"סוכרת היא מחלה פתירה"
תומר פפה: "אני סוכרתי ואיזון הסוכר שלי בדם טוב יותר מאדם שאין לו סוכרת". צילום: אלבום פרטי
מחלת הסוכרת נמצאת בעלייה מתמדת מדי שנה ובכל זאת – מדובר במחלה פתירה הניתנת לשליטה.
את שתי המחלות, סוכרת סוג 1 וסוכרת סוג 2 ניתן היה לכנות באותה המידה "אי סבילות לפחמימות".
איך מתפתחת עמידות לאינסולין ומהם נזקיה?
אינסולין הינו הורמון הכרחי לחייו של כל אדם וכל יונק שחי על פני כדור הארץ, אך יש להימנע ממצב של עודף אינסולין תמידי בדם אשר בסופו של דבר עלול להוביל לעמידות לאינסולין.
כאשר עמידות לאינסולין נמשכת זמן רב מופיעות מרבית המחלות הנפוצות של העידן בו אנו חיים כגון:
- השמנת יתר
- סוכרת סוג 2
- אלצהיימר
- מחלות בלוטת התריס
- מחלות שרירים
- מחלות כאב
- חוסר תפקוד מיני
- נימול איברים
- מחלות עיניים
אלו רק חלק מהתופעות שעלולות להופיע כאשר עמידות לאינסולין נמשכת זמן רב מדי.
כלומר – כמעט כל מערכת בגוף נפגעת כתוצאה מעמידות לאינסולין.
סוכרת סוג 2 מתפתחת כתוצאה מעמידות לאינסולין. צילום: pexels
התשובה – הגבלת פחמימות
סוכרת סוג 2 ניתנת לריפוי מלא בעזרת הגבלת פחמימות.
זאת למעט מצב בו הלבלב של המטופל כבר לא מסוגל לייצר אינסולין בשל שחיקת התאים האחראים על ייצור אינסולין – מצב זהה לסוכרת סוג 1.
בסוכרת סוג 1 הלבלב לא ממלא את תפקידו בוויסות רמות הסוכר בדם בשל הפגיעה בתאים בלבלב האחראים על ייצור האינסולין.
סוכרת סוג 1 ניתנת לשליטה ואיזון מלא כאשר קיימת מודעות והקפדה על צריכת כמות מועטה של פחמימות.
טרנדים כמו התזונה הקטוגנית, התזונה הפליאוליתית או כל גישה אחרת הנקראת "התזונה ה…" (השלימו אתם) ומתבססת על הגבלת פחמימות במקביל לצריכת חלבון ושומן מהחי יביאו לשיפורים אדירים באיזון הסוכר בדם ובמאזן האנרגיה היומי.
מילת המפתח היא צפיות (predictability)
אנחנו מעוניינים להיות מסוגלים לחזות כיצד כל מאכל/פעילות גופנית/סטרס מכל סיבה שהיא ישפיעו על הסוכר בדם בזמנים שונים במהלך היום.
כאשר נדע לחזות היטב את הקפיצות/הנפילות ברמות הסוכר בדם, נדע להתאים בצורה הטובה ביותר מינוני תרופות או אינסולין.
הגבלת פחמימות בשילוב התאמה נכונה של מינוני התרופות או האינסולין יביאו לאיזון מושלם של רמות הסוכר בדם.
כך אני חי שנים.
איזון רמות הסוכר בדם והפחתה ברמות ה-A1C שהוא מדד להערכת ממוצע של רמות הסוכר בדם, יפחיתו ואף ימנעו סיבוכי סוכרת עתידיים אשר חלקם מסכני חיים.
אני סוכרתי ואיזון הסוכר שלי בדם טוב יותר מאדם שאין לו סוכרת
סיבוכי סוכרת הינם תוצאה ישירה של חוסר איזון גליקמי הנמשך זמן רב.
מעבר למניעת סיבוכי סוכרת עתידיים, איזון הסוכר בדם והפסקת "רכבת ההרים של הסוכר בדם" ישפרו את רמות האנרגיה ורמות הריכוז שלנו בכל רגע נתון.
כך השגתי איזון של הסוכר בדם. צילום: תומר פפה
הבעיה עם עודף פחמימות
כולנו מכירים את התחושה הזאת, גם מי שאין לו סוכרת.
אנחנו אוכלים בצהריים ארוחה עתירה בפחמימות ובסיום הארוחה האנרגיה שלנו צונחת ואנחנו מרגישים עייפים יותר מכפי שהרגשנו לפני הארוחה.
איך ייתכן שהמזון שאנו אוכלים, המקור העיקרי שלנו לאנרגיה, גורם לנפילה כזאת משמעותית ברמות האנרגיה שלנו?
הרי ההיגיון אומר שבהינתן האוכל הנכון אנחנו אמורים לקבל 'בוסט' של אנרגיה בסיום הארוחה.
הסיבה לכך שאנחנו לא חשים שיפור באנרגיה ואף חשים נפילה באנרגיה לאחר האוכל היא שכיום רובנו אוכלים כמויות גדולות של מזון בדגש על פחמימות (רובן מעובדות ומתועשות) החורגות מהכמות איתה הגוף שלנו מסוגל להתמודד.
כתוצאה מכך, הגוף מפריש מספר הורמונים במטרה לאזן ולהתמודד עם הפחמימות אשר נכנסות לגוף שלנו והופכות לגלוקוז בדם.
הגוף מפריש אינסולין במאמץ להפחית את ריכוז הגלוקוז בדם ולהכניס את הגלוקוז הנדרש לתוך התאים.
אינסולין מופרש בכמויות גדולות ובזמן קצר לאור עלייה מהירה ברמות הסוכר בדם.
אינסולין משמש בין היתר בתור ווסת אנרגיה, מהחשובים שיש לנו בגוף.
לכן, לאחר שהאינסולין מסיים את פעולתו מתרחשת נפילה של רמות הסוכר בדם.
מכאן אותה תחושת תשישות שאנחנו חווים לאחר הארוחה.
איזון הסוכר בדם נהיה פשוט ואינטואיטיבי כאשר מבינים שכמעט בכל מזון יש כמות מסוימת של פחמימות למעט במזונות מן החי.
איך יכול להיות שאנחנו נהיים עייפים יותר אחרי האוכל? צילום: pixabay
איך נדע מהי כמות הפחמימות שעלינו לצרוך?
הדרך הטובה ביותר להבין מהי כמות הפחמימות הנכונה עבור כל אחד היא על ידי כך שכל אחד יחקור את הרכב המזון אותו הוא רגיל לצרוך בדגש על להבין איזה מזון הוא מתוך האופציות העומדות לרשותו הוא דל בפחמימה ועתיר בנוטריינטים.
לא כל מה שכתוב עליו ללא סוכר או דל פחמימה הוא בהכרח דל בפחמימה.
כדי לדעת מהן רמות הסוכר שלנו בדם יש למדוד את הסוכר בדם בעזרת גלוקומטר או מד סוכר רציף.
כך נבין את ההשפעה של כל אחד מהמזונות על הסוכר בדם.
כל סוכרתי מכיר את המכשירים האלו.
כשאני עובד עם סוכרתיים אני רואה את השיפורים באיזון הגליקמי על בסיס יומיומי.
מה מרגישים כתוצאה מהגבלת הפחמימות?
אין מרגש יותר מללוות סוכרתיים באותו התהליך שאני עברתי.
מעבר לאיזון הסוכר ואיזון המדדים, אותם סוכרתיים מעידים על שיפור:
- בתחושות היומיומיות
- ברמות האנרגיה
- ברמות הריכוז
- איכות השינה
- ומצב הרוח
מדדים שבחלק מהמקרים היו תנודתיים מדי במשך שנים.
הגישה בה אנו מגבילים את הפחמימות שאנו אוכלים בכדי למנוע עלייה ברמות הסוכר בדם היא זו ששינתה את הגישה שלי לסוכרת מקצה לקצה.
מאז שגיליתי שניתן להתאזן לחלוטין בעזרת הגבלת פחמימות אני רק משפר את המזון שאני אוכל ומדייק מה נכון עבורי, מה לא נכון עבורי ואילו כמויות ישפיעו עליי באיזו צורה.
אני משתפר מיום ליום.
לעשות כל יום את הבחירות התזונתיות הנכונות. צילום: pexels
דוגמאות חיות ליישום הגישה
גישה זו היא איננה טרנד מעולם התזונה בעל שם מפוצץ ולא דיאטה.
למילה דיאטה יש קונוטציה של משהו זמני.
זוהי דרך חיים לפיה אנשים חיים עשורים שלמים.
ישנם לא מעט מקרים של סוכרתיים ששמרו על "אורח חיים דל בפחמימה" כמעט לכל החיים.
דוגמא אחת מפורסמת היא סיפור חייו של ד"ר רי'צארד ק. ברנשטיין, אשר מקפיד על תזונה דלה בפחמימה למעלה מ-50 שנה.
כיום בגיל 88 הוא עדיין עובד במרפאתו שליד ניו-יורק ומטפל במסירות במטופליו הסוכרתיים.
הוא עושה זאת לאחר יותר מ-75 שנים של חיים לצד סוכרת מסוג 1.
ד"ר ברנשטיין זוקף את המצב הגופני והבריאותי שלו לעובדה שבמשך כמעט 60 שנים הוא מגביל פחמימות ומסתמך בעיקר על חלבון מן החי.
לספר של ד"ר ברנשטיין קוראים “Diabetes Solution”, בדומה לשם מאמר זה.
אני מאמין כי סוכרתיים רבים כמוני חייבים לו לא מעט.
בארצות הברית ישנן קבוצות של הורים לילדים סוכרתיים אשר מיישמים תזונה דלה בפחמימה וגדלים בערכי סוכר תקינים בדם (בין 70-100 מ״ג/ד״ל לאורך כל שעות היממה).
דוגמא אחת היא קבוצת הפייסבוק האמריקאית שנקראת ״טייפ וואן גריט״ (במילה אחת באנגלית TYPEONEGRIT).
החברים בה הם הורים לילדים סוכרתיים, הדוגלים בגישה הדלה בפחמימה של ד"ר ברנשטיין.
אותם ילדים לא מראים שום בעיות בגדילה, להיפך – הם מציגים עקומות גדילה בריאות ומרשימות.
גדילה בריאה ממנה כל ילד זכאי להנות.
גם בארץ ישנן קבוצות של מטופלים שחיים כך ונמנעים מסיבוכי סוכרת בעתיד, אך חשוב מכך, מרגישים בריאים וצלולים בהווה.
ילדים שהוריהם נוקטים בגישה הציגו עקומות גדילה תקינות. צילום: pixabay
מה לגבי היפוגליקמיה?
ככל הנראה מרבית הרופאים והאנדוקרינולגים כיום יגידו לכם כי אסור לסוכרתיים לחיות בערכי סוכר בדם של 70-100 מ"ג/ד"ל בשל הסכנה הטמונה ברמות נמוכות של סוכר בדם כלומר – היפוגליקמיה.
פחד זה נובע מחוסר יכולת להביא את המטופל למצב של איזון אמיתי ברמות הסוכר בדם.
ההנחיות לפיהן יש להחזיק סוכרתיים בערכי סוכר גבוהים בדם רק בשל הפחד מהיפוגליקמיה, גורמות לכך שסוכרתיים רבים בכל העולם חיים עם אותם סיבוכי סוכרת קשים הנגרמים מסוכר גבוה בדם הנמשך זמן רב מדי.
אין מטרת הכתוב להקל ראש במצבי היפוגליקמיה.
כסוכרתיים עלינו לדעת כיצד להימנע מהיפוגליקמיה בחוכמה ובזהירות רבה.
יחד עם זאת, אין זה אומר שעלינו לחיות לאורך כל שעות היממה בערכי סוכר גבוהים רק בשל הפחד התמידי מהיפוגליקמיה.
איזון היא מילת המפתח.
אם ניכנס למחלקות הפנימיות בבתי החולים נגלה כי רוב המאושפזים נמצאים שם בגין סיבוכי סוכרת וטרום סוכרת.
ערכי סוכר בדם הנחשבים גבוהים מדי ומזיקים עבור אדם שאין לו סוכרת יהיו בהכרח מזיקים גם עבור אדם שיש לו סוכרת.
סוכרתיים נתונים לאותם חוקים ביולוגיים החלים על כל יצור חי.
