צבעי מאכל וחומרים משמרים: למי הם באמת מסייעים?

הנה תרחיש מוכר: קונה תמים שולח יד למוצר צבעוני ויפה, לעיתים אפילו מוצר השוכן במדפי מחלקת מזון הבריאות, הופך אותו כדי לקרוא את פירוט הרכיבים ואז נחשפת רשימה ארוכה של שמות, מספרים, אותיות, חומרים המוספים למזון למטרות מסוימות. חומרים שאת רובם אינו מכיר וששמותיהם אינם אומרים לו דבר.

כ-3,000 חומרים מסוגים שונים מוכנסים למוצרי המזון למטרות שונות: שימור והארכת חיי מדף, שיפור המרקם, שיפור הצורה והצבע, מניעת חמצון השמנים, העלאת הערך התזונתי, שיפור אפיה ותפיחה, המתקה ושיפור הטעם.

הוספת חומרים שונים למזון ידועה מזה דורות. אבותנו נהגו להמליח בשר כדי לשמרו, להוסיף צמחים ותבלינים לטעם, לשמר פירות על ידי הוספת סוכר, לכבוש ירקות ולהחמיצן. בעשורים האחרונים הדבר התפתח לתעשייה של ממש, כשעד 1958 לא היה פיקוח רשמי על חומרים המוספים למזון.

בשנה זו נוצרה רשימת ה-GENERALLY RECOMANDED AS SAFE, רשימת חומרים המותרים לשימוש במזון. בטיחותם נבדקת על ידי ניסויים בבעלי חיים לקביעת ערך מותר באכילה. מדובר ברשימה התופחת משנה לשנה, והצריכה הממוצעת בעולם המערבי היא כחמישה ק"ג לשנה לנפש.

במדינות השוק המשותף מקבלים כל התוספים המותרים את הסימון E+, אך ברור שהמספרים לא אומרים מאומה לצרכן הממוצע.

להימנע מצבעי מאכל סינטטים

יש לזכור שגם אם הוכחה בטיחותו של תוסף מסוים, הרי שאין מידע לגבי ההשפעה המצטברת של מספר תוספים לאורך זמן. הכימיקלים הללו אינם מזון והם מעמיסים על מערכות הפינוי של הגוף, על הכבד והכליות.

המיותרים והמזיקים ביותר הם צבעי המאכל שנועדו למטרה אחת בלבד – משיכת עיניו של הקונה. הצרכנים הגדולים ביותר הם ילדים ולהם נגרם הנזק הרב ביותר מצריכת צבעי מאכל בשל משקל גופם הנמוך. ראוי לציין כי יש קבוצה גדולה של צבעי מאכל טבעיים שאינם גורמים נזק ועדיף לצרוך מוצרים המכילים אותם.

אלו הם צבעים המופקים ממקורות צמחיים בתהליך עדין, בהם: E100 (כורכומין) שהוא צבע צהוב-כתום המופק מכורכום, E160A (קרוטן) צבע צהוב כתום המופק מגזר. E162 (אנטוציאנינים) – שהוא צבע אדום וסגול המופק משזיפים ודובדבנים, זעפרן, צבע צהוב המופק מאבקנים, E120 שצבעו אדום, E140,141 (כלורופיל) שצבעו ירוק.

המלצה נוספת היא להימנע מצבעי מאכל סינטטים. ישנן הוכחות הקושרות צבעים אלה עם: אסטמה, פריחה, הפרעות קשב וריכוז ואסטמה של העור. למשל, צבע צהוב E102 (טרטרזין) הוא נפוץ ביותר למרות שצרכנים רבים מגלים אליו רגישות גבוהה.

גם הטרטזין והאספירין מוערבים בעיכוב אנזימתי מסוים הגורם להתקפי אסטמה ופריחות. ב-1975 פרסם רופא ילדים אמריקאי בש בנז'מין פין-גולד את ספרו "מדוע הילד שלך הוא היפר-אקטיבי". שם הוא מתאר את השפעת תוספי המזון ובעיקר צבעי המאכל המלאכותיים על הפרעות התנהגותיות בילדים ושיפור תופעות של קשב וריכוז (ADDH , A.D.D ) על ידי סילוקם מהתפריט.

אבקת חרובים במקום שוקולד

אז מה עושים? עדיף כמובן לצרוך מוצרים טבעיים ונטולי תוספי מזון. למען אלו שנדרשים למוצרים מעובדים, הנה רשימה של תוספי מזון שכדאי להסתכל על התווית בעיון ולא לצרוך אותם:

ניטריטים: חומר משמר שמוסיפים לנקניקים ונקניקיות, המעניק גם צבע אדום לבשר. מוכר כחומר מסרטן וגורם מעכב בהובלת חמצן לכדוריות הדם.

E102: טרטרזין. אסור לרגישים לאספרין ולבעלי הפרעות קשב וריכוז.

E110-YELLOW SUNSET: צהוב, נחשד כמסרטן.

E122-אדום: חשוד כמסרטן.

E123-צבע אדום-סגול: נחשד כגורם לאלרגיות ומסרטן.

E124-צבע אדום: חשוד כמסרטן.

E129-צבע אדום: חשוד כמסרטן.

E131-צבע כחול: עלול לגרום להפרעות עצביות. חשוד כמסרטן.

E132-צבע כחול כהה: חשוד כמסרטן.

מונוסודיום גלוטומט: אותו מוסיפים לאבקות מרק, אוכל סיני ותבלינים בתור משפר טעם. גורם לרגישויות וכאבי ראש אצל רבים (תסמונת המסעדה הסינית).

מעכבי חימצון: חומרים שמוסיפים למזון כדי למנוע מהשומנים מלהתחמצן ולהתעפש. הפעולה רצויה אך יש לשים לב לצרוך מוצרים בהם נוגד החמצון הוא ויטמין E ולהמנע ממזונות המכילים BHA ו-BHT. רצוי להימנע ממוצרים המכילים ממתיקים מלאכותיים כגון אספרטיים, ציקלמט וסכרין.

אפשר להמיר תוספים מזיקים במזיקים פחות:

• לעבור מצבעי מאכל מלאכותיים לטבעיים.
• להמיר אנטיאוקסידנטים בויטמין E.
• במקום ממתיק מלאכותי להשתמש בסטיבייה (מופק מצמח הסטיבייה).
• במקום מעבה או מסמיך – שיבולת שועל וקמח סויה.
• במקום משפר טעם – סלרי (שורש).
• במקום תוספת צבע לתבשיל – תבלינים, מיץ סלק, חתיכות פרי.
• במקום מונע השחמה – מיץ לימון.
• ובמקום טעם שוקולד – אבקת חרובים.

רוצים לדבר על הכתבה? היכנסו לעמוד הפייסבוק שלנו