לנצח את תאוות הבשר

ד"ר גיל יוסף שחר, רופא ומומחה לרפואת הרמב"ם, מדבר מהר. הוא משתוקק להעביר לקהל הרב שבא לשמוע אותו את כל האינפורמציה שאסף במהלך השנים. הקהל מצידו צמא לדעת, ניסה לעמוד במירוץ השקופיות ושטף הדיבור. בסופו של יום העיון המרתק הזה, שארך כחמש שעות, כולם היו מרוצים: שחר הספיק להעביר את כל החומר והקהל, שבתחילה התלונן על קצב הדיבור המהיר, שמח לשוב הביתה עם כל המידע, גם אם עדיין לא מעוכל כולו.

אין זה סוד שאכילת בשר ומוצרים מן החי אינה בריאה. אין היום יועץ בריאות, לא משנה מאיזה זרם, שלא ימליץ לכם להמעיט במוצרים מן החי. יום העיון הזה נועד להסביר מדוע, תוך סימוכין עתיקים מימי הרמב"ם, לצד סימוכין מודרניים יותר, של מדע הרפואה בן ימינו. יום העיון עסק באכילת בשר, מוצרי חלב, דגים וביצים. היום נעסוק בסוגיית הבשר.

בשר = מחלות

• צריכת שומנים רוויים מן החי הוכחה כגורמת לעלייה בכולסטרול בדם.

• רקמת שומן היא רקמה שאוגרת רעלים. בעת אכילת בשר, האדם מכניס לגופו את כל הרעלים שהחיה אגרה במהלך חייה ברקמות השומן שלה. רעלים כגון דיוקסינים ו- PCB's שנוטים להיאגר ברקמת השומן.

• כל תוספת של 5% בצריכת שומן מן החי מעלה את הסיכון למחלות לב קורנריות ב-36% (המחקר המפורסם  "Nurses’ Health Study")

• אכילת בשר מפרה את האיזון בין חומצות השומן החיוניות בגוף לטובת אלו המעודדות דלקת. בשר עשיר בחומצות שומן מסוג אומגה 6 שעוברות המרה בין השאר לחומצה ארכידונית המעודדת דלקתיות בגוף.

• צריכת חלבון מן החי נמצאה קשורה לבשלות מינית מוקדמת אצל נערים ונערות, שמובילה לחשיפה רבת שנים להורמוני מין. חשיפה זו מגבירה דרמטית את הסיכון לסרטן השד, סרטן הרחם והשחלות אצל נשים וסרטן הערמונית אצל גברים.

• אכילת חלבון מן החי והקשר לאוסטיאופורוזיס – חלבון מן החי מוריד את החומציות בדם, כדי לווסת את החומציות משתמש הגוף בשחרור סידן מהעצמות, שגורם לתגובה בסיסית. לפי ד"ר שחר, הוכח שצריכת תוסף סידן במקביל אינה מסייעת כיוון שקצב ההרס של רקמת העצם תמיד גובר על קצב הבנייה מחדש.

אם כן, האם הבשר הוא מזון הכרחי בתזונה שלנו?

"הַבָּשָׂר, עוֹדֶנּוּ בֵּין שִׁנֵּיהֶם–טֶרֶם, יִכָּרֵת; וְאַף יְהוָה, חָרָה בָעָם, וַיַּךְ יְהוָה בָּעָם, מַכָּה רַבָּה מְאֹד. וַיִּקְרָא אֶת-שֵׁם-הַמָּקוֹם הַהוּא, קִבְרוֹת הַתַּאֲוָה:  כִּי-שָׁם, קָבְרוּ, אֶת-הָעָם, הַמִּתְאַוִּים. קִּבְרוֹת הַתַּאֲוָה נָסְעוּ הָעָם, חֲצֵרוֹת; וַיִּהְיוּ, בַּחֲצֵרוֹת )"במדבר יא', לג-לה)

אדם הראשון היה צמחוני. עד אחרי דור המבול, במשךכ- 10 דורות, לא הותרה אכילת בשר. מדוע לאחר המבול הותר לאדם לאכול גם בשר?

האדם התאווה לבשר, לא הסתפק במן ואילו אלוהים נענה לו. אולם אין היתה הכוונה שהאדם יאכל מן הבשר כל כך הרבה, בטח לא כפי שהוא אוכל כיום.

בשר הוא מזון תאווה. מזון ייצרי, שמשתוקקים אליו. על כן נאמר על אכילת בשר בספר בראשית: "לא מותר לאכילת תדיר, אלא כשיש לך תשוקה אדירה ותאווה גדולה". כלומר על האדם לאכול ממנו רק כאשר הוא מאוד תאב אליו.

כדי להקשות על אכילת בשר יומיומית ישנו גם דגש חשוב על הציד. בשר צריך לאכול אחרי שהתייגעת להשיג אותו, התאמצת מאוד והסתכנת. אם בשר יהיה נגיש (כפי שהוא היום) יאכלו ממנו הרבה מדי.

ההיבט המדעי

כבר בקיבה מופיע חלבון R  שתפקידו להיקשר לויטמין B12 ולהתנתק ממנו בתרסריון כאשר הוא מתחבר ל-IF)  Intrinsic Factor). מכאן שנבראנו כך שנספוג ויטמין B12  מהתזונה שלנו ולא באמצעות בליעה אקראית של חרקים שנמצאים על הצומח או שנסתפק בייצור B12 על ידי חיידקי המעיים, כפי שגורסות תיאוריות מסויימות. כלומר האדם נועד לאכילת בשר, אולם לאכילה מועטת בלבד.

כמה בשר לאכול?

הרמב"ם פוסק חד משמעית: "די לו לבריא לאכלו (בשר) מערב שבת לערב שבת".
מבחינה בריאותית, על מנת לספק ויטמין B12 לגוף, שאינו מצוי במזון מן הצומח, מספיקה מנה קטנה של בשר, פעם בשבוע.
בספר שמות אומר משה: "בתת ה' לכם בערב בשר לאכול ולחם בבוקר לשבוע…" שמות טז' ח'. כלומר אין לאכול בשר כדי לשבוע.  לחם נאכל בכמות רבה כדי לשבוע ובשר במשורה.

איזה בשר לאכול?

חז"ל אמרו שבאכילת בעל חיים, אתה מטמיע בתוכך את התכונות שלו. מכאן שהיהדות מתירה אכילת בעלי חיים צמחוניים שנעדרים את תכונות האכזריות שיש בטורפים.

טעם רוחני מיוחד ישנו לאכילת עוף. הרבי מילובביץ מסביר כי התכונה של התרנגול, אותה אנו רוצים להטמיע בתוכנו, היא יכולת ההבחנה הרוחנית בין יום ולילה. התרנגול מקרקר כבר בחצות הליל, זמן שלפי היהדות הוא תחילת ההתהוות הרוחנית של היום הבא. לפי פרשנות זו, גם כשהחשיכה עדיין מסביב התרנגול כבר רואה את נקודות האור של יום המחרת. לכן אם כבר בשר כלשהו – בשרו של העוף יהיה עדיף מן הטעם הזה.

"כל מיני הבשר אינם כולם טבע אחד ואינם משובחים בשווה"

לפי הרמב"ם יש שוני בין סוגים שונים של בשר. גם מבחינה בריאותית יש להעדיף את העוף. הוא מכיל בממוצע פי 3 פחות שומן רוויי מן הבקר (כמובן שתלוי באיזה חלק מדובר) ומתעכל בקלות יותר.

וכאן המקום לציין כי אכילת שומנים רוויים היא זו שמעלה את הכולסטרול, ולא הכולסטרול נטו. שומן רווי מן החי שוקע בדופנות הערוצים וחוסם אותם וגורם למחלת לב וסתימת עורקים.

מספיקה תוספת של 5 אחוז בלבד של שומן מן החי על מנת להגדיל את הסיכוי למחלת לב קורונרית ב-36 אחוזים !

לסיכום, אומר ד"ר שחר, התאווה לבשר טבועה בנו ואינה פסולה, שהרי גם הצדיקים אכלו מהשליו.

אולם יש מגבלות, להלן ה"אני מאמין" של ד"ר שחר, בנושא צריכת בשר:

• בשר אינו הכרחי בתזונת האדם. מי שאינו מתאווה לבשר, מוטב לו שיהיה צמחוני.

• תאכל רק כאשר אתה תאב.

• יש לאכול רק את בעלי החיים הצמחוניים המותרים לאכילה על פי היהדות.

• ראוי להתייגע בהשגת הבשר – תהליך השחיטה. (התייגעות מודרנית עשויה להיות קניית בשר אורגני בלבד. מאחר וזה יקר יחסית – אנו מתייגעים ולא נקנה ממנו כל יום)

• לאחר השחיטה יש לוודא שלא היה מום בבעל החיים, כי אז נחשב טרף.

• כאשר אתה אוכל בשר, אכול מעט, לא לשבוע מבשר אלא להגיע לשובע ממזונות צמחיים.

• לבריא אין צורך לאכול יותר מפעם בשבוע

• כאשר אוכלים בשר, יש לאכול מנה קטנה בלבד.

• אין לאכול את השומן של הבשר.

• להימנע מאכילת איברים פנימיים העשירים ברעלים, כולסטרול ושומן רוויי. (לבבות של עוף אומר הרמב"ם, גורמים לאדם שכחה, אובדן זיכרון)

• לא לאכול בשר בזמן מחלה או ביציאה ממנה, מאחר והבשר גוזל הרבה משאבים לתהליך עיכולו

• יש להעדיף עוף על בקר.

• מומלץ כמובן לאכול בשר הגדל בטבע ולא במכלאות.

• יש להעדיף עוף או בהמה צעירים שטרם הספיקו לצבור רקמת שומן עבה ורעלים.

• להשתדל להקטין את צער בעל החיים ככל האפשר.

רוצים לדבר על הכתבה? היכנסו לעמוד הפייסבוק שלנו