יציאה באין כניסה

המבוכה הקיימת בנושא טחורים גורמת לרבים לוותר על אבחנה וטיפול רפואי הולמים. רבים מהם פשוט משלימים עם המצב ומחכים שזה יעבור לבד. הבעיה עלולה להחריף כאשר הטיפול הרפואי לא עוזר והטחורים חוזרים שוב ושוב ועולים בחומרתם. לתזונה, אימוץ הרגלי חיים בריאים ולטיפולי רפואה משלימה יש הרבה מה להציע כדי לצמצם או למנוע את הופעתם.

אז מה הם טחורים?

טחורים הינם ורידים נפוחים בחלחולת ובפי הטבעת שיכולים להיות פנימיים או חיצוניים, לעיתים לא יודעים על קיומם עד שהם נקרעים ודם בגוון בהיר מופיע על נייר הטואלט או האסלה. הסימפטומים מתבטאים בגירוד, צריבה, גירוי בזמן יציאה, נפיחות באזור הרקטום ופי הטבעת, דם על הנייר טואלט או באסלה והפרשות מוקוזיות.

10 גורמים שכיחים להיווצרות טחורים:

1. לחץ תוך בטני מוגבר המשפיע  על אזור החלחולת
2. ישיבה ממושכת בשירותים
3. שלשול או עצירות כרוניים
4. השמנה
5. הריון
6. יחסי מין אנאליים
7. תזונה דלה בסיבים תזונתיים ועשירה בשומן
8. החלשות פי הטבעת
9. כלי דם חלשים או חולשה של הסוגרים
10. בעיות לבביות

מה עושים?

ראשית יש לזכור כי כדי לטפל בטחורים יש לקחת צעד אחד אחורה ולזהות ממה הם נגרמו מלכתחילה וכמו בהרבה מחלות מומלץ לעסוק גם במניעה. כמובן שיש מצבים, בהם הגורם לטחורים הוא חלק בלתי נפרד מהחיים: יחסי מין אנאליים, הרמת משאות כבדים או הריון אשר מגבירים את הלחץ התוך בטני. במצבים אלו תשומת הלב תופנה לגורמי סיכון אחרים אשר מהווים סימולאטורים ויכולים להעלות את השכיחות להופעת טחורים.

לתזונה יש השפעה מכרעת

ההמלצה הראשונה החשובה בטיפול תזונתי היא סידור הארוחות. ותרו על 3 ארוחות גדולות וכבדות ועברו ל-4-6 ארוחות קלות בפרקי זמן מצומצמים – זה יאפשר למערכת העיכול התמודדות נוחה יותר עם המזון.

1. הרבה סיבים – ביחס לארה"ב ובריטניה, נדיר למצוא טחורים במדינות בהן האנשים צורכים סיבים תזונתיים ודגנים מלאים על בסיס קבוע. לסיב התזונתי יכולת לנקות את המעיים בדיוק כמו מטאטא ולפנות את הצואה ביתר קלות. בנוסף, אנשים אשר תזונתם דלה בסיבים נוטים להתאמץ בזמן יציאה דבר המעלה את הלחץ התוך בטני.

סיבים תזונתיים ניתן למצוא בדגנים מלאים כגון: אורז מלא, שיבולת שועל, קינואה, חיטה מלאה, קיטניות כגון מש, עדשים וחומוס וכן פירות וירקות. סיבים תזונתיים אינם נמצאים בבשר או במוצרים מן החי. הדרך הנכונה להעשיר את התפריט בסיבים תזונתיים היא לעשות זאת בהדרגה, עד להגעה לכמות של כ- 50 גר' סיבים תזונתיים לפחות. בנוסף, מומלץ להישמר ממאכלים שומניים מדי או מטוגנים אשר מאטים את פעולת העיכול.

2. כתום עולה –  לירקות כתומים כגון דלעת, גזר, דלורית ובטטה תכולה גבוהה של בטא קרוטן אשר עוזר לאיחוי וריפוי רקמות.

3. הרבה פירות – פירות ממשפחת הפלבנואידים כגון תותים, פירות יער, חמוציות ואוכמניות שחורות מחזקים את זרימת כלי הדם ואת דפנות כלי הדם, מפחיתים נפיחות ומונעים דימום.

