Nadar_Fly
Nikui_Fly

צמחי מרפא לאישה

מאת: חגית אריאלי - שיינפלד, רפואת איורוודה
זמן קריאה: 8 דקות
כנס "ברא צמחים" עסק במחזוריות הנשית, גניקולוגיה ופריון. מתופעת השחלה הפוליציסטית, טיפולי פוריות ועד תעלומת האנדומטריוזיס, נראה שצמחי מרפא יכולים לתת מענה
Nadar_IN

רשמים מיום העיון של ברא צמחים בנושא: "המחזוריות הנשית, גינקולוגיה ופריון"

"רגע היוולדו של תינוק, הוא גם רגע היוולדה של האם" (אושו)

מנתוני משרד הבריאות עולה כי בעשור האחרון הפכה ישראל, למדינה המובילה בעולם בשיעור טיפולי ההפריה לנפש. אם בשל התפיסה היהודית המציבה את  מצוות "פרו ורבו", בין המצוות החשובות ביותר לאדם המאמין (הראשונה בתרי"ג מצוות התורה) או אם בשל תחושת הנרדפות הקולקטיבית והתפיסה שקמים עלינו לכלותינו, הטבועה לנו כה עמוק ב- DNA, כך או כך, המספרים מדברים בעד עצמם. 

חברת "ברא צמחים" נענתה לאתגר וערכה יום עיון בנושא גינקולוגיה ופריון – סוגיה המעסיקה מטפלים ואנשי מקצוע רבים מתחום הרפואה הסינית והמשלימה הפוגשים בקליניקה זוגות רבים במסעם להורות המיוחלת.
ע"פ פתגם סיני עתיק "טיפול באישה אחת משול לטיפול בחמישה גברים", ולא בכדי. לנו הנשים ניתנה הזכות הגדולה לברוא חיים,  אך לצד זאת גופנו בנוי ממצרף עדין של תאים, הורמונים ומערכות, הפועלים באיזון ובריתמוס מיוחד, עדין ושביר. כל פגיעה במנגנון ייחודי זה, עלולה לפגוע בבריאותנו ובמידת פוריותנו. למרבה הצער, קיימות תופעות שונות אשר הרפואה המערבית מתקשה לתת להן מענה הולם. עם זאת, מההרצאות המרתקות ששמענו, יכולנו ללמוד על הפתרונות ההרבליסטים בדמות שימוש בצמחי מרפא סיניים ומערביים, שיכולים לסייע במקרים בהם הרפואה המסורתית "הרימה ידיים".

את יום העיון פתחה יהל דביר, המתמחה בגינקולוגיה סינית ומשמשת גם כראש התחום של הייעוץ בצמחים סיניים בברא. הרצאתה עסקה בנושא של שילוב צמחי מרפא סיניים במהלך טיפולי פוריות, בדגש על טיפולי  IVF (הפרייה חוץ גופית).

תחום ה-IVF  הוא תחום חדש יחסית במערב (התינוקת הראשונה נולדה בבריטניה ב-1978) וכך גם נושא התמיכה הצמחית  בטיפולי פוריות. לכן, בבואנו לשקול טיפול הרבליסטי בשילוב עם IVF, עלינו לקחת בחשבון מספר נושאים:

1. השפעתם של צמחי המרפא על התרופות הקונבנציונליות – האם מגבירים או מחלישים את השפעתן, דבר שעשוי לפגוע בתהליך ההפריה.

2. האם צמחי המרפא עשויים לעודד תהליכים הורמונליים, כדוגמת ביוץ, וכך לגרום לביוץ בטרם עת ולפגיעה בתהליך הטיפולי.

3.  פינוי רעלים מהכבד – הטיפול התרופתי הקונבנציונלי יוצר מעמסה רבה על הכבד, נשאלת השאלה, האם מתן צמחי מרפא, לא יגביר את העומס על הכבד וישפיע על תפקודו.

באופן כללי, התמיכה הצמחית תתמקד במספר מישורים:  סיוע בשיפור איכות הביציות (כידוע, הביציות נוצרות אצל האישה עוד בשלב העוברות ואין מתחדשות, בשונה ממנגנון ייצור הזרע הזכרי),הפחתת הסטרס הפיסי והרגשי – תרופות הפוריות כמו גם התהליך עצמו גורמות לסטרס משמעותי, המשפיע על סיכויי ההצלחה של התהליך, חיזוק גוף המטופלת  (תפקודי כליות וכבד) והכנתו לקראת התהליך, הפחתת תופעות הלוואי האפשריות של התרופות ומזעור/מניעה של נזק עתידי.

מתי נשתמש בתמיכה של צמחי מרפא?


מהניסיון הקליני הקיים בשטח, עולה כי קיימים מספר מצבים המאפשרים תמיכה צמחית, כגון:

1. השלב של טרום ה-IVF, טרם נטילת תרופות  – נמליץ על צמחי מרפא שיסייעו בחיזוק הגוף, הרגעה נפשית וכו"'. 

2. לאחר ההחזרה של העוברים לרחם – כדי לתמוך בהשתרשות ובהחזקה של ההריון.

3. מחזורי איקקלומין  – מתברר כי תרופה פופולארית זו המיועדת לעודד תהליכי ביוץ, עשויה לפגום בעובי רירית הרחם, ולכן נרצה לשלב צמחים שימתנו השפעה זו.

4. איכות ביציות ירודה או רזרבה שחלתית נמוכה – במקרים לא מעטים השחלות אינן מגיבות לטיפול התרופתי. במצב כזה ההמלצה הרווחת היא לשקול את החלופה של תרומת ביצית, ולכן כדאי מאוד לנסות את האופציה הצמחית.

יהל הדגישה כי בכל מקרה, יש להפריד בין זמני לקיחת התרופות למתן הצמחים (2-4 שעות), בכדי למנוע אינטרקציה בתהליך הספיגה של התרופות ולהפחית את השפעתן, להתחיל במינון נמוך ולהעלות בהדרגה כדי לעקוב ולנטר תופעות לוואי אפשריות. בכלל מומלץ להתחיל בטיפול הצמחי, רק לאחר המחזור הראשון שלה-IVF, כדי לוודא שתופעות הלוואי נובעות מהטיפול התרופתי ולא אחרת.

כיצד ניתן לשפר את איכות העוברים?


1. מתן צמחים מניעי דם, המשפרים את הסירקולציה ואספקת הדם לשחלה – ממחקרים שונים עולה, כי שיפור זרימת הדם לשחלה בזמן טיפולי IVF  בשלב הפוליקולרי (שלב הזקיק) המוקדם, משוייכת לזרימת דם טובה בסביבת הזקיק גם בשלב הפוליקולארי המאוחר ולשיעור הריונות גבוה.

2. מתן צמחים שמגבירים את ייצור ה- ATP  (מטבע אנרגיה בכל התאים החיים) בביצית – בשלבים הראשונים אספקת החמצן לביצית (אם בשחלה ואם בצלחת הפטרי במעבדה) היא ירודה. כדי להתחלק, להשתרש ולהפוך בהמשך לעובר חזק, נחוצה לביצית אספקת חמצן טובה. בהקשר זה ניתן להזכיר צמחים כגון: Cynomorium songaricum  ו-Cuscata australis  שנמצאו כמגבירי ייצור  ATP בשעור של למעלה מ-220%.

בהמשך סקרה יהל תרופות פוריות שכיחות והשפעתן על גוף האישה: איקקלומין שחוסמת קולטני אסטרוגן ומעודדת את השחלה להפריש יותר זקיקים, ונחשבת כבעלת אנרגיה מחממת ומייבשת, זריקות FSH – שמעודדות יצירת זקיקים (20 זקיקים בחודש לעומת זקיק בודד במצב טבעי) ועשויות לפגוע בכליות ובלב (מתבטא גם בשינויים במצב הרוח וחרדות) , שימוש במדכאים (GNRH Agonist or Antagonist) המיועדים למנוע ביוץ עצמוני של השחלה בטרם עת ומשפיעים על תפקוד הכליות (חולשה) וגורמים לסטגנציה של הכבד.

טיפולים נוספים: זריקות HCG  שמעודדות ביוץ פתאומי ולעיתים נדירות עשויות אף לגרום ל- OHSS (תסמונת גירוי יתר שחלתי), פרוגסטרון – בעל אנרגיה חמה מאוד ואסטרוגן שעשוי לגרום לתופעה של קרישיות יתר, לכן יהיה צורך בצמחים מניעים ומדללי דם .

בסיום ההרצאה הציגה יהל מספר פורמולות סיניות, בהתאם לשלבי הטיפול השונים והצרכים הייחודיים לכל שלב ושלב:  צמחים מניעי דם ומשפרי סירקולציה, צמחים המסייעים לבניית והזנת רירית רחם וזקיקים, צמחים מזיני כבד וכליות, צמחים לוויסות הורמונלי,  צמחים מרגיעים ומפחיתי סטרס. הניסיון הקליני מלמד שיש מקום לאופטימיות רבה.

תסמונת השחלה הפוליציסטית

הנושא השני בו עסקנו היה תסמונת השחלה הפוליציסטית (PCOS) שפוגעת ב-7-10% מכלל הנשים. שרון קוצר, מייסד ושותף בברא צמחים, הפתיע אותנו באומרו כי עד 35% מהנשים יראו במהלך חייהן תמונה של PCOS  (שתתבטא בשרשראות של ציסטות – שקיקים מלאים בנוזל), במהלך בדיקת אולטראסאונד, אולם לא יוגדרו כחולות.

על מנת לאשר או לשלול את קיום התסמונת, יש צורך באבחון מלא שיכלול:

1. תמונה קלינית הכוללת הפרעות מחזור כגון: אמנוריאה (אל וסת), אוליגומנוריאה (מחזור וסת לא סדיר באינטרוואלים ארוכים של 25-35 יום, מנוראגיה (דימום וסתי רב), בעיות ביוץ, שיעור יתר, אקנה.

2. בדיקות מעבדה הורמונליות: טטוסטרון חופשי בדם, רמה נמוכה של SHBG  (הורמון המהווה נשא של הורמוני המין בדם, בעיקר טסטוסטרון ואסטרדיול) , רמות גבוהות של LH (הורמון חלבוני שממלא תפקיד בהתפתחות הביצית ושיחרורה)

3. תמונת US  של 10 ציסטות ויותר.

4. אבחנה מבדלת – שלילת בעיות אחרות, בעלות מאפיינים דומים.

חשוב לציין, כי לא תמיד נראה את כל המאפיינים הללו, אצל כל אישה.  קוצר ציין כי קיימות מספר תאוריות המנסות להסביר את מקור התופעה, המרכזית שבהם תולה את התפתחות ה-PCOS  כבר ברחם בשלב העוברות, כאשר האם נחשפת להורמוני סטרס ורמות גבוהות של הורמוני מין גבריים (אנדוגניים /זכריים), העוברים את מחסום השיליה ומגיעים לעוברית. כלומר, המפתח טמון בסביבת הרחם, המושפעת מתזונת האם, השפעות סביבתיות (חשיפה לרעלים, עישון, אלכוהול, סמים), טיפולים תרופתיים, גלולות נגד הריון שמשנות את הסביבה ההורמונלית לאורך שנים.

האינדיקציה הראשונה לשיבוש במערכת ההורמונלית הרגישה כל כך מופיעה עם קבלת /אי קבלת ווסת בגילאי העשרה – שלב ההתבגרות המינית, אולם ההפרעה קיימת כבר מקדמא דנא. לעיתים הנזק לשחלות הוא בלתי הפיך ובעל השלכות קליניות רבות. לכן, יש להתחיל את הטיפול כבר בגיל 14, עם האבחון הראשוני.

תסמונת PCOS  עשויה להיות בעלת השלכות רחבות טווח – למשל, מתברר כי בקרב נשים רבות מתפתחת תנגודת לאינסולין שעשויה להסתיים בהופעה של סכרת סוג 2 בגילאים מאוחרים יותר. תופעות נוספות: השמנה, היפרליפידמיה, הפלות בראשית ההיריון (עקב צניחה ברמות הפרוגסטרון), שכיחות גבוהה של תחלואה במחלות לב, הפרעות רגשיות ואף תחלואה במחלות סרטן השד והרחם.

