הדרך אל האושר: איך נגביר את רמת הדופמין במוח?
דופמין הינו נוירוטרנסמיטר (מוליך עצבי) התורם להרגשה הטובה של האדם.
בנוסף הוא תורם למגוון כישורים קוגניטיביים וגופניים.
אנשים רבים מכורים, מבלי דעת, למגוון חומרים המעלים מהר את רמות הדופמין במוחם כדי להגיע להרגשה טובה.
חומרים המעלים את הדופמין בטווח הקצר, יגרמו להפחתה ברמתו בטווח הארוך
נמצא כי ככל שקיים יותר שימוש לרעה בחומרים כמו אלכוהול ומגוון סמים, כך עם ההתבגרות ולעת זקנה יש פחות דופמין – מה שעלול להפחית את תחושת הרווחה של האדם ואף לגרום לדיכאון ולמגוון הפרעות מצב רוח.
מחסור בדופמין עלול גם לגרום לפרקינסון ולמגוון מחלות ניווניות ולקצר את תוחלת החיים.
העלאת רמות הדופמין מתבצעת על ידי צריכת ניקוטין (העישון משחרר דופמין במהירות גבוהה במוח), אלכוהול, סוכר, קוקאין, אופיואידים וכד'.
למאמרים נוספים בנושא:
אילו מאכלים יכולים להחמיר דיכאון וחרדה?
כיצד למנוע דיכאון באמצעות תזונה נכונה
ירידה בדופמין עם הגיל
באופן טבעי לאחר גיל 45 מתרחשת בכל עשור ירידה של 13% ברמות הדופמין במוח מכיוון שהתאים המייצרים אותו מתים.
כאשר נותרים רק 30% מהכמות המקורית של התאים המייצרים דופמין נוטה להתפתח מחלת הפרקינסון. כאשר נותרים רק 10% מהם מתרחשת תמותה.
גורמים העלולים להוריד את רמות הדופמין קשורים מעבר לגיל, גם בתזונה.
נמצא כי דיאטה עתירת שומן מגבירה את הסיכון למחלות ניווניות כמו אלצהיימר ופרקינסון ומחלות נוירודגנרטיבית נוספות.
סימפטומים המאפיינים מחלות אלו כוללים ליקויים התנהגותיים, קוגניטיביים ומוטוריים, אשר נובעים מהפרעה בתפקודם התקין של מגוון נוירוטרנסמיטרים במוח, כולל דופמין!
הדופמין קשור לרגשות, פעילויות מוטוריות ויש לו גם קשר לאכילה רגשית (דיאטה עתירת שומן משפיעה על רמותיו לרעה).
אובדן נוירונים של דופמין במוח, במיוחד באזור ה-midbrain (המוח האמצעי) עלול לגרום להפחתה בפעילות המוטורית, לפגיעה באיזון המוטורי והחושי ולפגיעות נוספות רבות.
ליקויים במסלולי הדופמין עקב תפריט עתיר שומן בקרב עכברים
מחקר שבחן תפריט המכיל 10% קלוריות משומן לעומת תפריט המכיל 45% קלוריות משומן, בקרב עכברים בני חודש, מצא מגוון שינויים אצלם לאחר שניזונו כך במשך חמישה חודשים.
כבר לאחר שלושה חודשים נמצא הבדל משמעותי בפעילות המוטורית של העכברים. ב"מבחן השטח הפתוח" הביצועים היו ירודים בקרב הקבוצה שקיבלה יותר שומן.
לאחר ארבעה חודשים מצאו הבדל משמעותי במשקל הגוף של העכברים. לאחר מספר חודשים נצפתה דיס-רגולציה במסלולי הדופמין במוחם של העכברים וכן שינויים במספר חלבונים בגופם. ממצאים אלו הביאו לשינויים לרעה בהתנהגותם.
ממחקרי עכברים ניתן לעתים תכופות ללמוד גם על המצב בקרב בני אדם. לכן ניתן להסיק שתפריט עתיר קלוריות במיוחד עלול לפגוע באיזון הרצוי של הדופמין במוח האנושי.
במחקרים נוספים הזריקו דופמין לגרעין האקומבנס אצל חולדות שסבלו מליקויים מוטוריים. הדבר החזיר את הפעילות המוטורית לתקנה.
כיצד משפרים את רמות הדופמין בדרכים טבעיות?
ישנן דרכים טבעיות לחסום אנזימים המפרקים את הדופמין במוח ולסייע להגנה על תאים המייצרים דופמין מפני רעילות.
אנזימים אלו נקראים MAOs (מונואמין אוקסידאז) – וכמותם עולה ככל שהאדם מתבגר.
אחת הדרכים היא באמצעות שיבולת שועל ירוקה. נמצא כי תמצית שיבולת שועל ירוקה מעכבת את אנזימי MAO-B (אנזימים הפוגעים בדופמין).
חומר נוסף בו משתמשים בסין וקוריאה נקרא Phellodendron amurense והוא מופק מקליפת עץ הפקק של אמור.
חומר זה מסייע בעיכוב סלקטיבי של יותר מ-80% בעיכוב אנזימי MAO-B. הוא נמצא בטיחותי במינון של 500 מ"ג ליום.
עיכוב MAO-B מסייע גם בהגנה כנגד תוצרי לוואי רעילים, אותם מפרישים אנזימים אלו, כגון רדיקלים חופשיים ואלדהידים – היכולים להרוס תאי מוח.
החומר המופק מקליפת עץ הפקק של אמור, יכול להגן על המוח הן מפני רעילות זו והן מפני פרקינסון.
מקורות
- Life Expention Magazine, April 2021.
Han Jian, Nepal Pragya, Odelade Anuoluwapo, Freely Frederick D.