O3_FLYL

Powered by WP Bannerize

HB_KATEDRA_R

Powered by WP Bannerize

מתי רדף אחריכם אריה? התחלואות שיוצר סטרס

מאת: עדי כספי
מדוע סטרס גורם למחלות? מה התהליך ש'עובר עלינו' כשאנו לחוצים? מתי סטרס נחוץ ומתי הוא גורם לבעיות ומחלות ואיך אפשר להתמודד אתו?
מחלות סטרס

זה לא באמת אריה (123RF)

סטרס כרוני הוא גורם כבש משקל בהיווצרות מחלות ובעיות בריאות שונות והוא גם עלול להיות האחראי על סתם 'עייפות' וחוסר אנרגיה. במאמר הקודם הסברתי מדוע השילוב של סטרס ודיאטה הוא שילוב בעייתי שדווקא ישאיר אתכם שמנים ואילו במאמר זה אדון במנגנונים של הסטרס וכיצד הוא גורם לחוליים שונים.

מה התהליך אותו אנו עוברים כאשר אנו לחוצים?

בלוטת האדנרל מפרישה (בין היתר) הורמונים הנקראים גלוקוקורטיקואידים (Glucocorticoids). אלו מופרשים אל זרם הדם בעת לחץ; בקצרה, הם מעלים רמות סוכר בדם על ידי פירוק של שומנים וחלבונים וכן על-ידי פירוק מאגרי הסוכר בכבד ובמקביל הם מעכבים כניסה של סוכר אל רקמות אחרות בגוף.

גלוקוקורטיקואידים משפיעים על מגוון של מערכות כולל תפקוד קרדיו וסקולרי, מטבוליזם, תפקוד שרירי, התנהגות, מערכת החיסון. אזי, בעת לחץ הגוף מפריש קורטיזול מבלוטת האדרנל, הקורטיזול מעודד הוצאת סוכר אל זרם הדם (כי כאמור, בלחץ אנו זקוקים לאנרגיה).

עד כאן הכל טוב, ובהחלט יעיל מאד כאשר כלב רודף אחריך (ואם הולכים אחורה (ממש אחרוה) בשנים, אז זה מצוין ביותר כאשר אריה רודף אחריך בג'ונגל ומנסה לאכול אותך), כי אז באמת אנחנו רוצים שהראיה תתחדד, שנפסיק לעכל (כי מי צריך לעכל כאשר רודפים אחריו), שהדם יפמפם חזק יותר אל השרירים ושהנשימה תהיה יעילה יותר ותספק לנו כמה שיותר חמצן בעודנו בורחים על נפשנו.

מתי זה נעשה בעייתי? כאשר הסטרס שלנו הוא כרוני ומתמשך.

המצב המתואר לעיל, כשהכלב או האריה שרודפים אחרינו, הוא מצב אקוטי – כאן ועכשיו. במצב שכזה, יש פרץ של קורטיזול, הקורטיזול משהה פעילויות לא נחוצות של הגוף ומזרים דם ואנרגיה למערכות הנחוצות על מנת לברוח ולשרוד.

במצב כזה, אחרי שטיפסנו על עץ, ואחרי שלאריה נמאס לחכות שנרד מהעץ ולכן הלך משם, אנו יכולים לחזור לאיזון – שקט נפשי וגופני. רמות האדרנלין ירדו, אנחנו נאכל בכדי להחזיר לגוף את כל האנרגיה שאיבדנו בעת הבריחה ורמות הקורטיזול ירדו לרמתן הרגילה.

אבל מה קורה איתנו בעידן המודרני? שבו הכול זה מרדף וכל הזמן צריך להספיק, לעשות ולבצע עוד ועוד ועוד?

קצת מידע על קורטיזול

הקורטיזול הוא הורמון הקיים בגוף במהלך כל היום ורמותיו יורדות במהלכו, כך שעותיו העיקריות הן בין 06:00 ל – 08:00, כאשר אנו קמים בבוקר וצריכים להתחיל את היום, ורמתו הנמוכה ביותר אמורה להיות בשעת חצות לערך. מעגל זה בהחלט עלול להשתבש וכאן מתחילה הבעיה.

אזי, אם הסטרס שלכם היה כלב שגרם לכם לרוץ בבהלה, הרי שהוצאת אנרגיה והאכילה שאחר כך היא במקום; אך אם הסטרס נוצר מעודף המיילים באאוטלוק שלך, לא שרפת כלום, אבל כן אכלת בעודף בגלל הפרשת הקורטיזול.

סטרס ומחלות

עשו הפוגות, שהסטרס לא יהפוך כרוני (123RF)

רעה חולה נוספת היא, שהשומן והחלבונים שהקורטיזול פירק לשם אנרגיה, עכשיו נארזים להם מחדשים ומתאפסנים להנאתם בצורת שומן ביטני (למה? ככה זה); ושומן ביטני נחשב לשומן מסוכן, זאת כיוון ששכבת השומן הביטני (שומן ויסראלי בשפת הרופאים), הינה רקמה בעלת פעילות הורמונאלית, המפרישה חומרים מעודדי דלקת הגורמים לתחלואה; נמצא קשר בין השמנה ביטנית לבין תחלואה קרדיו וסקולרית (לב וכלי דם) כולל התקפי לב ושבץ, יתר לחץ דם, היפרליפידמיה, עודף אינסולין (היפראינסולינמיה) וכן סוכרת; נוסף על כך נמצא כי עודף שומן ביטני מפחית את ייצור הורמון הלפטין (המעודד שובע) ומעודד הפרשת גרלין (הגורם לרעב), התוצאה היא תיאבון מוגבר וצריכת מזון עודפת.

עוד נמצא כי ילדים בגלאי 5-9 אשר חוו עקה או חוויה טראומטית נמצאו יותר בעלי נטייה לפתח סוכרת סוג 1 (סכורת נעורים), וכן סטרס מהווה גורם המשפיע על אי סדירות מחזור ההורמונאלי בקרב נשים וכן אימפוטנציה, מורפולוגיית (צורת) זרע בלתי תקינה, פליטת זרע לא תקינה וכן ספירת זרע מופחתת בקרב גברים.

גורם אחרון וחשוב – אשר מצד אחד יכול להפחית סטרס ובהיעדרו להוסיף לסטרס, הוא שינה. שנת לילה היא הכרחית לבריאות טובה (וכן, גם לשמירה על משקל תקין ולהורדה במשקל). על אף שרבים מיתנו אוהבים לחשוב שהגוף שלנו סתגלן, וטוב לנו ללמוד או לעבוד אל תוך הלילה, שאנו ערניים וחדים – אין המצב כך, ורבים מאתנו שמחים לתפוס שנת צהריים כשהיא אפשרית.

סטרס ומחלות

טפלו בעצמכם. גם סופרמן צריך הפסקה (123RF)

הגוף שלנו לא הסתגל למהפך היממה והוא תלוי בשעות השמש; אנו נועדנו להיות ערים ופעילים בשעות האור ולישון בשעות החושך. הגוף מפריש הורמונים בשעות מסוימות, כבר ראינו כי קורטיזול במצב תקין, מופרש בעיקר בשעות הבוקר. מלטונין מאידך, מופרש בשעות הלילה ומעודד שינה.

ד"ר דיוויד ספיגל (David Spiegel) מאוניברסיטת סטנפורד בארצות הברית, אף מצא קשר בין בעיות שינה מתמשכות לבין הסכנה לפתח תאי סרטן.

אז קחו נשימה, צאו מוקדם מהעבודה מדי פעם, העבודה כידוע, לא הולכת לשום מקום; לא חייבים לחיות תחת לחץ תמידי ובלתי פוסק, איכלו באופן נבון ומסודר, השקיעו בטיפולי מגע אחת לשבוע שבועיים (רפלקסולוגיה, עיסוי, שיאצו – גלו מה נכון וטוב עבורכם), עשו פעילות גופנית באופן קבוע ואפשרו לעצמכם 8 שעות שינה טובות כל לילה. כי לכולנו מגיעים חיים בריאים, נטולי לחץ וללא מחלות.

במאמר הבא אדון בקשר שבין תזונה וסטרס.

עדי כספי – טיפול בסטרס: תזונה, צמחי מרפא & רפלקסולוגיה

השאירו תגובה: