאבקים במשקל נדמה שאין באמת פתרון אמיתי. אבל האמת היא שיש פתרון והבסיס שלו הוא הבנה של מה שמתרחש אצלנו בגוף מבחינה פיזיולוגית שמאפשר ירידה במשקל באופן אוטומטי.

לנה צור, פחות 38 ק"ג

אתם לא אשמים

כיום, רובנו מופעלים על ידי האוכל.

אנחנו מוקפים בפרסומות, שלטי חוצות, תוכניות בטלויזיה, באנרים צבעונייים…

כולם מספרים לנו שאנחנו ממש חייבים לקנות את המוצר החדש שיצא לשוק ושבלעדיו לא נוכל להיות מאושרים.

יש בו רק 99 קלוריות, הוא מרזה, או בריא או מנחם, הוא מצוין לדיאטה, או שאחרי שאוכלים אותו צריך דיאטה.

בקיצור, הוא נחוץ לגוף ולנשמה והוא גם עכשיו במבצע. ואנחנו מאמינים!

האכילה השתנתה

החל מהמחצית השניה של המאה הקודמת, האכילה שלנו השתנתה בעקבות מספר גורמים שקשורים להון, שלטון, מחקרים מוטעים וביסוס של אמונות שגויות גם בקרב החוקרים ובוודאי שבציבור כולו.

במשך שנים סיפרו לנו שהעלייה בהשמנה היא תוצר ישיר של אכילת יתר וחוסר פעילות גופנית.

האשימו אותנו – הציבור, בחוסר כוח רצון, בעצלנות, בהזנחה, כשבפועל משהו מאד בסיסי השתנה בעולם אבל אף אחד לא חשב שיש לו קשר למה שאנחנו חווים היום.

לא רק תרבות האכילה השתנתה, אלא גם האוכל שאנחנו צורכים.

שרשרת של "טעויות מחקריות" שהוביל אנזל קיז בשנות החמישים של המאה הקודמת גרמה לשינוי של פירמידת המזון, הוצאת השומן מהתפריט והכנסה של סוכר ודגנים מלאים במקומו.

האמריקאים החלו לצרוך 6-11 מנות של דגנים ביום על פי המלצות הממשל, מה שגרם לעליה תלולה במצב ההשמנה, התחלואה, ההתמכרות ואפילו התמותה באמריקה.

ארוחת בוקר לגיטימית?

ההמלצות הללו לא נותרו רק בגבולות היבשת אלא זלגו לכל העולם המערבי ומדינות מתפתחות שתרבות המערב נכנסה אליהן.

אחרי מלחמת העולם השניה, כשהרעב שלט בעולם נוצר צורך לייצר יצור המוני של חיטה.

על כך הופקד ד"ר נורמן בורלאוג שהצליח במשימתו. הוא הינדס חיטה קצרה שעמידה בפני מזיקים ובצורת ושניתן לקצור תוך זמן קצר יותר.

אבל – אף אחד לא בדק כיצד השינויים שהוא יצר בחיטה השפיעו על בני אדם. בעקבות הנדסה גנטית, לא רק אורך החיטה השתנה אלא גם כמות הכרומוזומים והחלבונים שבה.

המחקרים מוכיחים היום שיותר מחצי מהאוכלוסיה רגישה לחיטה המהונדסת.

רגישות איננה צליאק בלבד, אלא יכולה להתבטא במחלות אחרות כגון סכרת, שחלות פוליציסטיות, בעיות עור, בעיות בבלוטת התריס, השמנה וכו'.

כל זאת כתוצאה ישירה מהשינויים שהוכנסו לאוכל שבני אדם החלו לצרוך (אוכל מעובד ומתועש).

שימו לב, מעבר לעובדה שהחיטה הקצרה מכילה חלבונים (כגון גלוטן) שונים מהחיטה הקדומה, חשוב להבין שהפחמימה שבחיטה מתפרקת בגוף לסוכר ומשפיעה באופן ישיר על השמנה.

שינוי נוסף שקשור בממשל האמריקאי ומלחמת ויטנאם הוביל ליצור המוני של תירס. החל להיעשות שימוש נרחב בתירס בתעשיות המזון, כולל בסירופ תירס עשיר בפרוקטוז שגרם לעליה תלולה בהשמנה, תסמונת מטאבולית, התמכרות, סכרת ומחלות נלוות.

סירופ תירס עשיר בפרוקטוז הוכנס למשקאות הקלים ולמוצרי המזון והחל לזרום בדמם של האמריקאים באופן קבוע.

בלי להבין את המשמעות של השינויים הללו בתזונה, הושחתו המנגנונים הבסיסיים והטבעיים של הגוף שלנו, ובעצם כל מי שנחשף לאותם חומרים הושפע באופן ישיר מצריכתם.

חיטה ותירס – פעם הם היו מזונות אמיתיים

מי המרוויח מכך?

בשעה שהעולם משמין, מתמכר והופך להיות חולה באופן דרמטי, חברות המזון ממלאות באופן דרמטי את כיסיהן במזומנים וממשיכות לפרסם את המוצרים שלהם ככאלו שהם דיאט או LOW FAT וככאלה שמתאימים למי שרוצה לשמור על בריאותו ומשקלו.

מורים לציבור לאכול פחות, להתעמל יותר, לספור קלוריות, לקזז, ובפועל שום עצה מהעצות הללו לא נושאת פרי, אלא רק תסכול, ייאוש, תחושת חוסר אונים ואיתם עליה במשקל ותחלואה קשה.

למה?

כי כל המחקרים הללו (שחלקם נקנו בכסף) שפוטרים את הסוכר והדגנים המלאים מהאשמה וממשיכים להטיל את האשמה על הציבור, הם זריית חול בעיני הציבור ועוולה קשה שמתמשכת עד היום.

אם התיאוריה ש"כל הקלוריות שוות" אכן הייתה נכונה, כיצד ייתכן שתינוקות בני חצי שנה נחשבים בעלי עודף קיצוני במשקל?

הרי תינוקות לא אמורים לספור קלוריות, לעשות ספורט ולקזז…

משהו מאד בסיסי השתנה באכילה של התינוקות ולא רק שלהם, אלא של כולנו.

חברות המזון הכניסו למה שהיה מזון בעבר (והיום רק מתחפש למזון) חומרים ממכרים, מרעיבים, שמשנים את הפיזיולוגיה של הגוף שלנו וגורמים לנו לרדוף אחרי האוכל בלי יכולת לעצור.

הם מפעילים מנגנונים פיזיולוגיים, כימיים והורמונליים שגורמים לגוף שלנו להשמין וכל זאת במסווה של בריאות.

כולנו מכירים ומכירות את התחושה שעוגיה אחת הופכת להיות חבילה שלמה, למרות שנשבענו, נדרנו והבטחנו שלא ניגע בזה יותר… ושמהיום, או ממחר דיאטה… או אחרי החגים.

מי מסוגל לאכול רק אחת

האוכל הזה שהוא לחלוטין איננו מזון, גורם לנו לתגובות רגשיות. הוא מפעיל אותנו, כי כך הוא מתוכנת, הוא גורם לרעב בלתי נשלט, ומעמיד במבחן לא הוגן את כוח הרצון שלנו. כישלון רודף כישלון.

כך, במשך שנים, האשימו אותנו ואנחנו האמנו.

לא מצליחים לרדת במשקל? זו הסיבה

חשוב שתבינו, אם אתם לא מצליחים לרדת במשקל, אתם כנראה פועלים נגד הפיזיולוגיה של הגוף שלכם ומקבעים את מיתוס "כל הקלוריות שוות", או מיתוס "צריך לאכול קצת מכל דבר".

זה נכון שצריך לאכול באופן מגוון, אבל רק ממה שהגוף שלנו מותאם לאכול. בייגלה, פיצה, עוגה ועוגיות לא מתאימים לגוף האנושי שמבקש את החיבורים הנכונים עם המזון על מנת לשגשג ולהגיע לשיא הפוטנציאל שלו.

בעידן הנוכחי, רובנו לצערי קורבנות של אינטרסים כלכליים ופוליטיים.

אינטרסים אלה גם עומדים בבסיסם של מחקרים מוטעים בתחום התזונה גם בימים אלו ומושמעים בכל דרך אפשרית.

כל אלה גורמים לנו לאכול באופן שאינו תואם את צרכי הגוף שלנו, ומובילים, בין היתר, להשמנה.

זה לא מה שהגוף שלך מבקש

מספר האנשים שסובלים מסכרת עולה בהתמדה, מספר בעלי עודף משקל גם הוא עולה בהתמדה, מספר הילדים שסובלים מעודף משקל ומסכרת גם הם מרקיעי שחקים ומחקרים מוכיחים שלמרות ההתפתחות הטכנולוגית והקדמה, אם נמשיך לאכול את מה שאנחנו אוכלים, הילדים שלנו יחיו פחות מאיתנו…

כן, זה מזעזע, ואי אפשר להתכחש לזה יותר.

הידע האמיתי, המהימן, העכשווי, מוסתר מעיני הציבור, הן על ידי חברות המזון והן על ידי משרדי הפרסום והשיווק.

אז מהו הידע שיוביל לירידה אוטומטית במשקל?

ספירת קלוריות וכמויות הם לא הבסיס שעליו מושתתת ירידה במשקל.

זוהי הבנה של המזונות שמטיבים עם הגוף, מותאמים לו, מאפשרים שליטה במנגנון הרעב והשובע, מאפשרים הפרשה מתאימה של הורמונים שיווסתו את שאר המנגנונים בגוף, ויאפשרו בהירות מחשבתית ותחושת שליטה פיזית, רגשית ומנטלית, יחד עם קלילות לאורך כל היום.

אכילה של מזון שאיננו ממכר ושמספק את כל צרכי הגוף, תאפשר תחושה כללית טובה, שיפור במצב הבריאות הגופנית והנפשית ודיוק של צרכי הגוף והמחשבה בכל רגע נתון.

דיוק באכילה, יגרור דיוק בכל תחום אחר בחיים וכבונוס תתרחש ירידה במשקל.

מה קורה מבחינה פיזיולוגית בגוף שלנו

אחד השחקנים המרכזיים בנושא ההתמכרות לאוכל הוא הורמון האינסולין. מדובר בהורמון שאחד התפקידים שלו הוא לאחסן שומן (כן, כן, קראתם טוב). הוא גם גורם לרעב בלתי נשלט, בעיקר כאשר אנחנו מקפיצים אותו בצורה חדה.

רוב המזון שאנחנו אוכלים היום (להבדיל מהאוכל שאכלנו בעבר) גורם בכוונה להקפצות של האינסולין, כדי שנתמכר לו ונצרוך ממנו יותר.

בסרטון אני מסבירה את התהליכים באופן הכי ברור שאפשר:

ברגע שנלמד לאכול לשובע ובהנאה מזון אמיתי, לא מעובד ונקי מחומרים ממכרים -נצליח לשמור על רמות יציבות של אינסולין וסוכר בדם, נרגיש טוב, ה"אטרפים" למתוק, מלוח, מתוק, מלוח יעלמו והקילוגרמים ינשרו מעצמם בלי לספור קלוריות, בלי ספורט, בלי לשקול "מנות" ובלי הרעבות.

כל זה ועוד הרבה מידע אפשר לקבל בסדנאות שלי. 10 מפגשים שבועיים (מהבית עם הפיג'מה) יאפשרו לך לקבל את כל הידע הנדרש לך כדי להגיע לשחרור ממאבק במשקל ומאכילה רגשית ולעולם לא לחזור לאחור!

(נשמע יומרני, אבל זה בדיוק מה שקורה)

מה יקרה אצלך בעקבות הסדנה?

את תלמדי כיצד הגוף שלך מגיב למזונות שונים, אילו מזונות סיווגת כבריאים (והם לא…) והיכן מסתתרים רכיבים ממכרים שהם למעשה פסולת עבור הגוף שלנו שבגינם הרעב שאת חשה הוא כמו ספירלה עולה.

ברגע שתסירי את אותם חומרים ממכרים ומרעיבים, הרעב ייפחת בצורה משמעותית והחשק לאכילה מוגברת יעלם מעצמו.

הגוף יתחיל לאזן את ההורמונים והתגובות הכימיות שלו, את תרגישי קלילה יותר, העייפות תעלם, רמות הסוכר שלך בדם יתייצבו, הפרשת האינסולין תופחת, הגוף יתחיל לשחרר את המשקל העודף בקצב הנכון לו, ללא מאבק או הרעבה.

הדיוק בצרכי הגוף יוביל לאבחון ודיוק של הקשרים שנבנו אצלך בעבר בין אכילה לרגש.

כבר במהלך הסדנה תוכלי להבין באלו מצבים השתמשת באכילה כמנגנון התמודדות עם רגשות ותשתמשי בכלים שתקבלי משיעור לשיעור.

את תוכלי לחוות תהליך של חיווט מחדש של המוח על מנת שאוכל ממכר ומרעיב לא יהיה יותר אופציה קיימת עבורך.

הוא לא יעורר בך השתוקקות, או רצון לצרוך אותו. וברגע שזה יקרה, את תחווי שחרור!

אם עייפת מתוכניות דיאטה, אם את נאבקת במשקל כבר שנים, אם ניסית כל דבר ואת חושבת שאין לך פתרון, הצטרפי לאלפי נשים שהיו סקפטיות בדיוק כמוך והשתחררו פעם אחת ולתמיד.

הנה מה שהן משתפות:

לנה צור, פחות 38 ק"ג

לפני שנה בחרתי להפסיק עם רגשות אשם סביב אוכל, ספירת קילוגרמים, ספירת קלוריות, שיטת הצומות, פליאו, קיטו, שייקים, בולמוסים, אכילה רגשית, משהו קטן ליד הקפה.

בחרתי להפסיק עם "רק עוד ביס קטן מהעוגה", עם "מחר ארוץ 10 ק"מ, היום אני אוכלת חלה שלמה לבד!"

לפני שנה בחרתי בי.

בחרתי בחיים, של שקט, של רוגע סביב האוכל (וכתוצאה גם בחיים עצמם).

לפני שנה החזרתי את מיקומו של המזון למקומו הטבעי – הזנה של הגוף.

בחרתי להפסיק לאכול אוכל מרעיב, מרעיל, ממכר.

בחרתי לקחת אחריות על חיי, על רגשותיי.

לפני שנה זכיתי להכיר אותי ואת רגשותיי האמיתיים, ולא אלו שמוסווים ע"י אכילה רגשית.

זכיתי לראות אותי סביב מגוון הרגשות, לכאוב, ללמוד שיעורים ולהתפתח.

לפני שנה התאהבתי בעצמי לראשונה, ואפשרתי לאהבה חדשה להיכנס לי ללב.

לפני שנה שקלתי יותר ממאה קילו,עם התחלה של לחץ דם גבוה, ורטיגו וכאבי ברכיים.

במיוחד בשביל הפוסט הזה נשקלתי וגיליתי שירדתי 38 קילו.

לפני שנה נתתי לעצמי מתנת יומולדת ונרשמתי לסדנה של סיון אופירי – פשוט לרדת במשקל.

לפני שנה התחלתי לכתוב את הסיפור שלי מההתחלה.

איזה כיף להיות משוחררת מכל מה שאכילה ריגשית מביאה איתה.

עדי רמתי, פחות 30 ק"ג

לפני 3 שנים נכנסתי לשיעור הראשון של הסדנה שלי ב"סיון אופירי פשוט לרדת במשקל", כמה שבועות אחרי שקיבלתי תוצאת בדיקת דם שהיממה אותי כשהראתה שהגעתי לטרום סכרת.

זו רק היתה החותמת הרפואית לשנים של סבל, האבסה, הרעבה ולופ אינסופי במעגל הזה של לריב עם הגוף שלי על אוכל ומשקל.

באתי לרדת במשקל ולהבריא וקיבלתי כלים שפתחו בשבילי מסע מרהיב ואינסופי של היכרות עם עצמי, פסע פסע, כל צעד מרגש יותר מקודמו.

חיברתי חזרה ניתוקים של עשרות שנים.

דרך הדיוק בגוף, במזון, בבריאות שלי, התחיל גם החיבור לעצמי. התחלתי לחוות את הרגשות שלי במלואם, הרגשתי וחוויתי את הסביבה שלי, ריפאתי לתמיד פצעי עבר, מצאתי את התשוקות והייעוד שלי, חזרתי לאהוב אותי ואת העולם.

חזרתי לחיים וכמה שהם טובים ויפים.

התמונות שלי מלפני ואחרי, מראות את הביטוי הפיזי של הדרך שלי מאז שהתחלתי את הסדנה.

לא רואים שם את מדד האושר שמרקיע שחקים ומרגש אותי כל בוקר מחדש.

כבר כמעט שלוש שנים (ולתמיד) שאני צועדת בחיי בשמחת לב שלמה ומלאה, חוגגת, במלוא מובן הכוונה, כל יום, בכל מחשבה ונשימה, אותי.

תודה ️

נעמה שיש, פחות 50 ק"ג

לפני 4 שנים נפל דבר, והחלטתי לשים את כל קולות הרקע בקופסה אטומה, ולצאת לדרך חדשה.

השארתי הכל בחוץ.

אגו. פחדים. סטיגמות. הגיון.

את המשקל הביתי.

את המדידות.

את המרידות.

את "מה כבר יכולים לחדש לי"

את "אין סיכוי"

נכנסתי במטרה לצוף.

עצמתי עיניים, פתחתי אזניים והתמסרתי.

אפשרתי (לראשונה בחיי) למישהו אחר להוביל אותי לחוף מבטחים.

התמסרתי ואני מתמסרת עד היום – לעצמי.

יום יום, שעה שעה – בוחרת בי, קשובה לעצמי, מדייקת את הצרכים והמחשבות שלי.

ועכשיו….

כלום לא צורח עוד. אני שלווה ומשוחררת.

4 שנים ושמיים וארץ.

גיתית כהן, פחות 41 ק"ג

היום סיווןהולדת – שנה בשיטה, אני מרגישה שגיתית האמיתית יכולה סוף סוף לצאת החוצה מתוך כל המגננות והפחדים.

בזכות הסדנה הצלחתי להסיר את כל הגודל הזה שהתחבאתי בתוכו ונולדתי מחדש. הייתי שקופה ובלתי נראית. אני לא צריכה יותר להתחבא ולהיעלם.

היום אני אישה משוחררת מרגישה טהורה, נקייה ועם שמחת חיים. היום אני מחייכת ואנשים מחייכים אליי בחזרה, היום אני יכולה להגיד שאני מאושרת ואוהבת את החיים ואת עצמי. אני מרגישה חופשייה ויודעת שכל מה שארצה אוכל להגשים… ״הכל אני יכולה״ .