תאכל מעט, תחיה הרבה

את הסדנה בנושא חיים בריאים וארוכים ד"ר עדיאל תל אורן פתח עם קונפליקט: כיצד ייתכן שתוחלת החיים עולה ככל שאנחנו מתרחקים מהטבע? וכיצד האפיגנטיקה חשובה הרבה יותר לתוחלת החיים מאשר הגנטיקה?

אדם נולד עם פוטנציאל ביולוגי לחיות מס' שנים מסויים. הסביבה בה חי האדם משחקת תפקיד בכיבוי והדלקה של גנים שאותם ירש. אם יחיה אדם קרוב ככל האפשר לחיים בטבע, הוא עשוי לממש את הפוטנציאל ולחיות את מקסימום השנים שנועדו תאי גופו לחיות. מאחר ואנחנו מוקפים ברעלים רבים מספור, מחומרי הדברה ותרופות ועד עשן בכבישים, סטרסים נפשיים ועקות למיניהם, קרינה אלקטרומגנטית, תזונה מעובדת ועוד, אנו נוטים לחלות במחלות שבטעות מוגדרות כ"זיקנה" אולם זו לא זיקנה, אלא מחלות כרוניות אותם מגדיר תל אורן כנקרופטוזה,  להבדיל מאפופטוזה, מוות טבעי של תאים.

ד"ר תל אורן מגדיר מחדש את מושג הזקנה. מהי זקנה? אדם נולד למשל עם פוטנציאל לחיות 90 שנה. במידה והוא מתנהל באורח חיים בריא ומאוזן, אנרגטי ואיכותי, הוא מגיע לגיל 90. ואז לפתע מתדרדר מצבו ותוך כשבועיים הוא מת. זהו מוות טבעי, לאחר שהתאים בגופו מימשו את הפוטנציאל שלהם וביצעו אפופטוזה.

Blue Zones

מה קורה באיזורים בעולם שם תוחלת החיים הממוצעת גבוהה ונעה סביב מאה שנים? מה הסוד שלהם?

1. אוכלים מעט! פחות באופן משמעותי מהחברה המערבית של היום.
2. התזונה שלהם מתבססת לרוב על אכילה מהצומח.
3. מנהלים חיי קהילה עשירים, תחושת שייכות חברתית ואנטימיות. תמיכה משפחתית וחברתית חזקה.

אלא שלא ניתן להסתפק רק בשלושת האלמנטים האלה. תל אורן מגדיר את מושג אריכות הימים דרך מספר פרמטרים: רדיקלים חופשיים, פנופנולים, מיטוכנדריות, גלוטטיון, תהליך המתילציה, דלקתיות בגוף, צריכת חלבונים, שינוי גנטי שמשבש אינזימים הפעילים בטיפול ברעלים בכבד, ויטמין D , המנגיומות ועוד.

ד"ר תל אורן – נחוש לחיות חיים ארוכים

תהליך המתילציה

זהו התהליך החיוני והקריטי ביותר בגופנו. מדובר בתהליך בו מולקולות המתיל (3CH) נצמדות ל-DNA  בתאים שלנו ומגנות עליו. קבוצות המתיל מתחברות לרעלים בכבד והן חיוניות בכל התהליך ההורמונלי, בשמירה על בריאות המוח ומהוות גורם משמעותי ביותר בכל המחלות הכרוניות.

את קבוצת המתיל צורכים מהמזון המלא, הטרי ומאבדים בצריכת מזונות מעובדים, כמו קמח וסוכר לבן, אלכוהול ועוד, הנעדרים נוכחות של קומפלקס ויטמיני B.

צריכה של מזונות סטימולנטים (ממריצים) כגון קפאין, קקאו ושאר קבוצת המתיל קסאנטים פוגעת בתהליך המתליציה. דלקות, זיהומים, טראומות וחוסר איזון הורמונלי מכלים את מלאי המתיל בגוף.

המתילציה מתבססת בעיקר על 6B, 12B וחומצה פולית בצורה האקטיבית שלהם !
צריכת מזון מן החי משפיעה לרעה על תהליך המתילציה וזה מתבטא ברמה גבוהה של הומוציסטאין.

זה לא זקנה, זה דלקת

אנו מכנים בטעות כל מיני תהליכים דלקתיים בגוף בשם זיקנה. בפועל מדובר בתהליך דלקתי מצטבר שיוצר רדיקלים חופשיים בגוף.

מדוע הקריטריון הראשון לאריכות ימים ב"איזורים הכחולים" מדבר על אכילה מועטה?

בטבע אין לאן למהר, מכינים את האוכל ויושבים לאכול ביחד ולאט, כך הקיבה והקולטנים במוח משדרים לנו שובע בטרם הגענו למצב של בטן נפוחה. היום אנחנו מייחסים בטעות לתחושת הנפיחות בקיבה את תחושת השובע.

