SHABAT_MIG_L

Powered by WP Bannerize

ecosapp_CU_R

Powered by WP Bannerize

מוח של פיל לארוחת ערב

מאת: אורי מאיר צ'יזיק
לאחרונה גיליתי שאני מאוד נהנה ללמוד וללמד בחברותא. משהו מרגיש לי נכון בזרימה הרב-כיוונית של הרעיונות והידע. אתמול היתה לי הזדמנות מרגשת לחוות את צורת הלמידה הזו ממש בשטח, בסיור ארכיאולוגי.

בשבוע שעבר התקיים הסיור הראשון שלי עם הארכיאולוג דר' גונן שרון, על תזונה ופרה היסטוריה. בגלל התחזיות לגשם וסערה, ולמרות שבסופו של דבר היה לנו יום מאוד שמשי, התקבצה קבוצה די קטנה של משתתפים, אך איכותית. בזכות הרכב האנשים שהגיעו לסיור, הוא היה ממש התגשמות הלימוד המשותף. ליאת טאוב, חדוה ורני כשר, אורנה וגיא בן צבי ושימי רף, כולם עוסקים באוכל ובהיסטוריה של מערכת היחסים בין האדם לבין הטבע. כך יצא שלא רק המדריכים שזימנו את הסיור, אלא גם המשתתפים תרמו כל אחד מעולמו ומניסיונו לבניית מארג עשיר של ידע ותובנות על האופן שבו אכלו וחיו אבותינו הקדמונים.

אמנם לא ירד עלינו גשם, אבל הסיור התחיל בשלולית. אחרי סקירה של האזור שערכנו ממצפה גדות, ירדנו אל הירדן והגענו לאיזור החפירות הארכיאולוגיות. ההתחלה הייתה קצת קשה, המשתתפים ציפו למצוא אתר חפירות נרחב ואילו אנחנו התיישבנו כולנו ליד שלולית בגודל של חמישה מטרים רבועים. גונן הצביע על השלולית ואמר: זה אתר החפירה שלנו.

20 שנים הושקעו בפרוייקט הזה, 5 דוקטורטים נכתבו עליו, כמעט מאה מאמרים מדעיים ועוד כמה ספרים. הכל היה ירוק מסביב, והירדן זרם בסמוך, אבל היה קשה להבין איך אפשר להוציא כל כך הרבה מידע משלולית כל-כך קטנה. איפה הפילים שהבטחנו?

בסיפוריו הפיח גונן רוח חיים בשלולית הקטנה. הוא התחיל מלהסביר על הקרקע והתזוזה שלה. הוא סיפר על ראש של פיל ענק, במשקל 400 ק"ג, הממצא המרכזי מהאתר. ראש הפיל שצדו הקדמונים שחיו כאן היה כבד כל-כך שהם נזקקו לכמה אנשים כדי לטפל בו. נראה שהם הפכו את הראש עם קורת עץ אלון שנמצאה באזור ואכלו את המוח שלו.

בהמשך לתיאורים הללו החלו המשתתפים בדיונים שונים ועלו שאלות לגבי תזונה ופרהיסטוריה.
כיצד התנהג האדם כצייד לקט?
איך צד את טרפו?
אילו חלקים בטרף הם המזינים ביותר?
כמה אחוזי בשר כללה התזונה הפרה היסטורית?

כל זאת לצד דיונים מקצועיים יותר לגבי ממצאים שונים ברחבי העולם, והשאלה על מוצאו הגנטי של האדם.
בדיונים כאלו יש כמה הנחות יסוד שהן ברורות ומוסכמות על רוב המשתתפים. בדרך כלל כולם מסכימים שהאדם התחיל בשלב מסוים לאכול יותר חלבון מן החי (בשר של חיות גדולות ולא רק רמשים וחרקים). ההסכמה הנרחבת היא שלמעבר הזה מתזונה צמחית-בעיקר לתזונה שכוללת גם תוספת של חלבון-מן-החי הייתה השפעה ניכרת על התפתחות האדם ובעיקר על גדילת המוח האנושי. עם זאת, מבחינת אכילת בשר אנו אוכלים היום הרבה יותר מדי בשר.

ההנחה הסבירה כיום היא שמבחינה כמותית אף פעם לאורך ההיסטוריה לא אכלנו כמות חלבון מן החי (חלב, בשר וביצים) כמו שאנחנו (בעולם המערבי) אוכלים היום. לא זו בלבד אלא שגם איכותו של בשר זה היא ירודה והוא שונה באופן מהותי מהבשר שאכלו אבות אבותינו מבחינת ערכו התזונתי (עוד על צריכת הבשר האנושית תוכלו לקרוא במאמרי "מאמר עם בשר")

אני למדתי המון מהסיור הזה. ספגתי שמש חורפית, ראיתי נוף מדהים ולבסוף אף ליקטנו כמה עשבים בשטח וישבנו להמשיך לנשנש ולשוחח על נושאים שברומו של עולם.

רק החלטתי שאת הסיור הבא בעמק החולה נתחיל ב-10:30, כדי שאני לא אצטרך לקום כל כך מוקדם בשבת…

 

לאתר של אורי מאיר צ'יזיק

 

השאירו תגובה: