Umina_21Days_03/2018

Powered by WP Bannerize

NutriDi_fresh d

Powered by WP Bannerize

השפעת הסוכר על המוח

הדס מדר, יועצת לשינויי דפוסי אכילה וחשיבה
מאת: - התאמה תזונתית ושינוי דפוסי חשיבה בהתאם למצבים המשתנים של החיים
מדוע סוכר כה ממכר? מדוע כשלחוצים אוכלים יותר מתוק ולמה רמת סוכר נמוכה מובילה אנשים לנהוג באגרסיביות? הכירו את השפעתו המיוחדת של הסוכר על המוח
דונטס בשלל זיגוגים, עמוסים בסוכר המשפיע לרעה על המוח שלנו ועל בריאותנו

צילום: unsplash

האשם הראשי: דופמין

מדוע סוכר כל כך ממכר? בזמן אכילת סוכר מופרש במוח דופמין. דופמין הוא חומר כימי המשמש לתקשורת בין תאים במוח (מוליך עצבי). הוא בעל תפקידים רבים בתפקוד המוחי. למשל יש לו תפקיד במנגנון "העונג", הגורם לחיזוק של פעילות מענגת. לדופמין יש גם תפקיד מרכזי במנגנונים המוחיים האחראיים להתמכרויות.

מחקרים גילו שאכילת מוצרים עתירים בסוכר במשך תקופה ארוכה, מפעילה את מנגנון העונג המוחי מבוסס הדופמין. כך נוצר מצב, הדומה מבחינות רבות להתמכרות.

האשם השני: סרוטונין

חוקרי התנהגות מצאו שבזמני לחץ אנשים נוטים לאכול יותר מוצרים מתוקים. המזונות המתוקים יוצרים תחושת עונג על ידי שחרור מוגבר של סרוטונין, החומר שמשפר את מצב הרוח. את אותו אפקט ניתן לקבל גם אם נחליט על אכילת מוצר בריאותי יותר ונגביל את תדירות הצריכה שלו לפעמיים בשבוע.

לא רק המוח, גם הגוף שלנו משחק כאן תפקיד. כאשר תאי הלבלב חשים בסוכר, הגוף מפריש את ההורמון אינסולין. כתוצאה מכך תאי הכבד, השרירים ורקמת השומן סופגים את הסוכר מהדם ומאחסנים אותו בצורת גליקוגן, כדי לשמר אנרגיה. כשאוכלים הרבה סוכר בבת אחת, רמות האינסולין מרקיעות ואז צונחות ואז מגיעה תחושת עייפות. העייפות הזו גורמת לנו לרצות לצרוך מזונות נוספים מלאי סוכר – כדי להתעורר.

למה רמות סוכר נמוכות גורמות לאנשים לנהוג באגרסיביות?

גלוקוז משמש כדלק לפעולת כל התאים בגוף, גם למוח. השליטה העצמית הנדרשת להתמודדות עם כעס ואגרסיביות דורשת אנרגיה, שמיוצרת בחלקה על ידי הגלוקוז.

לכן, חשוב להכניס את הפחמימה בצורה מדויקת ומאוזנת לגוף, ולא באופן שמעלה את רמות הסוכר בבת אחת ואז גורם להן לצנוח.

10 המזונות הכי ממכרים שיש

אכילה אומנם אינה תלויה רק בטעמו של האוכל, אלא גם במצב הרגשי שלנו. יחד עם זאת יש מזונות שהונדסו כל כך טוב, שההתמכרות אליהם היא בלתי נמנעת.

כולנו היינו שם. הרגע הזה שאתם כבר אוכלים את משולש הפיצה השלישי שלכם, הבטן כבר מרגישה מלאה, אבל אתם לא יכולים להפסיק. ובכן, זה לא קורה סתם. המזונות הממכרים, עובדו והונדסו כך שיכילו את השילוב הנכון של פחמימות מזוקקות כמו קמח לבן וסוכר, יחד עם שומן. השילוב הזה יוצר מדד גליקמי גבוה, השולח זריקת סוכר לתוך הגוף ומפעילה את מרכז הגמול במוח.

באופן לא מפתיע, בראש רשימת המזונות האלו נמצאים מזונות מעובדים. מדובר במזונות המכילים הרבה שומן וסוכר בכל ביס, יחד עם כמות נמוכה של סיבים.

1. פיצה

2. שוקולד

3. חטיף צ'יפס

4. עוגיות

5. גלידה

6. צ'יפס מטוגן

7. צ'יזבורגר

8. משקאות מוגזים (לא דיאט)

9. עוגה

10. גבינות קשות

אותם מזונות הם בעלי ערך גליקמי גבוהה, חלקם תפזורתיים ובאותם רגעי חשיפה אליהם יש חוסר בשליטה אצל רוב האנשים ויש מעין פתיחת "פיצוצייה" בקיבה שלכם, דמיינו אתכם נכנסים לקנות פיצוחים רובכם תקנו קצת מכמה סוגי פיצוחים כך אותו הדבר עם האוכל תפזורתי כמו ענבים, תותים, שקדים, אגוזים ועוד.. גורמת לנו לאבד שליטה בכמות אותה אנחנו אוכלים וכך יש לנו פחות מדד להבין כמה אכלנו ולא רק מה אכלנו. באופן הפרקטי של הדבר חשוב תמיד לקחת כלי שמודד לנו את הכמות כמו פרופורציה של גודל צלחת לגודל המנה ולהגדיר מראש מה אכלנו וכמה.

פיצה, מדוע היא כל כך ממכרת?

צילום: unsplash

 

כל זמן שאתם יודעים לנהל את הדרישה אל מול הצורך ניצחתם!

ישנו מחקר שיצא לאחרונה שבו הראו את הקשר בין צריכת הסוכר לטשטוש מנגנוני רעב ושובע.

מה שהיה בולט לעין זה כשהמוח פוגש ערך גליקמי גבוה כמו שוקולד/מאפה הוא פחות שם לב למתי הוא שבע ומתי הוא רעב. מצב כזה מוביל לאכילה אוטומטית שקשה להפסיק אותה. במיוחד אם מדוברבמזון בתפזורת, כמו עוגיות, בייבי מאפים ועוד…

ישנם אנשים מסוימים שאינם יכולים להסתפק במספר ביסים ולהיות מסופקים, משהו קורה להם באיבוד השליטה ומהר מאוד מתפתח בולמוס, תחושת ויתור של או הכל או כלום.

במצבים כאלה צריך לדעת איזה סוג אנשים אתם, אנשים עם התמכרות לסוכר, אנשים שבמידה ומעדו במשהו קטן בבחירת האוכל שלהם הם בתחושת ויתור עצמי, אנשים שברגע שהם רואים/מריחים מתוק על כל סוגיו זה מבלבל אותם ומכניס אותם לקונפליקט, אנשים שמוצאים בסוכר סוג של פינוק?

כל אלה שאלות שצריכות להישאל על מנת לא ליצר את המאבקים בין המוח לגוף וכן, בהחלט! כל אחד יכול למצוא לו את סגנון האכילה שלו באופן שמדייק אותו ואת אישיותו!

השאירו תגובה: