איך נבדיל בין רעב אמיתי לרעב רגשי?
מה ההבדל בין רעב אמיתי לרעב רגשי? צילום: pexels
בתקופה הנוכחית ישנה נטייה לדפוסים הישנים שלנו לצוף חזרה.
הרגלים מיטיבים שאימצנו במשך שנים מתנדפים ונעלמים כלא היו.
זה קורה כי רובנו פועלים כרגע מתוך מנגנוני הגנה הישרדותיים, והאכילה משמשת כגשר על מנת למלא את הבור הרגשי שנפער בתוכנו.
האבסורד הוא שאכילה רגשית לא רק איננה פותרת את הקונפליקט הרגשי או מיטיבה עימו אלא נהפוך הוא, היא מגבירה את התחושה הקשה.
ראשית, חשוב שנזכור מעין כלל ברזל: רעב רגשי לעולם לא יוכל להתמלא מאוכל. אולי לטווח הקצר ובמקרה הטוב לכמה דקות בודדות.
איך נוכל להבדיל בין רעב פיזיולוגי לרעב רגשי?
רעב פיזיולוגי מתעורר בהדרגתיות, כאשר כל בחירה תרגיש לנו טוב כגון ירקות או אוכל ״בריא״.
בסיום ארוחה כזו נרגיש תחושת שובע וסיפוק והיעדר של תחושות אשמה או חרטה.
רעב רגשי לעומת זאת הוא עוצמתי ומגיע בפתאומיות.
הוא בדרך כלל יפנה אותנו לבחירת מזונות מנחמים ופחמימתיים תוך אכילה בלתי נשלטת או חסרת סדר (כמויות גדולות יותר, שילוב מיידי בין מתוק ומלוח, מזונות עתירי שומן או סוכר).
קל לזהות אכילה רגשית בעיקר בסיום הארוחה כשהתחושה שתלווה אותנו תהיה לא מספקת או מלווה באשמה וחרטה.
אכילה בלתי נשלטת וחסרת סדר היא ממאפייני האכילה הרגשית. צילום: 123RF
למאמרים קודמים בנושא אכילה רגשית:
מהן הסיבות העיקריות לאכילה רגשית?
מצבי חוסר שליטה
אחד הצרכים הבסיסיים שלנו כבני אדם זה הצורך בוודאות.
במצבים בהם אנחנו נמצאים בתחושה של אובדן שליטה מיידית ניכנס למצב של לחץ ומתח פיזי ונפשי.
על מנת להשביע את הרגשות הללו אנחנו נפנה באופן לא מודע לאכילה כדי לקבל הקלה ולהשתיק את מקור הכאב.
תחושת ריקנות
אם אנחנו לא מנהלים כרגע שיגרה או מרגישים חסרי משמעות נוצר חלל רגשי שהולך וגדל.
דפוסים ישנים
הרגלים שנוצרו בחיינו בגילאים מוקדמים ושאינם משרתים אותנו בחיינו הבוגרים, צפים כחיווט שנוצר במוח לכך שהאוכל הוא מקור לנחמה, תגמול או פרס.
אלו ההרגלים שאנחנו משחזרים או סוחבים מהילדות והאוכל משמש כמקור ״הרגעה״.
הרגלים לא בריאים מהילדות, מלווים אותנו בהמשך החיים. צילום: pixabay
אז מה כן אפשר לעשות?
לפני הכל – זיהוי ומודעות עצמית
תשומת לב למה שהנפש שלי מבקשת, למה שהגוף שלי דורש.
שאלות פשוטות כמו – מה אני צריכה? למה אני זקוקה?
פריצת הדרך הכי חשובה באכילה רגשית היא החיבור אליי וההיכרות שלי עם עצמי, זיהוי והכרה של הפצעים שלי, הדפוסים והתבניות שמנהלים אותי הן לאורך חיי והן בתקופה הנוכחית.
שיפוטיות – אאוט, חמלה – אין
היכולת לקבל את כל הצדדים שבי – הטובים והטובים פחות.
לזכור שגם לכוכב הכי מנצנץ בשמיים יש צד אפל.
אחת הפעולות שהכי מרחיקות אותנו מעצמנו היא הביקורת העצמית.
בכל פעם שאנחנו מבקרים או שופטים את עצמנו אנחנו למעשה מכופפים את הערך העצמי שלנו טיפה ועוד טיפה.
היכולת ללמוד לקבל את כל החלקים שבי יביא מקום של ריפוי וקבלה עצמית, בשילוב של חמלה והכרה בכך שאני יצור אנושי על כל הסדקים שקיימים בי.
הכי חשוב לאהוב את עצמך ולקבל את עצמך על כל החלקים שבך. צילום: pexels
יצירת הרגלים כתנועה חדשה
לזכור שצמיחה היא מנוע החיים והמטרה העיקרית לשמה הגענו לעולם היא להתפתח וללמוד.
ככל שנכניס תנועה חדשה לחיינו על ידי יצירת הרגלים מיטיבים שמשרתים אותנו כך נייצר קרקע פורייה להתפתחות ולמידה.
הרגלים מיטיבים יכולים להיות, למשל:
- פעילות גופנית קלה
- הרגל של ארוחה אחת מזינה ביום
- שינה רציפה
- נשימות
- יצירת מגע כהזנה
ועוד.
לסיכום
אכילה רגשית הינה התנהגות נלמדת אשר משמשת לוויסות רגשות שליליים ומגיעה כפיצוי בתקופות מאתגרות ועל פצעים שאנחנו סוחבים שנים על גבי שנים.
זיהוי וטיפול ברגשות אלו תוך הכרה וקבלה עצמית תוביל ליצירת תנועה חדשה והפחתת התסכול והקושי אל מול מצבים משתנים ותקופות מאתגרות בחיינו.
שירן אגמי תעביר במסגרת כנס אוכלים בריא 14 סדנה לשינוי תזונתי, באמצעות כלים מעשיים מתחום האימון.
שירן אגמי – מנטורית, מנחת הפודקאסט 'תזונה מושכלת' ומתכונאית תזונה טבעית. צילום: רן יחזקאל
