מחסור בויטמין D - מגפה עולמית

מדוע מחסור בויטמין D הוא נורה אדומה?

אחד המקורות העיקרים לייצור ויטמין D בגופנו הוא מהשמש. אחד המיתוסים המוטעים והנפוצים ביותר הוא כי בישראל שטופת השמש אין כל מקום לדאגה ממחסור בויטמין D. בבדיקות נמצא שרוב אוכלוסית ישראל נמצאת בחוסר או ברמות לא מספקות של הויטמין. לכך יש הסברים רבים: גוון העור, אורח חיים הכולל חשיפה מועטה לשמש, שימוש נרחב בקרם הגנה (מונע 99% מספיגת הויטמין), ספיגה לקויה ועוד.

באילו מערכות מעורב ויטמין D בגופנו?

ייתכן ושאלה נכונה יותר ומעודכנת למידע הנוכחי הקיים היום היא: האם יש מערכות בגופנו שבהם אינו מעורב ויטמין D?
השפעות חוסר בויטמין D על מערכת שלד שריר ידועה זמן רב בספרות הרפואית. במהלך השנים גילו חוקרים כי קולטנים לויטמין D נמצאים בכל הגוף וכי ויטמין D מעורב בתהליכים רבים בגופנו. תפקיד הקולטן הוא לקבל את המידע שמגיע מחוץ לתא וכך לאפשר לתא לפעול בהתאם למידע זה (למשל להתחלק, לשחרר חומרים מתוכו, לאפשר קבלת חומרים מחוץ לתא ועוד), המצאות קולטנים בגוף לחומר מסוים מצביע על מעורבותו ועל הקשר שלו לאיברים ולתהליכים.

חומרים הנוצרים בגוף מויטמין D קשורים לביטוי גנים רבים. בטוי גנטי הוא תהליך בו מיושמות הוראות מקודדות בדנ"א לתהליכים שונים, הדבר גורם "לכבוי" ו"הדלקה" של תכונות מסוימות בגוף לדוגמא: הפסקת התרבותם של תאים סרטנים.

החשיבות הרבה של רמה תקינה של ויטמין D בגוף

גוף נכבד של ראיות מחקריות שהצטברו לאורך השנים וכן מחקרים רבים המוסיפים להתפרסם מדגישים לנו שוב ושוב את התועלת הבריאותית בשמירה על רמות תקינות של ויטמין D למניעת מחלות,את הקשר בין רמות נמוכות של ויטמין D למגוון רחב של מחלות וכן להגברת הסיכון לחלות בהם. בין מחלות אילו אנו מוצאים מחלות שהם בין סיבות המוות העקריות בעולם המערבי: סרטן, מחלות לב, סוכרת ועוד.

מחסור בויטמין D – ההשלכות הבריאותיות של אי חשיפה לשמש

על פי  דבריו של Dr.Michael F.Holick, אחד מחוקרי ויטמין D הותיקים והבכירים בעולם אשר פרסם מאמרים ומחקרים רבים בספרות הרפואית לאורך השנים: "כבר משנת 1941 ניצפה שאנשים שגרו בקו רוחב גבוה יותר בכדור הארץ היו חשופים למוות מסרטן, בשנות ה-80 וה-90 מספר דיווחים חשפו שלגור בקו רוחב גבוה יותר ולהיות בסיכון למחסור בויטמין D הגדיל את הסיכון לפתח ולמות מסרטני המעי, הרקטום, הפרוסטאטה, שד, רחם. לאחרונה מחסור בויטמין D נקשר לעליה בסיכון לפתח סוגי סרטן רבים אחרים כולל סרטן הוושט, הלבלב ולוקמיה."
הראיות המחקריות החזקות ביותר קשורות לסרטן השד. סרטן השד הוא מהראשונים שסבורים שרמות תקינות של הויטמין מגנות מפניו.

רוב, המחקרים מצביעים על כך שרמות גבוהות של ויטמין D קשורות לסיכון מופחת לסרטן השד. ישנם כבר כאילו אשר מכנים את סרטן השד "סינדרום המחסור בויטמין  D".

אין דיווחים מחקרים על טיפול בסרטן באמצעות ויטמין D אך ישנם כמה מרכזי טיפול בסרטן בעולם שנותנים טיפול במינונים גבוהים לחולים עם סוגי סרטן שונים. היות שרוב המחקרים מצאו קשר הפוך בין סרטן לרמות ויטמין D בדם.

מסקנותיהם של חוקרים רבים היא כי רמות מספקות של ויטמין D בדם יכולות לספק הגנה ממגוון רחב של סוגי סרטן, ויטמין D מראה כחוסם את צמיחתם של התאים הסרטניים.

חוקרים מציינים שהצורה הפעילה של ויטמין D בין שאר תפקידיו קשורה בבקרה על התחלקות תאים. הצורה הפעילה של ויטמין D בגוף מספקת מספר רב של יתרונות נגד סרטן לדוגמא:"עידוד"תאים להיצמד לאיבר המטרה שלהם או לבצע אפופטוזיס (תהליך מוות מתוכנן של התא) ומניעה של יצירת כלי דם שמזינים את התא.

מותם של תאים הוא שלב חיוני בתהליכים המתרחשים בגוף,כאשר תאים שסיימו את תפקידם "מסרבים" למות הדבר עלול להוביל לריבוי לא רצוי של תאים ולהתפתחות גידולים סרטניים, כאשר תאים סרטנים מתנתקים מהגידול הסרטני הראשוני הם "נודדים" ויוצרים גרורות (זה הוא שלב מסוכן בהתפתחות מחלה סרטנית).

חוסר בויטמין D נמצא ברקע של רשימת מצבים רפואיים ומחלות רקע:

המערכת הקרדיו-וסקולרית (הלב) – קשר בין מחסור לויטמין D ומחלות קרדיו-וסקולריות נמצא במספר מחקרים שהראו על עליה של 30%-50% במוות ממחלות עקב חשיפה מועטה לשמש המושפעות ממזג האוויר או קו הרוחב.

אנמיה – מחקרים מקשרים רמות נמוכות של ויטמין D לאנמיה.

נשים בהריון – מחקר (קוהורט) חדש מצא שמחסור בויטמין D בנשים הרות קשור במסת עצם נמוכה בילדים שנה לאחר מכן.

מחקרים נוספים מקשרים בין רמות נמוכות של ויטמין D להשמנה, סוכרת, טרשת נפוצה, מחלות ממאירות ועוד.

ויטמין D ומחלות חורף?

בחורף כידוע, מתרבים המקרים של מחלות כגון שפעות ודלקות שונות. מדוע חולים יותר דווקא בחורף? חלק מהחוקרים סבורים שהקשר נובע בין השאר ממחסור בויטמין D בחודשי החורף בהם איננו מייצרים מספיק ויטמין D מהשמש. ויטמין D קשור למערכת החיסון בגופנו, ויטמין D מגביר יצור של פפטידים אנטי ויראלים ונשאים חלבונים של ויטמין D שמפעילים את המקרופאג'ים (חלק מתאי מערכת החיסון). רמות תקינות של ויטמין D היא אחת מהאסטרטגיות הטבעיות למניעת מחלות חורף.

תפקידי ויטמין D בשמירה על בריאותנו

חשוב במניעת סרטן, מחלות אוטואימוניות, סוכרת, קשור ברגולציה על לחץ הדם, קשור למניעת מחלות לב וכלי דם, מחלות ממאירות, מחלות ניווניות, הקטנת דלקתיות, ממריץ את מערכת החיסון, קשור ביולוגית לפרוסטאטה, למעי, לשד. קשור למערכות הויסות בגוף, משפיע על מערכת השלד שריר מסת שריר, כוח שריר, שיווי משקל, מפחית נפילות בקשישים ומוריד שיעור שברים כתוצאה מאוסטיאופורוזיס.

העובדה שרוב אוכלוסיית ישראל חסרה בויטמין הקריטי והחשוב הזה וכן העובדה שלמעטים יש כמות מספקת בדם שתגן עליהם מדאיגה מאד. דאגה לא להיות בחוסר בויטמין D צריכה להיות בראש מעייניו של כל מי שדואג לבריאותו.

כיצד לדאוג לשמור על רמות תקינות של ויטמין D?

קל ופשוט למנוע מחסור בויטמין D
1. חשוב מאד לבצע בדיקות דם לרמות הויטמין בגוף.
2. מומלצת חשיפה מבוקרת לשמש של  כ-15 דקות ביום .
3. נטילת תוסף של ויטמין D  וזאת בהתאם לתוצאות הבדיקה.
4. יש לבצע בדיקה נוספת לאחר שלושה-ארבעה חודשים.

ויטמין D טיפות לנטילה

הכמות של התוסף שיש ליטול תלויה ברמת החוסר ובגורמים נוספים. באופן כללי אם נמצאים בחוסר ניתן לתסף בכמות של 4,000-5,000 יחידות בין לאומיות ליום. (10-12 טיפות מהבקבוקים הנמכרים לנטילה על הלשון בהם בכל טיפה יש 400 יחידות), תוסף ויטמין D מומלץ ליטול עם הארוחה הגדולה של היום לצורך ספיגה מיטבית.
(סקירה בכתב העת היוקרתי The New England Journal of Medicine מ 2007 מציינת שאין רעילות בנטילה יומית של 10,000 יחידות בין לאומיות למשך חמישה חודשים)

בריאות מיטבית, הגנה ממחלות וחיוניות  ולא רק מניעת מחלות עצם

מה הוא הטווח האופטמלי בו אנו מעונינים להימצא? לאיזו תוצאות בבדיקות אנו מעונינים להגיע בבדיקות לויטמין D?
נושא זה נמצא בויכוח בין גופי הבריאות השונים, ע"פ מטפלים, רופאים וחוקרים רבים המלצות המינימום של הגופים הרשמיים הם המלצות שימנעו את מחלת רככת העצמות אך הם אינן מספקות לבריאות מיטבית ומניעת מחלות רבות.

באופן כללי יש לשאוף להגיע בבדיקה לטווח תוצאה של 50-60 ng/ml שנמצאת בטווח של קופות החולים  ומקובלת על רבים כתוצאה טובה.
(אם הבדיקות מגיעות ב  nmol/L יש לחלק ב 2.5 את התוצאה).
בכל מקרה מומלץ להתייעץ עם מטפל מוסמך או רופא שמעודכן במחקרים על ויטמין D על מנת לקבוע את המינון האישי המתאים.

לקריאה נוספת על ויטמין D.

דרור בך, נטורופת והרבליסט קליני

רוצים לדבר על הכתבה? היכנסו לעמוד הפייסבוק שלנו