הפסקת קפה או הפסקת ראש
צילום: pixabay
אם תשאלו אנשים מה הקפאין עושה להם, רבים יאמרו כי הוא מחדד את השכל. אולם תפיסה זו נכונה רק במובן זה שהלחץ מגביר את העירנות. ידוע, למשל, שיש לנו נטייה לזכור אירועים טראומתיים בבהירות רבה. כל אחד זוכר מה הוא עשה ביום שבו נפלו מגדלי התאומים. לפני מאות שנים היה זה מנגנון של הישרדות שעזר לנו לזכור ולהימנע ממצבים מסוכנים, כשיכולת זו הייתה למעשה ההבדל שבין חיים ומוות.
אולם כיום, מיליוני אנשים יוצרים לחץ מלאכותי בצריכת קפאין פעמים רבות ביום, ואחר כך הם מתפעלים איך הוא 'מחדד' להם את השכל.
אז מה הן השלכותיו השליליות של הקפאין על השכל ועל הרגש, ומה באמת קורה למוח ולמערכת העצבים כשהם נתונים בלחץ מתמיד.
מחקרים מראים חד-משמעית כי קפאין תורם לחרדה, לרגזנות, להתקפי פאניקה, לדיכאון ולכעס. עם רמות גבוהות של קפאין בדם, גם טִרדה קטנה בחיים יכולה לקבל מימדים טראגיים. האירוניה, כמובן, היא שכאשר אנשים נתונים במצוקה, הם נוטים לשתות עוד קפה.
על פניו דבר זה נראה הגיוני, מפני שמרבית הזמן נדמה לנו שאנו זקוקים לעוד מעט אנרגיה. אולם מה שמקבלים מן הקפאין הוא לא אנרגיה, אלא לחץ מטבולי ונוירולוגי.
אומרים לנו כי קפה שותים כדי לפתור בעיות. אין דבר רחוק יותר מן האמת. אפילו המונח הפסקת קפה הוא אבסורדי, מכיוון שהתוצאה הישירה של צריכת הקפה היא רק לחץ גדול יותר ויכולת התמודדות קטנה יותר.
הפסקת קפה היא דרך נוחה וזמינה לאפשר לעצמינו תחושה של רווחה במהלך המירוץ.
היא סוג של התנייה להפסקה יזומה במהלך היום או כהתנייה להתעוררות.
בטווח הארוך הקופאין יוצר עייפות כרונית ותלות של התמכרות.
ברגע של חולשה נוח וקל לחזור לשדה המוכר והזמין כדי להקל על מצבי.
היכולת לעצור לרגע ולשים לב מה באמת יכול לשפר את מצבי כרגע נתפסית כסוג של מאמץ או פריבלגיה למי שיש זמן פנוי.
עוד שריר לפתח ולטפח ?