מה הקשר בין כולסטרול גבוה, דיכאון ודלקת?
במאמר הזה ארצה להתמקד בקשר שבין כולסטרול גבוה-דיכאון-ודלקת
למה זה קורה? מה הקשר ואיך?
ראשית יש להבין – הורמוני סטרס כגון: אדרנלין, נוראדרנלין וקורטיזול בנויים בין היתר מכולסטרול.
אך הקשר לא נעצר כאן.
מחקרים על הקשר בין סטרס, כולסטרול ודיכאון
מחקרים בדקו ומצאו קשר בין סטרס לרמות גבוהות של כולסטרול ולדיכאון.
מחקר ראשון מצא קשר בין דיכאון לחוסר איזון של ציר ההיפותלפמוס-יותרת המח-אדרנל (HPA) אשר הוביל בתורו כתסמין לעלייה ברמות הכולסטרול בדם.
מחקר מטא אנליזה נוסף בהשתתפות 454,18 נחקרים מצא שאצל אנשים שסבלו מדיכאון נצפו רמות גבוהות של קורטיזול.
איך כל זה קשור לדלקת?
כאשר יש לנו רמות גבוהות של קורטיזול ונוראדרנלין לאורך זמן נוצרת חולשה חיסונית.
זאת כחלק ממערך הפעולה של מנגנון ה"הלחם או ברח" שלנו.
מערך זה מזהה איום – מגביר את הפרשת האדרנלין ומוריד תפקודים "מיותרים" על מנת לשרוד את האיום.
מכך נוצר מצב ש:
- תפקודים מטבוליים מורכבים כגון שריפת שומן, עיכול ואיזון הורמונלי מושבתים, או לחילופין יורדים בתפקודם ותפוקתם.
- פעילות מוחית מורכבת הקשורה למח החדש (הניאוקורטקסט) יורדת כך שאנחנו מתפקדים מתוך ההיפותלמוס – אותו מוח זוחלי עתיק ופחות מהמקום ההגיוני והמתקדם.
- מערכת החיסון מורידה פעילות על מנת לאפשר לגוף להתמקד בבריחה והתמודדות אל מול האיום (כי למי יש זמן עכשיו להתעסק בצינון?).
מה בעצם קרה שם?
חשוב להבין שברגע שרמות הקורטיזול גבוהות לאורך זמן נוצרת הפרשה ודרישה מוגברת לכולסטרול מה שיוביל לייצור של כולסטרול אנדוגני בכבד (שהגוף מייצר לבד שלא ממקור חיצוני).
זה בתורו יביא כמובן בהמשך גם לחוסר איזון הורמונלי רחב יותר גם בהורמוני הרעב והשובע, הורמוני מין ועוד…
ובאשר למצב הרוח או המחסור בו –
כדאי לדעת ולזכור כי 2/3 מכמות הסרטונין אותו מוליך עצבי – נוירוטרנסמיטור האחראי על מצב הרוח שלנו מופרש מתאים סביב המעי ולא מהמוח.
כך שלמערכת העיכול שלנו ישנה השפעה ישירה על מצב הרוח, וכאשר היא עמוסה/גדושה אינה מאוזנת ויתרה מזאת נאלצת להוריד תפקוד בעקבות אותו מצב של הישרדות, נרגיש זאת ב:
- קושי בחילוף החומרים
- אגירת השומן וקושי בירידה במשקל
- כנושא המאמר – במצב הרוח שלנו בשל האטה בהפרשת הסרוטונין מאותם תאים מסביב למעי.
למאמרים נוספים בנושא:
דרכים טבעיות להפחתת הנזק של עודף קורטיזול
מה עושים עם הלחץ הזה???
היום, כל אדם שני (ואולי לא יהיה מוגזם להגיד כי כל אדם) חי במצב של סטרס כרוני.
משמע, כולנו נמצאים במצב הישרדותי מתמיד.
מצב בו הפרשת הקורטיזול וכל המערך המפורט במאמר מתקיים באופן כמעט שוטף ללא הפוגה.
כל אלו כמובן מייצרים התשה של הגוף, המערכת ושלכם עצמכם.
על מנת להתמודד עם כל אלו בצורה יעילה נרצה לאפשר פעילות סדירה, רגועה ותקינה של המערכת בכלל והעיכול בפרט.
אלו עצות הזהב!
נשתדל לאמץ לנו חצי שעה-שעה של פעילות מרגיעה
בין אם זה מדיטציה, נשימות או אפילו צפייה בשקיעה.
כל פעילות שתסייע לנו בהרגעה.
חליטות צמחים כגון מליסה, טיליה, זוטה לבנה וורבנה ולבנדר בהחלט יתמכו בעניין.
נדאג שמערכת העיכול שלנו תהיה נקייה ומאוזנת
באמצעות ניקוי טיפולי שנתי ותמיכה באמצעות תזונה מתאימה
נקפיד על שעות שינה
כן. בעידן בו שעות השינה הפכו למותרות והסיאסטה כבר מזמן נשכחה (לפחות במדינתנו הקטנה) יש לשים לב שאנחנו מאפשרים לגוף את שעות השינה הדרושות לו.
קודם כל כי בשינה הגוף משקם את מערכת העצבים והמוח, בונה, מתקן ומחזק.
שנית, בזמן השינה מופרש מלטונין – הורמון השינה.
הוא וקורטיזול פחות חברים, לכן נרצה לאפשר להפרשת המלטונין לפעול באופן תקין ועל ידי כך גם להוריד את הפרשת הקורטיזול והאדרנלין.
מקורות
2005 May-Jun;67 Suppl 1:S26-8. doi: 10.1097/01.psy.0000163456.22154.d2. Hypercortisolemia and depression. Charles F Gillespie 1, Charles B Nemeroff
2011 Feb-Mar;73(2):114-26. doi: 10.1097/PSY.0b013e31820ad12b. Epub 2011 Jan
21.Depression and hypothalamic-pituitary-adrenal activation: a quantitative summary of four decades of research.