פרח קורטם הצבעים

מסע שבועי בתלמוד הצמחים

קורטם הצבעים מוזכר במשנה ובתלמוד  ובכתבים רפואיים עתיקים בשמותיו השונים: חלות חריע, קורטם, מוריקא דחוחי, או עצפו"ר בלשון ערב, ושימש בקשת תחומים רחבה: צביעת בדים ותכשיטים, רפואה ומאכל.

תעשית הארג והתכשיטים בעת העתיקה הסתייעה רבות בחומרי צביעה מן הצומח והחי. עדות להפקת צבעים משורשי צמחים ומעלי כותרת, מוצאים  אנו במשנה ובתלמוד.

בין הצמחים הנפוצים לצביעת אריגים נמנו: אסטיס -Isatis Tinctorum להפקת צבע כחול.  פואה – Tinctorum Rubia משורשיה הופק צבע אדום.  רכפה –  Luteola ספקה את הצבע הצהוב. קליפי וניצת רימונים, קליפי אגוזים, אוג הבורסקאים, שימשו לצביעה וכחומרי הברסה ועיבוד בשל יחס טנינים גבוהה המצוי בם.

קורטם – חריע, נזרע להפקת שמן, אשר שימש לרפואה ואף לתעשיית הנגרות וצביעת 'ארובות נחתומים', הללו היו לוחות האוגעץ עליהם הניחו הנחתומים את כיכרות הבצק לאפיית לחמים ומאפים. עלי כותרת מיובשים היו בסיס להפקת צבע אדום.

במטבח הארץ ישראלי שימש הקורטם, לתיבול מאכלים, מרקחות ותבשילים. הקורטם נחשב קרוב מאד להשגת "מטרות קולינאריות" של כרכום הגינה היוקרתי – זעפרן ומחירו הזול.  על כן נחשב הקורטם "זעפרן להמונים" ונמכר עד היום בשווקים הססגוניים בטורקיה ובמזרח התיכון. עלי כותרת מיובשים נחלטים במים רותחים וחומרי הצבע הנמסים שימשו תבלין להכנת אורז ירקות כבושים ומאכלי קדירה.

לרפואה שימש הקורטם בזמן התלמוד במשקה הנקרא 'זיתום המצרי' שהוכן משעורים, קורטם ומלח. זה שימש  לטיהור הכבד ומערכת העיכול ונדון במסכת פסחים. משום היותו חמץ, חייב היה להתבער מן העולם בחג הפסח. יין בו הושרו ובושלו פרחי קורטם מודקים, הומלצו על ידי אביי כמסייעים לחיזוק כח גברא ונתמכו דבריו בידי רבי יוחנן "אמר אביי מי שאינו בקי בדרך ארץ (תשמיש) ליתי ג' קפיזי (כלי המחזיק רביעית) קורטמי דחוחי ונידוקינהו ונישליקינהו בחמרא (יין) ונישתי אמר רבי יוחנן הן הן החזירוני לנערותי" בבלי גיטין ע א

הרמב"ם ציין את שימוש בקורטם וזרעיו כתבלין במרק המסייע  להסדרת מערכת העיכול ולהקלה מחולי הקצרת – אסטמה. "כמו כן התבשיל הידוע במצרים העשוי במי לימון ולב הקרטם והתרדין והוא הרכבה טובה לרפיון הטבע לרוב  בני אדם" רמב"ם קצרת. רבי חיים ויטאל הסתייע בקורטם ברפואה לטיפול במחלת הצהבת. רבי נתן בן יואל פלקירא "חריע לשון תלמוד. בערבי עצפר, בלעז אסינתי. חם בראשונה יבש בשני'ה. יש בו קובץ ממוצע. עם בישול ינקה הבוהק והנתק סימני צרעת בעור. ויועיל בדבש ללקלאע פטרת הפה שיקרה לנערים" צרי הגוף. ז.עמר. י. בוכמן

סיכום מסע:

קורטם הצבעים, נראה במחוזותינו בעיקר כצמח נוי המצוי בחנויות הפרחים, או בחנויות התבלינים ונקרא "זעפרן טורקי".

אולם הסכיתו ושמעו ! אם נתקלתם בפרחי קורטמים בחנות הפרחים הסמוכה למקום מגוריכם, קנו זר יפה ולאחר שנהנתם ממנו באגרטל משך מספר ימים, הוציאו הזר, גזמו בעזרת מזמרה או מספרים את קרקפות הפרח והניחו על מגש ליבוש במקום מוצל. לאחר מספר ימים, נתקו את עלי הכותרת היבשים לצנצנת זכוכית שקופה ואטומה ותהנו מתבלין נפלא, להכנת משקאות חמים, קרים ולתבשילים ואף להכנת ירקות כבושים כבמיה טריה כבושה בקורטם, מעדן בריאות נהדר ומפתיע והמתכון הרי הוא לפניכם.

במיה כבושה בקורטם

חומרים:

300 גרם במיה טריה בגודל בינוני
1 כף פרחי קורטם מיובשים
1 כפית פלפל אנגלי
4 עלי דפנה
1 לימון פרסי
1 כפית זרעי שומר
2 פלפלי צ'ילי שלם יבש
6 כוכבי אניס
1 כף סוכר
מים במידת הכלי
5% מלח מכמות המים
שמן זית משובח

הכנה:

רחצו תחת מים זורמים את הבמיה הטריה והניחו ליבוש מספר דקות. הכניסו במיה אחת אחת לצנצנת כשהם ניצבים בכלי ועומדים צמודים זה לזה.
הוסיפו את פרחי הקורטם, פלפל אנגלי, עלי דפנה לימון פרסי כשהוא שבור, זרעי שומר וכוכבי אניס ולבסוף פלפל צ'ילי.

המיסו המלח והסוכר במים וצקו לתוך הצנצנת עד לכיסוי מירבי של הבמיה, צקו מעט שמן זית מלמעלה, סגרו הרמטית את הצנצנת, נערו קלות והניחו למשך 3 ימים במטבח.

לאחר 3 ימים הבמיה הטריה כבושה ופריכה להפליא אכלו ממנה לבריאות

רוצים לדבר על הכתבה? היכנסו לעמוד הפייסבוק שלנו