אלומות_דינה אייזן

Powered by WP Bannerize

תזונה אינטגרטיבית

Powered by WP Bannerize

צמחי מרפא מקומיים שמומלץ לשלב בתפריט

מאת: - יעוץ תזונתי וריפוי טבעי.
כמות קטנה מצמחי הבר המקומיים הנכונים יכולה להועיל לכם מאוד - הכירו 10 צמחים שקל לקטוף, להכניס לסלט ולקבל בוסט של בריאות ישר מהטבע
צמחי בר למאכל

צילום: unsplash

על שימוש בצמחי בר אכילים ובצמחי מרפא הגדלים בר בארץ נכתב בספרים וגם באינטרנט. שם מדובר על אכילת צמחי בר בצורה מבושלת. צמחי המרפא הנזכרים משמשים להכנת תה צמחים או להפקת מיצוי מהם. פחות מוכרת אכילת צמחי מאכל הגדלים בר בארץ כחלק מסלט או מיץ ירקות. ההתנסות שלי, לעצמי ולמטופלים, הייתה עם צמחי בר אכילים מהם הוכן מיץ, ביחד עם מיץ גזר. חלקם של העשבים במיץ היה בסביבות 10% עד 15%, לא יותר. לא ניסיתי ואינני ממליץ על שתיית מיצי צמחי בר אכילים כשהם לבדם, ללא מהילה במיץ גזר. אפשרית גם מהילה עם מים מינרלים שיהוו לפחות 85% מהמיץ.

מסתבר שהפעילות של צמחי בר אכילים היא הרבה יותר חזקה יחסית לזו של ירקות עלים תרבותיים וירקות תרבותיים אחרים. לכן, חשוב לנקוט בצעדי זהירות כאשר מצרפים לארוחות צמחי בר אכילים. כשרוצים להתנסות באכילת צמחי בר אכילים, בצירוף ירקות אחרים, חשוב בתחילה לאכול מעט מצמח ממין אחד ולעבור לצמח אחר בארוחה הבאה. כך מגלים מהם צמחי הבר שמתאימים לאדם, לפי התגובה של הגוף לאכילת כל צמח וצמח. שילוב מספר בודד של עלי צמחי בר אכילים בארוחה הינו סביר אך אין להכין מהם סלט שלם.

לגבי למיץ גזר עם עשבים, משקה זה נמצא מאוד עוזר כדרך ריפוי של מחלות כולל סרטן, גם בחלק מהמקרים היותר קשים של מחלה זו. כדי למנוע או לצמצם את משבר הריפוי שעלולים לחוות עם שתיית מיץ כזה, יש להתחיל עם כמות קטנה, אולי רבע כוס, ואם יש הסתגלות טובה לכך, להגדיל מינון תוך מספר ימים. לטוב או לרע, עלינו לזכור שבן אדם איננו עז או פרה…

להלן יסקרו מספר צמחי בר אכילים הגדלים בישראל.

שומר פשוט

זהו צמח רב שנתי, גבוה וריחני. הוא גדל בכל אזורי הארץ מהנגב הצפוני וצפונה.יש בו חומרים הרעילים לחרקים אך לא ליונקים. עיזים, כבשים ופרות להוטות אחרי צמח זה. ניתן לשלב עלים צעירים שלו בסלט. בקיץ הצמח לא פעיל אך בחורף הוא מצמיח עלים צעירים שניתן לשלבם בסלט, מה שמוסיף לו טעם וריח. הצמח גדל בבתה, שדות בור וגדות נחלים. בקרב ערביי הארץ הוא מקובל כצמח מרפא נגד הצטננויות, נזלת, צרידות, הפרעות עיכול, דלקות עיניים, כממריץ ומעורר. הוא עוזר נגד השמנה ומאט תהליכי הזדקנות. צמח מקורב אליו הוא שומר תרבותי.

נירית הקמה

הינה צמח בר חד-שנתי בן משפחת הסוככיים הגדל בשדות ושולי השדות. הוא ראוי למאכל בסלטים ובטעמו דומה במקצת לשמיר תרבותי. משתמשים בו בשיטות מסורתיות של כבישת זיתים, לצורך תיבול. צמח זה גדל בכל חלקי הארץ חוץ מאשר בנגב הדרומי. הוא גדל גם בארצות ים תיכוניות ומעט צפונה מהן וזו כל תפוצתו העולמית.

גדילן מצוי

זהו אחד מצמחי המרפא היותר חשובים שיש בארץ. עליו ראויים למאכל אחרי שמסירים מהם את הקוצים שבשוליהם. חומר טבעי, סילימרין, המופק מצמח זה מהווה חלק בנוסחה המיועדת לניקוי הכבד, בה יש גם סלניום וחומצה אלפא ליפואית. כל הצמח אכיל, מעליו ועד שורשיו והוא יעיל לטיפול בדלקת כבד כרונית. שמן מזרעיו עוזר רבות במקרים כאלו. תכשיר טבעי זה יעיל גם לטיפול בצהבת ולסילוק אבני מרה, כמו גם לטיפול בשיעול.

חרדל לבן

צמחי בר למאכל

חרדל לבן, צילום: ויקיפדיה

זהו צמח ממשפחת המצליבים ויש בו את הארומה החרדלית, כפי שיש בעלי צנון ודומיהם. כל בני משפחת המצליבים המצויים בארץ, כ- 240 מינים, ראויים למאכל. יש בהם תכונות אנטי סרטניות. מצד שני, במידת מה, יש בהם גם תכונות נוגדות להורמוני בלוטת התריס, אך אלו חלשות וניתן לאכל מעליו, אך ללא הפרזה. לסובלים מתת פעילות של בלוטת התריס מוטב לא לאכול מצמח זה. מסיבה זו, לא מומלץ לצרוך תבלין חרדל המופק מזרעי החרדל התרבותי, כי בו כמות החומר נוגד הורמוני בלוטת התריס היא רבה יותר. עלי חרדל עוזרים נגד כאבי השרירים החלקים שבגוף.