בנוסף, בחברה השבטית הפרמיטיבית המזון היה עתיר סיבים הסופחים נוזלים ותורמים לתחושת השובע ולפרוביוטיקה במערכת העיכול.

אכילה מועטה של מזון מן הצומח עתיר נוטריינטים וסיבים מאפשר לגוף להתמודד בהצלחה עם רדיקלים חופשיים. כלומר ליווי כל קלוריה בנוטריינטים שנלחמים ברדיקלים החופשיים שנוצרים בעת העיכול של אותה קלוריה.

היום אנחנו חווים עודף בחירה. הטבע אינו מאפשר לנו בחירה, אוכלים "מה שיש". כל פרי וירק בעונתו: טרי, רענן ואיכותי. חיים בטבע גם מייתרים את המתח הנפשי הכרוך בבחירה.

חלבון = "מזון רקמות"

חלבון מהחי כולל  את הבקר, העוף, הביצים, מוצרי החלב והדגים. תל אורן מכנה אותו "מזון רקמות". ככל שמרבים בצריכת חלבון מן החי רמת ההומוציסטאין עולה. הרדיקלים החופשיים המסוכנים יותר לבריאותנו הם אלה על בסיס חנקן. אכילת מזון עשיר ב"רקמות" מייצר יותר רדיקלים על בסיס חנקן, שקשה לגוף להתמודד איתם. רקמות בנויות מחלבונים, החלבונים מורכבים ממאות חומצות אמינו שבכל אחת מהן אטום חנקן.

צריכת חומצות האמינו יוצרת תחושה טובה של עירנות, ריכוז וחדות מחשבה. אנחנו רוצים לשחזר את התחושה הטובה הזו ומתמכרים לחומצות האמינו שאנו נוטלים. צריכת עודף חלבונים מייצרת רעלים ורדיקלים חופשיים על בסיס חנקן וגורמת לתגובה דלקתית בגוף מאחר ומע' החיסון מזהה את חלבונים הזרים לגופנו.

גם חשיפת יתר לחלבונים מהצומח, כמו לזרעים המכילים חלבון ושומן על בסיס יומיומי ובכמות גבוהה, אינה מומלצת. אלה חלבונים קשים לעיכול, אנו מעכלים רק את חלקם ומולקולות חודרות למערכת הדם ויוצרות מצב של עירנות יתר כאילו אנחנו "על סמים". יש להתמקד בצריכת חלבונים "מרוכזים" פחות כמו  חלקי הצמח העליים, הגבעולים ופחות מהזרעים. הנבטת זרעים לעומת זאת מקלה על העיכול ומוסיפה ויטמינים וחיוניות.

צריכת חלבון מנציחה רמת סוכר גבוהה בדם באופן כרוני

ד"ר תל אורן הופך על פיה את הגישה התזונתית הקונבנציונלית ששמה את הפוקוס על הימנעות מצריכת הפחמימות בטיפול בסכרת. בע"ח מייצרים קורטיזול בעצמם (בייחוד בתנאי הגידול התעשייתיים של היום). לפיכך כשאנו אוכלים מזון מן החי עולה גם אצלנו רמת הקורטיזון. בנוסף מיוצר עוד קורטיזול בגופנו כתוצאה מייצור מוגבר של הנוירוטרנסמיטורים שמורכבים מאותן ח. אמינו (אדרנלין ונירואדרנלין).

ידוע היום כי כדי להאריך ימים צריך לשמור על רגישות הקולטנים שלנו לאינסולין. הקורטיזול נוגד את פעילות האינסולין. לפיכך רמת הסוכר עולה עם צריכת "מזון רקמות", לא בצורה הרגעית, מאחר והאינדכקס הגליקמי של חלבון הוא נמוך ביחס לפחמימות, אלא באופן כרוני ע"י שמירת רמת קורטיזול גבוהה בדם.

תל אורן גם מבקר את הטיפול השגוי בחולי הסרטן. בבדיקות הדם שלהם מגלים רמת אלבומין נמוכה וממהרים להלעיט אותם בחלבונים. כתוצאה מכך  גופם מייצר יותר רדיקלים חופשיים ולמעשה מחמירים את המצב שהוא מלכתחילה תוצר של רדיקלים חופשיים. חולי סרטן בסוף חייהם מגיעים עד למצב של דליפת חלבונים לחללים ריקים כמו הפריטינאום שסופחים נוזלים ומנפחים את הבטן (אסייטיס).

תל אורן ממליץ על צריכת חלבון מעלים ירוקים וירקות, צריכה מתונה של קטניות ודגנים וצריכה מועטה של זרעים ואגוזים, כפי שנהגו לצרוך בטבע.

ומה עם ברזל

נטילת תוסף ברזל מהווה את אחד הגורמים המרכזיים ליצירת רדיקלים חופשיים והזדקנות הגוף. נשים בגיל הפוריות נפטרות מברזל במחזור החודשי ולכן גברים בגילאים 30-50 נמצאים בסיכון הרבה יותר גבוה להתקפי לב מנשים באותם הגילאים. לאחר גיל 50 הסטטיסטיקה של התקפי הלב מתאזנת בין הנשים והגברים. אומנם יש לשקול מתן תוסף ברזל במקרים של דימומים, בעיות אוטואימוניות, ריצות וספורט אינטנסיבי, ברם צריך להקפיד על סוג התוסף.

וחומצה פולית?

המחקרים האחרונים על נטילת חומצה פולית שנטלו נשים כדי למנוע פגמים בצינור העצבי של העובר מצאו שנטילת התוסף קשורה למחלות כרוניות . הפרסום מטעה. המחקרים לא בוצעו על ח. פולית אקטיבית אלא על תוסף זול ופשוט. בטבע צריכת עלים ירוקים מספקת את הצורה הפשוטה והאקטיבית של חומצה פולית.

עוד על דלקתיות

• מעבר להמלצה להמעיט בצריכת חלבונים, יש לאתר בצורה אינדיבידואלית את המזונות הספציפיים שגורמים לנו לאלרגיה ע"י הימנעות לתקופה מסויימת והחזרה מבוקרת שלהם לדיאטה שלנו.

• דלקתיות גם מושפעת מסטרס נפשי. מחקרים על קהילות קופים הראו ירידה במדד ה – CRP  בקופים שקיבלו תשומת לב ואהבה.

• הגוף שלנו מייצר חומצה ארכידונית על מנת לייצר דלקת אקוטית שתציל את חיינו במקרה הצורך. כשצורכים מזון מן החי ח. ארכידונית עולה פי 100-200 ממה שהגוף שלנו מייצר לבדו.

• חשוב להימנע מצרכית סויה ותירס והשמנים שלהם וכן שמני חריע, כותנה וקנולה (צמח מהונדס גנטית) המכילים חומצת אומגה 6 ברמה גבוהה שמהווים הן מקור לסינטזה של ח. ארכידונית והן מפרים את היחס הרצוי בין ח. שומן אומגה 3 לח. שומן אומגה 6.
אפשר לצרוך לתקופה מוגבלת שמן נר הלילה העשיר באומגה 6 כדי לטפל בסימפטומים של דלקת אולם יש לקחת בחשבון שהוא מפר לנו את האיזון עם אומגה 3.

בטבע הקדום לא היו ערוכים לצריכה כל כך גדולה של זרעים העשירים באומגה 6 ויותר נסמכו על עלים ירוקים בהם מתקיים היחס הנכון בין  אומגה 3 לאומגה 6.

תל אורן ממליץ על צריכת שמנים יציבים בלבד כמו שמן זית, שמן קוקוס ושמן דקלים שחסרים את אותם קשרי פחמן כפולים המועדים להתחמצן. עוד אומר תל אורן שחומצות שומן אומגה 3 מהחי, שמקורם בשומן דגים אמורות להישאר יציבות במים קרים ולא בטמפרטורת גופנו, שם הן מתעפשות.

צריכת מה שמוגדר "מזונות על" כמו שמן ההמפ והפשתן הלא יציבים גורם לעיפושם בגוף. בטבע לא היינו צורכים שמנים  כאלה.

השמש אינה האשמה העיקרית בהזדקנות העור !

לאנרגיית השמש לבדה קשה לגרום לנזק גדול לעור. הגורם העיקרי הוא העיפוש שעוברות חומצות שומן תת עוריות. אדם הניזון בצורה מאוזנת ובריאה ונעדר את אותו חמצון של שומן תת עורי, יכול להיחשף לשמש ולהימנע מאותם מרעין בישין.

• חשיפה לנגיפים, בקטריות ופתוגנים שונים מגבירה גם היא את הדלקתיות בגוף. לכל תא בגוף יש קולטנים לפתוגנים. כאשר חלקיקים ממעטפת תא הבקטרייה, וירוס או כל פרזיט אחר עוברים דרך הדם והכבד, כל הגוף נהיה דלקתי. זה מתקשר גם למע' חיסון חלשה ומתח נפשי מתקדם.

• החשיפה לאותם פתוגנים גדולה מבעבר, מאחר ואנחנו לא חיים בטבע אלא בבתים צפופים, בסטרליות שמקורה בחומרי ניקוי חריפים כמו אקונומיקה. בטבע היינו מוגנים ע"י מולקולות צמחיות ביואקטיביות מהאוויר שנוצרו ע"י הצומח. מחקרים הראו שיפור מדהים בבעיות שינה לאחר שהחוקרים סיפקו לאותם נחקרים מולקולות צמחיות ביואקטיביות באוויר שנשמו.

