תשמרו על הלב שלכם

מחלות לב וכלי דם גובות מחיר גבוה כל שנה למרות המחקר הרב וההתקדמות הטכנולוגית. בעשרות השנים האחרונות הן פוגעות גם בצעירים בגילאים 15-35. מי שלא מרים גבה וממשיך בשלו הינו הממסד הרפואי וחברות התרופות שפשוט רוצות למכור יותר תרופות. הבדיקות המקובלות היום נועדו למכור יותר תרופות ולא בהכרח להציל חיים ולראיה – לא ניתן לקבל דרך קופות החולים בדיקות חשובות שיכולות לאפשר טיפול מונע בזמן ולמנוע את התלות בתרופות מסוכנות. גם המדדים שנקבעו אינם מדוייקים ונועדו לאותה מטרה – למכור יותר תרופות.

איתור סיכונים אמיתי

במקום לחיות בפחד ניתן לאתר את גורמי הסיכון ולהעניק טיפול מונע אמיתי. איתור גורמי סיכון אינדיבידואלים ולא המדדים הכלליים שנקבעו ואיש לא טרח כבר שנים לשנותם. מי שנקרא שלא בצדק ה"כולסטרול הרע", ה- LDL, הוכרז כגורם העיקרי אבל גם טריגליצרידים ורמות סוכר גבוהות בדם חשובים לצד גורמים נוספים רבים. מה שחשוב בעיקר בנושא של מניעת מחלות לב הוא טרשת העורקים ולא רמות הכולסטרול בדם דבר שלא נבדק בשגרה.

סטטינים – ידיד או אויב?

השימוש הנרחב בסטטינים מטעה את הציבור ומסכן את בריאותו. הסטטינים המורידים רמות LDL מורידים גם את רמות הקו-אנזים 10Q בגוף וחשוב לקחת אותו כתוסף אם נוטלים סטטינים. זהו  נוגד חימצון חשוב שאחראי על ייצור האנרגיה בתאי הגוף.  מחסור ב- 10Q גורם לעייפות כרונית, איבוד סיבולת ופגיעה במערכת החיסון. זיהומים בקטריאליים וויראליים נפוצים אצל נוטלי סטטינים. תרופה זו פוגעת בשריר הלב, בכבד, בכליות ומחלישה את הלב בהדרגה. רמות LDL נמוכות אינן מבטיחות את בריאות הלב וכלי הדם ולעיתים הן אפילו מסכנות את בריאותנו, במיוחד בגיל מבוגר.  ה-LDL חשוב לייצור הורמונים שונים וגם וויטמין D החיוני ביותר לבריאותנו. הנזק הנגרם ע"י שימוש בסטטינים הוכח אולם לא התועלת. תל אורן ממליץ בחום לקרוא את הספר "האמת על הסטטינים" שנכתב ע"י קרדיולוגית ויצא לאחרונה בעברית בהוצאת פוקוס.

קודם כל תזונה

רמות גלוקוז גבוהות בדם, מעל 90, פוגעות בכלי הדם הקטנים וגורמות להזדקנות הרקמות. לצד הורדת כמויות הסוכר בתזונה מומלץ להימנע ממתיקים מלאכותיים וממזונות בעלי אינדקס ועומס גליקמי גבוה. להוציא מהתפריט מזונות מזוקקים ומעובדים כמו קמח וסוכר לבן ולהמעיט בצריכת חלבון מהחי שגורם לעלייה הדרגתית אך קבועה של רמות סוכר בדם. ד"ר תל אורן ממליץ לא לצרוך סירופים ממתיקים למיניהם גם אם הם נחשבים ל"בריאים" כמו סירופ מייפל או אגבה כמו גם מיצי פירות שמעלים בחדות רמות סוכר בדם. בטבע הפרי מגיע עם הרבה סיבים המעכבים ומאטים את ספיגת הסוכר לדם. להימנע ממריצים כמו קפה, קקאו ושוקולד. הם מעלים רמות הורמוני סטרס בדם הגורמים ללב לעבוד קשה יותר.

ד"ר תל אורן. מזמין אתכם לבדיקות מקיפות

בין גורמי הסיכון: יותר מדי קפה ושוקולד  סטרס, רמות גבוהות של הומוציסטאין, תנגודת לאינסולין, עישון, גלולות נגד הריון ושתיית אלכוהול נחשבים לגורמי סיכון כמו גם טיפול הורמונלי הניתן לנשים בגיל המעבר. חשוב גם להתייחס להיסטוריה משפחתית, גיל והשמנת יתר.

על מנת להקטין רמות הומוציסטאין רצוי לצרוך יותר מזונות מהצומח כי תזונה המבוססת על מזונות מהחי גורמת לרמות גבוהות של הומוציסטאין בגוף. תהליך היווצרות הטרשת תמיד מתחיל ברדיקלים חופשיים ובתהליך דלקתי. לתמונה מתווספים עוד שחקנים כגון הורמוני סטרס ואינסולין.

היום מכירים בעובדה שגם היחס בין ה-LDL שזכה לכינוי הכולסטרול הרע וה-HDL שזכה לכינוי הכולסטרול הטוב חשוב לשמירה על בריאות כלי הדם והלב. חשוב שתהיינה בגוף רמות גבוהות של HDL ויחס נכון בינו לבין ה-LDL. ה-LDL לכשעצמו איננו מסוכן אם איננו מחומצן, וה-SDLDL מסוכן יותר מן ה-LDL וחשוב ממנו בתהליך הווצרות הטרשת, אך למרבה הצער, כפי שמציין תל אורן, לא בודקים אותו.