מסקנה: נשים עם PCOS יותר רגישות מנשים "רגילות" ולכן יש לבנות אסטרטגיה טיפולית בצמחי מרפא שתתאים לצרכיהן הייחודיים. קוצר הציע מודל צמחי, בהתאם לשלבי הטיפול הבאים:
1. חיזוק והזנת הנשיות – הסדרת וסת והשפעה על ביוץ תקין באמצעות צמחים "נשיים" שמכילים פיטואסטרוגניים. בהקשר זה הוזכר לטובה צמח ה- VITEX ("שיח אברהם"), שמתאים הן לשלב הראשון והן לשלב השני וידוע בהשפעתו ה"אמפוטרית" (יכול לשמש הן כאנטי אסטרוגן והן כפרו אסטרוגן).

2. ויסות השפעה גברית/אנדוגנית ע"י דיכוי הפרשת טסטוסטרון ו-DHT   והורדת SHGB. בהקשר זה הוזכר צמח ה  SERRENOA REPENS ("דקל ננסי")

3. הסדרה ותמיכה מטבולית – רמות סוכר, השמנה, היפרליפידמיה באמצעות צמחים כגון ג'ימנמה, ג'ינסנג וטריגונלה.

4. הגברת תהליכי פירוק והפרשה של הורמונים מטבוליטיים – הכבד הוא איבר מטרה בבעיות הורמונליות ככלל ו-PCOS  בפרט. חסימה או חולשה בכבד תגרום לקושי בוויסות הורמונלי. אחד הצמחים החשובים בהקשר זה הם עלי הזית (שמסייעים גם בהפחתת רמות סוכר בדם)

5. אספקטים אישיים ואנרגטיים – ייחודי לכל מטופלת ועשוי להתבטא בדיכאון, חולשה, סטרס, עצבנות וחום פנימי.

קוצר הדגיש את חשיבות ההפרדה בין הפורמולות השונות (דהיינו זמני לקיחה שונים), כדי להעביר מסר שונה וברור לגוף, מכל פורמולה בנפרד ("שפה טיפולית" ברורה).

נוסף על התמיכה הצמחית, יש צורך בטיפולים משלימים כדוגמת: תזונה (דגש על הפחתת משקל, הורדת מזונות מהחי ותזונת סוכרת מוקפדת), הידרו קולוניק, תהליכי ניקוי עמוקים (כדוגמת פאנצ'ה קארמה המקובלים ברפואת האיורוודה), תמיכה רגשית – נפשית ופעילות גופנית.

מזונות על וצמחי מרפא


את חלקו הראשון של הערב סיימנו עם הנטורופתית וההרבליסטית הקלינית נורית מאור, המשמשת כיועצת של חברת ברא ומרצה במכללת רידמן, אשר הציגה בפנינו את סדרת המוצרים החדשה של ברא – "ספירולינה 5/5+ " שפותחה במסגרת קטגוריית ה"סופר פוד" (מזונות על) בשיתוף עם חברת ALGEA ART הישראלית, הדוגלת בערכים של חקלאות ירוקה ושמירה על איכות הסביבה. שמה של הספירולינה יצא למרחוק ועל סגולותיה הרפואיות ותועלותיה הבריאותיות קיים מידע רב, אותו תוכלו לקרוא כאן.

הסדרה כוללת 3 מוצרים: פתיתי ספירולינה – שניתן להוסיף לתבשילים, סלטים ושייקים ירוקים, ספירולינה 5 – טבליות המכילות שילוב סינרגיסטי של 5 זני ספירולינה, המשלימים זה את זה ספירולינה 5+ – הרכב זהה לספירולינה 5 בתוספת 3 צמחי מרפא משלימים (וויתניה משכרת, ג'ינג'ר וכורכום שעליו ניתן לקרוא כאן).  ביציאה מן האולם חיכתה לנו הפתעה – "כדורי אנרגיה" המבוססים על תמרים בשילוב מזונות על (גוג'י, זרעי צ'ייה) בציפוי פתיתי ספירולינה. אני אהבתי!  ולפי מידת ההתעניינות של משתתפי הכנס במוצרים החדשים – יש פוטנציאל ללהיט.