חשוב לי לציין שבמקרה שלי אירועי ההיפוגליקמיה ירדו משמעותית.
אפשר לומר כי הם כמעט נעלמו לחלוטין לאחר ששיניתי את התזונה שלי והחל מהרגע בו הסוכר שלי בדם התייצב לאורך היום והלילה.
עשרות שנים חייתי לצד הסוכרת.
רק כאשר שיניתי את התזונה שלי לפני מספר שנים סופסוף הצלחתי להתרחק מהסכנה של אירועי היפוגליקמיה קשים, לשמחתי ולשמחתם של בני משפחתי.
באופן אישי הרגשתי כאילו נולדתי מחדש.
כשחייתי על פי ההנחיות "הרגילות" חוויתי אירועי היפוגליקמיה קשים שחלקם אף קירבו אותי למוות.
אפשר להבין איזו גישה הייתה מסוכנת יותר עבורי.
נקודת אור היא שכיום ישנן מרפאות ציבוריות בארץ הדוגלות בגישה של הגבלת פחמימות לאיזון הסוכר.
עדיין, אלו מרפאות בודדות בלבד.
ישנן מרפאות בארץ שדוגלות בגישת הגבלת הפחמימות. צילום: pixabay
עם תוצאות – קשה להתווכח
אל לנו לשכוח שמעבר לתחושה היומיומית שמשתפרת יש משמעות גדולה למניעת סיבוכי סוכרת.
חיים עם סיבוכי סוכרת הנגרמים מסוכר גבוה בדם הם חיים באיכות חיים ירודה.
לרוב מדובר בחיים של תלות תמידית בקרובי משפחה או בטיפולים רפואיים.
כאשר הסוכר שלי בדם נמצא בערכים של 70-100 מ"ג/ד"ל ונשאר בטווח – אני מרגיש הכי חד, צלול ומרוכז.
כאשר הסוכר שלי בדם מטפס מעל 120 מ"ג/ד"ל אני מתחיל להרגיש צמא ותשוש – פיזית ונפשית.
בבדיקות שביצעתי על קרובים ובני משפחה שאינם סוכרתיים זיהיתי שישנה קורלציה כמעט מושלמת בין תחושת העייפות שהם חשים לבין רמות לא מאוזנות של סוכר בדם.
אותן עדויות עולות שוב ושוב גם מפי סוכרתיים אותם אני מלווה באופן יומיומי.
עם התוצאות המצביעות על איזון הסוכר בדם אותן אנו רואים בבדיקות הדם ועל גבי מד הסוכר קשה להתווכח… אך חשוב מכך – קשה להתווכח עם שיפור בתחושות הפיזיות כגון:
- עלייה ברמות האנרגיה
- שיפור ברמות הריכוז
- מצב רוח יציב
- שינה עמוקה ואיכותית
ועוד.
על כל אלו ועוד מעידים סוכרתיים שעשו את השינוי ואיזנו את הסוכר שלהם בדם.
מטופלים מעידים על שינה טובה יותר בלילה. צילום: pexels
למאמרים נוספים בנושא סוכרת:
הרופא שגילה איך אפשר לנצח את הסוכרת
כמה מילים על ירידה במשקל
ירידה במשקל הינה תוצר נלווה של איזון כל מערכות הגוף.
בין היתר, איזון רמות הסוכר בדם.
ירידה במשקל לא אמורה להיות המטרה העיקרית כאשר אנחנו ניגשים לשינוי בתזונה ובאורח החיים.
זאת למעט במצבים דחופים כגון משקל יתר (Obesity) לצורך הדוגמא.
באופן טבעי משקל הגוף יתאזן ויתייצב לאחר ההתנתקות מכמויות מופרזות של פחמימות, של סוכר מעובד ושל שמני זרעים אולטרה מעובדים.
אני מלא תקווה שמאמר זה יגרום לסוכרתיים נוספים להבין:
המחלה איתה הם מתמודדים ניתנת לשליטה מלאה ואיזון הסוכר בדם מושפע כמעט באופן בלעדי מהמזון אותו אנו צורכים.
באיזון סוכרת, וגם עבור אנשים שאין להם סוכרת – הכל מתחיל ונגמר במזון אותו אנו צורכים.
