ביקור בית- אביגדור ועינת רותם- Slow Food

הפעם נסעתי הרחק צפונה, לשאר ישוב, לביקור אצל אביגדור ועינת, בעלי מלון בוטיק פאוזה. פגשתי אותם לראשונה באחד ממפגשי Slow Food בת"א וידעתי שאני חייבת להגיע לביקור לאחר שמיעת סיפורים רבים. הנסיעה היתה משתלמת שכן פגשתי בזוג אנשים נדירים עם לב ענק, שעושים תמיד את מה שהם אוהבים, ובמקרה זה אהבתם הגדולה הינה לאירוח ולמפגש עם אנשים.

הם עושים זאת באמצעות סעודות גורמה ארוכות שהם מכינים לאורחי המלון. ישבנו לשיחה אינטימית על כוס לימונצ'ילו ופינוקים אחרים ודיברנו על האהבה לאוכל כמקום לחיבור בין האנשים, על עקרונות ה- Slow Food והכל דרך ישיבה סביב אותו שולחן, מדברים, צוחקים ונהנים מהחברה אחד של השני ללא תחושת זמן. אם יוצא לכם ליסוע צפונה מומלץ להגיע.

מלון בוטיק פאוזה- פונדק צפוני לאניני טעם

אביגדור (49) יזם, היה בעלים של מספר סטארט- אפ טכנולוגיים ועינת (41) מגשרת, מכשירה מגשרים ועוסקת בתהליכי גישור קהילתיים. לאביגדור ועינת יש שתי בנות: מיה בת 14.5 ואלה בת 12. הם רכשו את השטח הכולל 9.5 דונם וצימרים לפני 6 שנים (בהחלטה של 8 שעות!). בשאר ישוב חיים כבר 12 שנים, הגיעו ממושב בר גיורא ליד ירושלים, שלשם הגיעו אחרי שנתיים Re- Location ברוסיה, שלשם הגיעו אחרי שנה וחצי בגושרים (הקיבוץ בו עינת נולדה), שלשם הגיעו אחרי שהכירו בצבא (לפני 20 שנה).

כיוון שהבילוי והאהבה שלהם כל החיים היה לארח אנשים, זה פגש אותם (כנראה שלא במקרה) והם החליטו להשאיר את הצימרים, לעצבם מחדש ולהכין לאורחים סעודות גורמה עם אוכל ויין משובחים ולנהל שיחות נפש על החיים אל תוך הלילה. כך הוקם מלון פאוזה.

אביגדור ועינת למדו את התחום מראשיתו וכפי שהתרשמתי הם הולכים עם הדברים עד הסוף. הם למדו מראשית את נושא הבדים, עיצבו כלי מיטה וכיום מוכרים הרבה דברים שנמצאים לרשות האורחים החל ממוצרי טואלטיקה (אביגדור הגיע מתחום הקוסמטיקה), אביזרי אופנה, כלי מיטה, כרית עיניים מזרעי פשתן ופרחי לבנדר מהגינה, כוסות מצופות טיטניום (מחברה של אביגדור לציפוי מתכת).

בתחומי האוכל מייצרים לימונצ'לו (מעצי הלימון הרבים בגינה), ליקר תפוזים וטבסקו. מעצי הזית מפיקים שמן זית, אלכוהול משזיפים אורגניים ומסברס. מהכרם האורגני מפיקים גראפה. אביגדור הגיש לנו את הלימונצ'לו הנפלא שהם מכינים ויצאנו לסיור מודרך בגינת ירק.

ליקר טבסקו

גינת ירק

בעזרתו של מעצב נוף תיכננו גן מדהים המשתרע על פני שטח של 9.5 דונם עם מספר גבעות, שעל אחת מהן יושבים מול מסך קולנוע ענק בו האורחים צופים בהקרנה פרטית של סרטים אחרי ארוחת ערב משותפת. 

ביקרנו במטבח חוץ עם רוטיסרי, מקום לאסאדו, טאבון ומעשנה. במעשנה חיכתה לנו הפתעה: עור של נחש צבע שאביגדור לכד והשיל את עורו, ייבש אותו במלח ומתכנן לעשות ממנו חגורה. עברנו ליד הג'קוזי בחוץ עם נוף לחרמון. פסחנו על ערוגת התבלינים, על עץ האתרוג המיוחד, קטפנו תותי שדה וטעמנו מפירות הקיץ.

עור כבוש של נחש שאביגדור תפס

עץ המשאלות העתיק

זהו סיפור על עץ משאלות בן 400 שנה שהיה בן 18 מטר גובה, עם מערה בתוכו בו יש קופסת משאלות שעוזרת להגשים חלומות סמויים. העץ העתיק הראה סימני גסיסה ואחרי שאביגדור התייעץ עם כל המומחים ללא הועיל, הלך לאישה רוחנית שאמרה לו לבוא לעץ לחבק אותו ולשאול אולי הוא לא רוצה להישאר עוד בחיים, אולי מספיק לו וזה אכן מה שהעץ אמר לו.

רקע משפחתי

אביגדור ממוצא רוסי הוא חלק ממשפחה של רופאים: אח אורתופד, אבא פתולוג ואמא וטרינרית. אבא של אביגדור טבעוני כבר 25 שנה ופתולוג ("החליט שהוא לא אוכל גוויות"), יוצא המחנות לכן מבחינתו אוכל זה להישרדות, אוהב לאכול כמעט כל יום אותו הדבר: חסה עם גזר ואורז. את התשוקה לאוכל טוב ואיכותי אביגדור לא קיבל מהבית, אוכל קיבל אצלו משמעות של מרד. בגיל 14 היה בפנימייה צבאית ויחד עם החבר הכי טוב שלו החליטו שהתחביב שלהם יהיה אוכל (בשנת 1975). מגיל 14 אביגדור היה מכין לעצמו את האוכל ועם השנים צבר ידע ומיומנות רבה בשל נסיעות לחו"ל והשפעה מאנשים שבישל איתם לאורך הדרך.

צמחונית אנינת טעם

עינת צמחונית מגיל 12 לא אוכלת בשר ודגים. התעניינתי איך זה מסתדר עם זה שאביגדור מציג את עצמו כ"קרניבור" ומעשן בשרים במקררים גדולים. ניכר כי אין הדבר מפריע לעינת ושהם חיים אחד עם השני בשלום. אביגדור לעומת זאת, על אף שהשלים עם הצמחונות של עינת, ניכר כי היה מעדיף שבת זוגתו תחלוק איתו את חווית "הקרניבוריות".

אביגדור הכיר את עינת הקיבוצניקית לפני 20 שנה כשהיא יודעת להכין בעיקר חביתה עם גבינה צהובה. כיום מגדיר את עינת כאנינת טעם, שיודעת לזהות אוכל גורמה ולבשל אוכל צמחוני יצירתי.

מקרר עם שלל ריבות תוצרת בית

אוכל- מפגש בין אנשים

אביגדור הגיש לנו 2 סוגי פרושוטו שהוא מכין, צלפים, פירות יער מהעץ, כרוב מוחמץ, לחם מצוין עם חמאה נימוחה, גבינות שמנות וכוס יין לבן. אכלנו בהנאה וזה היה זמן גם לנסות לברר יותר לעומק מה זה אוכל מבחינתו. אביגדור: "באוכל יש אומנות, יש תשוקה, יש שפה עם אנשים. אוכל עונה על הצורך שיש לי לרצות אנשים, שאנשים יאהבו אותי. אני אוהב לשרת אנשים ויודע איך לתת מכל הלב לאנשים".

פרושוטו שאביגדור הכין

לאורחים שמגיעים למלון הם מקפידים לשאול שלוש שאלות בלבד: "האם אתה צמחוני ומה המשמעות? האם אתה אלרגי למשהו? והאם יש משהו שאתה לא מוכן לאכול בשום פנים?" שלוש שאלות אלו נותנות להם את כל המידע שהם צריכים וכל השאר זו הפתעה לאורחים. אביגדור אוהב לאלתר ולהיות יצירתי במטבח. הם מציעים לאורחים חוויה על חושית שאין בצידה רק אוכל, אלא גם חברה ושיחה טובה.

צירי דגים ועוף שמכינים תוצרת בית

מקרר עישון בשרים

ניכר כי לא רק לאורחיו אביגדור טורח, אלא הוא נהנה לטרוח גם עבור עצמו ומספר על חוויה פרטית ונהנתנית של אכילה בלילה. אביגדור: "אוכל זה סיפוק, ביום קשה ומתסכל אני רוצה להרגיש מלך ואז אני נזכר שאני מעשן חתיכת אנטריקוט. בשעה אחת עשרה בלילה, למרות שאני יודע שזה לא בריא, אני מקפיץ כמה פטריות מיוחדת עם האנטריקוט המעושן". ואז לעיתים יש את רגשות האשמה הנלוות של שובע.

החיבור ל- Slow Food

אביגדור הוא מייסד הקנויויום גליל עליון שהקים בשנת 2006. חבריו הינם בעיקר מגדלים, יצרנים והמשותף לכולם הינם אהבה והערכה לאוכל איכותי. החברים נפגשים אחת לחודשיים למפגש בנושא מסוים הכולל לרוב סיור, מפגש עם היצרן וארוחה שכל אחד מהחברים מכין. אביגדור מספר שיום אחד הם קראו כתבה בעיתון על Slow Food והתחברו למה שקראו. הם גילו כמו רבים אחרים שגם הם חיים על פי אותם עקרונות, רק שלא ידעו שיש תנועה כזו והצטרפו לתנועה מרצון למפגש עם אנשים שחושבים כמוהם.

קצת רקע על תנועת Slow Food

התנועה הוקמה ב- 1989 באיטליה כתנועת מחאה ל- "Fast Food" כתוצאה מהסניף הראשון של מקדונלדס שהוקם באיטליה. התנועה חרטה על דגלה 3 עקרונות עיקריים: על האוכל להיות טעים (חו"ג משובחים וטריים. הבריאות היא לא מטרה), נקי (כמה שפחות נזק לסביבה) והוגן (שהחקלאי שגידל את האוכל קיבל שכר הוגן).

כיום מדובר בתנועה בינלאומית רבת יוקרה ועוצמה שייסד אותה קרלו פטריני, שהשבלול הוא הסמל שלה ותומכת בזנים וחומרי גלם מיוחדים שבסכנת הכחדה ובפרויקטים חינוכיים כמו חינוך לטעמים בבתי ספר, הכל במטרה לשמר את האוכל המסורתי ולחזור לישיבה רגועה סביב השולחן.
מבחינת אביגדור ועינת, החיבור ל- Slow Food  הוא דרך חשיבות הטעם, ההנאה והמפגש בין אנשים.

תזונת ילדים- שמירה על איזון

שתי הבנות, בנות 12 ו-14 גם הן בדרכם חובבות מטבח ומושפעות מאהבתם של הוריהן. עינת מספרת שהיתה תקופה שהן היו אוכלות מדי פעם מקדונלדס בגיל צעיר יותר והם קיבלו את זה. עינת נזכרת בתקופה כשהן היו בגיל 8-10 אחרי תקופת מקדונלדס, בה הן לא רצו לאכול כלום. עינת כמגשרת אמיתית, לא התרגשה ומצאה את הפתרונות לתקופה זו בצורת ירקות קפואים ושניצל תירס. לתקופה מסוימת זה עבד. עינת: "אנחנו מאמינים באיזון".

הגדולה חובבת מטבח ולמתנת יום ההולדת האחרונה קיבלה מכונת פסטה. הקטנה לא מתעניינת במטבח כאשר הם נמצאים שם אבל כשיוצאים מהמטבח מוצאים אותה מכינה עוגה. עינת: "אוכל הוא פוטנציאל למאבק עם ילדים "בררנים" בהרבה בתים. לנו חשוב שהאווירה תהיה נעימה ויותר חשוב לנו לשבת ביחד סביב השולחן, מאשר מה נאכל, לכן הגישה לאוכל היא חופשית.

ישנם שלושה דברים שבחרנו שהם אסורים וכל השאר זה מקור לגמישות. אי אפשר לומר לילד "לא" כל הזמן". עינת מאפשרת לבנות שלה לבחור ממגוון מאכלים שהן אוהבות ומכבדת את רצונן. היא מקפידה לערב את הילדות בתכנון של האוכל".

רוצים לדבר על הכתבה? היכנסו לעמוד הפייסבוק שלנו