תשוקה חותכת: על אוכל ואהבה

למרבה המזל, בחברת השפע שאנחנו חיים בה, קצת קשה לחוש רעב אמיתי. הנגישות למזון היא כל כך מיידית ומקיפה אותנו מכל עבר. אבל ל"עושר" הזה יש כמובן מחיר. שכחנו את תחושת הרעב. שכחנו מתי אנחנו רעבים פיזית ומתי אנחנו רעבים רגשית.

סקרים בתחום התזונה מציינים כי 75 אחוז מהאכילה שלנו היא אכילה רגשית. ומה קורה ב-25 אחוז הנותרים? האם התשוקות שלנו למזון מסוים הן אכן מה שהגוף שלנו צריך?

תשוקה למזון, ככל הנראה, מתרחשת כדי להבטיח שהגוף שלנו יקבל מספיק אנרגיה עד לארוחה הבאה. מסיבה זו המזונות שאנחנו חושקים בהם הם בדרך כלל עתירי שומן וקלוריות.

אם הגוף שולט ברעב, הרי מה ששולט בתשוקה למזון הוא ה-MIND. המזונות העשירים בשומן וקלוריות משחררים לדם כימיקלים שמסבים לנו תחושת עונג. אנחנו זוכרים את תחושת העונג, ומשתוקקים לה שוב ושוב. כך למשל לעולם לא נחשוק במזון שעוד לא אכלנו, פשוט מכיוון שאין לנו את הזיכרון החושי ממנו.

הסיפוק שאנחנו מקבלים כאשר אנחנו נכנעים לתשוקה למזון הושווה פעמים רבות להתמכרות לסמים, ולא בכדי. שתי הפעולות משתמשות באותו מסלול עצבי.

למלא חלל

אכילה רגשית מוגדרת כאכילה לא מתוך רעב או צורך פיזי אלא מתוך הצורך למלא "חלל" או לדכא רגשות בלתי רצויים, כמו כעס, ייאוש, חוסר שליטה, ערך עצמי נמוך, מתח, לחץ, חרדה, שעמום, בדידות. כאמור, כ- 75% מאכילת היתר נגרמת מאכילה רגשית.

החיבור בין אוכל לרגש מתחיל בינקות. הצורך במזון הוא הצורך הבסיסי והפרימיטיבי ביותר והוא מתחיל מנשימתנו הראשונה. בינקות הזנה פיזיולוגית תמיד מגיעה עם הזנה רגשית. כשאם מניקה את תינוקה, היא אוחזת אותו, מחבקת אותו, מרגיעה ומנחמת, ומספקת את תחושת הביטחון לה הוא זקוק. כמבוגרים, כשאנחנו אוכלים אנחנו מבקשים בעצם לקבל משהו מאותה תחושה מנחמת ואוהבת.

אבל לא כל תשוקה למזון היא בקשה לנחמה וקצת אהבה. סיבה נוספת וטריוויאלית יותר יכולה להיות איתות של הגוף על חסרים תזונתיים. תשוקה למלוח למשל יכולה להצביע חוסר במינרלים. תשוקה למתוק תבוא בדרך כלל בעקבות דכדוך או מצב רוח ירוד, שכן הסוכר מעודד הפרשת סרוטונין, מוליך עצבי שאחראי על שיפור מצב הרוח.

גם דיאטה מגבילה מדי יכולה להוביל לתשוקות חזקות למזונות שונים. ראשית משום שכך התודעה שלנו עובדת – אנחנו תמיד נרצה את מה שהודענו לעצמנו שאסור לנו לאכול. שנית, במצבים של דיאטה מחמירה, הגוף, בניסיון להציל אותנו מרעב, יפעיל את מנגנון ההישרדות. לכן חשוב לא להיות בדיאטה קפדנית מדי ומשעממת, ורצוי לגוון את המזונות שאוכלים ככל שניתן.

איך מנטרלים תשוקות לא בריאות?

כדי למנוע את תדירות התשוקות, אכלו ארוחות ביניים קטנות בין הארוחות. פירות טריים, פירות מיובשים, אגוזים/שקדים, קרקרים, פריכיות וכדומה.

למרות שיש כאלה הטוענים שכדאי לאכול רק כשרעבים, לדעתי, עם כל השפע מסביבנו, פרסומות לאוכל בטלוויזיה, על שלטי חוצות, בעיתונים ובכל מקום אפשרי, קשה מאוד להבחין בתחושות רעב אמיתיות.

מכיוון שהרעב מתחיל בעיניים, מספיק שנראה מזון מסוים (בפרסומת בטלוויזיה, על שלטי חוצות, בעיתונים ובכל מקום אפשרי אחר, או אפילו רק נחשוב עליו, לצורך העניין), וכבר יופרש אינסולין לדם וכתוצאה מכך תיווצר תחושת רעב. לכן, לדעתי, הפתרון הוא לאכול במרווחים של שעתיים-שלוש, כך גם נוכל למנוע כמיהות למזון וגם נמנע ירידות חדות ברמות האינסולין בדם וכתוצאה תימנע תחושת רעב מוגבר.

התנגדות לתשוקה היא לא הפתרון. שכן ככל שנתאמץ לא לחשוב על התשוקה לאוכל כך נתקרב יותר לתוצאה ההפוכה – אכילת כמות כפולה מזו שהתכוונו מלכתחילה.

מצד שני, להיכנע לתשוקה לעתים תכופות מדי יכולה לגרום לכך שבכל פעם נצטרך כמות גדולה יותר של מזון כדי לספק את התשוקה. בדיוק כמו שמכורים לסמים יצטרכו מנה גדולה יותר של סם כדי לזכות בריגוש שאליו הם רגילים.

תמרים. תחליף מצוין לשוקולד. צילום: sxc

אם יש לכם תשוקה עזה למזון מסוים, הרשו לעצמכם להיכנע לתשוקה מדי פעם, אך בכמויות קטנות. לדוגמא. תאכלו 2-3 קוביות שוקולד כשמתחשק לכם, במקום להתאפק ולהגיע למצב שאתם אוכלים חפיסת שוקולד שלמה כפיצוי.

טריק נוסף הוא "מבחן כוס המים". אתם רעבים ולא בטוחים האם זהו רעב פיזי או רגשי? שתו כוס מים בטמפרטורת החדר וחכו מספר דקות. אם אתם רעבים רגשית כוס המים תסיח את דעתכם מן העניין ולא תצטרכו לאכול. אם אתם אכן רעבים פיזית תחושו זאת גם לאחר שתיית כוס מים, אם רק תמתינו כעשר דקות.

וטיפ קטן לסיום, בא לכם מתוק? תאכלו פרי מיובש, כמו תמר, שזיף, תאנה וכדומה. הפירות המיובשים מכילים כמות גבוהה מאוד של סוכר ותופתעו לגלות שפעמים רבות הם עושים את העבודה לא פחות טוב משוקולד.

רוצים לדבר על הכתבה? היכנסו לעמוד הפייסבוק שלנו