רגלת הגינה (ריג'לה) ורגלה תרבותית

צמחים אלו מכילים חומצות שומן אומגה-3 מסוג ALA. ברגלה התרבותית, פורטולקה, הנמכרת במשתלות כצמח נוי יש יותר אומגה-3 מהכמות שיש ברגלת הגינה, שהיא צמח בר. בשני מיני רגלה אלו יש עושר רב של מינרלים וויטמינים ובכללם ויטמין A, C וויטמיני B.הצמח עוזר לקטילת חיידקים, נגד אינפקציות של פיטריות, כמשכך כאבים, לריפוי בעיות בדרכי השתן. עם זאת, אין להפריז באכילתו מאחר ויש בו חומצה אוקסלית. הפרזה איתו גורמת לשלשול. אכילת כמות של עלי ריג'לה המופרדים משניים-שלושה ענפים, כחלק מסלט גדול, תביא רק תועלת.

שן ארי

עלי צמח זה, כמו גם עלי צמחים נוספים ממשפחת המורכבים, ראויים למאכל בעיקר כל עוד הם צעירים. לאחר מכן הם נעשים מרירים מדי. הצמח עשיר בויטמינים מסיסי מים, באשלגן ומינרלים נוספים. הוא עוזר לניקוי הכבד והדם, לבעיות עור כרוניות, לטיפול בסוכרת ומפחית גזים.

תלתן אדום ומיני תלתני בר נוספים

צמחי בר למאכל

תלתן אדום, צילום: Pixabay

משמש כצמח מרפא משחר ההיסטוריה. הוא אנטי דלקתי, משתן, מכייח ועוזר לטיפול בבעיות עור. הצמח עשיר מאוד במינראלים ובויטמינים מסיסי מים. בארץ ישנם עוד מינים רבים של צמחי בר מהסוג תלתן. מרביתם חד-שנתיים וניתן לשלב עלים ופרחים שלהם בסלט. בכל מקרה, מומלץ לאכול צמחי בר אכילים כחלק מסלט של ירקות תרבותיים, לא לבדם, מאחר ובחלק מהם יש ריכוז גבוה מאוד של חומרים פעילים.

חלמית (חוביזה) מצויה –  ומיני חלמית אחרים

צמחים אלו מקובלים בארץ, כצמחי מאכל, בקרב הערבים ובקרב היהודים. אלו הם צמחי בר אכילים שמקובל לבשל אותם בדרכים שונות, אך ניתן לאוכלם, בעיקר את העלים הצעירים שלהם, גם בסלט. חלמית הוא צמח הבר האכיל הנפוץ ביותר במרבית אזורי הארץ. בעלי הצמח יש כמות רבה של חלבון, ויטמינים ומינראלים.

עולש מצוי

צמחי בר למאכל

עולש מצוי, צילום: Pixabay

הוא צמח חד-שנתי בעל שושנת עלים שצורתם כצורת מסור שמצמיח תפרחת גבוהה ותכולה. צמח הבר המצוי הזה גדל בעיקר באדמות כבדות וניתן לאסוף את עליו ביערות, כל עוד לא מרססים בין העצים בקוטלי עשבים. הוא נאכל חי או מבושל. ברפואה העממית נוהגים להשתמש בכל חלקי הצמח לריפוי אנמיה, חוסר תיאבון, דלקות במערכת השתן ורמת סוכר גבוהה בדם. העולש נחשב כצמח מעולה לריפוי מחלות כבד ולניקוי מערכת הדם מזיהומים. כאמור, כל חלקיו אכילים, כולל השורש. יש צמחים דומים לו וחשוב להכיר אותו בדיוק. צמחים שדומים לו ושגם הם אכילים הם מרור הגינות ומיני ניסנית, גם העולש וגם צמחים אלו הם בני משפחת המורכבים, משפחתה של החסה.

תודרה סייגית

הינה צמח ממשפחת המצליבים. גובהה כ- 40 ס"מ. פרחיו של צמח זה צהובים והם קטנים יחסית לעומת הפרחים של מרבית בני משפחת המצליבים האחרים. הצמח הוא חד-שנתי וגדל במרבית אזורי הארץ, בחודשי החורף והאביב. היתרון שיש לצמח בר זה על מרבית צמחי הבר האחרים בני משפחת המצליבים הוא שטעמו החרדלי עדין יחסית, לא חריף כמותם. צמח זה טוב למאכל וגם מייחסים לו תכונות כעזר לריפוי בדימומים פנימיים, דימומים מהאף, צריבה בדרכי השתן, כאבי וסת, שלשולים, דיזנטריה וצרבות. בארץ קיימים שבעה מינים בוטניים שונים של תודרה שכולם חד שנתיים וכולם ראויים למאכל. תודרה סייגית היא המין הנפוץ ביותר מביניהם. כמו לגבי כל צמח בר אכיל, חשוב להתחיל עם כמות קטנה של מספר עלים ולהגדיל בהדרגה. לסובלים מתת פעילות של הבלוטה מוטב להמעיט באכילת צמח זה.

מקורות

צמח השדה מאת אורי מאיר צ'יזיק, מאמר באינטרנט
גיאובוטניקה – ספר מאת פרופ' זהרי, על צמחים בשרות האדם
ידע אישי על צמחי בר אכילים

השאירו תגובה: