ecosupp_FLY

Powered by WP Bannerize

ecosapp_CU_R

Powered by WP Bannerize

ומה בתפריט הרגשי?

מאת: אליס מ. סורוקי, מחברת "חוכמת הקישקע" בהוצאת פוקוס
ידעתם שדרוש רק שבריר שנייה של כעס, מתח או חרדה כדי ששרשרת של תגובות כימיות תתרחש במערכת העיכול ותרגום לגאזים, נפיחות, צרבות ועוד ועוד?
שיניים

צילום: 123RF

מספיק שאתם חושבים על בן הזוג שממנו נפרדתם והבטן שלכם מתחילה לכאוב. אתם מתעוררים בחרדה, תוהים כיצד תוכלו לשלם את כל החשבונות שהולכים ונערמים. אתם מתוסכלים ומלאי פחד כתוצאה מהחיפוש הממושך והבלתי מוצלח אחר עבודה והבטן שלכם מתכווצת למחשבה על עוד יום במקום העבודה הבלתי מספק שלכם.

כשגורמי לחץ אלה מתחילים להיערם כמו כדור שלג במורד מתון, הם ייגבו, ללא כל ספק, בעתיד הלא רחוק, מחיר כבד מבריאות המעיים ומערכת החיסון שלכם.

"ברגע שנוצר רגש, הוא צריך להשתחרר, להתבטא או שיהפוך למתח שנשמר בבטן או בגוף", טוען קן דייצ'וולד בספרו Bodymind. אם כעס, פחד, דאגה ותסכול הם חלק קבוע ב"תפריט הרגשי" שלנו, הם עלולים להפוך לרעלים שיכולים לכרסם אותנו מבפנים או לגרום לכיבים ולפגוע בבריאות המעיים.

רגשות אינם רק רעיונות ניטרליים. הם משנים הלכה למעשה את הביולוגיה שלנו. כמו בבית המרקחת, גם מוח הראש ומוח הבטן שלנו יוצרים ומפרישים מגוון של "תרופות" (חומרים כימיים) המשפיעות על מצב הרוח ועל הביולוגיה שלנו. המנגנונים שבעזרתם רגשות כמו חרדה, דיכאון, כעס, ייאוש, הנאה, תקווה ואהבה משפיעים על בריאות המעי קשורים למערכת העצבים האוטונומית ולחלבוני התמסורת הקטנים הנקראים נוירופפטידים. כשאתם חושבים מחשבות חיוביות, אתם מרגישים טוב והרגשות שלכם (נוירופפטידים) זורמים ובאים לידי ביטוי. קיימת השפעה חיובית של הכימיה של הגוף. כשאתם מתוחים, כעוסים ושומרים טינה באופן כרוני, וכאשר הרגשות שלכם תקועים ולא משתחררים – כאן מתחילות הבעיות.

הילחם או ברח!

בין אם אתם רק חושבים על מצב מלחיץ או חווים אותו הלכה למעשה במציאות, דרוש שבריר של שנייה, החולף כהרף עין, כדי ששרשרת של תגובות כימיות תתרחש בגופכם.

תגובת "הילחם או ברח" מתחילה להיכנס לפעולה. מערכת העצבים הסימפטטית גורמת להפרשת הורמוני לחץ כמו קורטיזול ואדרנלין, חלה עלייה בקצב הלב ובלחץ הדם, הנשימה הופכת להיות שטחית ומהירה ודם יוצא מאזור הבטן ומועבר לשרירים אחרים כדי לאפשר לגוף להילחם או לברוח.

בינתיים נעצר התפקוד הרגיל של המעיים, עד שהמתח מתחיל להתפוגג. כשכך קורה, תהליך העיכול משתנה משום שהגוף האט את קצב ייצורם של אנזימים חשובים. אם תהליך העיכול אינו פועל כראוי, ייתכן שיופיעו צרבות, גזים, נפיחות והפרעות אחרות במעיים. ייתכן ששרירי המעי יפעלו לאט יותר ויגרמו לעצירות. ייתכן שהם יהיו דווקא מגורים, מה שיכול לגרום לשלשול, התכווצויות או עוויתות. ייתכן ששתי התופעות (עצירות ושלשול) יתרחשו לסירוגין, כמו במקרה של תסמונת המעי הרגיש.

