אומגה 3 ותפקודי המוח
ה-DHA נמצאת בעיקר בקרום של תאי המוח, שם היא ממלאת תפקיד חשוב במנגנון השליטה על חדירוּת התא לחומרים שונים החשובים לפעילותו. מחסור בחומצת השומן DHA עלול לגרום לחדירה בלתי מבוקרת של חומרים אלה, ובעקבות זאת לפעולה לא-תקינה של התאים. לדוגמה, חדירה לא-מבוקרת של נתרן, הפועל להעברת האותות החשמליים של התא ולהתכווצות השרירים, עלולה לגרום לתקשורת לקויה בין תאי העצב,לאי סדירות בפעילותם, ועקב כך לפרכוסים ולהתכווצויות של שרירים שונים, כמו שקורה במחלת הנפילה (אפילפסיה). פעילות לא-תקינה של תאי המוח ותקשורת לקויה ביניהם עלולה להוביל לבעיות התנהגות, כגון אלימות והתנהגות אנטי-חברתית, וכן לליקויי קֶשב, להיפראקטיביות ועוד.
את נוכחותה של ה-DHA במוח גילתה לראשונה קבוצת חוקרים בשנת 1964.
ב-1972 הצביע פרופ' מיכאל קרופורד, ראש המכון לחקר המוח והתזונה באוניברסיטת צפון לונדון, על חשיבותה של חומצת שומן זו למנגנון הראייה ולפעילות המוח.
במחקרים שביצע ב-42 סוגים של יונקים, הראה כי ה-DHA היא חומצת השומן העיקרית בקרום תאי המוח אצל כל היונקים, וגם אצל בעלי חיים אחרים, כמו תרנגולות. מחקרים אחרים הוכיחו שמחסור ב-DHA בשלב התפתחות המוח אצל קופים ומכרסמים גרם להתנהגות לא-נורמלית ולירידה בתפקוד השכלי, ובמקרים קיצוניים, גם לדימום במוח ולמוות (אצל תרנגולות).
כשהעובר מתחיל להתפתח, הוא זקוק לחומצות שומן אומגה-3 לתהליך בניית המוח ורשתית העין, ומקבל אותן דרך דמה של האם. במקרה של מחסור, מסוגל העובר לגייס את המאגר הקטן הקיים ברקמות השונות של אמו, כולל המוח – עובדה העלולה לגרום להפחתה ניכרת ברמתן של חומצות שומן אלה ברקמות גופה של האם ולהוביל לסוכרת היריון ולהגברת הסיכון לדיכאון לאחר לידה.
אך הצורך ב-DHA אינו מסתיים עם הולדת התינוק. מיום הלידה ועד גיל שלוש שנים נבנים בקצב מהיר החיבורים והקשרים בין תאי המוח. לתינוק הרך יש עדיין הזדמנות "להשלים" את החֶסֶר באמצעות יניקת חלב אם העשיר ב-DHA. תינוקות שאינם יונקים עלולים להיות חשופים יותר למחסור בחומצת השומן החיונית, ובעקבות זאת צפויים לפתח בעיות שונות בתפקודם. יתר על כן, כיוון שהתָאים בגופנו מתחלפים בהתמדה, אנו זקוקים לאספקה סדירה של DHA במשך כל חיינו; ולאחר גיל הינקות המחסור עלול להוביל לבעיות שונות בתפקוד המוח בבעיות בגיל הילדות, כמו היפראקטיביות, חוסר קשב וריכוז, דיסלקציה ונטייה לאלימות, וכלה בבעיות בגיל מבוגר יותר, כגון דיכאון, בעיות בזיכרון ואפילו מחלת אלצהיימר.
מאות עבודות מחקר מדעיות בנושא האומגה-3 פורסמו בעולם. חלקן בחנו את ההשפעה של רמות נמוכות של חומצות שומן אלה, ובעיקר של ה-DHA, על האינטליגנציה של ילדים ועל תפקודיהם השכליים ומאפייני התנהגותם. כך למשל, במחקר שפורסם בשנת 2003 בכתב העת הרפואי Pediatrics, חולקו 340 נשים הרות לשתי קבוצות, כאשר אחת מהן נטלה במהלך ההיריון וההנקה שמן דגים ואילו השנייה נטלה שמן תירס. כשילדיהן היו בני ארבע שנים נבדקה רמת המשכל (האיי.קיו) של הילדים, ונמצא כי תוצאות מבחני רמת המשכל של הילדים, שאמהותיהן נטלו שמן דגים, היו גבוהות יותר משל הילדים בקבוצה השנייה.
במחקר שנערך באוניברסיטת פֶּרדוּ באינדיאנה שבארצות הברית ואשר פורסם ב-1995 בכתב העת הרפואי American Journal of Clinical Nutrition, הושוו רמות חומצת השומן של 53 בנים בגילים 6–12 שנים, שסבלו מהיפראקטיביות והפרעות ריכוז וקשב, לאלה של 43 ילדים ללא בעיות שכאלה. התוצאות הצביעו על רמות נמוכות יותר של חומצת השומן החיונית בקרב הילדים שסבלו מהיפראקטיביות והפרעות ריכוז וקשב. נוסף על כך, התברר שהילדים ההיפראקטיביים סבלו יותר מסימפטומים הקשורים במחסור ב-DHA, כגון צמא, השתנה תכופה ויובש בעור ובשיער. מסקנת החוקרים, שאומתה מאז, הייתה שתוספת תזונה של DHA עשויה להוות טיפול מועיל לבעיה.
חברת ROSS, יצרנית תחליף חלב האם "סימילאק", ערכה מחקר גדול בכמה מדינות בארצות הברית שתוצאותיו הראו חד-משמעית, שרמות חומצת השומן אצל תינוקות שקיבלו תחליף חלב שכלל את חומצת השומן DHA זהות לאלה של תינוקות שינקו חלב אם, וגבוהות בהרבה מאלה של תינוקות שקיבלו תחליף חלב ללא תוספת DHA. כתוצאה מהעדויות המצטברות המליצו ארגוני הבריאות הגדולים בעולם, בהם המוסד הבריטי לתזונה, ארגון המזון והחקלאות האמריקני וארגון הבריאות העולמי, לכלול את חומצת השומן DHA במזון לתינוקות.