4. חריף פחות עדיף – מאכלים חריפים נוטים להחריף את מצב הטחורים ועלולים ליצור גירוי אם מדובר בפצע בפי הטבעת.

5. הרבה מים – כדי לאפשר לצואה לצאת ביתר קלות מומלץ לשתות כוס מים מדי שעתיים. בנוסף, לסיבים התזונתיים יש נטייה לספוח אליהם נוזלים כדי לעשות את פעולתם נאמנה ולכן כדאי להרבות בנוזלים ברגע שמתחילים לאכול דגנים מלאים, קטניות או פשתן.

6. הרבה פשתן – הסיבים התזונתיים שנמצאים בזרעי פשתן אשר נטחנו והושרו במים הם בעלי יכולת מדהימה בפינוי צואה וטיפול בעצירות.

תכשירים חיצוניים ופנימיים

לרפואה המשלימה יש הרבה תכשירים להציע, הן ללקיחה פנימית והן למריחה חיצונית. התאמת התכשיר צריכה להיות לאחר אבחון של מטפל. צמח הממיליס הוא דוגמא מצוינת.

עוד כמה עצות ידידותיות

עוברים למצב כריעה – ילדים קטנים יודעם שעל מנת לעשות את צרכיהם הם צריכים לכרוע, אף אחד לא לימד אותם את זה אך מסתבר שזו הישיבה המומלצת ביותר להוצאת כמות גדולה יותר של צואה. השתמשו במתקן כריעה או הניחו את כפות רגליכם על כמה ספרים עבי כרס או שרפרף.

בטבעת זו – חיזוק השרירים הטבעתיים בעזרת שיטת פאולה או פילאטיס נמצאו יעילים מאוד לסובלים מסוגרים חלשים או מצניחות איברים.

אל תתאפקו – היו קשובים לאיתותים של גופכם ופנו זמן לעשיית צרכים. צואה שלא מפונה זמן רב גורמת ללחץ על דפנות כלי הדם ועלולה להחריף את המצב.

בלי משלשלים – תכשירים משלשלים, בין אם טבעיים ובין אם לא, יוצרים תלות וגורמים לעצלות של המעי. מעבר לכך, הגירוי על פי הטבעת עלול להכאיב אם מדובר על טחורים מדממים או פצע בפי הטבעת. זכרו, משלשלים לא פותרים את שורש הבעיה. אם שורש הבעיה היא עצירות יש לטפל בגורם לעצירות.

האומנם מה שלא הולך בכוח הולך בעוד יותר כוח? משפט זה לא רלוונטי כשמדובר על ענייני צואה – ישבתם וכלום לא יוצא? אל תלחצו או תתעקשו, לחיצות רק יחריפו את העניין, קומו וחכו לפעם הבאה.

שני מתכונים עשירים בסיבים תזונתיים:

נזיד חורפי ובריא

מרכיבים:

200 גר שעועית לוביה יבשה שהושרתה 12 שעות (אחרי ההשריה יש תוספת משקל, הכמות מתייחסת לאחר ההשריה בלבד)

400 גר בטטה שטופה היטב חתוכה לקוביות (לא לקלף את הבטטה)
200 גר דלעת חתוכה לקוביות
4 ארטישוק ירושלמי שטוף ומקורצף אך לא מקולף חתוך לעיגולים עבים
1 בצל בינוני קצוץ
1-2 שן שום גדולה
1-2 כפות רסק עגבניות

תבלינים:

2 כפיות כורכום
2 כפיות פפריקה מתוקה
2 כפיות פפריקה גרוסה (להשיג בחניות הטבע)
2 כפיות מלח סלרי (להשיג בחנויות טבע אפשר להחליף למרק עוף ללא MGL)
חצי כפית עד כפית פלפל שחור גרוס
1-2 כפיות מלח אטלנטי גרוס
3-4 ליטר מים (לפחות)
סיר ברזל רחב ועמוק לפחות 5 ליטר
3-4 כפות שמן זית

הכנה:

מחממים את סיר הברזל ללא שמן על אש גבוהה למספר דקות, שופכים את השמן ומיד את הבצל ומנמיכים את האש, מטגנים את הבצל עד להשחמה רצויה ומוסיפים שום חתוך גס, מטגנים מספר דקות נוספות ומערבבים. מוסיפים את כל התבלינים ומערבבים (זה על מנת לפתוח את טעמם). מוסיפים 2 כפות מים ומערבבים.
מוסיפים את הירקות: בטטה דלעת וארטישוק ירושלמי ומערבבים היטב. מוסיפים מים, מביאים לרתיחה ומוסיפים את הרסק עגבניות. מנמיכים את האש ונותנים לזה בערך שעתיים. מומלץ אחרי שעה לבדוק כמה נוזלים נשארו. אחרי שעתיים מוסיפים את המלח (הסיבה להוספת המלח בסוף הבישול היא שטעמו לא ילך לאיבוד וגם שמלח גורם לקיטניות להתקשות, ולכן מומלץ להוסיף בסוף).

גיוונים:

• 2 מקלות סלרי קצוצים לפני ששמים שאר הירקות
• 1 עלי דפנה
• לוותר על רסק העגבניות

להגיש מעל גריסי פנינה שעשירים בסיבים תזונתיים מסיסים או לאכול פשוט כך..

מרק כתום בסגנון תאילנדי

את המרק הזה טוחנים למרקם קרמי והשילוב בין כל המרכיבים עושה חגיגה בפה. חלב הקוקוס והלמון גראס נותן את הניחוח האסיאתי שעושה כ"כ טוב לנפש…
אם אתם צריכים לארח ורוצים לקצור מחמאות על מרק לא שיגרתי- זה המרק שלכם!

מרכיבים:

800  גר דלעת (חתיכה בינונית. אם אין משקל בבית אפשר למדוד בסופר מרקט)
400-500  גר' בטטה (3-4 בטטות בינוניות)
100-150 גר' ארטישוק ירושלמי (1 ארוך או 2 קצרים)
1 כרישה – נשתמש רק בחלק הלבן ומעט בירוק.
שליש פחית חלב קוקוס (לא קרם, חלב) אפשר גם יותר אבל יש לקצץ בכמות המים במרק
גבעול של 7 ס"מ למון גראס טרי – רק החלק הגבעולי שקרוב לאדמה (אם אין לכם לכו למשתלה לקנות שתיל, זה הדבר הקל ביותר לגידול)
כפית כורכום
חצי כפית ג'ינג'ר
כפית מלח סלרי
כפית מלח אטלנטי
חצי כפית עד כפית פלפל שחור גרוס

הכנה:

חותעים את הכרשה לפרוסות,  שמים במסננת ושוטפים היטב תחת זרם המים.
בסיר רחב שנפחו 4 ליטר שופכים 2 כפות שמן זית (או כל שמן בריא אחר) ומטגנים את הכרשה על להבה בינונית (זהירות היא משחימה מהר יותר מבצל), בינתיים קוצצים את שאר הירקות לריבועים קטנים- בינוניים ואת הלמון גראס לקצוץ קצוץ.
לאחר שהכרשה שקופה מגיע זמן התבלינים והלמון גראס (אל תוותרו על שלב זה, רוב האנשים שמים את התבלינים לאחר הוספת המים ואז הם צפים וטעמם פחות מורגש). לערבב היטב 2 דקות ולהוסיף את יתר הירקות ולהגביר את הלהבה. לערבב היטב במשך עוד 3-4 דק'. חכו עם המים.

מוסיפים בין ליטר לליטר וחצי מים (תלוי אם אתם רוצים מרק סמיך או דליל), מביאים לרתיחה, מכסים ומנמיכים את האש למשך 40 דק עד שעה. לאחר 40 דק פותחים את המכסה ונותנים למים טיפה להתאדות. שופכים את חלב הקוקוס ומביאים לרתיחה על אש בינונית. מערבבים היטב ומתחילים לטחון בעזרת בלנדר מוט או מעבירים למג'ימיקס. טוחנים למרקם חלק ביותר.

שירי מזור, נטורופתית (N.d R.Na 10297), מטפלת ברפואת צמחים (Master Herbalist), מתמחה בתזונה ובישול בריא ומלמדת ברשת שף 4. לאתר מזור טבעי

רוצים לדבר על הכתבה? היכנסו לעמוד הפייסבוק שלנו