גם מערכת החיסון מושפעת מלחץ. הורמוני הלחץ, אדרנלין וקורטיזול, יכולים לתרום לבעיות בריאותיות נוספות כמו כאבי ראש, חרדה, נדודי שינה, עייפות, התכווצויות בקיבה, כיבים, השמנת יתר, הזדקנות מואצת ופגיעה בתאי המוח. לא תופתעו לגלות שאצל חלק מהחולים במחלות סרטן נמצאה רמה גבוהה של קורטיזול!
אתם יכולים ליהנות מתזונה מאוזנת וטובה, לנקות את הגוף מבפנים ומבחוץ ולעסוק בפעילות גופנית סדירה. אולם אם אתם נתונים במתח נפשי ורגשי, יש להניח שלא תצליחו לסלק את כאב הבטן או את הבעיות הבריאותיות האחרות שמציקות לכם.

הגורם המשפיע: אימונוגלובולין A

אימונוגלובולין איי  (IgA) המופרש בגופנו הוא נוגדן המהווה מרכיב חשוב במערכת החיסון ונמצא בכל חלקי מערכת העיכול. זהו קו ההגנה הראשוני של גופנו כנגד הצטננות ושפעת, כמו גם סמן לבריאות מערכת החיסון. ככל שרמת IgA גבוהה יותר, כך מערכת החיסון חזקה יותר ועמידותו של הגוף למחלות טובה יותר.

מאמרם של ד"ר גלן ריין, מייק אטקינסון וד"ר רולין מקארתי, "ההשפעות הפיזיולוגיות והפסיכולוגיות של חמלה וכעס", שהתפרסם בכתב העת Journal of Advancement in Medicine (1995), מציג את ההשפעה שיש לאפיזודה בת 5 דקות, שבה העלו משתתפי המחקר זיכרונות על כעס, על מערכת החיסון במשך 6 שעות. העלייה הקלה ברמת IgA שנרשמה בתחילת אפיזודת הכעס התחלפה עד מהרה בירידה תלולה שנמשכה 6 שעות!

רגשות לא מעוכלים

על פי מנטק ומניוון צ'יאה (Chi Nei Tsang): "החוויות הטראומטיות בחיינו שלא עוכלו (כמו יגון, עלבונות ישנים, עוינות או עצב) מצטברות במעיים שלנו כמו פקעת. המעיים יחזיקו בטראומה הזאת עד שיהיה מספיק בטוח לשחרר אותה. החכמים הטאואיסטים של סין הבחינו ב"חסימות אנרגיה" באיברים פנימיים הגורמות לפקעות וסבכים בבטן. המכשולים האלה מופיעים במרכז שבו מתקיימים התפקודים החיוניים של הגוף (המעיים) ומגבילים את זרימת הצ'י (אנרגיית החיים) וכך משפיעים על התפקוד החיסוני של הגוף.

רגשות שליליים כמו פחד, כעס, חרדה, דיכאון ודאגה, גורמים לנזק הגדול ביותר. הרגשות השליליים האלה והאנרגיות המרעילות מחפשים כל העת מוצא ויוצרים מעגל נצחי של שליליות ומתח".

האם אתם באמת מבינים את ההשפעה שיש למתח הנפשי על הגוף ועד כמה חשוב להיות מודעים לכך ולנהל את המחשבות ולבטא את הרגשות כך שאלה יכבדו את המעיים והגוף ולא יזיקו להם? אם כן, אולי תחשבו פעמיים לפני שתתעצבנו על נהג מטורף הנוהג במכונית שלפניכם, תדאגו בשל מצבכם הכלכלי או תשמרו טינה לחבר/ה לשעבר.

לאכול יותר מדי

אכילה – איזו דרך גאונית להסיח את הדעת מרגשי כעס, בדידות, תסכול ומתח ולדחוס אותם פנימה! אוכל יכול לגרום לנו לקהות חושים ולסייע לנו להימנע – באופן זמני – מלחוש ברגשות האלה.

אכילה מוגזמת מכניסה את מערכות העיכול וההפרשה למצב של "הילוך-על". מערכות הגוף לא נועדו לעבוד כל כך קשה. ייתכן שתתרחש יצירה מוגברת של ריר (הגורם לספיגה לקויה של מרכיבי תזונה חיוניים), אם הגוף מוכרע תחת עומס השוקולדים, דברי מאפה ולחם, סטייקים, מוצרי החלב והשילוב הגרוע בין הארוחות הרבות. הפרעות העיכול, העצירות, הגזים, הבטן הנפוחה, המעיים הרגישים והעלייה במשקל, הם מסרים ברורים ששולחים לכם המעיים! הם מספרים לכם שההגזמה שלכם באכילה תובעת מכם מחיר יקר.

סוכר, דברי מאפה, אלכוהול ומשקאות מוגזים וממותקים מכילים קלוריות ריקות. הפירוק שלהם גוזל מרכיבי תזונה חיוניים מהגוף. הרבה ממרכיבי המזון החיוניים הנגזלים מהגוף (במיוחד ויטמינים מקבוצה B) לשם עיכול ה"קלוריות הריקות", נחוצים לתפקוד תקין של מערכות העיכול וההפרשה וחיוניים ליכולתנו להתמודד עם מתחים. סוכר, לחם (שהופך בגוף לסוכר) ואלכוהול, מזינים את החיידקים "הבלתי ידידותיים" שנמצאים במעיים. כך מתחיל תהליך של תסיסה וריקבון שמעצים את חוסר האיזון החיידקי ומותיר את המעיים חשופים למזיקים הזעירים (חיידקים, נגיפים, טפילים) ולהתרבות יתר של שמרים.

אלכוהול, מלבד פעולתו מקהת החושים, מסלק מדפנות המעי את החיידקים הטובים ומותיר אותן חשופות לדלקות, גירויים ותסמונת המעי הדולף, וגורם כמובן להיאחזות של החיידקים הרעים ב"קרקע הפנויה".

קפה נמצא בראש רשימת המשקאות הנפוצים. מלבד העובדה שהקפאין מעורר את מערכת העצבים, הקפה גורם לרבים מאתנו לבקר בשירותים. כמות גדולה מדי של קפה גורמת להתכווצויות במעיים, לחוסר איזון בחיידקי המעי ולגירוי המחריף את מצבם של המעיים הרגישים. עם כל כוס קפה שאתם שותים הולכים לאיבוד סידן ומגנזיום. אם אתם סובלים מכיבים, עליכם לדעת שקפה מגרה הפרשה של מיצי קיבה וכך רק מחריף את מצבכם.

כשמערכת העצבים במצב של עוררות, אנחנו בדרך כלל לא רגועים ולא ממוקדים בגוף שלנו. אנחנו מתנתקים מהרגשות ומתעלמים מהמסרים החשובים ששולחת לנו הבטן.

איכלו רק כשבן/בת הזוג מוצאים חן בעינכם!

דרך חשובה להימנע מבעיות עיכול היא להיות מודעים למצב הרוח שלכם בעת האכילה. אם אתם אוכלים בשעה שאתם מעוצבנים, כעוסים או מתוסכלים, אתם גורמים לעצמכם הפרעות עיכול, גזים ומגוון רחב של בעיות וכאבים בבטן. אם אתם אוכלים כשאתם כעוסים, מערכת העצבים שלכם נכנסת למצב של "הילחם או ברח". תהליך זה מסיט את זרם הדם מהאיברים הפנימיים לשרירים (כדי שיהיה לכם כוח להרים את המזוודה ולברוח לאמא!). תהליך העיכול נעשה איטי יותר, וכך גם שאר פעולות הגוף.

כשאתם רגועים, והקשר איתו/אתה חוזר להיות נעים, מערכת העצבים שלכם עוברת למצב רגיעה ומערכת העצבים הפארא-סימפטטית מתחילה את פעילותה המשקמת. העיכול נעשה יעיל יותר ומערכת העיכול שלכם פנויה לקבל מזון וחיבוקים!

 

חוכמת הקישקע בהוצאת פוקוס

 

השאירו תגובה: