נפש שבעה בגוף מאושר

צילום: 123RF

רואי הניג מספר שהוא אוהב לאכול ולפעמים אפילו אוכל שנחשב לא בריא. שני הרצונות – מצד אחד הרצון לבריאות טובה ולגיזרה נאה ומצד שני הרצון לאכול מאכלים טעימים ואהובים, הם ביטוי לשאיפה שלנו להרגיש טוב, להינות מהחיים, להיות מאושרים. לשיטתו, מה שיכול לגשר בין קצוות אלה זה איזון אכילה רגשית.

בשוק קיימות הרבה גישות תזונתיות, כל אחת והמלצותיה, כל אחת וההגדרותיה, מה בריא ומומלץ ומה מחליא ומושמץ. כדאי לאמץ את ההמלצות תזונתיות הנתפסות על ידינו כבריאות. אך יחד איתן אנחנו גם מאמצים את הפיצול בין מה שבריא למה שאינו בריא. לאנשים בעלי מודעות תזונתית מפותחת, לרב לא יהיה קושי להתמודד עם הפיתויים הלא בריאים. אך אם מתעוררת התשוקה ל"מאכל האסור", נוצר פיצול פנימי בין חלק שרוצה "לאכול את העוגה" לחלק שמגנה את התשוקה הזאת.

התשוקה לאוכל "לא בריא" יוצרת מלחמה פנימית בין שני החלקים המפוצלים. זאת מלחמה שקשה לנצח בה. אם נספק את ההשתוקקות, ו"נאכל את העוגה", המחיר הפנימי הוא תחושות אשמה ובושה. ואם נימנע מלממש אותה, ו"העוגה תשאר שלמה", נחווה דיכוי עצמי וחסך. כך או כך חווים מצוקה ותסכול – זאת מלכודת שתתבע את הנקמה המתוקה או השמנה שלה. זאת הדרך בה נוצר מעגל של אכילה רגשית.

שלום פנימי

רואי הניג מונה שלל פרשנויות מקובלות לתשוקות המזון האפלות שלנו: יצר הרע, הרס עצמי, הענשה עצמית, חוסר רצון להיות בריא או היעדר אהבה עצמית. תפיסות אלה עלולות להעצים עוד יותר את האשמה העצמית עד כדי פיצול פנימי בלב. חשוב להבין – התשוקה ל"פרי האסור" היא אמיתית, היא עולה מתוכנו ומבטאת צורך המבקש מילוי.

כדאי להמיר את המלחמה הפנימית בין החלקים המפוצלים בדיאלוג המתפתח בהדרגה. ללמוד מתי נכון לומר "כן" לתשוקה ומתי "לא", וכיצד להגיד את ה"לא". כל זאת מתוך בדיקה מה טוב עבורנו כאדם שלם, במבט על הוליסטי של כל מגוון הצרכים שלנו.

הדרך היא לקיחת אחריות אישית ולמידה פנימית עמוקה שתאפשר לזהות את הבורות התזונתיים-רגשיים שאנחנו נכנסים אליהם, את המנגנונים שמשאירים אותנו בפנים וכיצד לבחור בדרך אחרת. אין כאן קיצורים. השינוי הנדרש הוא עמוק, לוקח זמן, מחייב סבלנות והבנה של מורכבות התהליך. הרגשות משפיעים על האכילה לטוב ולרע. מצד אחד, במצבים לא נעימים ועם רגשות שקשה להתמודד איתם עולה התשוקה לאוכל לא בריא. ומצד שני, שחרור מטענים רגשיים ופתרון קונפליקטים מובילים לאכילה בריאה באופן ספונטני.

מתי "הרע" הוא טוב?

לכאורה, אין זה הגיוני מבחינה אבולוציונית שמתחשק לנו משהו שאינו יכול לשמש לצרכי הגוף ועלול אפילו לפגוע בו. אך לעתים אוכל טעים מחזק את הנפש, גם אם על הנייר אינו בריא לגוף. אכילתו מאפשרת להתמודד טוב יותר עם קשיים ואתגרים בחיים. רואי מספר איך בשעת תסכול בגבהים של ההימלאיה, מה שעודד וחיזק אותו היה חטיף מרס, שקשה לקרוא לו מזון בריאות. אך יום אחרי, כאשר לא היה זקוק לאותה תמיכה רגשית, גם החטיף היה טעים הרבה פחות. במיומנות של שחקן כדורסל, הוא קולע חטיפים לידיהם של חובבי מרס באולם, לזכר אותו ארוע וכדי להדגיש שהטוב הוא לעתים תלוי סיטואציה. אל תשפטו את עצמכם בחומרה, אכילה רגשית במידה יכולה להיות מזור לנשמה.

אך שימו לב למינון! אכילה רגשית לא מאוזנת, מוגזמת, עלולה לפגוע בנפש. אכילה רבה של מאכלים לא בריאים מביאה להפחתה של הרגישות ושל המודעות שלנו, מסיחה את דעתנו מטרדותינו ופועלת כמעין סם. כך נפגעת יכולתנו להתמודד עם המתרחש כי איננו ערים די למה שקורה באמת. איזון האכילה הרגשית מאפשר לנו לחזור לחיים ולתפקד טוב יותר.

כדי להעלות את המודעות ולאתר את הדפוסים, רואי הניג מציע  לצייר מפה – מה בחיים שלנו מעורר את התשוקות התזונתיות. לרב מצב מסוים מביא לתשוקה מסוימת. יש קשר בין הרגש שמתעורר לבין סוג האוכל שנבחר ופעולת האכילה שנעשה. הוא מספר איך מצא את עצמו היה אוכל בוטנים אמריקאיים קשים, "שוברי שיניים", בהפסקה לאחר שיעור שהיה קשה, מעצבן  ותסכול.

בדרך לשביל הזהב

כדי להתקדם למקום טוב יותר עלינו להכיר את נקודת ההתחלה שלנו ולקבל אותה. אם לא מבינים אותה, לא מסכימים לה, לא מכירים בקיומה או מתביישים בקיומה, שוב ושוב נחזור וניפול לתוכה. לכן, קודם כל, חשוב להגיד "כן" לתשוקה. ה"כן" מאפשר קבלה עצמית ומציב אותנו במקום טוב להתחיל ממנו את מסע איזון התשוקות. והנה לפניכם מספר טיפים כצידה להמשך הדרך:

• ידע – חשוב לדעת מה היא תזונה בריאה לגוף, על מנת לחזק את הבחירות הנכונות וכדי לזהות מתי האכילה היא רגשית.
• מיומנויות לאכילה איכותית – ללמוד, כמעט טכנית, מתי להפסיק לאכול. כיצד הגוף מסמן לנו שאכלנו די. ללמוד כיצד להפיק את מירב ההנאה מאכילה. אם נהנים יותר – אפשר להסתפק בפחות.
• השהייה – אם עולה תשוקה כדאי לא לממש אותה מיד,  וגם לא לדחות אותה מיד. על מנת ליצור את המרחק הפנימי בין הצורך לבינינו, ניתן להפנות את תשומת הלב לגוף ולנשימה. הרפייה לרב תאפשר חופש בחירה גדול יותר.
• זיהוי הגורמים – אם ניתן, ללכת לשורש, לזהות את הגורם לתשוקה ולהתמודד איתו. לדוגמה, תחושה של חוסר מימוש עצמי היא גורם נפוץ לאכילה בלילה.
• ללא אשמה – לפעמים נחליט לאכול טעים ולא בריא. זה בסדר. עדיף לא "לאכול" גם את רגשות האשמה.
• המידה הנכונה – אם מחליטים לאכול "מאכל אסור", מומלץ לאכול את הכמות המינימלית שתרגיע את הנפש, אך לא מעבר לכך.
• התמדה ואמונה פנימית – להתאזן, ללמוד ולהמשיך קדימה. לא להישבר גם אם לא מצליחים תמיד לעמוד בפיתויים. לחזק את את האמונה ביכולתינו להצליח ולהתנהל טוב יותר. כן, אנחנו יכולים!
ובנימה אופטימית זאת, רואי הניג משחרר אותנו חזרה לעולם המופלא שם בחוץ. עולם בו אנחנו יודעים לבחור בחוכמה מזונות המגלמים בתוכם את השלמות הנחשקת של בריאות וטעם.

רוצים לדבר על הכתבה? היכנסו לעמוד הפייסבוק שלנו