גורם סיכון נוסף הוא הליפו-פרוטאין A הידוע כבר 15 שנים כגורם סיכון אבל גם אותו לא בודקים בשגרה. CRP  הינו חלבון המעיד על מצב דלקתי כרוני בגוף, היום לצעירים יש רמת דלקתיות בגוף המתאימה לגיל 70 וגם אותו חשוב לבדוק.

מה גורם לדלקתיות כרונית בגוף?

השמנת יתר, צבירת נוזלים, הצטברות רעלים ברקמות וסטרס העובדים במעגל קסמים שהולך ומתחזק. תזונה מהחי העשירה בחומצה ארכידונית (אומגה 6), תגובה חיסונית אלרגית למזונות וחשיפה לכמות חלבון גדולה מידי, אלרגנים נפוצים ומזונות מהונדסים גנטית (סויה, תירס, גלוטן, ביצים, שמרים) המעוררים תגובת יתר של מערכת החיסון ודלקת. חיסונים גם הם מעוררים את מערכת החיסון לתגובת יתר וכמובן גם האנטיביוטיקה שמשנה את חילוף החומרים בגוף. חשיפה מוגברת להורמונים מהסביבה ומהמזון (אריזות פלסטיק) או הורמוני סטרס, תפקוד ירוד של מערכת העיכול, רגישות לגלוטן או רגישות לחלבונים אחרים, כל אלו מגבירים את רמת הדלקתיות בגוף.

קהל שקדן שמגיע בקביעות לסדנאות של תל אורן

בדיקת הומוציסטאין ו-CRP
הומוציסטאין הינו רדיקל חופשי הפוגע בבריאות הלב וכלי הדם וגורם להתקפי לב, ארועים מוחיים, חרדות, דיכאון, דמנציה ואלצהיימר. כיום רמתו בדם לא נבדקת בקופות החולים בשגרה. רמות גבוהות של הומוציסטאין מהוות גורם סיכון וניתן להוריד אותן בקלות בעזרת תוספים (ויטמין 21B וחומצה פולית) והורדת מזונות עתירי מתיונין (חומצת אמינו) הגורמים לעליה ברמות ההומוציסטאין. חשוב גם לטפל במחסור בויטמין D החשוב גם הוא לבריאות הלב וכלי הדם, למניעת סוכרת ולספיגת הסידן בעצמות.

דיאטה טבעונית: התשובה המוחצת לבריאות הלב וכלי הדם

ע"פ מחקרים שד"ר תל אורן מצטט ה"סטנט" שמשתילים ע"מ למנוע סתימות בכלי הדם מסוכן ואף מעלה את אחוזי התמותה והחולי. למרות זאת ממשיכים להשתמש בטכנולוגיה זו ומי שמרוויח ממנה הם בעיקר המנתחים. החולים תלויים אח"כ בתרופות נוגדות קרישה, סטטינים, ניתוחים חוזרים ועוד תרופות רעילות ומסוכנות. מומלץ לשלב בתזונה מזונות הפועלים כנוגדי קרישה כמו שום, כורכום פלפלת חריפה ועלים ירוקים (אורגניים).

דיאטה טבעונית קיצונית דלת חלבון ושומן מן החי מסירה את הטרשת מן העורקים, אבל בטווח הארוך הגוף והמוח זקוקים לשומנים בריאים כמו שמן זית, שמן קוקוס ואבוקדו (בכבישה קרה כמובן) לתפקודם התקין.

הדיאטה הים תיכונית משפיעה לטובה על בריאות הלב וכלי הדם. ויטמין E מפחית את רמות חימצון ה-LDL. חשוב להעשיר את התזונה בנוגדי חמצון והמקור הטוב ביותר הוא כמובן ירקות ופירות אורגניים. כדאי לצרוך מגוון ירקות ועישבי תיבול, עלים ירוקים ממקור אורגני, ירקות ממשפחת המצליבים, אגוזים וזרעים אותם שומרים תמיד בקירור. ד"ר תל אורן מדגיש כי כל ארוחה צריכה להיות עשירה בנוגדי חימצון על מנת להלחם ברדיקלים החופשיים ולמנוע דלקת ומדגיש כי חשוב לצרוך הרבה סיבים וללעוס לאט.

פעילות גופנית מאומצת מידי מעלה רמות רדיקלים חופשיים וההומוציסטאין בגוף. יש תוספים רבים המסייעים לשמור על בריאות הלב וכלי הדם ולהוריד רמות הומוציסטאין. גורמי סיכון נוספים הינם פיברינוגן (קרישיות יתר), עודף ברזל או פריטין, מחסור במגנזיום ומחסור בחומצה פולית.

ד"ר תל אורן מדגיש שאסור להפסיק תרופות בבת אחת וחשוב לעשות תהליך הדרגתי ומושכל בלווי מקצועי בלבד.

אילת אופיר, הרבליסטית ומטפלת בכירה באיור וודה ayeletoffir@gmail.com

רוצים לדבר על הכתבה? היכנסו לעמוד הפייסבוק שלנו