תעלומת האנדומטריוזיס

חלקו השני של יום העיון הוקדש ל-2 נושאים מרתקים. הראשון שבהם : תעלומת האנדומטריוזיס. ורדי בנש – רביב, מומחית ברפואת נשים סינית, סקרה את התופעה שנחקרת כבר למעלה מ-100 שנה, אבל לא נמצא לה עדיין מענה. למרבה הצער, הטיפול הקונבנציונאלי בתופעה מוגבל מאוד ואינו מאפשר ריפוי של המצב. אנדומטריוזיס (EM) היא תופעה כרונית , מתקדמת ודלקתית המאופיינת בהימצאות של תאים תואמי רירית הרחם (אנדומטריום, רפידת הרחם המתחדשת מדי חודש ומתנוונת עם הווסת), מחוץ לרחם, בצורה של נגעים או ציסטה שחלתית. התופעה פוגעת ב-10-15% מהנשים בגילאי 25-44. ע"פ נתוני האיחוד האירופאי, באירופה בלבד סובלות כ-14 מיליון נשים מהתופעה.

14% מהן סובלות מכאבים קשים שמונעים מהן יציאה לעבודה. 30-50% מהנשים שסובלות מבעיות פוריות, מאובחנות עם אנדומטריוזיס. ההשלכות של הפרעה זו הן רבות – התפתחות של נגעים דלקתיים, המייצרים דלקת באגן ובאיברים שנגועים ב-EM, ופוגעים בפעילות התקינה של מערכת המין והפוריות ומסבים כאב רב.

תופעה נוספת – הנגעים והציסטה מושפעים הורמונלית מתהליכים המתרחשים בגוף, ולכן כאשר רירית הרחם מתעבה, גם הנגעים גדלים בהתאמה ומותחים את האזורים בהם הם נמצאים. בזמן הוסת הם מתפרקים (לתוך עצמם, מדממים לחלל הבטן או חודרים לעומק רקמות, כדוגמת שלפוחית השתן, המעי הדק והגס וכו') ומייצרים הידבקויות, כאבים ומגוון סימפטומים. כמו כן תיתכן יצירת רקמה צלקתית על גבי רקמות ואיברים, הפרעות בביוץ ועוד.

חשד לאנדומטריוזיס יתעורר כאשר יופיעו תסמינים אופייניים כגון: דיסמנוריאה, כאבים בין וסתיים, כאבים בזמן מתן שתן או צואה, בעיות פריון, עייפות כרונית, דימומים רקטאליים , ואף דלקות בדרכי השתן שלא מגיבות לטיפול אנטיביוטי.


קיימות תאוריות שונות המנסות להסביר את התופעה. התפיסה הרווחת היא שבמהלך הדמם הווסתי, עלולות פיסות קטנות של רפידת הרחם לזרום אחורה, דרך החצוצרות, אל עבר השחלות ולחלל הבטן (במצב תקין הזרימה תתבצע דרך הנרתיק, אל מחוץ לגוף), שם הן משגשגות לידי נגעים.
לאחר האבחון, בדר"כ מוצע טיפול הורמונלי שמטרתו לדכא את הנגעים או פרוצדורה ניתוחית. למרבה הצער מדובר בטיפול בעל השלכות קשות. עם הפסקת התרופות וגם לאחר הסרת ההידבקויות, הבעיה חוזרת על עצמה.

ברפואה הסינית העתיקה, קיימת התייחסות לתופעה, המכונה NEI YI  ("גוש פנימי") וההמלצה היא למקד את הטיפול הצמחי בהנעת הדם (הנחת הבסיס היא שתמיד תהיה סטגנציית דם בנגעים), ריכוך התקשויות , הפחתת כאב, חיזוק הכליות וטיפול במצבי קור/חום/לחות, ריפוי דלקות וכו'. בנש – רביב מציינת כי חשוב לשים דגש במהלך הטיפול על האיברים הסינים שמעורבים בהפרעה – הכליות, מרידיאניים ספציפיים, כבד, רחם ולב. בנוסף יש להקדיש מקום חשוב לנושא החיזוק והתמיכה, כיוון שהמערכת הנשית היא מאוד עדינה ("עיקרון הדייג ובריכת הדגים הקטנה").

בנט רביב הציגה מספר פורמולות סיניות, בהתאם לשלבים השונים במהלך החודש ואף הזכירה לטובה את "שיח אברהם" (VITEX) שנחשב לבעל איכויות פרוגסטרוניות שמשפיעות לטובה על הנגעים, ומומלץ לשלבו בטיפול.

חשוב לציין כי הטיפול הממוצע צריך להתפרש על תקופה של 3-6 מחזורים, ומומלץ לשלב מתודות טיפול נוספות כדוגמת: דיקור, מוקסה, אורח חיים (מניעת כניסה של קור חיצוני לרחם ע"י ישיבה על רצפה קרה, גב חשוף למזגן, הליכה ברגליים יחפות על רצפה קרה וכד')  ותזונה . פרוצדורות טיפוליות פחות נפוצות (אבל מומלצות) הינן טיפול חיצוני של חוקן צמחי (במשך 14 יום, לאורך 3 מחזורים) ופלסטר צמחי על הטבור (10 ימים, למשך 3 חודשים).

קוהוש שחור


את האירוע חתם ההרבליסט הקליני – חן חיים נחמיאס , המשמש כעורך התוכן של ברא ומרצה לרפואת צמחים, שבחר לדון בסוגיה של פיטואסטרוגניים (בעיקר קוהוש שחור) והשפעתם על סרטן השד.

אחת השאלות שמעסיקות מטפלים רבים היא האם קוהוש שחור (שמוכר בעיקר בהקשר לטיפול בתסמיני גיל המעבר – גלי חום וכד') בטוח לשימוש בקרב נשים בעלות היסטוריה או סיכון מוגבר לתחלואה בסרטן השד?  כדי לתת מענה לשאלה זו, חשוב להבין מתי עולה הצורך בשימוש בצמח. מתברר כי נשים רבות עם סרטן השד, העוברות טיפולים אונקולוגיים חוות הפסקה מידית של וסת (בין היתר, בשל השימוש בתרופה TAMOXIFEN), המלווה בגלי חום ותסמינים קשים. כיוון שלא ניתן לתת להן טיפולים הורמונליים חלופיים (מחשש לעידוד הגידול הסרטני), עולה הצורך בטיפול באמצעות תוספי תזונה וצמחי מרפא, כדוגמת הקוהוש השחור, המכיל פיטואסטרוגניים – רכיבים צמחיים בעלי מבנה מולקולרי הדומה לאסטרוגן הנשי, שנמצא כי הינם בעלי יכולת היקשרות לקולטני האסטרוגן והובלת תהליכי שרשרת בגוף.

למרבה ההפתעה, מתברר כי הפעילות של הפיטואסטרוגנית משתנה מצמח לצמח ולא מדובר בדפוס קבוע המשותף לצמחים ממשפחה זו. במחקרים שונים הראה הקוהוש השחור דווקא יכולת היקשרות חלשה מאוד לקולטני אסטרוגן. בחולדות בגיל המעבר, נצפתה אף השפעה של מיצוי הקוהוש להגנה מפני אובדן מסת עצם, למשל.
במחקרים שהתבצעו על תאי 7 – MCF  (תרביות של תאי קרצינומה של סרטן שד פולשני, שגדלים עם חשיפה לאסטרוגן ופרוגסטרון), לא נצפתה פעילות אסטרוגנית חיובית של מיצוי הקוהוש, אלא להיפך – הצמח הראה עיכוב ומניעה של התרבות התאים הסרטניים. מספר מחקרים הראו אף פעילות ציטוטוקסית (השמדה ישירה של תאים) משמעותית כנגד תאים מסוג זה ואף עידוד מוות תאי מתוכנן (אפופטוזיס). כאשר נבדקה השפעתו של הקוהוש בשילוב עם טיפול תרופתי, נמצא כי מיצוי קוהוש הגביר את האפקט של תרופת ה-TAMOXIFEN.

נחמיאס הציג צמחים נוספים שידועים בהשפעתם האנטי סרטנית, למרות שהם מכילים רכיבים פיטו אסטרוגניים: סימיסיפוגה, דונג קוואי, קודזו, ג'ינסנג אמריקאי, ליקוריץ סיני ועוד. לאור הנתונים שהוצגו, בהקשר לקוהוש השחור, ניתן לסכם ולומר, שלא קיים יסוד סביר להניח כי הצמח עשוי לגרום או להגביר את הסיכון לתחלואה בסרטן השד.

מילה טובה נוספת מגיעה לברא צמחים על האירוח הנעים והמפרגן שכלל מזנון קל ושתייה ועל השי לבאי הכנס – פתיתי ספירולינה לשימוש אישי. להתראות בכנס השנתי שצפוי להתקיים בחורף.

רוצים לדבר על הכתבה? היכנסו לעמוד הפייסבוק שלנו