• חשיפה לקרינה אלקטרו מגנטית גורמת לדלקת בגוף ולבעיות ניוון של המוח. כנראה שחוסר שינה ועלייה ברמת הסוכר בדם קשורים גם הם לקרינה אלקטרומגנטית.

• המנגיומות של כלי הדם – נקודות אדומות מפושטות על עור הגוף מייצגות שבריריות בכלי הדם. כלי הדם נפגעים בעיקר מחשיפה לרמת סוכר גבוהה בדם. מזונות מעובדים ומנופים, "מזון רקמות", מתח נפשי, סטימולנטים כמו קקאו וקפאין המגבירים את פעילות המע' הסימפטטית, מעלים את רמת הסוכר בדם.

• צריכת הפרוקטוז המרוכז כמו סירופ מייפל ואגבה גורמת גם היא לנזק בכלי הדם. אכילת פירות שלמים אינה גורמת לנזק דומה, כיוון שהפרוקטוז עובר דרך העורק הפורטלי לכבד שממיר אותו לאנרגיה ולא יוצר נזק בכלי הדם. בצריכת תרכיזים וסירופים למשל, העומס על הכבד לא מאפשר לו לסנטז את הפרוקטוז וזה מצטבר בכלי הדם. מומלץ לאכול פירות שלמים, על קליפתם וסיביהם, ולא לצרוך מיצים, תרכיזים ומיצויים המשמשים כתחליפי סוכר.

גם ממזון שרוף, חרוך ומזון שעבר טיגון והשחמה, גורם להזדקנות מוקדמת.

בדיקות שממליץ ד"ר תל אורן לבצע:

• בדיקה חדשה בעלת רגישות גבוהה הנקראת CRP קרדיאלי, שזו בדיקת C  ראקטיב פרוטאין מן הדור החדש.

• בדיקת רמת ההומציסטאין, אשר לדידו התוצאה האופטימלית נעה בין 6-8 יחידות ונותנת אינדיקציה ליכולת הגוף לבצע מתילציה.

• בדיקת חומצה מתיל מלונית בשתן, נותנת אינדיקציה על מחסור ב-12B ועל פגיעה במתילציה.

• ויטמין D – יודעים היום שהפרו הורמון הזה הוא אנטי אוקסידנט שנוגד כ-20 סוגי סרטן , משפר מצבי דיכאון, משפר את רגישות הקולטנים לאינסולין, נוגד מחלות במוח ועוד ועוד. היום יודעים לומר שמי שנחשף באופן משמעותי לשמש עשוי לפתח את הקרצינומה שהיא הסרטן הפחות אלים והפחות מפחיד מהמלנומה שנוצרת דווקא באיזורים בעור שאינם חשופים לשמש. תל אורן באופן מפתיע מצדד ב"אמבטיות שמש" עליהן המליצו הסבתות שלנו !

• רמת DHEA סולפאט. פרו הורמון סטרואידי טבעי שרמתו יורדת מאוד באורח החיים המערבי. בלוטת האדרנל שעסוקה בייצור קורטיזול מייצרת פחות DHEA. מה שגורם לכמעט כל אדם מעל גיל 25 לדווח על ירידה בליבידו.

לסיום הסדנה ממליץ לנו ד"ר תל אורן לשמור על חיוניות. לטפס על עצים, להישרט בעת בילוי בחיק הטבע על מנת להפעיל את מע' החיסון. כששומרים על אורח חיים בריא, הזריזות, הגמישות וההעזה ממשיכים ללוות אותנו.

חשוב לנסות להיפטר מפחדים וחרדות שמקבעים אותנו, מונעים מאיתנו להכיר אנשים חדשים, לנסוע למקומות אקזוטיים, לנסות דברים חדשים, לאתגר את עצמנו ולחיות על סף החוסר נוחיות.

מע' העצבים שלנו זקוקה מפעם לפעם להמרצה, לחרדה ממשהו חדש, לאתגרים חדשים והתנסויות מרעננות שמפתחות את מע' העצבים ומשפרות אותה, הופכות אותה לעמידה יותר להתמודדויות עתידיות.

מע' העצבים זקוקה לסטימולציה הן פיזית והן נפשית. גם פציעה קלה מדי פעם בדמות שריטה מאזנת אותה, שומרת על גירוי של מע' העצבים ועל צעירות.

כפי שמומלץ לבצע סטימולציה למע' החיסון ולמע' העצבים מפעם לפעם, גם מע' העיכול והמע'  ההורמונלית זקוקות לסטימולציה.

שרי קפלן היא סטודנטית שנה ג' לנטורופתיה בקמפוס ברושים. בוגרת B.A בכלכלה ו- M.B.A במנע"ס באוניברסיטת בן גוריון.

רוצים לדבר על הכתבה? היכנסו לעמוד הפייסבוק שלנו