Thymoquin_Fly
Thymoquin_Fly

מדוע שוקולד = אהבה?

מאת: רואי הניג, מחבר הספר "בעקבות התשוקה לאוכל"
זמן קריאה: 3 דקות
מדוע שוקולד נותן לנו את הנחמה הרגשית הכי עמוקה? רואי הניג חוזר לטעמו הראשוני של חלב האם ומסביר כיצד מתחיל להיווצר הקשר בין אוכל לרגש

צילום: pixabay

Thymoquin_In

גבר פוגש אשה. זרע פוגש ביצית. שני תאים מתאחדים לתא אחד, שטומן בחובו את הפוטנציאל לאדם שלם. התא האחד מתחלק לשניים, השניים גדלים והופכים לארבעה, וכך התהליך נמשך, עד שעם ההשתרשות על דופן רחמה של האם נוצר העובר. הרחם והשיליה מספקים לו במשך תשעה חודשים את כל צרכיו.

בעודו ברחם אמו, אין לעוּבָּר שום בעיה של השגת אוכל. לא צריך לקנות, לא צריך לבחור, לא צריך לתכנן, לא צריך לבשל. לא צריך לספור קלוריות, אחוזי שומן, צבעי מאכל או ויטמינים. לא צריך להשיג, להתבגר, להשתפר. אפילו אין צורך לבקש. אין דאגות.

ואז התינוק נולד ומתנתק מהחום, הרכות והביטחון של הרחם ועובר לעולם זר ולא נוח. החוויה קשה מנשוא – החמצן אוזל מדמו, ומעורר את הרפלקס הראשון בחייו כיצור נפרד – נשימה. הזעקה הראשונה שלו פותחת את ריאותיו, מכניסה לתוכן חמצן, ומאפשרת לו חיים. אך הוא מוצא עצמו בעולם זר ועוין.

התינוק סובל. אם לפני כן הוא לא חש בשום מחסור, חווית המחסור נתפשת כגיהינום. כתוצאה מכך, מה שהיה לפני כן יקבל סמליות ומשמעות הפוכה – של מצב שיש בו רק טוב: – גן עדן. התינוק אמנם נושם אוויר וחמצן המאפשרים את חייו, אך אין בכך נחמה על אובדן גן-העדן של הרחם ממנו יצא ואליו לא ישוב. במשך כל חייו תיוותר בו הכמיהה לאותה חוויה של עולם שכולו טוב, של אי-נפרדות ואי-נזקקות.

למצוא שוב את גן העדן בחלב

התינוק לא ישוב עוד לרחם אמו, אך היא עצמה עדיין איתו. לפני הלידה הוא גדל בתוכה, ובחודשים הקרובים הוא יגדל דרכה – דרך שדיה, באמצעות החלב הזורם מתוכם אל פיו. התינוק יונק את הארוחה הראשונה בחייו. מבחינה ביוכימית, החלב מכיל רכיבי מזון ונוזלים, שבאמצעותם יבנה את גופו ומהם יפיק אנרגיה כדי לחיות ולפעול.

בנוסף לתכונותיו התזונתיות, החלב הוא חם, טעים, נעים. הוא טוב… אכילת החלב מזכירה לתינוק את גן העדן האבוד שלו. גם זו נחמה. לפחות לזמן-מה, התינוק יכול לשכוח את העולם הזר והמנוכר – הגיהינום, שאליו נולד. שוב הוא מרגיש בלתי-נפרד, כאילו חזר לעולם שכולו טוב. לשתות את החלב זה לא בדיוק כמו להיות בגן-עדן, אבל התינוק מכיר רק שתי חוויות: גיהינום וגן-עדן, והחלב (שטעמו מעורר תחושת גן-עדן) מספק לו נחמה סבירה לעת עתה. מבחינת התינוק, חלב = גן-עדן, למרות שבמובן של אדם בוגר אין זו מחשבה ואין גם מודעות לכך – משוואה זו מתרחשת בלא-מודע.

לאחר זמן-מה של אכילה, התינוק שבע. חוויית המחסור והצורך מסתיימת, והוא נרדם לתוך חשכה ושיכחה. לכשיתעורר, שוב יחווה רעב וסבל, ושוב יספקו השד והחלב את רעבונו, ישככו את סבלו ויגרמו לו עונג.

מעתה ואילך, יספק המזון לתינוק, לילד ולאדם הבוגר הזנה ביוכימית (לבניית הגוף ולהפקת אנרגיה ביוכימית), והזנה נפשית ותחושתית – אמצעי המאפשר הרגשה טובה (כמו בגן-עדן) ומונע הרגשה רעה (כמו בגיהינום).

הכרויות חדשות, מאכלים חדשים ומשמעויות חדשות

עם הזמן, התינוק חווה חוויות חדשות ולומד ללא הרף. לגביו, העולם כבר אינו נחלק לגן-עדן ולגיהינום, אלא לחוויות רבות ומגוונות. חוויות גן-העדן והגיהינום הופכות להיות מופשטות יותר ויותר, ומתפרשות כ-"טוב", וכ"רע". בו-בזמן, התינוק מתחיל להתוודע למזונות נוספים מלבד חלב. מזונות המקנים לו הרגשות נעימות ייתפשו על ידיו כטובים, יזכירו לו במידת-מה את תחושת גן-העדן האבוד ויאפשרו לו לשכוח לזמן-מה את תחושת הגיהנום, ובנוסף יקבלו משמעויות חדשות והקשרים חדשים ומוחשיים יותר.

בתהליך הלמידה, ועל פי נטייתו האישית, התינוק יפַתח בלא-מודע שלו משוואות וקישורים רבים, המזהים מאכל מסוים עם חוויה מסוימת, כגון: מאכל א' = אהבה של אמא; מאכל ב' = אהבה של אבא; מאכל ג' = "אמצעי לשכוח שכועסים עלי"; מאכל ד' = "אמצעי לשכוח שאני עצוב".

באמצעות הקשָרים בין אכילה לבין משמעויות נפשיות, מסופקות תחושות והרגשות רצויות, אשר לעיתים אינן זמינות במציאות היום-יומית. בדרך זו, מסייעים מאכלים שונים והאכילה עצמה לשכוח ולהסיח את הדעת מסבל ומתחושות לא-רצויות של חוויות לא-רצויות בחיים. כך מסייעת האכילה לגוף לשרוד, לתפקד ולגדול מבחינה פיזיולוגית, ולנפש לתפקד, להתפתח ולהתבגר.

טיפ מעשי: גלה/י בעצמך מה גורם לך לאכילה רגשית

יתכנו גורמים רבים לאכילה רגשית, אך מבחינתך יותר חשוב לך לגלות מה אצלך גורם לזה, ואיך האכילה או ההימנעות ממנה תשפיע עליך ברגע ובמצב נתונים – ביומיום.

כשפתאום מתחשק לך לאכול משהו, לעיתים יתאים לך פשוט לאכול ממנו. עם זאת, כשלא יתאים לך לאכול מייד, ורצונך יהיה לנסות לבחון מהיכן הגיעה תשוקה זן, הדרך הפשוטה ביותר לגלות מנין הגיעה תשוקה זו, היא לשאול את עצמך:

מה קרה בעבר הקרוב, מה קורה כעת, או מה יקרה בעתיד, שיתכן שהינו הגורם לכך.
סביר שהתשובה או התשובות לכך, יעניקו לך חופש בחירה רב יותר אם לספק את תשוקתך או להימנע מכך, ומודעות רבה יותר שתאפשר לך להתמודד עם הגורם או הגורמים בצורה טובה יותר.

רועי הניג

בהמשך סדרת הכתבות, אתאר גורמים שונים המובילים להתעוררות תשוקות למאכלי הנחשבים כלא-בריאים.

רואי הניג (R.Na.) פיתח את שיטת איזון אכילה רגשית™, אותה הוא מלמד. מרצה, מנחה סדנאות, ומלווה בעשור האחרון אנשים הרוצים לאכול נכון ובריא יותר. סיים בהצטיינות ארבע שנים של לימודי נטורופתיה. בעל תואר B.A. בפסיכולוגיה ובפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב.

רוצים לדבר על הכתבה? היכנסו לעמוד הפייסבוק שלנו