קרקר נגד קרקר
תמונה: unsplash
מה שהתחיל בתור מזון לימאים בסוף המאה ה-17 חוזר בשנים האחרונות לכבוש את מדפי המזון וגם את ליבם של חובבי המזון הבריא. כן. הקרקר, אותו ביסקוויט יבש, דק, פריך ומלוח החל את גלגוליו הרבים בתור מזון למסעות ימיים. הקרקר הראשון הומצא בשנת 1792 ע"י בחור אמריקאי בשם ג'ון פירסון, שביקש להכין סוג של ביסקוויט שיהווה תחליף הולם למזונות בהם נהגו מלחים להצטייד טרם צאתם להפלגה ובמיוחד כזה שיאריך חיים. הוא ערבב קמח ומים. אפה אותם וקיבל מוצר מנצח. אבל המהפך האמיתי הגיע ב 1802 כאשר אופה אחר בשם ג'וסיה בנט שרף בטעות ככל הנראה, את הביסקוויט שלו על תנור הלבנים.
כשחושבים על זה מגלים שהרעיון לא באמת חדש. אין כמעט תרבות בעולם שאין לה מאכל שמתבסס על מים, קמח, מעט מלח או תבלינים. לנו יש את המצה. להודים יש פאפאדם. למקסיקנים טורטייה וכן הלאה.
יש מי שנוהג לטבול אותו במשקה חם כגון קפה, תה או אפילו מרק מהביל. ויש מי שאוהב למרוח עליו ממרח. אחרים אוהבים להשתמש בו לצד הארוחה או כארוחה בפני עצמה.
היתרונות של צריכת קרקר
- עשיר בסיבים תזונתיים – סיבים תזונתיים חיוניים לשמירה על תפקוד תקין של מערכת העיכול (מניעת עצירות, שלשול), מסייעים באיזון רמות כולסטרול וסוכר בדם, מחלות קרדיו וסקולריות, שמירה על משקל תקין ואפילו לשינה עמוקה יותר.
- דל בקלוריות.
- יכול להוות תחליף בריא לחטיפים. במיוחד כאשר נאכל בשילוב עם ירקות.
- קרקרים שונים מכילים תוספות בריאות בעלות ערך מוסף כדוגמת זרעי פשתן (מקור לאומגה 3), גרעיני חמניה, שומשום מלא ועוד.
- קל לנשיאה. ניתן לקחת לעבודה, לטיולים ונסיעות.
- חיי מדף ארוכים.
איזה קרקרים הכי טובים לתזונה שלכם?
אם גם אתם חובבי קרקרים, קבלו כמה עצות שיסייעו לכם להפיק את המיטב מהקרקרים שהנכם צורכים:
בחרו את הקרקרים הנכונים
הקפידו לבחור קרקרים שמקורם בדגנים מלאים ולא מחיטה לבנה, כדי לספק לגופכם סיבים תזונתיים ברמה מספקת. כמות הסיבים היומית המומלצת כיום עומדת על 25 -38 גרם ליום. כדאי לבחור בקרקרים שמכילים שילוב של דגנים שונים.
כיום ניתן למצוא קרקרים העשויים מדגנים שונים. רובם של הדגנים מהווים מקור לויטמיני B, הנוטלים חלק במטבוליזם של פחמימות, שומנים וחלבונים, יצירת תאים חדשים, חיוניים לתפקוד תקין של מערכת העצבים, שמירה על רמות הומוציסטאין תקינות (רמות גבוהות נקשרו למחלות לב ואוסטאופורוזיס) ועוד.
חיטה – למרות יחסי הציבור כנגד חלבון החיטה וצריכת גלוטן, חיטה היא עדיין הדגן הכי נאכל בעולם. היא מספקת ויטמינים מקבוצת B, מינרלים כדוגמת ברזל, סידן, זרחן ומגנזיום, סיבים תזונתיים וחומצות אמינו.
כוסמין – זן קדום של חיטה המכיל כמות גדולה של חלבון בהשוואה לחיטה וכן ויטמינים מקבוצת B.
קמוט – זן נוסף קדום של חיטה שמקורו במצרים. עשיר בחלבון, מגנזיום ואבץ וכן מהווה מקור לויטמיני B, סידן, נחושת, אשלגן וזרחן, לצד חומצות אמינו.
שיפון – דגן שנחשב לעשיר בחלבון, ויטמיני B, סידן, מגנזיום, ברזל ואפילו פלואור, לצד חומצות אמינו. הוא נחשב לבעל ריכוז קטן של גלוטן בהשוואה לדגנים אחרים.
שעורה – נחשבת לדגן בעל אינדקס גליקמי נמוך יחסית. מהווה מקור לויטמיני B ומינרלים כדוגמת סידן, מגנזיום, אבץ, ברזל וכרומיום.
תירס – נחשב אמנם לעמילני ובעל ערך תזונתי נמוך בהשוואה לדגנים אחרים, אולם מכיל מינרלים כדוגמת ברזל, אשלגן, סידן ונתרן ועשיר בסיבים תזונתיים וחומצות שומן. וכן חלבון בכמות קטנה.
שיבולת שועל – עשירה בחלבון, ויטמינים מקבוצת B, ויטמין A, סידן, אשלגן וברזל. וידועה בהשפעתה הטובה על רמות הסוכר והכולסטרול בדם. במקור אינה מכילה גלוטן. אולם בשל תנאי האריזה והאחסון שלה עשויה להכיל גלוטן.
בנוסף, ניתן למצוא על המדף קרקרים מדגנים נטולי גלוטן על בסיס קמח אורז, קמח חומוס או זרעים.
שלבו את הקרקר עם מאכלים מזינים
בחרו ממרחים או מטבלים בעלי ערך תזונתי גבוה כדוגמת אבוקדו, ממרחי ירקות, ממרחי עדשים, חומוס וזרעים או גבינות בעלות אחוזי שומן מופחתים. הקפידו לצרוך את הקרקרים לצד ירקות חתוכים או סלט טרי או תבשיל ירקות.
בחרו בקרקרים מזינים
- העדיפו קרקרים בעלי תכולת שומן ונתרן נמוכה.
- העדיפו קרקרים ללא חומרים משמרים, חומרי טעם וצבעי מאכל.
איזה קרקר עדיף לבחור? את זה שטעים לכם, מתאים לצרכים התזונתיים שלכם ועונה על ההמלצות שהובאו לעיל. בתיאבון!
