MY_P_FLYL

Powered by WP Bannerize

ecosapp_CU_R

Powered by WP Bannerize

למה כדאי לבשל מזון?

מאת: אנדריאס מוריץ, מחבר הספר "הבריאות בידיים שלך", הוצ' פוקוס
בימים שבהם הרואו פוד הפך לטרנד, שווה להקשיב גם לשיטות עתיקות שדווקא ממליצות לבשל חלק מהמזון שלנו. מסע בעקבות האוכל המבושל, מהרי האנדים, דרך האינדיאנים ועד ההודים
קוסקוס עם רָגְרָה בנוסח הודי

קוסקוס עם רָגְרָה בנוסח הודי (חנה סרור)

התושבים בהרי האנדים היו הראשונים שהוסיפו את תפוח האדמה לתזונתם, אבל היה עליהם לנקות אותו היטב לפני שיכלו לאכול אותו. ראשית, הם פיזרו את תפוחי האדמה על הקרקע כדי להקפיא אותם בלילה; כך הובטחה התבקעותם של התאים. אחר כך דרכו עליהם כדי להרוס את הקליפה, והם הוכנסו, בעודם קפואים, לתוך באר מלאה מים למשך כמה שבועות. כך סולקו 97% מהאלקלואידים שבהם, והעיסה הירוקה הלבינה. אחר כך מעכו אותם היטב ואז חשפו אותם לשמש החמה. תשאלו, "אבל מה לגבי הוויטמינים והמינרלים החשובים כל כך?" תושבי האנדים, בעלי המודעות הגבוהה לבריאות, העדיפו כנראה טעם על ערך תזונתי. הם ידעו שרוב החומרים המרים רעילים, וסמכו על בלוטות הטעם יותר מאשר על תיאוריות תזונתיות.

איורוודה, השיטה הרפואית העתיקה ביותר בעולם, מסווגת מזונות אך ורק על-פי טעמם והשפעתם. היא מדגישה שאם הגוף מקבל את כל ששת הטעמים, כלומר, מתוק, חמוץ, מלוח, חריף, מר ומצמת, הוא מייצר בכוחות עצמו כמות רבה יותר של רכיבים תזונתיים חשובים, וכך שומר על איזונו. תחושת הטעם היא השופט העליון של גופנו; היא עוזרת לו לדעת איזה מזון טוב עבורנו, ומתי. היא נמצאת בבלוטות הטעם של הלשון, ושולטת, בתיאום עם הדרישות המשתנות תדיר של הגוף, באינסטינקט הטבעי וברצוננו לקבל מזון בריא.

בלוטות הטעם, שמזהות מרירות, מפותחות מאוד ומסוגלות להבחין אפילו בכמות זעירה של חומר מר. יש בנו יכולת זו משום שמאכלים מרים עלולים להכיל אלקלואידים ולהיות רעילים. לעומת זאת, אם מצטברים בדם רעלים, הגוף זקוק לנוגדן מריר או לתרופה שיטהרו אותו וישקמו את איזונו, לכן טעמם של צמחי מרפא לטיהור הדם או תה בכלל – מר מאוד. הגוף האנושי מוכן לקבל שוקולד, קפה, תה ובירה, שהם בדרך כלל מרירים, רק אחרי ששכנוע עצמי או הוספת סוכר מתגברים על מחסום הטעם.

מזונות או משקאות כאלה חביבים מאוד על האדם, משום שהם מכילים תרכובות דמויות מורפין, ודבר זה עלול לגרום להתמכרות. בסוגי מזון רבים יש מרירות קלה, כולל חסה, ברוקולי וירקות עלים ירוקים, אולם טעם זה שלהם מאוזן היטב על-ידי המתיקות הטבעית שבהם, שנוצרת על-ידי פחמימות על בסיס סוכר. לכן הם מסוגלים לטהר אבל לא להרעיל אתכם.

האינדיאנים בדרום אמריקה אוכלים תפוחי אדמה רק כשהם סובלים ממחסור במזון. אבל כשהם צורכים אותם הם מערבבים אותם בחמר מהקרקע, שסופג רעלים, שייתכן שנותרו בירקות, ומסלק אותם מהמערכות בגוף. שיטה זו גם גורמת להפרשתם של ויטמינים ומינרלים, אבל נראה שהיא אינה משפיעה על בריאותם. רפואה עממית במקומות רבים בעולם משתמשת בחמר בזמן שלשול, לספיגת רעלים שנוצרים על-ידי חיידקים.

גם האבוריג'ינים מבשלים

האבוריג'ינים, שחיים בערבות אוסטרליה, מכינים את מזונם בדומה לשיטות שלנו. כל צמח, זרע או שורש זקוק לתהליך הכנה נפרד, כדי שניתן יהיה לאכול אותו. הם מקלפים שורשים מסוימים, משרים אותם במים במשך חצי יום ואחר כך אופים אותם. להכנה הממושכת, לפעמים, של מזונם יש מטרה חשובה מאוד – היא מאפשרת להם לסלק את כל הרעלים הטבעיים או את הנוגדנים שבצמח, שהגוף מתייחס אליהם כאל אנטיגנים (יוצרי נוגדנים).

אפילו בעלי חיים "מכינים" את מזונם. פרות לדוגמה מעלות גירה ולועסות שוב את מזונן אחרי ש"התבשל" בקיבה. יש להן 12 קיבות, כדי לוודא שהדם לא יספוג את המרכיבים של הפרחים, הדגנים או העשב, לפני שאלה טוהרו היטב מרעלים. לציפורים יש זפק שבו הן משרות (מתסיסות) את הדגנים והזרעים, לפני שקיבתן "לועסת" אותם. לארנבות דרך משלהן לטפל במזונות מסוכנים להן; הן אוכלות חלק מהצואה של עצמן, וזהו התחליף ללעיסה כפולה של המזון.

מזונות דלי ערך תזונתי – מפתח להישרדות

השיטות המוכרות והמוכחות להכנת מזון מערערות את התיאוריה שטוענת שאנחנו אמורים לאכול את המאכלים שלנו כפי שהטבע נתן לנו אותם, עם כל הרכיבים התזונתיים המקוריים בהם. אבל איך יכלו התושבים הראשונים של כדור הארץ לשרוד במשך אלפי שנים ללא כמות מספקת של ויטמינים ומינרלים במזונם? הם וידאו שרק מעט מאוד רעלים יצליחו לחדור למערכת העיכול שלהם, ובמצב זה הספיקו הכמויות הקטנות מאוד של רכיבים תזונתיים לשמור על התפקוד הבריא של גופם.

ידוע לדוגמה שיש לגוף כמה דרכים שונות לייצור סידן אגב שימוש בביקרבונט (תוצר של מערכת העיכול שלנו), במינרלים אחרים ובאנזימים מסוימים. הגוף הוא מפעל בפני עצמו, והוא מסוגל לייצר מינרלים ואפילו ויטמינים; טריליוני חיידקים ידידותיים, שחיים במעיים, מייצרים עבורו מה שהוא אינו מסוגל להפיק. הוא יכול לנצל אפילו את המזונות הפשוטים ביותר כדי להשיג חומרים תזונתיים מורכבים מאוד. דבר זה מסביר למה שבטים מסוימים בצפון מקסיקו חיים על תירס בלבד (בעיקר עמילן) וקטניות מסוימות, והם עדיין בריאים הרבה יותר מהתושבים הבריאים ביותר בעולם המערבי עתיר-המזונות. ההכרח גרם לכך שמערכת העיכול שלהם מתוחכמת ויעילה כל כך, שהם מסוגלים לייצר כל מה שגופם זקוק לו מתירס וקטניות בלבד. לשם השוואה, הגוף שלנו, שניזון משפע רב, כל כך לא יעיל שהוא אפילו "שכח" איך לייצר ויטמינים וחומצות אמיניות חיוניות.

מזונות מלאים גולמיים מספקים לנו כמות רבה של ויטמינים, ואם הקרקע פורייה די הצורך בצורה טבעית ולא מדולדלת, הם מכילים גם מינרלים רבים. אבל אין משמעות הדבר שאנחנו זקוקים לכולם ושנוכל לנצל אותם. השיפור הראשוני באנרגיה וחיוניות, אחרי שעוברים לתזונה גולמית, אינו נובע מהוויטמינים, אלא נגרם על-ידי התעוררות פתאומית של המערכת החיסונית, שמנסה לפעול נגד החדירה העצומה של מעכבי אנזימים ונוגדנים שנמצאים במזון. במשך הזמן מפתחת מערכת העיכול תלות רבה באספקת ויטמינים ומינרלים; כשלפתע הם חסרים במזון שאנחנו אוכלים, הגוף מתחיל לסבול ממה שמכונה בדרך כלל "מחסור בוויטמינים או מינרלים", וזו פשוט הגדרה שונה לעיכול חלש. העידן שלנו מאופיין על-ידי מערכת עיכול עצלה. טיפחנו את התלות שלנו בכמויות גדולות של רכיבים תזונתיים בסיסיים אלה ממקור חיצוני.

סלט טרי יחד עם הארוחה

אנחנו יכולים בהחלט להרשות לעצמנו לאכול סלט טרי עם הארוחה שלנו, משום שסילקנו את הנוגדנים הטבעיים שנמצאים בצמחים ובירקות. לכן הם פחות "רעילים" לנו, אבל בו-בזמן פגיעים יותר למתקפות של חרקים, כנימות, חיפושיות, ארבה, פטריות ותנאי מזג אוויר קשים. כדי שיהיו עמידים למספר העצום של אויבים אפשריים, אנחנו נותנים להם רעלים סינתטיים (קוטלי חרקים, מדבירי עשבים ועוד דשנים) כדי לפצות על הנוגדנים החסרים בהם. פגענו קשות במערכת החיסונית של הצמחים, וללא העזרה הכימית שלנו רוב המזונות הצמחיים שאנחנו מגדלים לעולם לא יבשילו.

