מילון השומנים

כל השומנים משמינים באותה מידה – הם מכילים 9 קלוריות לגרם, לעומת הפחמימות והחלבונים – המכילים 4 קלוריות לגרם.

שומנים רוויים – שומנים שכל אטומי הפחמן בשרשרת שלהם קשורים בקשר יחיד. ידוע כי שומנים רוויים מגבירים את הסיכון ללקות במחלות לב ובסרטן. שומנים מסוג זה הם מוצקים בטמפרטורת החדר. הם מצויים בעיקר בבשר, בעוף, בדגים ובמוצרי חלב. שמן דקלים ושמן קוקוס, למשל, מכילים כמות גדולה של שומנים רוויים ואינם מומלצים לשימוש. המזונות המכילים את הכמות הגדולה ביותר של שומנים רוויים הם חמאה, שמנת וגבינה.

שומנים בלתי-רוויים – קבוצה זו מורכבת משומנים חד-בלתי- רוויים ומשומנים רב-בלתי-רוויים. אכילת שומנים בלתי-רוויים במקום שומנים רוויים אמנם מפחיתה את הכולסטרול אך עם זאת, יש לזכור כי צריכה מוגברת עלולה לגרום לסרטן.

שומנים רב-בלתי-רוויים – לחומצות שומן אלה יש יותר מקשר כפול אחד בשרשרת אטומי הפחמן. המקורות לשומנים אלה הם שמן תירס, שמן סויה, שמן חריע ושמן חמניות. שומנים רב-בלתי רוויים הם נוזליים בטמפרטורת החדר. הם מזרזים את ההתפתחות של תהליכים סרטניים בחיות מעבדה, במידה רבה יותר משמן הזית (שומן חד-בלתי-רווי).

שומנים חד-בלתי-רוויים – לשומנים אלה יש רק קשר כפול אחד בשרשרת אטומי הפחמן. הם נוזליים בטמפרטורת החדר ורבים מאמינים כי יש להם יתרונות בריאותיים. נוכל להבחין בהשפעות החיוביות לכאורה של שומנים אלה אם נשתמש בהם כתחליף לשומנים הרוויים המסוכנים. גם אם נצרוך שומנים מסוג רב-בלתי-רוויים במקום השומנים הרוויים, נצליח להוריד את הכולסטרול שלנו. שומנים חד-בלתי-רויים מצויים באבוקדו, בשקדים, בבוטנים ובסוגים אחרים של אגוזים וזרעים. זכרו כי השמנים המזוקקים והמעובדים – גם השמנים מסוג חד-בלתי-רוויים – אינם "מזונות בריאות". השמנים המכילים את האחוז הגבוה ביותר של שומנים חד-בלתי-רוויים הם: שמן זית, שמן קנולה ושמן בוטנים.

שומנים מוקשים – אלו הם שומנים שעברו תהליך של הידרוגנציה (טיפול במימן). תהליך זה כולל הוספת מולקולות של מימן לשומנים בלתי-רוויים, שהופך אותם מנוזליים למוצקים ורוויים יותר (כמו מרגרינה, למשל). תהליך ההידרוגנציה הגורם להתקשות השומן מאריך את חיי המדף שלו. השמן המוקשה ניתן לשימוש חוזר והוא משמש, למשל, לטיגון צ'יפס במסעדות מזון מהיר. כמו כן, השמנים המוקשים הם מרכיב נפוץ במוצרים מעובדים כגון קרקרים ועוגיות. למרות העובדה שתהליך ההידרוגנציה לא הופך את השומן לרוויי במלואו, הוא יוצר חומצות שומן מסוג טרנס, הזהות בפעילותן לשומנים רוויים. ממצאים מדעיים מצביעים בעקביות על הסכנה שבשומנים מעובדים. באמצעות תהליך ההידרוגנציה, הגברנו במו ידינו את הסיכון שלנו ללקות בסרטן ובמחלות לב. הימנעו מצריכת כל המזונות המכילים שומנים מוקשים או מוקשים למחצה.

כולסטרול – חומר שומני המיוצר בגוף. הכולסטרול מצוי במזונות מן החי כגון בשר, עוף, מוצרי חלב וביצים. אמנם, הכולסטרול שאנו צורכים בתזונה גורם לעלייה ברמות הכולסטרול בדם, אך השפעתו פחותה מזו של השומנים הרוויים ושומני הטרנס, המזיקים לבריאותנו במידה משמעותית יותר. כמות הכולסטרול במזונות צמחיים היא כה מזערית, עד כי ניתן לומר שמזונות אלה נטולי כולסטרול לחלוטין.

חומצת שומן DHA (חומצה דוקוסהקסנואית) – חומצת שומן ארוכת שרשרת מקבוצת אומגה-3, המיוצרת על ידי הגוף, אך ניתן למצוא אותה גם בדגים כגון סלמון וסרדינים. חומצת השומן DHA מעורבת בייצור חומרים מתווכים נוגדי-דלקת, החיוניים לפעילות תקינה של המערכת החיסונית ולמניעת קרישיות יתר של הדם. חומצת השומן DHA אינה מוגדרת כחומצת שומן חיונית, מכיוון שהגוף יכול לייצר אותה בכמות מספקת, בהנחה שאנו צורכים כמויות נאותות של חומצות שומן קצרות שרשרת מקבוצת אומגה-3 (זרעי פשתה, אגוזים, פולי סויה, ירקות עליים ירוקים). אולם, בגלל הבדלים גנטיים בפעילות האנזימים וצריכה מוגזמת של שומני אומגה-6, אנשים רבים שאינם אוכלים דגים באופן קבוע סובלים מחסר בחומצת שומן חשובה זו.

חומצה אראכידונית – חומצת שומן ארוכת שרשרת מקבוצת האומגה-6, המיוצרת על ידי הגוף, אך מצויה גם בבשר, עוף, מוצרי חלב וביצים. עודפי החומצה האראכידונית גורמים להיווצרותם של פרוסטגלנדינים ולויקוטריאנים – חומרים מחוללי דלקת ומחלות, שעלולים לגרום להחמרה בתופעות כגון יתר לחץ דם, פקקת ורידים (טרומבוזה), עווית כלי דם ותגובות אלרגיות. הם קשורים גם לדלקת מפרקים, לדיכאון ולמחלות נפוצות אחרות.

רוצים לדבר על הכתבה? היכנסו לעמוד הפייסבוק שלנו