תפריט תזונה טבעית לבלוטת התריס

תזונה לבלוטת התריס

בלוטת התריס (thyroid gland) המכונה בנוסף בלוטת המגן על שם צורתה, היא חלק מהמערכת האנדוקרינית (ההורמונאלית) בגופנו.

לבלוטה צורת פרפר והיא נמצאת משני צדי קנה הנשימה אשר בצוואר.

בלוטה זו מפרישה מספר הורמונים, שבהם תירוקסין (T4) ותריודוטירונין (T3). אלו משפיעים על חילוף החומרים  (המטבוליזם) בגוף, וקצב הגדילה ותפקודן של שאר מערכות הגוף.

מרכיב חיוני של הורמונים אלו הוא היוד. הורמון נוסף שמיוצר על ידי בלוטת התריס הוא קלציטונין, שמווסת את רמות הסידן בדם.

הבלוטה מקבלת מבלוטת יותרת המוח את הורמון ה-TSH, והמשחק בין שתי בלוטות אלו המתקשרות באמצעות משוב חיובי ושלילי, קובע את רמות ההורמונים.

נמצא כי בלילה רמות ה-TSH נמוכות באופן יחסי, וכן שהפרשתו רגישה לגורמים כגון חשיפה לאור השמש, איכות השינה, פעילות אקטיבית, תקשורת עם אנשים ועוד.

תת פעילות בלוטת התריס

זוהי הבעיה השכיחה יותר בחברה, בעיקר אצל נשים. אחוזי הופעת המחלה, מסתבר, אופטימיים יותר מאשר המצוי בשטח, היות והמחלה נאמדת בסטייה קיצונית מערכי בדיקות ההורמונים בדם, ואינה אומדת את חולשת תפקוד הבלוטה גם כן.

רבות נאמר על תת פעילות בלוטת התריס, ועל הקשר בינה לבין לחץ ממושך, שליטה חיצונית בחילוף החומרים או במאזן רכיבי התזונה בגוף, השפעת רעלים, השפעות הורמונאליות מחוץ או מבית, וכמובן תזונה.

תזונה עשויה להיות המקור השניוני לבעיה (חולשה הורמונאלית שמקבלת תוספת לא מבורכת ממוצרים מעובדים, תזונה גויטרוגנית המתיישבת על חולשת הבלוטה וחוסר ביוד וכדומה).

תזונה אף עשויה להיות ממקור ראשוני (עישון, חומרים משמרים וחומרים סינתטיים שונים הנאגרים בבלוטה ומחלישים אותה, וכל אשר נאמר – באופן מוגזם, הגורם לבלאי מואץ של הבלוטה).

יש להבדיל בין בעיה מכאנית או כרונית בבלוטת התריס שאין לפתור, פגיעה ויראלית, תוצאות קרינה וכדומה, לבין השפעות אורח החיים שניתן לאזן מחדש ולהשיב חיים לבלוטה (להשיבה לתפקוד תקין).

במקרה זה ניתן לבלוטת התריס מזונות כמו: תפריט תזונה תת פעילות בלוטת התריס:

אגוזי ברזיל – עשירים בסלניום, מינרל חיוני להפיכת הורמון T4  להורמון T3. אגוזי מלך גם כן מומלצים, אך לא בשל תכולת הסלניום שבהם.

אצות – עשירות ביוד, מרכיב חיוני בהורמונים אלו. אצות ודגים מאיצים את חילוף החומרים בגוף ותורמות לוויסות התיאבון.

עוד על אצות תוכלו לקרוא כאן.

ירקות מומלצים: אספרגוס, תרד, אבוקדו, פטריות, בננות, משמשים, תמרים מכל מין, שזיפים ותאנים.

זרעים: זרעי שומשום, זרעי פשתן, זרעי חמניות זרעי דלעת.

צמחי תבלין ומרפא: בזיליקום, זנגביל, רוזמרין, שום וכורכום.

דגנים מלאים וקטניות מומלצים ביותר, עקב תכולת הסיבים התזונתיים (איזון ספיגת סוכרים) ותכולת המינרלים.

בתפריט תזונה טבעית לבלוטת התריס עדיף להימנע מהמזונות הבאים:

ירקות מצליבים המונעים את השימוש ביוד: כרובית, ברוקולי, קולורבי, כרוב, כרוב ניצנים, קייל, צנונית, צנון, חרדל, לפת. ניתן לבשל מזונות אלו וכך להפחית את הגויטרוגניות הפעילה.

יש להמנע מסויה ומוצריה.

יש להמנע משתיית מים מופלרים, ומשחות שיניים עם פלואוריד. (ניתן להשתמש במשחות שיניים טבעיות).

להימנע ממזונות אלו: אפרסקים, אגסים, דוחן, בוטנים, צנוברים, מזונות מן החי, מזונות מעובדים, צמח המליסה הרפואית ומי ברז.

צמחי מרפא יעילים לטיפול בבלוטת התריס:

מרווה, ספלילה, קוליאוס, אצה חומית, פטריית ריישי (גנודרמה), אצת למינריה, ג'ינסנג קוריאני.

יתר פעילות בלוטת התריס

האבחנה נעשית באמצעות בדיקת דם המראה רמות נמוכות של TSH ורמות גבוהות של T3 ו-T4.

אבחנה זו על ידי הממסד הרפואי היא אינו דבר של מה בכך, ויש להבדיל בין נטיית החולה לעודף פעילות של בלוטת התריס לבין המחלה עצמה.

במקרה של מחלת גרייבס, ניוון הבלוטה או כל בעיה שאין בסמכות מטפל שאינו רופא לטפל על דעת עצמו, נפנה לסמכות מקצועית.

ישנה אפשרות לליווי ותמיכה של רפואה טבעית כתזונה וצמחי מרפא בידיעת הסמכות המקצועית בלבד.

לעומת זאת, במצב בו נאבחן נטייה לעודף פעילות של הבלוטה, שנהיית שכיחה עם השנים והתרבות המערבית הלוחצת, נוכל לתת מענה טבעי.

תפריט תזונה מיטיבה לעודף פעילות הבלוטה:

מזונות מרגיעים: שיבולת שועל ודגנים מלאים אחרים, חסה, חליטות צמחים מרגיעות.

מזונות גויטרוגניים: ירקות ממשפחת המצליבים, סויה.

צנוברים ושאר המזונות שנמנע מהם במצב של תת פעילות הבלוטה.

שתיית חליטת מליסה רפואית עשויה לתת מענה יעיל למדי להרגעת פעילות הבלוטה. יש להמנע משימוש ארוך וממושך במינון גבוה, העשוי לגרום ללחץ תוך עיני.

נמנע מאכילת אצות יתר על המידה וכל המזונות שממריצים את הבלוטה.

נמנע ממזונות מעוררים בעלי תכולת קפאין כתה, קפה, קקאו שאינו חי ומעישון.

נקפיד על אורח חיים רגוע, 8 שעות שינה לפחות, נשימה עמוקה ושתיית מים.

צמח המרפא לאונורוס שחזר אלינו לשימוש בעזרת משרד הבריאות, מוסיף ערך רב לטיפול. כך גם צמח המרפא כף הזאב, ליקופוס.

בלוטת התריס – ההיבט הרגשי

האספקט הנפשי של בלוטת התריס הוא רב מההיבט הפיזיולוגי, אך ניתן לסכמו בכמה מילים, כחלק מכתבה זו העוסקת בתזונה מיטיבה לשיפור פעילותה של בלוטת התריס.

בלוטת התריס היא בלוטה הורמונאלית היושבת על מרכז אנרגטי בשם צ'אקרת הגרון.

במיקום זה יש גשר בין הראש ובין הגוף, בין העולם הרוחני לעולם הגשמי, ובין התפיסה הבינתית לעולמות פראקטיים יותר.

בגשר זה נעשית התמרה/ תיווך של האנרגיה לדבר נתפס יותר.

למשל, כושר הביטוי שלנו הנמצא בגרון הוא היכולת לקחת רעיון או תפיסה ולהגשים אותו על ידי דיבור/ כתיבה/ יצירה/ עשייה/ פעולה וכדומה.

כשאנו נכנסים לסחרחרה של שגרת חיים ללא פניות לעצמנו, ללא רגע של מנוחה, רגע של שקט, אנו בעצם מתישים את בלוטת התריס שלא מפסיקה לרגע להזרים עוד ועוד אנרגיה = חומרים דרכה. זוהי עודף הפעילות של בלוטת התריס.

כשאנו מונעים מעבר של אנרגיה = חומרים דרך הבלוטה הזו אל הגוף, אנו תוקעים את פעילות הבלוטה שמתחילה להתנוון. זוהי תת הפעילות של בלוטת התריס.

בלוטת התריס אוהבת מזונות חיים, טריים, טבעיים ואינה מתמודדת באופן מתמשך עם רעלים מכל סוג. לכן, התזונה היא חיונית לתפקוד טוב של הבלוטה, כמו גם יכולת הביטוי והשחרור הרגשי.

רוצים לדבר על הכתבה? היכנסו לעמוד הפייסבוק שלנו