לעומת זאת, צמחי מרפא שגדלים בטבע שומרים על חיסוניותם ויודעים היטב איך לשרוד. הם מכילים חומרים רפואיים חזקים שהם פשוט הנוגדנים שלהם. אם מעבדים גם אותם ומרחיקים אותם מהסביבה הטבעית להם ומתנאי מזג האוויר שהם רגילים אליהם, נחלשות תכונות המרפא שלהם, ולכן הם יעילים פחות כתרופה. לרבים מהם כבר אין ערך רפואי ונעשה בהם שימוש לתיבול המזון בזמן הבישול.

לסיכום,  הקשיבו למה שהגוף שלכם אומר

המאכלים שלנו אינם מכילים רק רכיבים תזונתיים. מזון טבעי מכיל גם נוגדנים צמחיים רעילים, וכל מי שאוכל מזון מלא לא מעובד צריך לזכור זאת. איורוודה ידעה על סכנות אלה כבר לפני 6,000 שנה, והיא ממליצה להכין ולבשל חלק גדול ממזונותינו. האנושות השתמשה באש להכנת מזון כבר לפני מיליון שנה, כדי להקל את העיכול ולסלק רכיבים רעילים. תזונה מעורבת, שמורכבת מפירות גולמיים, רצוי אורגניים, ירקות מבושלים ומצרכי יסוד מבושלים כגון אורז, חיטה, קטניות ודגנים אחרים, מאפשרת לנו לצרוך מגוון רחב של מאכלים טבעיים שעונים על צרכיו של כל טיפוס גוף.

כפי שנאמר לעיל, טיפוסי פיטה המאוזנים, עם האגני החזקה שלהם, מסוגלים לאכול מאכלים גולמיים יותר מאשר שני טיפוסי הגוף האחרים, בעיקר בקיץ, משום שאז הם סובלים יותר מהחום. טיפוסי ואטה וקאפה מפיקים תועלת רבה יותר ממאכלים חמים ומבושלים, מפני שגופם קריר מטבעו. כמות רבה של מזון גולמי עלולה לדכא את אגני של טיפוס קאפה; וטיפוס ואטה, שאגני שלו עשויה להשתנות, עלול לסבול מעצבים, עצירות ודיכאון אם יאכל יותר מדי מאכלים כאלה. אבל, ללא כל קשר לטיפוס הגוף שלכם, תנו אמון באינטואיציה שלכם והאזינו לאותות הגוף שלכם. לדוגמה, אם אכלתם יום אחד מזון מסוים, כגון חתיכת שוקולד, וסבלתם ביום הבא מכאב ראש; או שאכלתם סלט או פרי בערב ולמחרת בבוקר הרגשתם איטיים ועצבניים, משום שהוא תסס במעיים שלכם במשך הלילה – אלה הם סימנים ברורים שכדאי לכם לשים לב אליהם. איש אינו מכיר את גופכם כמוכם.

אם אתם רוצים לאכול רק מזון גולמי, מאכלים לא מבושלים, ייתכן מאוד שגופכם זקוק לטיהור. הקשיבו לאיתותי הנוחות ואי-הנוחות שלו. אם ביום בהיר אחד תרגישו סלידה מפני מזונות כאלה, חזרו מיד לתזונה מעורבת, עד שגופכם יגיד לכם שמספיק לו והוא אינו רוצה להתמודד עוד עם כל כך הרבה נוגדנים רעילים ומגרים. טיהור, שכולל צריכת ירקות גולמיים או מיצים שלהם, הציל את חייהם של רבים, משום שגרם לתגובה חיסונית חזקה. הוא עזר בסילוק פסולת רעילה שנשארה במערכת העיכול שלהם במשך שנים רבות. בדרך כלל משגר הגוף מסר ברור של אי-נוחות, כשהנוגדנים מתחילים להזיק למעיים, ואז הגיע הזמן להפסיק את הטיהור.

הצרכים הגופניים שלכם, הטעם הרגשי, ההתנהגות, יכולת העיכול, התנאים הגיאוגרפיים והסביבה ועוד גורמים רבים הם שקובעים את סוג המזון שגופכם זקוק לו, את איכותו וכמותו. אינכם מכונה שפועלת על דלק אחד בלבד; אתם אורגניזם חי, שמשתנה כל דקה בהתאם לגורמים רבים מספור. אם נסתמך על חוכמתו של הגוף והאינסטינקט הטבעי שלו בכל הנוגע לבחירת המזון, נוכל להשתחרר מכללי התזונה המגבילים ולגלות מה אנחנו צריכים באמת כדי להזין את עצמנו.

הספר הבריאות בידיים שלך: סודות הבריאות מהעת העתיקה ועד למאה ה-21" יצא בהוצאת פוקוס

השאירו תגובה: