כיצד להיפטר מריטלין ע"י תזונה וצמחי מרפא
צמח הבקופה, צילום: 123RF
הפרעת קשב והיפראקטיביות נפוצה מאוד בקרב כלל האוכלוסייה וניתן לראותה בכל שכבות החברה, הגילאים ורמות האינטליגנציה. מעריכים שבישראל 5-10% מהילדים סובלים מהבעיה, ו- 3%-4% מהבוגרים. מספר הבנים גדול פי 2.5 ממספר הבנות המאובחנות.
הפרעות קשב והיפראקטיביות מתחילות כבר בגיל הילדות, ויכולות להתבטא בעודף פעילות מוטורית ורגישות יתר לגירויים, או בחולשה, התפתחות איטית ושעות שינה מרובות.
קיימת סברה שהבעיה מתפתחת כבר אצל העובר לפני הלידה. ילדים בגיל 6-12 שאובחנו, רובם יאובחנו כך גם בהתבגרותם, ו-30% גם לאחר מכן. ההפרעות אינן נעלמות עם הגיל אלא משנות את אופיין ויכולות להתבטא בקשיים בחיים היומיומיים כגון השלמת עבודות ומטלות, ארגון, שמירה על סדר, עמידה בלוחות זמנים וכד'. סביר להניח שהסיבה לירידה באחוז ההיפרים הבוגרים מצויה בעובדה, שחלקם טופלו או פיתחו דרכי התמודדות עם ההפרעה או שרמת ההיפראקטיביות אצלם ירדה עם הזמן. יחד עם זאת בעיית הקשב עדיין קיימת אצלם.
הפרעת קשב היא קושי ביכולת לעבד, למיין ולהתמקד. הדבר נובע מליקוי אורגני בפעולתם של המוליכים העצביים במוח. זהו אינו מצב רוח חולף או בעיית התנהגות. ההפרעה מתבטאת בעיקר במהירות התגובה בתחום הפיזי, המילולי, החשיבתי והרגשי, קושי בשמירת קשב, רגישות רבה לגירויים המביאה להסחת דעת, התנהגות חולמנית, חשיבה קופצנית, חוסר החלטיות, קושי במיומנויות חברתיות ולימודיות, אימפולסיביות, פעלתנות יתר, חוסר סבלנות, חוסר משמעת, חוסר ארגון, התפרצויות זעם. מקור ההפרעה בעיקר גנטי תורשתי, והגן האחראי על ההפרעה נקרא DID4.
צילום: 123RF
ההפרעה נובעת מליקוי התפתחותי אורגני במוח – ליקוי במטבוליזם של דופאמין ונוראפינפרין (=אדרנלין) שהם נוירוטרנסמיטורים אשר מעבירים מידע בין תאי העצב בכמה אזורים במוח ובמיוחד באונה המצחית (frontal lobe) – האזור האחראי בין היתר על ויסות. התוצאה היא בעיה בוויסות של מרכיבים שונים: תנועה (היפר קינטיות) תגובה (אימפולסיביות) והכרה (הפרעת קשב).
ישנה השערה שכמות המוליכים העצביים במוחם של אנשים בעלי הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות נמוכה מהכמות האופיינית למוח אדם נורמלי, ולא ברור עדיין אם מדובר בכמויות נמוכות יותר או בספיגה מהירה מדי של המוליכים. כמו כן, המטבוליזם של הגלוקוז באזור מסוים במוח הוא איטי יותר, וזה מביא לתת פעילות באותם אזורים של המוח שקשורים לקשב ולשליטה מוטורית.
הפרעות קשב וריכוז נגרמות משילוב של גורמים נפשיים, פיזיולוגיים וסביבתיים כגון תורשה, חוסר איזון כימי במוח, חילוף חומרים איטי של גלוקוז, אלרגיות ואי סבילות למזון, תזונה לקויה, חסכים רגשיים, דרישות חברתיות גבוהות, מצבי לחץ במשפחה, הרעלת מתכות כבדות, רעלנים סביבתיים (עובשים, אויר מזוהם), סיבוכים בהריון ובלידה, מחסור בגירויים אינטלקטואליים בגיל הילדות, מוסיקה רועשת, תאונות עם פגיעת ראש.
הפרעות קשב וריכוז עלולות להחמיר בעקבות חשיפה לרעלים, חומרים כימיים, תרופות, צבעי מאכל, גלוטן, חומרי-שימור, סמים ואלכוהול.
אין ספק שהגורם הנפוץ ביותר ל-ADHD הוא התזונה
גורמים הבאים מהמזון עלולים לגרום לחוסר איזון הסוכר בדם, חוסר של מרכיבים חיוניים והוספת מרכיבים מזיקים (קפאין קולה, מרגרינה שנמצאת בכל מזון תעשייתי).
אלרגיות למזון הן גורם נוסף, והנפוצות ביותר הן אלרגיות לחיטה, מאכלי חלב תעשייתיים, ביצים, עגבניות, תירס, סויה, סוכר, בוטנים, תפוזים, תות שדה, שמרים ושוקולד. חשוב להימנע ממרגרינה, צבעי מאכל, ממתיקים מלאכותיים, בשר מעובד, מיצים ממותקים, דגניים מעובדים.
מומלץ לאכול עלים ירוקים, מלפפון שמקרר ומרגיע, סלמון או סרדינים, טחינה מסומסום מלא. אם קשה להיפרד מהלחם, רצוי שהוא יהיה מקמח כוסמין או שיפון, משום שריכוז הגלוטן בהם נמוך, וגם הגלוטן שונה ואינו מזיק כמו זה שנמצא בחיטה.
… וכמובן מומלץ להפחית ככל האפשר את זמן הצפייה במסכים השונים !!!
צמח הגוטקולה, צילום: pixabay
הטיפול הקונבנציונאלי ממליץ על ריטלין שהיא תרופה ממריצה אשר גורמת לאיזון רמות המוליכים העצביים במוח (סרוטונין, נוראדרנלין ודופמין) ומסייעת בשיפור התסמינים ההיפראקטיביים והאימפולסיביים אך פועלת לזמן קצר. השימוש בריטלין שנוי במחלוקת, בשל תופעות הלוואי שעלולות לפגום באיכות החיים: הפרעות שינה, חוסר תיאבון, נעילת שרירים ולסתות, שינויי התנהגות תכופים, דפיקות לב ואדישות. בתום השפעת התרופה מורגשת עייפות רבה ואדישות.
כאן נכנסים צמחי המרפא שמסייעים מאוד לטיפול בתופעה, ללא תופעות לוואי וסיכונים בריאותיים. השימוש הוא בצמחים מרגיעים ומגבירי זרימת דם אל המוח (שיפור ביכולת הזיכרון), כך שהמוח מתפקד באופן רגוע ויעיל, ומאפשר תפקוד נורמאלי וטוב.
הניסיון הקליני והמחקרים הרבים שנעשו על הצמחים מראים הצלחה גדולה בשיפור יכולת הריכוז אצל ילדים מאובחנים וגם אצל מתקשים.
רודיולה
דיכאון, מתח נפשי, אנמיה, תשישות, הפרעות קשב וריכוז (ADD), חרדה.
במחקרים שנעשו, ראו שהצמח מגביר את השפעתם של הדופאמין והסרוטונין על המוח בכך שמגביר חדירותם דרך מחסום דם-מוח, וכך יש עליה בפעילות הקוגניטיבית, יכולת החשיבה, הגברת הריכוז, הזיכרון וכושר הלימוד. במחקר שנערך בקרב סטודנטים נצפתה ירידה במתח ועליה ביכולת הלימוד והריכוז. כשבדקו את השפעת הצמח על ספורטאים ועל אנשים עובדים, מצאו יותר יכולת, תפוקה ועמידות.
מרווה
מרווה, צילום: pixabay
הפלבנואידים, שהם נוגדי החמצון שנמצאים בצמח, מגנים על התאים מפני הרס שנגרם על ידי הרדיקלים החופשיים. כך מתאפשרת זרימת דם טובה אל המוח, המובילה לשיפור הזיכרון והשמירה עליו. במחקרים הוכח שיפור מידי בזיכרון, וגם עיכוב של אצטילכולין אסטראז, שגורם לעליה בריכוז האצטילכולין במוח, המוביל להגברת הפעילות הקוגניטיבית שלו. הצמח הוכיח שיפור במצב הרוח, הפחתה במצבי חרדה והרגשת רוגע.
גוטוקולה
הצמח מגביר פעילות עצבית ומוחית, ונחקר בקשר לכושר הקוגניטיבי ומצב הרוח אצל מבוגרים. מרכיבי הצמח מגבירים שחרור של אצטיל-כולין, המסייע במצבים של מתח ודאגנות יתר. המחקרים על הצמח מראים תוצאות טובות: זמן התגובה התקצר והתבטא בעליה באחוז הדיוק בתשובות שבדקו את הזיכרון ובמהירות והאיכות של הזיכרון. הצמח מסייע לשיפור ההרגשה הכללית, מגביר ערנות וזריזות, מרגיע נפש, נוגד דיכאון, מאריך זמן השינה, מוכיח שיפור יכולת הריכוז בקרב אוכלוסייה קשישה. מחקר שנערך על ילדים הלוקים בפיגור שכלי, הראה שיפור בריכוז ובביצוע תפקידים שונים.
בקופה
בהודו נחשב לצמח-אל (קדוש) בזכות יכולתו הרבה לסייע בתפקודי המוח. מעלה את רמת הסרוטונין במוח (מצב רוח והרגשה כללית), מגביר עמידות למצבי לחץ פיזיים ונפשיים, מחזק ומשקם של מערכת העצבים, מגביר את הפעילות הקוגניטיבית של המוח, מסייע לשיפור הזיכרון וכושר הריכוז, מרגיע חרדה דיכאון ועצבנות, מגביר יכולת ההקשבה, ההבנה, הקריאה וההתמצאות.
ויתניה
מחקרים על הצמח הראו ירידה במתח הנפשי, שיפור יכולת הזיכרון, שיפור פעילות קוגניטיבית, שיקום ותמיכה במערכת העצבים.
הכתבה באדיבות סופר חוסן
